פמיניזם כיום, בכלל, זה להתנגד למה שעד היום טענו שברור מאליו- כמו נחיתות האשה, הבדלים ביכולות הנשים והגברים, תפקידים שנועדו רק לאחד המגדרים, או המחשבה שמהות האשה זה רק ללדת ולגדל ילדים.
מושגים בפמיניזם הכללי- פטריאכיה (השלטון הגברי שזה מה שהיה עד היום ולכן הרבה מהכללים בעולם מפלים נשים או ממעיטים בערכן), הסגברה (כשאיש מסביר לאשה משהו כאילו מעצם היותה אשה היא לא יודעת - למשל ענייני רכב), חינוך לא מגדרי (לא להחליט לילדים מראש, רק לפיהמגדר, במה ירצו לשחק ומה יאהבו ללמוד - למשל נגרות לבנים ומחול לבנות) אל-הורות (הזכות של אשה ואיש לבחור לא להיות הורים ולהתמקד בחיים שלהם בדברים אחרים).
זה בגדול מה שעולה לי כרגע.
פמיניזם דתי לעומת זאת מתחלק לרפורמים ולאורתודוקסים (שזה אנחנו). הרפורמים הפמיניסטים מערערים על התושב"ע בגלל שנכתבה על ידי גברים אינטרסנטים.
האורתודוקסים לוקחים את התורה כאמת ומערערים על פסיקות בנות ימינו שאוסרות דברים רק כי "ככה מקובל וכל שינוי יערער את הסדר המקובע והלא מוצדק". למשל שנשים לא יגעו בספר תורה סתם כי פעם הן לא היו בבית הכנסת אז זה לא "מקובל".
אישית אם יש סתירה בין הדת לפמיניזם שלי, הדת תמיד מנצחת! וזה כך אצל רבות מחברותיי הפמיניסטיות. יהיו שיגידו שהיהדות והפמיניזם סותרים, אבל לדעתי זה טמון בשאלה איך מגדירים פמיניזם.
כי זה לא הרצון שאשה תהיה גבר, פשוט לא, זאת סתם סטיגמה דבילית על פמיניסטיות.
אז זהו, מוזמנים ומוזמנות להגיב!
רוני

ופתוחה מחשבתית שמקובלת על כל חכמי ישראל זה עוד יותר מושא לחזון לא ראלי. 





יש לך זיכרון צילומי לניקים …