אתמול שמעתי מרב שאני ממש מעריכה ואוהבת לשמוע כמה דברים על שידוכים, וזה פתאום סטר את כל מה שאני חשבתי עד היום, ואין לי מושג איך להתייחס לזה ומה לעשות..
הרב אומר שהרבי מסלונים אומר שכשמציעים לאדם שידוך הדבר הראשון הראשון שצריך לבדוק אלה המידות.
ומפה יש 2 מקרים:
א. יש לו מידות טובות- מעולה. אחרי זה גם אם יגידו לך שאין לו מצוות, ואין לו התמדה בלימוד, אין לו תפילה בכוונה ואין לו תורה וכו'- שווה להמשיך!
ב. אין לו מידות טובות- ובמקרה הזה גם אם יגידו לך שהוא בעל התמדה בלימוד, השכמה לתפילות, תפילות בכוונה, מרביץ תורה וכו'- כל זה לא שווה !!
אני נוטה להסכים עם מקרה ב'.
אבל הבעיה שלי זה המקרה הראשון, בחור שאין לו תורה וכו', האם אני צריכה להמשיך אתו רק על סמך זה שאומרים עליו שיש לו מידות טובות?! אם אני מחפשת השקפה מסוימת, בחור דתי לאומי או חרדי, מציעים לי ההפך, אבל יש לו מידות טובות, האם לתת לזה סיכוי?
זה קצת מלחיץ אותי, בדיוק אתמול הציעו לי אחד כזה, שהמשפחה שלו דתית וכו', והוא קצת פחות בעקבות מסגרת לא מתאימה שהיה בה.. ואני ממש שואפת לבחור תורני שלומד.. ואמרתי שאני בכלל לא מוכנה להיפגש. האם זו טעות?
אני כן חושבת שבחור שיש לו את התורה וההתמדה וההשכמה וכו' רוב הסיכויים שהוא גם בעל אופי מתאים, כי התורה שלנו מעדנת את האדם, וגורמת לו להיות גם בעל מידות טובות. תתקנו אותי בבקשה אם אני טועה, זו השאלה העיקרית שלי.. יכול להיות שאני תמימה מידי אבל אני חושבת שברגע שהאדם הולך בדרך ה' לאט לאט הוא משתנה גם מבלי לשים לב, וכמובן שחלק מעבודת ה' זה תיקון המידות, לא כך?
כל כך מבולבלת.. אשמח לשמוע מה דעתכם..
