לא דיברו איתך על עירוי? את בשלב די מתקדם של ההיריון, וכדאי להספיק להעלות את הברזל כמה שיותר מהר לפני הלידה...

תקפידי על נטילתו לא בסמיכות למוצרי חלב, ואולי גם לקחת ויטמין C (לא מניסיון).

איזה ברזל את לוקחת? אולי כדאי לקבל כאן המלצה לברזל בעל ספיגה טובה.

העירוי משנה את כל החיים.

וחוץ מזה, כשהברזל נמוך הכדורים יעילים עוד פחות, כי הספיגה נמוכה יתר

כדאי להשתדל לאכול מזין כדי שלפחות את הויטמיני B וחומצה פולית תקבלי ולא יחסרו.

עירוי לא תמיד משפיע מיד ובוודאות. לרוב כן, אבל יש "יחידות סגולה" כמוני שהעירוי השפיע עליהן רק מעט-מעט. (אבל כשנשארתי עם הכדורים - הוא לא עלה בכלל, ואף ירד).

(ספאטון לא הספקתי לנסות).

את יכולה אולי לפרט כמה היה לך לפני העירוי/ים וכמה אחרי?

והאם התייעצת עם רופא מומחה בקשר לכך?

אז יש סיכוי שאם הייתי מתחילה עם עירויי הברזל קודם - הם היו משפיעים יותר?

(כי אני גיליתי רק בשבוע 26 שיש לי ברזל 9.5. התחלתי כדורי ברזל, והמשיך לרדת ל-9. הגברתי את המינון, וירד ל-8.5. ואז קיבלתי כמה וכמה עירויי ברזל - בערך שש או שבע אמפולות - כשכבר הייתי בשבוע 32 או 33, ועד לשבוע 39, וממש לפני הלידה היה לי 9. ירד לי בלידה ל- 7.6 וקיבלתי גם אז שני עירויים. אבל ב"ה שבועיים אח"כ כבר היה לי כמעט 12 - מה שאומר שהירידה הייתה נטו בגלל ההיריון.

השאלה מה אעשה בהיריונות הבאים, בע"ה...)

בי 12 לא הסכימו לי לבדוק - כלומר, הרופאה טענה שזה לא קשור, ושאם בתחילת ההיריון הוא היה בסדר, אז אין סיבה שעכשיו לא...

בכל אופן - רופאת המשפחה כבר התחלפה (לצערי, דווקא, הייתה ממש מתוקה!), ואת רופאת הנשים אני לא חושבת שאחליף - עד שמצאתי מישהי טובה ונעימה ובמיקום טוב...

ב"ה ההיריון הזה הסתיים בשלום, כבר לפני 11 חודשים

אבל להיריונות הבאים בע"ה - קודם כול אעקוב במיוחד אחרי ההמוגלובין, ואם יהיו בעיות - אתעקש על בדיקת ה-B12...

למה לחכות שיהיו בעיות? 

B12 זה ויטמין שהעובר צורך לא פחות מברזל ומאד נפוץ שהוא יורד בהריון

מוזר לי מאד שהרופאה שלך לא הסכימה לבדוק

מה שכן - גם כשלוקחים כדור לוקח לזה זמן להשפיע על התוצאות אז אני יודעת שאין טעם לבדוק כל חודש אבל לבדוק כל שלושה חודשים ודאי שכן. 

בשליש השני כדאי כבר לבדוק.

הבעיה שאני לא טובה בלהתעקש

הרופאה משרתת אותך, לא את אותה.

תתחילי לעבוד על אסרטיביות, זה לא נגמר בלבקש בדיקת B12

זה פוגש אותך גם בעוד תחומים. בלידה - התערבויות מיותרות, בדיקות מיותרות. 

היה פה שרשור לא מזמן על רופא שרצה לעשות בדיקה פנימית בכל ביקור במרפאה, ומעדיפה לא לפרט עוד לאן זה יכול להגיע

מה זה מקווה שהרופאה תסכים?!?! הזוי. אין לי מילה אחרת. 

סליחה אם יצא לי מתנפל מדי, זה לא אישי עליך, את מקסימה ואני מבינה את הקושי אבל ממש מרגישה צורך לחדד את העניין לך ולאחרות.

את המרכז והרופאה כאן בשביל לטפל בך. ואם משהו בהתנהלות שלה לא מתאים לך חופשי תתלונני עליה, תחליפי רופאה, תעשי מה שטוב לך. 

בדיקת B12 זה לגמרי בסיסי.

גם חודש חודשיים אחרי הלידה מומלץ לבדוק את ה B12 לראות שחזרת לעצמך אחרי הלידה.

דווקא בלידות בד"כ אני מצליחה יותר לעמוד על שלי (וגם יש לי מלווים), כנ"ל בבדיקות אינטימיות.

פה, בעניין הזה, הרופאה הסבירה לי שאין טעם... וכיוון שלא הבנתי בזה, אז נאלצתי להאמין לה. עכשיו אני חושבת שאהיה חכמה יותר .

(אבל וואי, לא נעים לי... ניצל"שתי לפותחת את השרשור כהוגן... וזה אפילו לא רלוונטי לי כעת . סליחה, פותחת יקרה!)

ונראה לי שהנצלו"ש הזה יכול להביא תועלת גם לעוד קוראות, אז זה בסדר מן הסתם

קחי B12 דחוף! זה לא קשור לעירוי ברזל. עירוי ברזל לא משפיע על B12

קחי כדורי B12 בנפרד

החולשה שאת עדיין מרגישה הגיוני יותר שזה בגלל ה B12 הנמוך - זה מאד מחליש

ה****** האלו משום מה מתקמצנים כשזה מגיע לשם,

הלוואי שהייתי יודעת למה!

9 זה ממש ממש ממש נמוך

ויש מצב שהכדורים לא נספגים לך טוב,

הייתי בדיוק במצב הזה,

ולא עזר שלקחתי כדור כפול.

זה גומר וזה מסוכן,

מותר לך להתעקש.

את משלמת להם כל החיים בדיוק בשביל שיתנו לך מה שאת צריכה ורוצה.

אחרי גיל חצי שנה זה רנטגן ולא אולטראסאונד. לא בדקה את הבן שלי.

השאלה למה צריך. את הילדים האחרים לרוב לא לקחתי..

ועוד נתונים. מי שהולכת זה כי היא בקבוצת סיכון, או נבדקת בלי קשר?

סליחה על השאלות הרבות.

לק"י

זה כנראה תלוי ברופא/ באזור בעיקר.

מלכתחילה כנראה הייתי מתייעצת עם רופא ולא עם אחות טלפונית. אבל אם התור מחר, ואין תורים זמינים כנראה שהייתי הולכת מחר.

עם אחת שהתעכבתי, הלכתי באיחור בהמלצה של אורתופד.

יש מדיניות שונה בין רופאים שונים.

יש כאלה שולחים את כולם, ויש כאלה שולחים רק מי שקבוצת סיכון או אם יש סיבה.

שבעבר שלחו את כולם לבדיקה באופן גורף, לטענתו ההנחיות השתנו.

אצל הגדול הוא בדק אותו ואמר שלא צריך.

את הקטן כן המליץ לבדוק. לא היה משהו אלא סתם החליט שבא לו. אולי כן הייתה סיבה וכבר לא זוכרת. 

אולי תתייעצי עם גורם רפואי כלשהו?

אני באופן אישי תמיד לוקחת בגיל 6 שבועות. לא שמעתי מעולם שההנחיה השתנתה. לא בשום בית חולים שילדתי ולא בשום טיפת חלב שהייתי... 

למקרה ש...חלילה יהיה משהו יש אפשרות לטפל, ואם לא תבצעי ונניח חלילה יש בעיה כלשהו את עלולה לאכול את עצמיך כל החיים למה לא טיפלת בזה בזמן

מניסין מר אישי בנןשא אחר ברפואה של הילדים...

לדעתי ההשקעה של כמה שעות לתור מתגמדת לעומת ההשקעה שתידרש אם חלילה יש בעיה שלא עולים עליה בזמן.

לרוב הילדים ב"ה הבדיקה יוצאת תקינה, אבל בשביל האחוזים הבודדים שלא - לא כדאי לדלג על הבדיקה.

עשיתי לשבעה ילדים והכל היה תקין, אצל השמינית לא היה תקין והיא הייתה צריכה רצועות.

בעיני שווה את הטרחה, אם יש בעיה ולא מטפלים בזמן אח"כ הנזק משמעותי ומצריך טיפול קשה יותר

סתם תוהה אם אני אמורה לבקש

סליחה על הניצלוש

מה שעשה את זה טוב, שהשתמשתי בתמונות של הצלם לרקעים של העמודים, נגיד של הפרחים באולם או של הנוף, וזה יצא מאוד יפה.

בגדול אני לא אוהבת את הסגנונות של העיצובים שיש בתוכנה שלהם.

אם יש לך גישה וניסיון לקנבה אפשר גם שם, ואז לייצא להדפסה באיכות גבוהה.

זה בטח שעות עבודה לעצב ממש בעצמך.

לא?

אלי באמת אסתכל בקנבה. תודה!

איך האיכות של הספר? כאילו ההדפסה?

הוא התחייב לספק לכם אלבום?

בעיקרון אתם צריכים לשלוח מעצבת הגרפית שהוא עובד איתה את התמונות הנבחרות שלכם והיא מעצבת, שולחת לכם לאישור, ושולחת להדפסה.

תחסכי לך את הכאב ראש הזה.

אחרי שהוא מעביר את כל התמונות הוא לרוב מחכה שתפקידו לו מה אתם רוצים באלבום, ככה לפחות היה אצלנו. 

העסקה כללה אלבום.

בחרנו את התמונות שרצינו, ואז לא הצלחתנו להשיג אותו. כנראה חסם אותי ולא עמה למיילים. ניסינו גם ממספרי טלפון אחרים. קיצור... כפרת עוונות.

מספרת עכשיו כאילו כלום, כי עבר יותר מידי זמן. 

כיסאות ושולחן של כתר

איכותיים קלים לתחזוק ולא יקרים

ויש גם נדנדה

לא זוכרת מאיפה

הלוואי והיתה לי גינה בשביל זה (לא רק) 😅

אני מרגישה שזה חלק מהמסירות נפש שלנו בתקופה הזאת

וזה דורש כל כך

להיפרד כשאסורים

להיפגש כשאסורים

לפספס חודש כי הוא לא מגיע בזמן

אומרת לעצמי בסיטואציות האלה

שאני מקווה מאוד שהקב"ה רואה ורושם את הזכויות האלה לעם ישראל וספציפית לנו

חיבוק גדול!

שכשהתמודדתי בזמן המלחמה עם משהו קשה נורא ושקוף שאף אחד לא ידע עליו,

ניסיתי לכוון-

שזה יהיה להצלחת החיילים. לשמירה עליהם.

ממש, לדמיין שהדבר הספציפי שאני עוברת עכשיו מציל מישהו ספציפי ברגע ספציפי.

אז גם אם אני יודעת בשכל שזה לא עובד ככה, אבל זה נתן לי כח להמשיך להתמודד.

ושתצליחי לראות את הטוב.

😢😢😢😭

מתי בעלך אמור להגיע מהמילואים?

אני חייבת לומר שהמסירות נפש שלנו על טהרה במילואים, זו זכות גדוחה ועצומה

אני גם כמוך.
בהריון האחרון גם לא שמחתי (כמובן שזה עבר ואני מאושרת...)
אולי כי אין ציפיה, אין איזה אתגר, משהו.
ידעת שזה יגיע, אז אין לך סיבה לשמוח במיוחד.
 

האמת שלא הסברת מה בעצם לא שמח לך, כי נראה שזו כן החלטה שקיבלת בלב שלם.

ואולי בפעם הבאה להפסיק מניעה רק אם כבר יש בך רצון בוער לילד נוסף.

אבל, תחילת הריון זה הרי זמן הורמונלי, אולי זה פשוט שינויי מצב רוח בגלל הורמונים?

מניחה שבתור אמא להרבה ילדים (צפופים?) את עמוסה מאוד, נראה לי הגיוני שלא באמת תרצי עומס נוסף עכשיו גם אם משמח. אולי זה קצת כמו כשאני מזמינה חופשה משפחתית אני חושבת שיהיה ממש כיף, כשהחופשה מתקרבת אני נלחצת וכשכבר צריך לצאת אני תוהה למה בדיוק הכנסתי את עצמי ובשביל מה טוב כל הבלאגן הזה, אבל בדרך כלל בסופו של דבר אני שמחה שנסענו...

אז אולי זה קצת ככה. ובטוחה שעם הזמן תתחברי יותר ויותר ותשמחי בהחלטה שקיבלת ובהריון. 

עונה פה

אני לא שמחה כי מדמיינת אצ הקושי בהריון, בחילות ואחכ כבד מאד.

מדמיינת לידה

מדמיינת חודשים ראשונים שהם אפעם לא קלים לי, תינוק מתוק אך תלוי בי לחלוטין

זה הריון 8 ברוך ה'

אוהבת ילדים

מודה עליהם לה'

רוצה עוד

וביחד עם זה כאילו נפלה עלי תחושת הכובד והטרחה שבזה, לא מצליחה לשמוח

זה שלפני חודש וחצי עוד לקחתי גלולות, וכעת בהריון, זה מהר לי מידי....

עכשיו יש בחילות, תתמודדי איתם. כשיהיה כבד בעז''ה תתמודדי עם זה. אחרי הלידה תמצאי פתרונות איך אפשר להקל עלייך.

הרבה יותר קל כשאת לא צריכה להתמודד מחשבתית עם הכל ביחד, אלא עם כל דבר בזמן שלו. 

בע''ה זה יעבור עם הזמן .. ותתחברי להריון ולתינוק שבדרך.

אני גם כמוך נקלטת מהר ומודה להקב''ה על זה ... אני עובדת במרכז רפואי ורואה מה אנשים עושים בשביל להביא ילד אחד לעולם.

בסוף מה שנשאר לנו בחיים זה רק הילדים.. וזה הזמן שלנו להביא אותם עכשיו.

חלון הפוריות הוא לא להרבה זמן .

שיהיה בשעה טובה ומזל טוב!!

גם לנשים שמחכות להריון לםעמים כשהוא מגיע יש רגע של בהלה מהמציאות

זה לא קשור בעיני לכמה זמן חיכית.

החלטת להפסיק למנוע כי רצית להיות בהריון ובה ה נקלטת- הייתי ממסגרת את זה בנפרד.

עכשיו את בהריון ויש הבדל גדול בין לרצות הריון- לבין להיות בהריון

זה מציף ומבהיל ומסעיר והכל ביחד

וזה גם טבעי

תני לזה מקום

ובהריון הראשון כ"כ חיכיתי ולקח זמן, וכשזה בא הייתי מאושרת. ברור שעדיף את האופציה השניה.

אבל אל תאיצי בעצמך, בסוף בלידה זה תמיד אושר והתרגשות... והילד אהוב כמו כולם. 

במיוחד בשליש ראשון. אז קודם כל אל תאכלי את עצמך.

תני לזה זמן, זה עוד ממש חדש. 

אני אישית חולמת להיקלט ככה בקלות ככה שלא ממש יכולה להיכנס לנעליים שלך.

חיבוק על התחושות, מקווה שתצליחי להתגבר עליהם.

והיי- איזה מלכה את שאת בהריון שמיני, תקשיבי את אלופה. אני ממש מצדיעה לך. 

.

כי לפני ההריון זה הכל תאורטית, פתאום יש הריון ואת קולטת שזה אמיתי וזה כאן כדי להישאר ואין דרך חזרה..

אבל האמת שלקוות שזה ייפול זה קצת קיצוני

בעיני ולא הרגשתי ככה וזה אומר לשקול פעם הבאה יותר לעומק האם מתאים עכשיו הריון או לא.

אני קוראת כל מילה

לוקחת כיווני מחשבה.

שמחה להבין שזה נורמלי שיש זמן שלוקח לעכל

אני מכירה מישהי שמרגישה זרות בהתחלה מול התינוק שלה בחדר הלידה ובימים הראשונים

זה נורמלי - עובדה שקורה, והיא אמא להרבה ילדים, מהממת ואוהבת.

אז בוודאי שלהתרגל להריון זה נורמלי

אני עכשיו ב"ה גם בהריון, אבל הגיע אחרי ציפייה וגם תקופת טיפולים.

יכולה להגיד לך שההריון היה משאת נפשי מאז הלידה הקודמת. חיכיתי לזה וחלמתי את זה בכל רגע.

ואז.. זה הגיע.

ואיתו הגיעו הבחילות, הכאבים, העייפות, העלייה במשקל (אחרי תקופה של דיאטה וירידה ושמחה בגוף)

וגם הפחד הלידה, מאחרי הלידה (עברתי לידה טראומטית והתאוששות מורכבת).

אז כן זה לא כזה פשוט להתרגש ולשמוח, גם אחרי ציפייה.

אני אומרת לעצמי שזו תקופה, היא תעבור.

שעכשיו כשאני בהריון הקולות החוששים יכולים לעלות.

שזה באמת מפחיד, שהריון זה לא קל.

שזה בסדר להרגיש תחושות מורכבות ולתת להם מקום להישמע, ולהשתחרר עם הזמן בע"ה.

אני מאוד מזדהה עם התחושות.

ומחכה יחד איתך לשמחה והתרגשות שיגיעו..

בע"ה הריון קל ושמח 🫶

זאת אומרת כיריים של 4 או של חמש..

ושיש שירות לקוחות אמין

וזה בערך מה שהיה חשוב לי😅

כמה שיותר גדול שהשיש יכול להכיל

הברזלים מחוברים ולא יחידות עגולות כי זה לא יציב בכלל

הכירה הכי גדולה וחזקה בצד ולא באמצע

הבסיס זכוכית

אני קניתי לפני 5 שנים סאוטר,לא זול (עלה אז 2200 במחסני חשמל)  רוחב 75 וזו אחת הקניות היותר טובות שעשיתי

דווקא עדיף באמצע לא?

בד"כ עליה מניחים סירים גדולים יותר, וצריך מקום...

מעניין

בכל מקרה אין לי מקום ל5 להבות... הלוואי... 

קנינו במעבר דירה לפני 4 שנים, לא זכור לי 'המליצו על משהו מיוחד.

פשוט הלכתי לחנות מומלצת ולקחתי מה שהביאו.

מצטרפת להמלצה של ברזלים מחוברים, אצל אמא שלי יש עגולים והם זזים כל הזמן. אצלי לא זז. 

כי אם לא שקלת אינדוקציה ממליצה לשקול שוב.

זה איכות חיים ברמה אחרת