פשוט אדיר.
)בן-ציוןפשוט אדיר.
בן-ציוןשוב הרגע הזה, אני אתה ויצרי
אין לי פנים להפנות יותר, גם לא תירוצים,
והלכתי לאיבוד בתוך שוק הומה אדם,
עמוק בתוך זוטו של ים.
אבל אני יודע שלא תתייאש ממני לעולם,
שוב נסתי מפניך כמו אדיוט ברחתי להרים,
בניתי מסביבי חומות מגדלים חדרי חדרים.
והאמת, אני בוש ונכלם,
אין דבר שמפניך נעלם,
מלך חי וקיים.
פזמון:
ואני רוצה לעשות רצונך כרצונך,
באמת ובתמים ,אחת ולתמיד.
בלי מסכים בלי מסכות בלי לרצות לרצות
באמת ובתמים ,אחת ולתמיד
שוב הרגע הזה , אני ליבי ובשרי
אין לי מילים להגיד יותר גם לא חרוזים
הנה פרטתי את עצמי בפניך לפרוטות
מדבר גבוהה גבוהה, אבל עושה מעט מאוד
וחזרתי לסורי, ושגיתי באומרי
ששוב לא אחטא ואשוב ,לא אחטא ואשוב
ואיך שהוא סיפקת בידי שוב...
ואני רוצה לעשות רצונך כרצונך,
באמת ובתמים ,אחת ולתמיד.
בלי מסכים בלי מסכות בלי לרצות לרצות
באמת ובתמים ,אחת ולתמיד
שיר פשוט... תשמעו וזהו.
אבל, לא הבנתי.
למה "אחת ולתמיד"?
אחת ולתמיד זה כמו "אני אעשה עכשיו שיעורי בית אחת ולתמיד"
לעשות את זה כדי לסמן וי. שלא אוהבים.
כנראה הוא היה נואש לחרוז 
לעשות תשובה אמיתית אחת ולתמיד, ולעשות רצונו של ה'
בלי אחטא ואשוב...
בן-ציון
הגיע הזמן להתעורר
לעזוב הכל להתגבר
לשוב הביתה לא לחפש מקום אחר
הגיע הזמן להשתנות
גם אם פספסנו כמה תחנות
אפשר לרדת יש רכבת חזרה לשכונות
הכל אפשר רק אם נרצה
המחפש תמיד מוצא
גם אם הוא נמצא אי שם הרחק בקצה
דלתות שמיים לא ננעלו
כשהבן קורא הצילו
אז אבא שבשמיים מגיע אפילו
פזמון
אפילו שעשינו משהו רע
הוא מוחל וסולח מוחל וסולח
מושיט ידו לעזרה ונותן ברחמיו
את הכח לתקן ולשוב אליו
הגיע הזמן להתחרט אם כבר לברוח אז מהחטא
אם כבר לקחת אז לקחת בשביל לתת
וזה הזמן להתקרב לא לפחד מהכאב
ואם לתת אז כבר לתת מכל הלב
הכל אפשר רק אם נרצה
המחפש תמיד מוצא
גם אם הוא נמצא אי שם הרחק בקצה
דלתות שמיים לא ננעלו
כשהבן קורא הצילו
אז אבא שבשמיים מגיע אפילו

חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול