פינת ההגדה חלק ג - קדש, ורחץ, כרפסחידוש

שלום לכולם

 

כמו שנכתב בפינה הקודמת, השלב הראשון בליל הסדר הוא הקידוש, כדי לקדש את היום סמוך לכניסתו, ולהתחיל את הסדר לאחר שצייננו את מהות המעמד בו אנו נמצאים.

מלבד מצוות אמירת הקידוש, שתיית כוס הקידוש מהווה מצווה עצמאית מדרבנן של כוס ראשונה, ולפיכך אע"פ שבדר"כ אין צורך שכל השומעים ישתו מכוס הקידוש, כאן כל אחד שותה כוס משלו כדי לקיים מצווה זו.

 

נאמר בתלמוד ש"שתאן כולן כאחד, לא יצא", דהיינו מי ששתה ארבע כוסות בזו אחר זו, ולא כל אחת במקומה, לא קיים מצוות ארבע כוסות, מפני שמהות המצווה אינה עצם שתיית כוסות יין, אלא דווקא במקומות בהם תיקנו חז"ל, כך שכל אחת מארבע הכוסות נאמרת עליה ברכת שבח בפני עצמה: כוס ראשונה - ברכת הקידוש, כוס שנייה - ברכת 'גאל ישראל' שבסוף המגיד, כוס שלישית - ברכת המזון, וכוס רביעית - ברכות ההלל.

לגבי ברכת 'בורא פרי הגפן', מנהג האשכנזים לברך על כל כוס כיוון שכל אחת מצווה בפני עצמה, ומנהג הספרדים לברך רק על הראשונה והשלישית, והשנייה והרביעית נפטרות בברכות קודמותיהן.

 

השלב הבא הוא אכילת הכרפס, כי בכל זאת כדאי לטעום משהו לפני המגיד הארוך, וכן מפני שבזמנם היתה זו דרך אנשים חשובים לפתוח כך את הסעודה, וזהו ממנהגי דרך החירות של ליל הסדר.

אלא שמכיוון שמטבילים את הכרפס, צריך ליטול ידיים תחילה כדין אכילת דבר שטיבולו במשקה.

 

ועל קצה המזלג, רקע לעניין 'טיבולו במשקה', ועל כך שכידוע ישנם רבים שלא נוהגים בנטילה זו מלבד בליל הסדר:

בשונה מנט"י ללחם, שלכל הדעות היא חובה גמורה בכל הזמנים, לגבי נטילה זו נחלקו הראשונים האם אף היא כך, או שנהגה רק בזמנם שבו נהגו להקפיד לאכול רק מאכלים טהורים, אך בזמננו שאין מקפידים על דיני טומאה וטהרה בחולין, התקנה מלכתחילה לא שייכת.

דעת רוב הראשונים וכן פוסקים השו"ע והמשנ"ב שתקנה זו היא חובה גמורה ושווה לנט"י ללחם, שאף היא נתקנה מפני ענייני טומאה וטהרה ואעפ"כ לא בטלה גם בזמננו (ולפיכך, מי שמחפש לקבל על עצמו משהו יכול לשקול לאמץ את זה..). (והרחבה בעניין נטילת ידיים ראו כאן -פינת המושגים ההלכתיים - נטילת ידיים לסעודה - צעירים מעל עשרים

 

אם כך מדוע דווקא בלילה זה הכל נוהגים כך?

 

התשובה הפשוטה היא, שבליל הסדר כולם נוהגים לקיים את סדר הסימנים כמו שמופיעים בהגדה, ובה הסימנים של הסדר נותרו כשהיו בזמן חז"ל, ולא חלו בזה שינויים (וכך כתב הט"ז).

 

הנצי"ב מוולוז'ין בהקדמתו לפירושו להגדה "אמרי שפר" כותב כי בליל הסדר אנו מנסים לחקות כמה שאפשר את האופן שבו נהג הסדר בזמן חז"ל, והרי בזמנם לכל הדעות נהגו בנטילה זו ולפיכך גם אנו מקיימים אותה.

 

עוד הסבירו בזה שמי שלא נוהג בכך כל השנה הרי שכעת הוא מעורר את הילדים לשאול, כשרואים שנוהגים דברים תמוהים, (וכידוע זו אחת ממטרות חלק מפעולות ליל הסדר).

ועוד, שמפני קדושת הלילה נהגו העם להחמיר גם במה שמקלים כל השנה.

 

הכרפס - לדעת הרמב"ם צריך לאכול ממנו כזית לפחות, ככל מצוות האכילה שבתורה ושבדברי חכמים; אך לדעת רוב הראשונים הכרפס אינו ממש 'מצווה' לעניין זה, ואינו מוגדר ע"פ ההגדרה הרגילה של 'אכילה' ש'אין אכילה פחותה מכזית', אלא עיקר העניין הוא להראות דרך חירות וזה מתקיים גם בפחות מכזית. אך מעיקר הדין, לכל הדעות מותר לאכול יותר מכזית.

 

אלא, שבמהלך הדורות התעוררה מחלוקת האם צריך לברך על הכרפס ברכה אחרונה (במקרה שאכל כזית, כמובן).

במה תלויה המחלוקת? 

במחלוקת אחרת, והיא -  מדוע לא מברכים ברכת בפה"א על המרור:

לדעה א', המרור אינו טעון ברכה כלל כיוון שהוא נאכל בתוך הסעודה, ואילו לדעה ב' המרור טעון ברכה אע"פ שהוא בתוך הסעודה מכיוון שאינו בא כחלק מהסעודה אלא לשם קיום המצווה, והסיבה שלא מברכים עליו היא שכבר נפטר בברכת בפה"א שבירך על הכרפס.

 

ומכך יוצא, שלדעה א' הכרפס אינו נחשב חלק מהסעודה, שהרי הוא נאכל לפניה, ואין סיבה שלא לברך עליו ברכה אחרונה. אך לדעה ב', מכיוון שברכת הכרפס פוטרת את המרור שנאכל כבר בתוך הסעודה, הרי שנחשב כשייך לסעודה והוא נפטר בברכת המזון.

 

וכדי להימנע ממחלוקת זו, כתבו האחרונים לאכול מהכרפס פחות מכזית, בהסתמך על שיטת הראשונים החלוקים על הרמב"ם וסוברים שאין חובה בכזית בכרפס, וכן כתבו לכוון בברכת בפה"א על הכרפס, לפטור גם את המרור.

 

עד כאן במישור ההלכתי.

 

ובמישור הרעיוני -

 

ה'סדר' נפתח בלשון המצווה על היחיד להתקדש. הסדר כולו הוא תהליך של התקדשות והתעלות, המבטא את ההתעלות האישית, הלאומית, והעולמית האוניברסלית, של כל מהלך ההיסטוריה. ולפיכך כבר בהתחלת התהליך אנו מסמנים את המטרה אליה אנו שואפים.

והשלב הבא הוא הרחיצה, נטילת הידיים. הידיים מבטאות עשייה חומרית, ונטילתן מבטאת את ההתנקות מנטיות שליליות וקידושן וטיהורן של כל פינות חיינו, גם העשייה הגשמית, למטרות של קדושה.

וזה מתבטא באכילת הכרפס; הטעימה הקלה, שמיד מפנה את מקומה לעיסוק האמיתי הרוחני - המגיד, מתוך הכרה נכונה ביחס הנכון שבין החומר לרוח, ומתוכה שליטה נכונה באורח החיים וכוונת המעשים.

 

 

 

@רחפת..@נפשי תערוג@דגן ותירוש

@זוהרת בטורקיז@חיהל'ה @פסידונית @שמן פשתן @נפש חיה.@זאת עם השם
@מבקש אמונה@אניוהוא@חן,@המטיילת בארץ@ע מ@אור אש@סתם 1... @חסדי הים@אילת השחר @אורה2x@סלט@חרותיק@נחשון מהצפון

@ארץ השוקולד @שריקה@dawn@שירה(-8

@בת מלך =) @בת מלך!!!! @שמשועננים@שריקה@סוסה אדומה@!!מירב!!

@יצוראחד@בבושקה@למה לא?@שום וחניכה

@לב טהור

מדהים. תודהבת מלך!!!!
ישר כוח!! תודהאורה2x
פעם הבאה מגיעים כבר ל'מגיד'??
שם כל הדברים הפיקנטיים... יציאת מצרים, ארבעת הבנים
יישר כח!למה לא?
מאז השרשור ההוא נתקלתי במקרה בזה, וזה גרם לי הרהורים... מה עושים במחלוקת הרצי"ה-משנ"ב?..




(וסליחה שזה פחות קשור 🙈)
באמת לא צריך?ילדת המדבר
אני זוכרת שפעם לימדו שצריך ליטול על תפוח שטוף, או ביסקוויט שטבול בקפה.
מעניין...
לא לא!למה לא?
חידוש צודק, כשלומדים הלכה ברוב הספרים כתוב שצריך, למרות המנהג. (וגם המנהג נוהג למרות הספרים )

הרב עובדיה לדוגמא מקל בפחות מכזית (ביסקוויט אחד?), אבל בעקרון אומר שצריך.
אז מה בעצם אומר הרב דוב ליאור?ילדת המדבר
שלא צריך,למה לא?
רק שהרב ליאור הוא לא הפוסק היחיד בעולם... אם הוא הרב שלך מצוין.

(אמ, מה שרציתי לומר בהתחלה הוא שבד"כ פוסקים כמו המשנ"ב. אבל מצד שני הרצי"ה...)
הבנתי. תודהילדת המדבר
--למה לא?
@חידוש סליחה שפתחתי את הנושא... 🙈

בכל זאת מעניין אותי לשמוע האם לדעתך זה שהרצי"ה כנראה היקל מהווה שיקול...
אין בעיהחידוש

כל עוד זה קשור לנושא שבשירשור זה בסדר

 

ולגבי שאלתך, מידי ספק לא יצאנו..(והרב שלך במחשבה  לא חייב להיות גם הרב שלך בהלכה)

א דאנקלמה לא?
שכוייח, יפה שזה מוכרארץ השוקולד
הייתי הולך לפי הרצי"ה כאן, כי כך נהוג אבל מתפלל ליום בו כולם יסכימו לדעת המשנה ברורה מחמת הצורך
1. לגבי אם הוא שתה ארבע כוסות בפעם אחת, זאת אומרתחסדי הים
ששם את הכל בכוס אחד (רש"י), או שתה אותם רצוף זה אחר זה (רשב"ם), אז הדעה בשם האמורא שמואל שיצא.
האמורא רב חולק ואומר, שהוא יצא ידי יין ולא ידי ארבע כוסות. (בבלי פסחים קח: )
*משמע שרש"י מפרש שהוא כן יצא ידי חובת ארבע כוסות, רק לא קיים את המצווה בשלמותה, כי כשששותים רצוף אין את הרגשת החירות.
*לפי תוספות הוא יצא רק ידי שמחת יום טוב, ובכלל לא המצווה של ארבע כוסות.

*לפי הריטב"א הוא לא יצא ידי ארבע כוסות כי לא עשה כסדר ההגדה
*לפי הרמב"ם הוא מפרש הפוך מרש"י, שהוא יצא ידי מצוות הרגשת החירות, רק לא יצא ידי ארבע כוסות, וכך פוסק ה'בית יוסף'.

2.הכרפס הוא דווקא מעורר תיאבון, ולא משביע (מהרי"ל מנהגים, סדר ההגדה טז; ב"ח תעג, ח).
הסיבה שאוכלים ירק מר או בלי טעם, הוא זכר לשעבוד המר של מצרים. (ריטב"א סדר ההגדה)
הסיבה שטובלים עכשיו זה כדי שהילדים ישאלו למה אוכלים בטיבול לפני הסעודה. (רש"י ורשב"ם, פסחים, קיד ע"א)
יש רמזים בכרפס- 'פרך ס' '- הכוונה שעבדו בפרך שישים ריבוא מבני ישראל.
שכוייח על ההרחבות והארה ממשיכה:ארץ השוקולד
1. לא הכרתי, תודה שלימדתני
2. בהמשך לרעיון שהבאת על הכרפס, אחד מרבותי הביא פעם בשם הרב זצ"ל שמטרת הכרפס היא להזכיר שלפעמים אוכלים משהו רק כדי ליהנות מהאכילה ולא כי אנחנו רעבים או צריכים אוכל, ולכן אוכלים את הכרפס שהוא "מתאבן" כדי ליצור תיאבון ונאכל יותר.💪
לגבי המישור הרוחני, אני דווקא חושב שאין סיבה ליטולחסדי הים
ידיים לפני ההגדה, ו"אין דברי תורה מקבלין טומאה" (בבלי ברכות כב.)
רק כשאנחנו נוטלים ידיים לפני ירק מר או בלי טעם, אז אנחנו מראים בנטילה שיש חשיבות אפילו לאכילה קטנה כזאת של ירק, שהוא הבסיס לכל אכילתו של האדם, ואם יריקה יכולה לטמאות, יש בירק משהו שמקדש, ואנחנו מראים "ט֤וֹב אֲרֻחַ֣ת יָ֭רָק וְאַהֲבָה־שָׁ֑ם", ואהבה הזאת של הסתפקות במועט, הוא פתח להכרת הטוב והודאה שיש בהגדה.
רעיון מעניין ויישר כח, אמנם צירפתיארץ השוקולד
פה שני מחלוקות כאן, אבל עדיין הבאת רעיון יפה ופרסת את דרכך בצורה טובה כרגיל

ותודה על התיוג.

חבר אהב לומר לי שיודעים שאתה זקן כשאתה מצטט את עצמך, אז כנראה שאתה מתקרב אלי לגיל
@*צועד* יתכן ואתה מכיר את החבר המדובר, אבל באישי נסגור מעגל
אם כבר הגענו לזהלמה לא?
נחמד לציין שהמשנה ברורה בהתחלה אמר שבפחות מכזית לא צריך נט"י.
כי אם בלחם לא צריך, ק"ו בדבר שטיבולו במשקה!

ובמהדורה השניה הוא חזר בו - כי אם כן למה אנחנו נוטלים לכרפס?..

הפוסקים שבכל זאת מקילים (כמו הילקוט יוסף והפניני הלכה) כנראה יצטרכו לחזור לאחד הטעמים שכתב חידוש.
יש להעיר לכאורהחידוש

על דברי המשנ"ב לאחר חזרה, שכן כמו שכתבתי המנהג המקורי היה לאכול מהכרפס כמה שרוצים ללא הגבלה, טרם התעוררה המחלוקת על הברכה האחרונה עליו, ולכן אז נהגו ליטול ידיים, ובדורות המאוחרים יותר שהתעורר הספק ולכן נהגו לאכול פחות מכזית, לא יחליטו פתאום לשנות את סדר הסדר ולבטל מכאן ואילך את ''ורחץ'', כמובן

לבאר הטעמים האמיתיים של סדרו של הסדר,כלמנסע

לבאר הטעמים האמיתיים של סדרו של הסדר,

 

הטעם של אכילת כרפס פשוט, כמו שמוזגים קודם הסעודה שתי כוסות יין, כוס יין אחת לקידוש היום וכוס שנייה על ההגדה, וההגדה קודם הסעודה כדי שיוכל לומר "בעבור זה" בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך, ועל כן צריך לומר קודם אכילה, בשעה שעדיין מונחים המצה והמרור לפניו,

 

ודרך כבוד הוא כמו במשתה דהיינו חתונה וכדומה, שאוכלים מנה ראשונה ואחר כן עוסקים בשמחה, ורק לאחר מכן אוכלים את שאר הסעודה, וזה כי אחרי הסעודה כבר שבע ודשן ונתגאה וכיוון שנתגאה שכח חכמתו כדאיתא, ואינו ראוי לעסוק כך בשמחת החכמה, ולפיכך גם כאן אוכלים כרפס כמנה ראשונה קודם העיסוק בכבוד הסעודה שהוא סיפור יציאת מצרים, ואחר כן אומרים ההגדה קודם הסעודה, וגם קודם אכילת מצה כמו שאמרנו שיהיה בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך, 

 

ולפיכך גם נוטלים ידיים לכרפס כיוון שמפסיקים זמן רב אחריו לפני שאר הסעודה, ורוצים לכבד את הכרפס כחלק עיקרי בסעודה, ואז אוכלין הכרפס כחלק עיקרי בסעודה, ואחר כן חוצים המצה להכין את המשך הסעודה, ומוזגים כוס שני להגדה, "וכאן הבן שואל", וכך לשון המשנה - בציטוט מדוייק "מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל את אביו" - כלומר כיוון שהבן רואה שמחלקים את הסעודה כביכול לשתיים, כוס ראשון לפני כרפס וכוס שני לפני המשך הסעודה, ממילא מתעוררת תמיהתו מה כל כך מיוחד שעושים כאן סעודה כל כך גדולה עד שצריך לחלקה לשתיים, והרי כבר התחילו באכילה וכי יש עניין לעשות קידוש נוסף, ולשם מה צריך כוס שנייה, ושואל קודם על התפריט היוצא דופן, דהיינו מצה ומרור ובשר צלי, ואחר כך על גודל החשיבות של הסעודה, דמטבלין שתי טיבולים כלומר מנה ראשונה וסעודה שנייה נוספת, ועוד שואל בימינו שיושבין כולנו מסובין דרך חירות מיוחדת.

 

אלו הטעמים בפשטות, ואין צורך לחרוש ולעמר ולטחון ולגבב ברוב טעמים, אמנם באמת יש לומר להקל לגבב ביו"ט, דהא איתא שאסור להביא עצים מן השדה וכתב השו"ע אבל מגבב משלפניו ומדליק, א"כ יש צד להקל, אבל באמת יש לשאול אם ליל הסדר חל בשבת האם עדיין מותר לנהוג בקולא הזו. ע"כ

יישר כח!ע מ
היתה לי הערה כשקראתי את הדברים, אבל עד שהגעתי לכאן כבר שכחתי..
אני לא מצליחה לעקוב....... הלוואי שיהיה לי זמן עוד מעטנפש חיה.אחרונה
אין מספיק מקום בשרתים של ערוץ 7פשוט אני..

אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈

כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳

הדסה הדסה למה את הלב שלי לקחת הדסההה קפיץ

שנים לא הייתי פה.הלב בוער למלך!

לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים

אתה קיים גם מחוץ לווצאפ???אריק מהדרום

לאט לאט חוזרים למקורותהלב בוער למלך!אחרונה

מה אתם חושביםהתלמיד העייף

הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??

עצוב ממשכְּקֶדֶםאחרונה

הפיצ'ר האהוב עליי בתקופה הזועשב לימון

שנכנסים לאתר אינטרנט והוא מציע לי לאשר שימוש בקוקיות 🤭

אם יש שיער מספיק ארוך אני מאשרת

עד עכשיו אני לא מבינה מזה הקוקיס האלהנחלת

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

תודה!נחלתאחרונה

משה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אני מכיר את הבן אדם בתור ילדל המשוגע היחידי

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

כמה טוהר, אמת וכנות יש בונחלתאחרונה

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

סרטונים מה7.10 - מה קורה לנפשחוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעזור לנתח, מה קורה לנפש שלנו, מה היא מרגישה כשהיא רואה סרטונים מה7.10?

מה קורה לנו שם עמוק בפנים?

נ.ב.

צפיתי בסרט הזוועות כבר לפני שנה וחצי.. הכל מזכיר לי את מה שהיה שם..

כזה נוראי..

דווקא הייתי בהלם מעצמי שלא קרסתי ודווקא הייתי סבבה אחרי זה.

אבל עמוק בפנים היתה לי הרגשה שזה הרס אותי.

מה אומרים?

לא ראיתי ולא מתכוונת לראותעשב לימון

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

מצטרףמשהאחרונה

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

ראיתי פירוש של אחד הראשוניםכְּקֶדֶם

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

חבר שלי הצליח לפרוץ, אבל אחרי זה נחסם לוחוזר תמיד לאשתי

חושבת שזה יצר הרע לחזות בזה.נחלת

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

וואלה מענייןכְּקֶדֶם

עזרא שיינברג - מישהו יודע מה סוף הסיפור?חוזר תמיד לאשתי

הסוף עוד לא הגיע לצערינו...הסטורי

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

זה השאלה... מתפתח שם משהו?חוזר תמיד לאשתי

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מעניין... אנשים כאלו תמימים?חוזר תמיד לאשתי

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

לא יודע, איך חזרו שוב ושוב למוטי אלון?!הסטורי

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אין לך לעקוב אחרי כל דבר בעולםנקדימון

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

נדמה לימשה

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

אני חושבת שדווקא במקרה שלו, הוא מנודה עד היום והלואוריןאחרונה

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

למיטב ידיעתי גר היום בקצרין ומנודההריון ולידה

עוד יש איזו הפגנה קטנה כל מוצש מתחת לביתו בקצריןיהודי שואף לטוב

תגובתי נוגדת את תקנון האתר 4ne1

עוד פעם גולש יותר זמן ממה שתכננתיחוזר תמיד לאשתי

בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.

כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.

לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.

מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?

כמו בקניון, מטשטש תחושת זמןעשב לימון

ונועד להיות כזה.

אני באמת דקה מחזירה תשאלה אליךSeven

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

הממחתול זמני

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

אפשרoo

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

כנראה שיש לך יותר מידי זמן פנוי?פ.א.אחרונה

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

אולי יעניין אותך