פינת ההגדה חלק ג - קדש, ורחץ, כרפסחידוש

שלום לכולם

 

כמו שנכתב בפינה הקודמת, השלב הראשון בליל הסדר הוא הקידוש, כדי לקדש את היום סמוך לכניסתו, ולהתחיל את הסדר לאחר שצייננו את מהות המעמד בו אנו נמצאים.

מלבד מצוות אמירת הקידוש, שתיית כוס הקידוש מהווה מצווה עצמאית מדרבנן של כוס ראשונה, ולפיכך אע"פ שבדר"כ אין צורך שכל השומעים ישתו מכוס הקידוש, כאן כל אחד שותה כוס משלו כדי לקיים מצווה זו.

 

נאמר בתלמוד ש"שתאן כולן כאחד, לא יצא", דהיינו מי ששתה ארבע כוסות בזו אחר זו, ולא כל אחת במקומה, לא קיים מצוות ארבע כוסות, מפני שמהות המצווה אינה עצם שתיית כוסות יין, אלא דווקא במקומות בהם תיקנו חז"ל, כך שכל אחת מארבע הכוסות נאמרת עליה ברכת שבח בפני עצמה: כוס ראשונה - ברכת הקידוש, כוס שנייה - ברכת 'גאל ישראל' שבסוף המגיד, כוס שלישית - ברכת המזון, וכוס רביעית - ברכות ההלל.

לגבי ברכת 'בורא פרי הגפן', מנהג האשכנזים לברך על כל כוס כיוון שכל אחת מצווה בפני עצמה, ומנהג הספרדים לברך רק על הראשונה והשלישית, והשנייה והרביעית נפטרות בברכות קודמותיהן.

 

השלב הבא הוא אכילת הכרפס, כי בכל זאת כדאי לטעום משהו לפני המגיד הארוך, וכן מפני שבזמנם היתה זו דרך אנשים חשובים לפתוח כך את הסעודה, וזהו ממנהגי דרך החירות של ליל הסדר.

אלא שמכיוון שמטבילים את הכרפס, צריך ליטול ידיים תחילה כדין אכילת דבר שטיבולו במשקה.

 

ועל קצה המזלג, רקע לעניין 'טיבולו במשקה', ועל כך שכידוע ישנם רבים שלא נוהגים בנטילה זו מלבד בליל הסדר:

בשונה מנט"י ללחם, שלכל הדעות היא חובה גמורה בכל הזמנים, לגבי נטילה זו נחלקו הראשונים האם אף היא כך, או שנהגה רק בזמנם שבו נהגו להקפיד לאכול רק מאכלים טהורים, אך בזמננו שאין מקפידים על דיני טומאה וטהרה בחולין, התקנה מלכתחילה לא שייכת.

דעת רוב הראשונים וכן פוסקים השו"ע והמשנ"ב שתקנה זו היא חובה גמורה ושווה לנט"י ללחם, שאף היא נתקנה מפני ענייני טומאה וטהרה ואעפ"כ לא בטלה גם בזמננו (ולפיכך, מי שמחפש לקבל על עצמו משהו יכול לשקול לאמץ את זה..). (והרחבה בעניין נטילת ידיים ראו כאן -פינת המושגים ההלכתיים - נטילת ידיים לסעודה - צעירים מעל עשרים

 

אם כך מדוע דווקא בלילה זה הכל נוהגים כך?

 

התשובה הפשוטה היא, שבליל הסדר כולם נוהגים לקיים את סדר הסימנים כמו שמופיעים בהגדה, ובה הסימנים של הסדר נותרו כשהיו בזמן חז"ל, ולא חלו בזה שינויים (וכך כתב הט"ז).

 

הנצי"ב מוולוז'ין בהקדמתו לפירושו להגדה "אמרי שפר" כותב כי בליל הסדר אנו מנסים לחקות כמה שאפשר את האופן שבו נהג הסדר בזמן חז"ל, והרי בזמנם לכל הדעות נהגו בנטילה זו ולפיכך גם אנו מקיימים אותה.

 

עוד הסבירו בזה שמי שלא נוהג בכך כל השנה הרי שכעת הוא מעורר את הילדים לשאול, כשרואים שנוהגים דברים תמוהים, (וכידוע זו אחת ממטרות חלק מפעולות ליל הסדר).

ועוד, שמפני קדושת הלילה נהגו העם להחמיר גם במה שמקלים כל השנה.

 

הכרפס - לדעת הרמב"ם צריך לאכול ממנו כזית לפחות, ככל מצוות האכילה שבתורה ושבדברי חכמים; אך לדעת רוב הראשונים הכרפס אינו ממש 'מצווה' לעניין זה, ואינו מוגדר ע"פ ההגדרה הרגילה של 'אכילה' ש'אין אכילה פחותה מכזית', אלא עיקר העניין הוא להראות דרך חירות וזה מתקיים גם בפחות מכזית. אך מעיקר הדין, לכל הדעות מותר לאכול יותר מכזית.

 

אלא, שבמהלך הדורות התעוררה מחלוקת האם צריך לברך על הכרפס ברכה אחרונה (במקרה שאכל כזית, כמובן).

במה תלויה המחלוקת? 

במחלוקת אחרת, והיא -  מדוע לא מברכים ברכת בפה"א על המרור:

לדעה א', המרור אינו טעון ברכה כלל כיוון שהוא נאכל בתוך הסעודה, ואילו לדעה ב' המרור טעון ברכה אע"פ שהוא בתוך הסעודה מכיוון שאינו בא כחלק מהסעודה אלא לשם קיום המצווה, והסיבה שלא מברכים עליו היא שכבר נפטר בברכת בפה"א שבירך על הכרפס.

 

ומכך יוצא, שלדעה א' הכרפס אינו נחשב חלק מהסעודה, שהרי הוא נאכל לפניה, ואין סיבה שלא לברך עליו ברכה אחרונה. אך לדעה ב', מכיוון שברכת הכרפס פוטרת את המרור שנאכל כבר בתוך הסעודה, הרי שנחשב כשייך לסעודה והוא נפטר בברכת המזון.

 

וכדי להימנע ממחלוקת זו, כתבו האחרונים לאכול מהכרפס פחות מכזית, בהסתמך על שיטת הראשונים החלוקים על הרמב"ם וסוברים שאין חובה בכזית בכרפס, וכן כתבו לכוון בברכת בפה"א על הכרפס, לפטור גם את המרור.

 

עד כאן במישור ההלכתי.

 

ובמישור הרעיוני -

 

ה'סדר' נפתח בלשון המצווה על היחיד להתקדש. הסדר כולו הוא תהליך של התקדשות והתעלות, המבטא את ההתעלות האישית, הלאומית, והעולמית האוניברסלית, של כל מהלך ההיסטוריה. ולפיכך כבר בהתחלת התהליך אנו מסמנים את המטרה אליה אנו שואפים.

והשלב הבא הוא הרחיצה, נטילת הידיים. הידיים מבטאות עשייה חומרית, ונטילתן מבטאת את ההתנקות מנטיות שליליות וקידושן וטיהורן של כל פינות חיינו, גם העשייה הגשמית, למטרות של קדושה.

וזה מתבטא באכילת הכרפס; הטעימה הקלה, שמיד מפנה את מקומה לעיסוק האמיתי הרוחני - המגיד, מתוך הכרה נכונה ביחס הנכון שבין החומר לרוח, ומתוכה שליטה נכונה באורח החיים וכוונת המעשים.

 

 

 

@רחפת..@נפשי תערוג@דגן ותירוש

@זוהרת בטורקיז@חיהל'ה @פסידונית @שמן פשתן @נפש חיה.@זאת עם השם
@מבקש אמונה@אניוהוא@חן,@המטיילת בארץ@ע מ@אור אש@סתם 1... @חסדי הים@אילת השחר @אורה2x@סלט@חרותיק@נחשון מהצפון

@ארץ השוקולד @שריקה@dawn@שירה(-8

@בת מלך =) @בת מלך!!!! @שמשועננים@שריקה@סוסה אדומה@!!מירב!!

@יצוראחד@בבושקה@למה לא?@שום וחניכה

@לב טהור

מדהים. תודהבת מלך!!!!
ישר כוח!! תודהאורה2x
פעם הבאה מגיעים כבר ל'מגיד'??
שם כל הדברים הפיקנטיים... יציאת מצרים, ארבעת הבנים
יישר כח!למה לא?
מאז השרשור ההוא נתקלתי במקרה בזה, וזה גרם לי הרהורים... מה עושים במחלוקת הרצי"ה-משנ"ב?..




(וסליחה שזה פחות קשור 🙈)
באמת לא צריך?ילדת המדבר
אני זוכרת שפעם לימדו שצריך ליטול על תפוח שטוף, או ביסקוויט שטבול בקפה.
מעניין...
לא לא!למה לא?
חידוש צודק, כשלומדים הלכה ברוב הספרים כתוב שצריך, למרות המנהג. (וגם המנהג נוהג למרות הספרים )

הרב עובדיה לדוגמא מקל בפחות מכזית (ביסקוויט אחד?), אבל בעקרון אומר שצריך.
אז מה בעצם אומר הרב דוב ליאור?ילדת המדבר
שלא צריך,למה לא?
רק שהרב ליאור הוא לא הפוסק היחיד בעולם... אם הוא הרב שלך מצוין.

(אמ, מה שרציתי לומר בהתחלה הוא שבד"כ פוסקים כמו המשנ"ב. אבל מצד שני הרצי"ה...)
הבנתי. תודהילדת המדבר
--למה לא?
@חידוש סליחה שפתחתי את הנושא... 🙈

בכל זאת מעניין אותי לשמוע האם לדעתך זה שהרצי"ה כנראה היקל מהווה שיקול...
אין בעיהחידוש

כל עוד זה קשור לנושא שבשירשור זה בסדר

 

ולגבי שאלתך, מידי ספק לא יצאנו..(והרב שלך במחשבה  לא חייב להיות גם הרב שלך בהלכה)

א דאנקלמה לא?
שכוייח, יפה שזה מוכרארץ השוקולד
הייתי הולך לפי הרצי"ה כאן, כי כך נהוג אבל מתפלל ליום בו כולם יסכימו לדעת המשנה ברורה מחמת הצורך
1. לגבי אם הוא שתה ארבע כוסות בפעם אחת, זאת אומרתחסדי הים
ששם את הכל בכוס אחד (רש"י), או שתה אותם רצוף זה אחר זה (רשב"ם), אז הדעה בשם האמורא שמואל שיצא.
האמורא רב חולק ואומר, שהוא יצא ידי יין ולא ידי ארבע כוסות. (בבלי פסחים קח: )
*משמע שרש"י מפרש שהוא כן יצא ידי חובת ארבע כוסות, רק לא קיים את המצווה בשלמותה, כי כשששותים רצוף אין את הרגשת החירות.
*לפי תוספות הוא יצא רק ידי שמחת יום טוב, ובכלל לא המצווה של ארבע כוסות.

*לפי הריטב"א הוא לא יצא ידי ארבע כוסות כי לא עשה כסדר ההגדה
*לפי הרמב"ם הוא מפרש הפוך מרש"י, שהוא יצא ידי מצוות הרגשת החירות, רק לא יצא ידי ארבע כוסות, וכך פוסק ה'בית יוסף'.

2.הכרפס הוא דווקא מעורר תיאבון, ולא משביע (מהרי"ל מנהגים, סדר ההגדה טז; ב"ח תעג, ח).
הסיבה שאוכלים ירק מר או בלי טעם, הוא זכר לשעבוד המר של מצרים. (ריטב"א סדר ההגדה)
הסיבה שטובלים עכשיו זה כדי שהילדים ישאלו למה אוכלים בטיבול לפני הסעודה. (רש"י ורשב"ם, פסחים, קיד ע"א)
יש רמזים בכרפס- 'פרך ס' '- הכוונה שעבדו בפרך שישים ריבוא מבני ישראל.
שכוייח על ההרחבות והארה ממשיכה:ארץ השוקולד
1. לא הכרתי, תודה שלימדתני
2. בהמשך לרעיון שהבאת על הכרפס, אחד מרבותי הביא פעם בשם הרב זצ"ל שמטרת הכרפס היא להזכיר שלפעמים אוכלים משהו רק כדי ליהנות מהאכילה ולא כי אנחנו רעבים או צריכים אוכל, ולכן אוכלים את הכרפס שהוא "מתאבן" כדי ליצור תיאבון ונאכל יותר.💪
לגבי המישור הרוחני, אני דווקא חושב שאין סיבה ליטולחסדי הים
ידיים לפני ההגדה, ו"אין דברי תורה מקבלין טומאה" (בבלי ברכות כב.)
רק כשאנחנו נוטלים ידיים לפני ירק מר או בלי טעם, אז אנחנו מראים בנטילה שיש חשיבות אפילו לאכילה קטנה כזאת של ירק, שהוא הבסיס לכל אכילתו של האדם, ואם יריקה יכולה לטמאות, יש בירק משהו שמקדש, ואנחנו מראים "ט֤וֹב אֲרֻחַ֣ת יָ֭רָק וְאַהֲבָה־שָׁ֑ם", ואהבה הזאת של הסתפקות במועט, הוא פתח להכרת הטוב והודאה שיש בהגדה.
רעיון מעניין ויישר כח, אמנם צירפתיארץ השוקולד
פה שני מחלוקות כאן, אבל עדיין הבאת רעיון יפה ופרסת את דרכך בצורה טובה כרגיל

ותודה על התיוג.

חבר אהב לומר לי שיודעים שאתה זקן כשאתה מצטט את עצמך, אז כנראה שאתה מתקרב אלי לגיל
@*צועד* יתכן ואתה מכיר את החבר המדובר, אבל באישי נסגור מעגל
אם כבר הגענו לזהלמה לא?
נחמד לציין שהמשנה ברורה בהתחלה אמר שבפחות מכזית לא צריך נט"י.
כי אם בלחם לא צריך, ק"ו בדבר שטיבולו במשקה!

ובמהדורה השניה הוא חזר בו - כי אם כן למה אנחנו נוטלים לכרפס?..

הפוסקים שבכל זאת מקילים (כמו הילקוט יוסף והפניני הלכה) כנראה יצטרכו לחזור לאחד הטעמים שכתב חידוש.
יש להעיר לכאורהחידוש

על דברי המשנ"ב לאחר חזרה, שכן כמו שכתבתי המנהג המקורי היה לאכול מהכרפס כמה שרוצים ללא הגבלה, טרם התעוררה המחלוקת על הברכה האחרונה עליו, ולכן אז נהגו ליטול ידיים, ובדורות המאוחרים יותר שהתעורר הספק ולכן נהגו לאכול פחות מכזית, לא יחליטו פתאום לשנות את סדר הסדר ולבטל מכאן ואילך את ''ורחץ'', כמובן

לבאר הטעמים האמיתיים של סדרו של הסדר,כלמנסע

לבאר הטעמים האמיתיים של סדרו של הסדר,

 

הטעם של אכילת כרפס פשוט, כמו שמוזגים קודם הסעודה שתי כוסות יין, כוס יין אחת לקידוש היום וכוס שנייה על ההגדה, וההגדה קודם הסעודה כדי שיוכל לומר "בעבור זה" בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך, ועל כן צריך לומר קודם אכילה, בשעה שעדיין מונחים המצה והמרור לפניו,

 

ודרך כבוד הוא כמו במשתה דהיינו חתונה וכדומה, שאוכלים מנה ראשונה ואחר כן עוסקים בשמחה, ורק לאחר מכן אוכלים את שאר הסעודה, וזה כי אחרי הסעודה כבר שבע ודשן ונתגאה וכיוון שנתגאה שכח חכמתו כדאיתא, ואינו ראוי לעסוק כך בשמחת החכמה, ולפיכך גם כאן אוכלים כרפס כמנה ראשונה קודם העיסוק בכבוד הסעודה שהוא סיפור יציאת מצרים, ואחר כן אומרים ההגדה קודם הסעודה, וגם קודם אכילת מצה כמו שאמרנו שיהיה בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך, 

 

ולפיכך גם נוטלים ידיים לכרפס כיוון שמפסיקים זמן רב אחריו לפני שאר הסעודה, ורוצים לכבד את הכרפס כחלק עיקרי בסעודה, ואז אוכלין הכרפס כחלק עיקרי בסעודה, ואחר כן חוצים המצה להכין את המשך הסעודה, ומוזגים כוס שני להגדה, "וכאן הבן שואל", וכך לשון המשנה - בציטוט מדוייק "מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל את אביו" - כלומר כיוון שהבן רואה שמחלקים את הסעודה כביכול לשתיים, כוס ראשון לפני כרפס וכוס שני לפני המשך הסעודה, ממילא מתעוררת תמיהתו מה כל כך מיוחד שעושים כאן סעודה כל כך גדולה עד שצריך לחלקה לשתיים, והרי כבר התחילו באכילה וכי יש עניין לעשות קידוש נוסף, ולשם מה צריך כוס שנייה, ושואל קודם על התפריט היוצא דופן, דהיינו מצה ומרור ובשר צלי, ואחר כך על גודל החשיבות של הסעודה, דמטבלין שתי טיבולים כלומר מנה ראשונה וסעודה שנייה נוספת, ועוד שואל בימינו שיושבין כולנו מסובין דרך חירות מיוחדת.

 

אלו הטעמים בפשטות, ואין צורך לחרוש ולעמר ולטחון ולגבב ברוב טעמים, אמנם באמת יש לומר להקל לגבב ביו"ט, דהא איתא שאסור להביא עצים מן השדה וכתב השו"ע אבל מגבב משלפניו ומדליק, א"כ יש צד להקל, אבל באמת יש לשאול אם ליל הסדר חל בשבת האם עדיין מותר לנהוג בקולא הזו. ע"כ

יישר כח!ע מ
היתה לי הערה כשקראתי את הדברים, אבל עד שהגעתי לכאן כבר שכחתי..
אני לא מצליחה לעקוב....... הלוואי שיהיה לי זמן עוד מעטנפש חיה.אחרונה
כתבתי בלקראת נישואין ובכל זאת גם פה...נחלת

מחפשים שידוך לבחורה (48), ישרה, טובת לב, שמורה ודתיה,

עם איזו בעיה נפשית. (לא דיכאון. מתפקדת).

תימניה.

מחפשת כיפה סרוגה.

 

האם מישהו מכיר מקום שעוסק בכאלה זוגות?

 

בחורה  טובה מאוד. תהיה אמא טובה!

 

תודה רבה.

סליחה, בכוונה הפרידו בין הפורומיםהסטורי
ההיגיון הואאריק מהדרום
שפעם היה רק פורום לנ"ו ועם הזמן והדרישה נפתח פורום חברתי לגולשי הפורומים הלא הוא צמ"ע על מנת ליצור הפרדה בין אלה שנושאי לנ"ו לא רלוונטיים אליהם בין שמצאו זיווג ובין שהחליטו לקחת הפסקה או מכל סיבה שהיא

על מנת לא לייבש את פורום לנ"ו מגולשיו נולדה ההחלטה לאסור כתיבת כל ענייני לנ"ו בצמ"ע כי אז מה עשינו בזה? פשוט העברנו את הטראפיק מפורום א לפורום ב.

להבנתי ראשית דבריך היא הסיבה העיקרית לאיסור החמורהסטורי
כלומר, לא רק כדי לא לייבש את לנ"ו, אלא כדי להשאיר את צמ"ע נקי מהנושא למי שלא רלוונטי לו, או למי שמאוד רלוונטי לו ולכן מחפש שקט...
נכוןאריק מהדרוםאחרונה
זו הסיבה להפרדת צמ"ע מלנ"ו ועל בסיס זה פורום צמע קם.

גם אם תרצה להקים פורום אחר ותבקש זאת ממשה, הנטיה שלו לרוב תהיה לסרב אלא אם כן תמצא מספר ניקים מכובד שיהיו פעילים בפורום החדש ושהפורום החדש לא ייבש ויפגע בפורום ישן ופעיל יותר.

האם מעניין אתכם להירשם בספרי ההיסטוריה של העולם?Lavender

שבדורות הבאים ילמדו עליכם?...

לא להירשם אבלאני:)))))
כן להשפיע על ההיסטוריה, ועדיף לטובה
אהבתיזיויק
וחוץ מזהאני:)))))
אם כבר מדובר על כבוד, מה יעזור לי הכבוד אחרי המוות?
זו ההנאה בחייםזיויק
מעצם הידיעה שאתה כה חשוב שידברו עליך גם כשתלך
למה שידברו עלי?אני:)))))
אדרבה שלא ידברו עלי, שלא יעוררו עלי דינים בשמיים
הסברתי לך את ההיגיון של אדם מטריאליסטזיויק
גם לאדם מטריאליסט, במה בדיוק זה עוזר / מועילחתול זמניאחרונה

אם מדברים עליך

הרבה פעמים זה מגיע אחרי המוות...שלג דאשתקד

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.


ועוד הרשימה ארוכה...

בקצב הזה,חתול זמני

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

תלוי כמה נשמות יש לושלג דאשתקד
מהפכנים - יש לזה איזו קונוטציה חיוביתנחלת

 

לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...

 

ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...

לא באתי לדבר בשבחםשלג דאשתקד
השאלה כאן היא על השפעה, לא על חיוביות
לא בקטע של כבודLavender

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

 

אהבתי ממשLavender
לאל המשוגע היחידי

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

מה זה לאנעמי28
וחוץ מזה שאין דבר נצחי יותר ומשמעותי יותר מפשוט להוליד ילדים.
מדהיםזיויק
ממש לא.חתול זמני

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

כן, הלוואי שאצליח להיות משמעותי מספיקארץ השוקולד
לא אישיתהסטורי
אבל כן כחלק מהדור שהביא את גאולת ישראל לקומה הבאה.
יפה, חשוב!Lavender
לא יודעת אם בניסוח הזה,נערת טבע
אבל כן להשאיר איזה חותם משמעותי
וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִיןאלעזר300
אני מובכת מגילוי רגשותהרמוניה

לפעמים זה נתפס אצלי כגילוי חולשה, חוסר כבוד עצמי...

גם כשמישהו אחר משתף זה יביך אותי... יהיה לי קשה לשמוע.

אבל לפעמים זה לא מביך, תלוי מה הקושי ואיך הבנאדם מספר את זה.

זאת ממש תופעה... כי סך הכל אני כן רגישה ואמפטית, אבל אם זה משהו רגשני נשפך כזה אני לא מסוגלת...

זה תכונה די מוכרתמשה

סוג של "אין לי רשות" או "אין לי זכות" להרגיש. הרגשות שלי צריכים להישאר אצלי. כאלה.

בושה להיחשף בושה כשמישהו חושףנחלתאחרונה

מעין חוסר צניעות כשהאדם מגלה את הדברים האינטימיים שלו (רגשית) גם חשש להיפגע ולא יודעים איך לא לפגוע כשהכל

כך חשוף וגלוי לעין השמש....

זה בסדראני:)))))
מה אומרים על המאמר?👇 האמת התרגשתי לקרואLavender

מאמר מעורר מחשבה של העיתונאי הבריטי אליסטר הית' מהעיתון "דיילי טלגרף":
יש משהו בישראל שמטריד אנשים — וזה לא בדיוק מה שהם אומרים.
הם ידברו על מדיניות, על התנחלויות, על גבולות ועל מלחמות.
אבל אם מגרדים מעט את פני השטח של הכעס, מגלים משהו עמוק יותר:
חוסר הנוחות אינו בגלל מה שישראל עושה — אלא בגלל מה שהיא מייצגת.
אומה קטנה כל כך לא אמורה להיות חזקה כל כך. נקודה.
לישראל אין נפט.
אין לה משאבי טבע מיוחדים.
האוכלוסייה שלה בקושי בגודל של עיר אמריקאית ממוצעת.
מסביבה אויבים.
שנאה באו"ם.
יעד לטרור.
גינויים מצד ידוענים.
חרמות, השמצות והתקפות.
ובכל זאת — היא משגשגת כאילו אין מחר.
בצבא.
ברפואה.
בטכנולוגיה.
בחקלאות.
במודיעין.
בביטחון.
ובעיקר — ברוח ובנחישות בלתי שבירה.
הם הפכו מדבר לשדות חקלאיים.
מפיקים מים מן האוויר.
מיירטים טילים באמצע מעופם.
הם מצילים בני ערובה מתחת לאפם של המשטרים האכזריים בעולם.
הם שורדים מלחמות שכולם היו בטוחים שימחקו אותם מהמפה —
ואף מנצחים בהן.
העולם מביט — ואינו מסוגל להבין.
וכשאדם נתקל בעוצמה שאינו יודע להסביר, הוא מחפש הסבר אחר:
אולי זו עזרה אמריקאית.
אולי זה לובי בינלאומי.
אולי דיכוי.
אולי גניבה.
אולי איזה טריק אפל שנתן ליהודים כוח כזה.
כי חס וחלילה שזו תהיה האמת.
חס וחלילה שזה אמיתי.
חס וחלילה שזה מגיע להם.
ואולי גרוע מכל — שזה נגזר מלמעלה.
העם היהודי היה אמור להיעלם מזמן.
כך בדרך כלל מסתיים סיפורם של עמים שנרדפו, גורשו ושועבדו.
אבל היהודים לא נעלמו.
הם חזרו לארצם.
בנו אותה מחדש.
החיו את שפתם העתיקה.
והחזירו את עברם לחיים — בזיכרון, בזהות ובכוח.
זה לא רק פוליטיקה.
זה כמעט מקראי.
אין שום נוסחת רמאות שמסבירה איך עם חוזר למולדתו אחרי אלפיים שנה.
אין דרך הגיונית לעבור מתאי הגזים להשפעה עולמית.
אין תקדים היסטורי לשרוד את הבבלים, הרומאים, הצלבנים, האינקוויזיציה, הפוגרומים והשואה —
ועדיין להגיע ביום ראשון בבוקר לעבודה בתל-אביב.
ישראל אינה רק היגיון.
אלא אם כן אתה מאמין שיש משהו גדול יותר מהיגיון.
וזה מה שמטלטל את העולם.
כי אם ישראל אמיתית,
אם האומה העתיקה והקטנה הזו עדיין חיה, מוגנת ומשגשגת —
אז אולי…
אלוהים איננו מיתוס.
אולי הוא עדיין חלק מהסיפור.
אולי ההיסטוריה אינה מקרית.
אולי הרוע אינו המילה האחרונה.
ואולי היהודים אינם רק עם…
אלא עדות.
וזה הדבר שקשה לעולם לשאת.
כי ברגע שמודים שהישרדותה של ישראל איננה רק מרשימה — אלא אולי גם אלוהית —
הכול משתנה.
המצפן המוסרי מתערער.
ההנחות על כוח, היסטוריה וצדק מתמוטטות.
ואז מבינים שלא מדובר בסוף של אימפריה —
אלא בתחילתו של משהו נצחי.
לכן מכחישים.
לכן משמיצים.
ולכן תוקפים בזעם.
כי הרבה יותר קל לקרוא לנס "תרמית"
מאשר להתמודד עם האפשרות
שאלוהים באמת מקיים את הבטחותיו.
ועושה זאת… בשקט.

נפלא. הוא לבטח גוי (חכם) אם לא חשש לכתוב כך...נחלתאחרונה
קייטרינג מזון מוכן לשבתנקדימון
אולי קצת מוקדם, אבל בכל זאת...

יש לכם המלצות לקייטרינג שאפשר לקנות אוכל מוכן לשבת? באזור המרכז והשרון...


אתם יודעים, לא כזה שמזמינים ממנו ל50 איש אלא כזה שקונים בו קצת הביתה. עדיף קייטרינג יחסית "בריא", כלומר מנות עם שמן ולא שמן עם מנות...

בחלק מסניפי יוחננוף זה קייםנפשי תערוג

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

 

מכיר מניסיון שתי מקומות מעולים, בת"א ובמשמר-השרוןפ.א.

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם


בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

שתי הפניות...אלעזר300

ההורים שלי קונים כאן - קדירה חמה

ופעם שלחו לנו מהמשרה שלי מכאן - סורוצקין - מעדנייה יהודית

בהצלחה!

אם רלוונטי איזןר מוגיעיןנפש חיה.אחרונה
סלטי משני- צומת שילת
...ל המשוגע היחידי

אני גולל בשרשורים מלפני 10 שנים ומעלה

זה נותן מחשבות על החיים

כאילו אנשים היו אז בני 25 ואיפה הם היום

כל אחד עבר וצמח

איפה אני יהיה עוד 10 שנים?

מכניס אותי קצת לעצבות על החיים

(יש לי נטיה כזאת מדי פעם כשיש זמנים מיוחדים להיכנס להרהורים עצובים על החיים)

נכון מאודאני:)))))
ובמיוחדל המשוגע היחידי

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

פעםנחלת

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

 

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

 

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

 

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

 

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

 

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

 

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

 

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

 

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

 

 

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

נחמה זה מנחם מסתבר ל המשוגע היחידי

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

..אנימה

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.


מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

נכון. הרבה יותר עמוק וחושב ממה שכתבתי.יש"כנחלת
תודה, זה באמת עוזרל המשוגע היחידי

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

היי, אני הייתי פה לפני עשור+די"מ
תאמת שאותך אני זוכר בעיקר מל המשוגע היחידי
הו וואו זה הרבה אחרי תקופת השיא שלי פהדי"מ
כמה הודעות חדשות היו לך?😂Lavender

זה מרגיש לי כמעט כמו לפגוש דינוזאור 🤪

0. אני נכנס לפה פעם בכמה חודשיםדי"מ
נו ואיפה אתה היום? ל המשוגע היחידי
לא בשום מקום טוב לצערי.די"מ

אח שלי נהרג במלחמה ומשם החיים הלכו והדרדרו. נקווה שעוד עשור אהיה במקום טוב יותר

וואי קשה 😢ל המשוגע היחידי

אני מנגן עכשיו את אצלינו בגן וחושב עליך,

עצוב

תנוחמו. לך ולהוריך כל כך כואב וקשה.נחלתאחרונה

העולם הבא הוא מציאות על תדר אחר.

בטח נורא טוב לו שם. ובעז"ה, הוא עוד יחזור. הלוואי ובקרוב.

מתחיל עבודה חדשהאריק מהדרום

יום ראשון שלי בעבודה.

השעון צילצל והתהפכתי, קמתי 45 דקות מאוחר יותר ממה שתכננתי.

הלכתי לאוטובוס, הוא לא הגיע, הלכתי לכספומט פרטי והוצאתי 100 שקל בעמלה של 7.9 כדי לעלות על מונית, אני בדרך לעבודה אמור להיות שם בשבע, מקווה שיסתדר היום

בהצלחה רבהזיויק
בהצלחה! מאחל שכישוריך המקצועיים והחברתיים יצעידופ.א.
אותך מעלה ותצליח ותתקדם!
בהצלחה!משה
ושיהיה מוצלח גם לך וגם למנהלים שלך.
אבל קודם כל..לך!נחלת
זה בא ביחדמשה

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

בהצלחה!פשוט אני..
ו... למה צריך מזומן בשביל לעלות על מונית?

איך משלמים במוניות בימינו?יעל מהדרום
כמו בכל מקום אחר, אשראיפשוט אני..
לא הכרתי. ואני נוסעת די הרבה במוניותיעל מהדרום
לק"י

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אני לא מכיר מקום שלא ניתן לשלם בו באשראינפשי תערוג

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות


שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.


לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לא ידעתי 🤷‍♀️ זה ממש יקל עלי...יעל מהדרום

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

 

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

הם לא מציעיםנפשי תערוג
כי חלקם מעדיפים מזומן ממספר סיבות
אני אשאל. תודה!יעל מהדרום
למה שלא כל נהגי המוניות אמינים. כך הבנתי.נחלת
סיבה מעולה לא לעבוד במזומןפשוט אני..
בהצלחה רבה!שלג דאשתקד
קורה שאנחנו מפספסים ויוצאחם קצת צולעים. ההצלחה טמונה ביכולת להתעשת ולחזור מהר לעמוד על הרגליים.
המון בהצלחה!!!ארץ השוקולד
באסה על ההתחלה הזו, מקווה שיצאת בכך ידי חובת ייסורים אם הייתה חובה כזו.

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

בו"ה!אשר ברא
מחכים לשמוע איך היה...
אם אפשר ללמוד חוסן ממישהו כאן זה אתהנקדימון

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

חוסן? מאן דכר שמיה?אריק מהדרום
יפה!נחלת
בהצלחה ! אנוני.מית
איך היה?נפשי תערוג
משמח לקרואארץ השוקולד
שתמיד יהיה כיף, רגוע ומוצלח
בהצלחה!די"מ
למה לא גט טקסי?
אין לי את האפליקציהאריק מהדרום
(כשהתקשרתי אליך ואמרתי לך לחזור לפורומים לא ציפיתי שבאמת תעשה את זה).
אז תורידדי"מאחרונה

אני במרכז צריך להעביר כמה שעות והייתי צריך להטעין א הפלאפון אז הלכתי לבית אריאלה ונכנסתי לפורמים. קצת מוזר לי להית פה אחרי כל השנים האלה

זה מוזראנוני.מית

להגיד שאני נהנית מזה שהבעל עבד קודם מהבית והיה פה כל היום והחליף תפקיד לכזה שהוא צריך ליסוע לעבודה?

דיברו פה על זה בעברריבוזום
היו הרבה נשים שכתבו שקשה להן הערבוב שהוא בבית. שזה מוביל לציפיות לשותפות כלשהיא בענייני הבית (הפסקות קצרות במקרים דחופים וכו'), ולמתח סביב זה.

בעלי עובד מהבית חלק מהשבוע וחלק נוסע ואני מעדיפה את הימים שהוא בבית, אבל לדעתי הוא ממש ממש חריג ביכולת שלו לעבוד תוך כדי ההמולה של הבית ולשלב הפסקונות כשהוא רוצה, יכול ומרגיש שזה חיוני. (אני לא חושבת שהייתי יכולה, אני חושבת שהייתי מסתגרת בחדר ועדיין עצבנית שמרעישים לי...)

הייתי בטוחה שאני בהו"ל :-Oריבוזום
(אז לא דיברו על זה פה, דיברו על זה שם...)
הגיוני לגמרי ולא מוזר בכללזמירות
יש דברים בגו… 
יש פורומים אחרים לנושאי זוגיותפשוט אני..אחרונה
בעיקר נשואים טריים והריון ולידה

אולי יעניין אותך