פינת המושגים ההלכתיים - נטילת ידיים לסעודהחידוש

 

מצוות נטילת ידיים היא תקנת חכמים, ונאמרו בה שני טעמים: 

 

א. משום "סרך תרומה"= הרגל אכילת תרומה, דהיינו כדי שהכוהנים יהיו רגילים ליטול ידיהם לפני אכילת התרומה, שזוהי חובה מן הדין, כדי שלא לטמא את התרומה, תיקנו חכמים שהנטילה תהא נוהַג קבוע בכל ישראל, אף לאכילת חולין (=מאכלים שאינם תרומה).

 

ב. חז"ל הסמיכו (=מצאו רמז) תקנה זו על הפסוק "והתקדשתם והייתם קדושים". נטילת הידיים לפני הסעודה גורמת התקדשות לאדם, בבואו לעסוק בתחום הגשמיות, שיעשה זאת מתוך התקדשות הכוונה.

 

-- אם נשלב את שני הטעמים, נוכל לראות בנטילת ידיים כעין שריד עתיק שנותר מהימים היפים של עם ישראל, בהם יכלו הכוהנים לאכול את תרומתם בטהרה, וחז"ל בתקנתם זו רמזו לכך שגם אכילת החולין של כל אדם יכולה להתעלות ולהיות כעין מדרגת אכילת תרומה וקדשים, אם ייגש לכך מתוך הכנה של התקדשות הכוונה והרצון.

כך אפשר עם מעט מחשבה להפוך מעשה סתמי הנעשה על ידינו (תרתי משמע) מידי בוקר וערב, למעשה מלא עומק ומשמעות, העשוי להקרין ולהשפיע על האכילה שאחריו, ואף מעבר לכך.

 

מלשון מה מגיע הביטוי "נטילת ידיים" (חשבתם על זה פעם)?

מלשון הכתוב "וינטלם וינשאם", כלומר הגבהה והרמה. גם בפועל, יש עניין להגביה את הידיים לאחר הנטילה, בשעת הברכה (ויש לכך טעמים ע"פ הפשט וע"פ הסוד ואכמ"ל), וגם מבחינה רוחנית, הנטילה מרוממת ומעלה את הידיים, המבטאות באופן כללי את העשייה החומרית.

 

מה צריך ליטול? נחלקו בגמרא, וכן הראשונים, האם הנטילה צריכה להיות רק על האצבעות או על כל כף היד.

להלכה נקטו הפוסקים שיש ליטול את כל כף היד, מלבד בשעת הדחק כשאין מספיק מים וכד' אפשר לסמוך על המקילים וליטול רק את האצבעות.

 

חשוב להדגיש כי לכל השיטות, את החלק שאותו צריך ליטול, צריך שיבואו המים על כולו ממש, ולכן חשוב להקפיד לשים לב בעת הנטילה לסובב את היד כדי שהמים יגיעו לכל הצדדים ולא יישאר אף מקום קטן שלא נרטב ממי הנטילה.

 

כמה פעמים צריך ליטול? כשנוטלים ברביעית מים (כחצי כוס, ובדר"כ ממילא צריך רביעית ויותר כדי שהיד תרטב), לדעת רוב הפוסקים אפשר ליטול פעם אחת על כל יד. המחמירים כדעת הראב"ד נוטלים פעמיים על כל יד, ועל פי הסוד נוטלים 3 פעמים על כל יד. בשונה מנטילת הבוקר, נטילות אלו אינן לסירוגין.

 

נטילה מכוס חד פעמית - עדיף שלא, אם אין אפשרות אחרת - מותר.

 

לכתחילה צריך שכל היד תרטב משפיכה אחת רצופה, ולא ליטול לחצאין, כלומר שכל היד נרטבת רק בצירוף שתי שפיכות. בדיעבד, מאחר שזהו ספק בגמרא וספק דרבנן לקולא, לא חייבים ליטול שוב.

 

מי שנטל ידיו ונגע בידי מי שלא נטל, אם ידי עדיין רטובות עליו לנגבן וליטול שנית ללא ברכה, ואם היו ידיו יבשות אינו צריך ליטול שנית.

 

ולסיום, דברי הגמרא: "אמר רב חסדא: אני נטלתי מלוא חופניי מים [=שהיה נוטל ידיים בשפע מים], ונתנו לי משמיים מלוא חופניי טובה".

 

שבת שלום

תודה רבהשריקה


תודה!⁦פסיפלורה1
אני אשמחאילת השחר
תודה מראש!

תודה!חן,
תודהחיהל'ה
יש נטילה לתרומה שצריכהסתם 1...
עבר עריכה על ידי סתם 1... בתאריך י"ד בחשון תשע"ח 13:09
עבר עריכה על ידי סתם 1... בתאריך י"ד בחשון תשע"ח 10:08
מים שניים, זאת אומרת פעמיים, ולחולין נטילה אחת.
.

את הטעם משום התקדשות בעיסוק בחומר אינני מכיר. הטעם השני הוא נקיות. ומצוה לשמוע דברי חכמים.
לחולין מספיקה נטילה אחת לכל יד או שתי הידיים בבת אחת אך לתרומה, לכולי עלמא , צריך מים שניים.
נפקא מינה אם צריך כוונה לנטילה ולדבר שטיבולו במשקה. תרומה צריכה כוונה וחולין - נקיות, לא.

עריכה- @ימ''ל
בפניני הלכה הוא כותב אחרת ממה שזכור לי..מדרון
צ"ע.. קיצר אני אבדוק

כמו כן אני אשמח שתתיג אותי גם (:
בפרשה יש 'נטילת רגליים' לפני האכילה חסדי הים
האבודרהם כותב, ש'נטילת ידיים' הוא על של הכלי 'אנטל'.

הטעם השני לנטילת ידיים, מבוסס על ידיים עסקיות הם.

מצינו בתורה סוג של 'נטילת ידיים' של הכהנים לפני עבודתם.
גם פה מדובר על נטילת רגליםאניוהוא
קידמיות...
יפה, תודהארץ השוקולד
אם כי האמירה של החד פעמי עדיף שלא, היא הקפדה מסוימת והעיקר הוא שזה יהיה מכלי.

(רביעית- מעט פחות מחצי כוס חד פעמית ולא חצי כוס בישול שהיא יותר מזה)
הכרעת ברביעית כגר'ח נאה... מדוע?אניוהוא
ובודאי שזה לא חומרא על האדם למלא את הכלי עוד קצת...
רוב מי שאני מכיר נוהג כגר"ח נאהארץ השוקולד
וגם מעולם לא נתקלתי ביד של מישהו בגודל של חזון אי"ש ואני מודד ידיים אם אני רואה מישהו שנראה שיש לו יד/אמה גדולה.

אגב, הרב מלמד הכריע כגר"ח נאה ם התאמה קטנה (הקטין אותה במעט, 75 סמ"ק לעומת 86 סמ"ק המקובל כי לדעתו יש טעות קטנה בחישוב של הגר"ח נאה)

נ.ב זה לכאורה הידור להוסיף עוד, אלא אם כן זה מחשש לדעת החזון אי"ש ואז זה חומרא, אם כי לא קשה לביצוע, אבל זה עדיין חומרא
אחד האחרונים כותב במקוואות שמכיוון שזה לא חומרא על האדםאניוהוא
- אז מחמירים בכל מה שאפשר.

נראה לי שגם כאן הכלל הזה תקף.

לפחות כיום שאין צורך לשאוב מים מהנהר/באר...
ועוד משהו...אניוהוא
כדאי שתתחיל להכיר עוד אנשים

הרב אליהו זצ''ל בד'כ פוסק כחזו'א
וכמובן הרבה חרדים... יש גם דתיים לאומיים כאלה...
הרב מרדכי אליהי פסק כחזון איש לגבי גודל הטפח?ארץ השוקולד
אם כן, לא הכרתי.

לגבי חרדים, אני מכיר חרדים שמחמירים כדעת החזון איש אבל לא חושבים שכך היא ההלכה, אלא שזו חומרא ראויה.

ביחס לדברי אחד האחרונים שהבאת, זו סברא מעניינת. ואני תמה איך זה לא חומרא על האדם?
זה שזה חומרא לא מונע קבלת העניין, אבל ראוי לקרוא לילד בשמו, לא?
מעבר לכך, הסברא היא מן הסתם שזה גודל המקווה אבל לא משנה לאדם הטובל באיזה גודל הוא טובל כי זה מונח לפניו. כאן האדם ממלא, אז לכאורה זה כן חומרא על האדם אם כי חומרא קלה ביותר לביצוע
דובר רק על הבסיס של הכמות הנצרכת לנטילת ידיים בכל מקרה.
יתכן ולא פסק כך אלא חשש לחומרתו מאדאניוהוא
אבל זה לא ממש משנה למעשה... (בחלה פחות משיעור חזו'א מפרישים ולא מברכים לשיטתו ועוד)


ב. זה לא חומרא על אדם ספציפי- זה חומרא בבניה של המקווה.
לא מדובר רק כל כמות המים - אלא על כל הבניה עצמה- לעשות גם בור זריעה וגם השקה ע'ג השקה ..

אגב.הערה חשובה-
פה זה 'קולא דאתי לידי חומרא'
כלומר אדם שנטל ברביעית של הגר'ח נאה פעם אחת על כל יד - לא יצא כלל יד'ח לשיטת החזו'א...
הוא אפילו לא החמיר כךארץ השוקולד
באתר פסיקות שלו לגבי כוס קידוש הרב מרדכי אליהו פסק כגר"ח נאה ואמר שהמחמיר כחזון איש תבוא עליו הברכה, אבל הוא אפילו לא החמיר כמוהו.
http://www.harav.org/torato/ArticleDetail.asp?ID=1413
עם ב הסכמתיארץ השוקולד
ולכן נטילת ידיים ומקוואות הם לא אותו דבר.

לגבי הערתך החשובה, לא הבנתי איך זה "קולא דאתי לידי חומרא", רוצה להסביר?

מדובר כאן בשאלה בסיסית מה עיקר הדין?
ואשמח לשמוע על פוסקים חוץ מהחזון איש שקיבלו את דעתו כעיקר הדין (מרפרוף באינטרנט- הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה והרב מלמד פסקו כדעת הגר"ח נאה).
אחרי ששואלים מה עיקר הדין עוברים לשאלה האם נכון להחמיר או להקל?
וכאן דעתי היא נחרצת שיש עניין להדר ולהוסיף מים מדין הידור (דברי רב חסדא שהובאו לעיל ולא מחשש לשיטת החזון איש)

אתה משוכנע שראוי ללכת כדעת החזון איש, אולי תביא פוסק שסבר כמותו?
המשנ'ב בדאו' הכריע כנוב'י שזו שיטת החזו'אאניוהוא
וכן הביא הרב מלמד גם בפניני הלכה.
וכך מקובל אצל הרבה אשכנזים.

לגבי הקולא דעתי לידי חומרא - לא מדוייק ההגדרה שכתבתי..
הכוונה שיתכן שכלל לא יוצאים יד'ח לחזן'א.-
אם נוטלים בפחות מרביעית שתי פעמים על כל יד בודאי יוצאים יד'ח.
אם נוטלים הרביעית פעם אחת- יוצאים יד'ח.
השאלה אם זה לא רביעית לחזו'א ונטל פעם אחת- לא יצא ידי חובה כלל לחזו'א.
נכון, אם חוששים לחזון אישארץ השוקולד
לא הכרתי שכך אומרים המשנה ברורה והנודע ביהודה, תודה.

לכן, ניתן לשפוך יותר או פשוט פעמיים על כל יד.
מתוך פניני הלכה פסח, טז,חאניוהוא
אבל אין שיעור זה מוסכם על הכל, מפני שבעקבות הגלויות התעוררו ספקות לגבי עצם שיעור נפח הזית והביצה, ויש מאחרוני הפוסקים האשכנזים (נו"ב, חזו"א) שמחמירים וסוברים כי גודל הביצים של ימינו הינו כמחצית מגודלן של הביצים בתקופת חז"ל. לפיכך, אם שיעור רביעית היה כביצה ומחצה, כיום הוא קרוב לשיעור שלוש ביצים, שהוא כ- 150 מיליליטר, ושיעור זה נקרא כיום שיעור 'חזון איש'. למעשה העיקר כדעה המקילה, וכן נוהגים הספרדים. אולם לגבי מנהג האשכנזים, כתב בעל ה'משנה-ברורה' (רעא, סח; תפו, א) שבמצוות שיסוד חיובן מן התורה, כדוגמת קידוש בליל שבת והבדלה, לכתחילה טוב לחוש לדעה המחמירה. אולם במצוות מדברי חכמים, כמו ארבע כוסות ורביעית לברכה אחרונה, הולכים אחר השיעור הקטן, שהוא כדעת רוב הפוסקים. והרוצים להחמיר, ושמחים בשתיית היין, תבוא עליהם ברכה.
שכוייחארץ השוקולד
ורביעית לנטילת ידיים יהיה כמו דאורייתא או דרבנן?
(לכאורה זה דברי קבלה, אז יש מקום לדון)

לעיל ציינתי שהקושי שלי עם דעת החזון איש הוא גם מציאותי.
מכיון שקל להחמיר אזי אני נוטה להגיד שכאן ראוי להחמיראניוהוא
לגבי הקושי שלך - בהלכ' חלה מובא שהתשובה מאהבה' שאל את רבו הנוב'י - שאולי בגלל שהוא אדם גבוה הוא הגיע לחשבון הגדול שלו
אבל רוב העולם לא גדול כמוהו
וכתוב שם שהנוב'י חייך.
השאלה האם חייך בגלל שצחק או בגלל שזו אמת וחזר בו...
המקור למה שכתבתי-אניוהוא
יו'ד סימן שכד
פת'ש ס'ק א מביא את דעת הנוב'י
ובמקרה כהן (על בגליון או למטה האחרונים בהוצאת לשם) מביא את מה שכתבתי.
תודה רבה יישר כוח!שמן פשתן

שאלה קשורה/לא קשורה- נטילת ידיים של בוקר: מי שנטל ונגע בעוד ידיו רטובות בידיו של אדם שלא נטל, האם נטמא?

 

ואשמח אם תרשמו בעניין נטילת ידיים אחרי שרותים. תודה!

@חידוש

לגבי דיני טומאה וטהרהארץ השוקולד
הידיים נטמאות במגע רק אם הן רטובות או שהן נגעו במאכל רטוב טמא (כל זה קשור לטומאת ידיים ולא לטומאה שמטמאת את כל הגוף) או אם הן נגעו בכתבי הקודש (ספרי התנ"ך בקלף).
לכן, זה לא משנה במה הידיים רטובות.

ביחס לנטילת ידיים אחרי שירותים, נחלקו הפוסקים האם זה מצד טהרה או נקיות:
אם זה מצד נקיות- מספיק לשטוף ידיים ולא צריך נטילה (רצוי עם סבון גם מטעמי היגיינה)
אם זה מצד טהרה- צריך גם ליטול ידיים ואז רביעית במכה אחת מטהרת, אבל אם לא הייתה רביעית אז צריך פעמיים על כל יד ובכל מקרה צריך לנקות את הידיים לפני הנטילה.
תודה.שמן פשתן

לגבי הראשון- לא הבנתי לגמרי, אבל תודה בכל אופן.

אנסה להסביר:ארץ השוקולד
בבסיס, הגוף שלנו יכול להיות טהור או טמא כולו, ואין מקום לחלק בין חלקי הגוף.
כדי שהגוף יטמא, צריך משהו בדרגת "אב הטומאה" שיטמא אותו, אם יש משהו כזה שטימא אותו אז הוא טמא ואם לא, אז הוא טהור.

אבל ישנם טומאות שיכולים לטמא רק את הידיים של האדם, מדובר בדברים עם טומאה חלושה "כביכול" שהם מטמאים את הידיים להיות "שני לטומאה" והם שלושה סוגים:
1. מאכלים הטמאים בטומאת ראשון לטומאה, המעבר מתבצע רק אם האוכל נרטב מתישהו.
2. משקים טמאים (אחד משבעת המשקים), שהם יכולים לגעת ביד ולטמא אותה.
3. כתבי הקודש. (ספרי התנ"ך שנכתבו על קלף)

הטומאה של הנגיעה עם יד רטובה נובעת מהסוג השני, שאז המים נגעו במשהו שלא ידוע מה מצבו וממילא אנו חוששים שהוא טמא ולכן הוא יטמא את הידיים.


מובן יותר?
תשובהחידוש

מי שנגע בידי מי שלא נטל ידיו בבוקר, מעיקר הדין לא צריך ליטול ידיו שנית. יש שהחמירו בזה (בן איש חי, ור' חיים פלאג'י מסתפק בזה) והמחמיר תבוא עליו ברכה.

ואין הבדל בין אם ידיו רטובות או לא, אלא רק לעניין נטילה לאכילה.

 

נטילה אחרי שירותים-- לא צריך כלי. כן צריך להרטיב את כל היד. לדעת המגן אברהם והמשנה ברורה מספיק ליטול פעם אחת, ולדעת הבן איש חי ועוד (שחששו לדעת 'היכל הקודש') נוטלים שלוש פעמים.

 

@ארץ השוקולד, דבריך בקטע הראשון אינם בהירים דיים, ולגבי הקטע השני - אין מחלוקת בזה. לכולי עלצא נולים אחרי שירותים גם בשביל נקיות הידיים וגם כדי להעביר את הרוח רעה שיש שם, ואגב- גם מי שלא עשה צרכיו אלא סתם נכנס לשירותים לצורך אחר, צריך ליטול ידיים משום הרוח רעה ששורה שם. ובשירותים של ימינו שהם נקיים, יש שצידדו להקל בזה בשעת הצורך.

 

@שמן פשתן, מוזמנת לשאול עוד

 

אהבתי את האמירה הנחרצת שאין מחלוקתארץ השוקולד
תסתכל בשו"ת אור יצחק לרב יצחק עבאדי הסובר שזה דין רק בנקיות, כך הוא מעיד על רבו הרב אהרן קוטלר.
אז כנראה שיש מחלוקת.

ואכן, ניסיתי להסביר כעת את החלק הראשון
לגבי הקטע השני- לא כולם נוטלים.שמן פשתן

אני מתמיד הייתי נוטלת 6 לסירוגין כי כך למדתי ,

וכשראיתי כאלו שלא נולים אלא רק מעבירים ידיים בזרם מים הייתי ממש מופתעת.

עד שאמרו לי שאין חיוב לנטילה אלא רק לשטיפה.

ולכן עדיין לא ברור לי מה צריך לעשות, כי הדעות ממש סותרות.

הרב אהרן קוטלר נהג רק לשטוףארץ השוקולד
לדעתי האישית בגלל שיש מחלוקת כאן ראוי לנהוג כפי שנהגו בבית, כי בטוח למנהג המשפחה יש על מה לסמוך.
אין תלותחידוש

בין מספר הפעמים לבין השאלה אם צריך כלי

אחרי שירותים לא צריך כלי, כי גם לנקיות וגם להעביר רוח רעה לא צריך כלי

ואעפ"כ יתכן שצריך ג' פעמים

אחרי שירותים זה נקיות. לא צריך שום דין מדיני נטילת ידייםסתם 1...
יפה מאד!ד.


שמעתי שלנטילת ידייםמשיח בן דוד

 

צריך שהידיים יהיו יבשות קודם

זה נכון?

חומראצהרים
מפניני הלכה:
יש מדקדקים לנגב את ידיות הנטלה מכל רטיבות, מפני שלדעתם כשיקח אדם את הכלי לנטילה, ייטמאו המים שעל הכלי מידיו, ולאחר שייטול את ידו הימנית, ויחזור לאחוז בידית כדי ליטול את יד שמאל, תחזור היד הימנית ותיטמא מן המים הטמאים שעל הידית. וכדי למנוע את טומאת המים שעל הכלי, מנגבים את ידיות הכלי ממים (פת"ש ושלחן שלמה).

אבל למעשה דעת רוב הפוסקים, שאין צריך לנגב את הכלי לפני הנטילה. והטעם, שכל הזהירות ממגע יד לא נטולה היא רק לגבי המים שעל ידיו בעת הנטילה עצמה. אבל המים שעל ידיו לפני תחילת הנטילה, אינם נטמאים מידיו. למשל, מי שהיו ידיו מלוכלכות, ושטפם לפני הנטילה, אין המים שעל ידיו טמאים, ולכן בלא לנגבם הוא יכול למלא את הנטלה במים וליטול את ידיו (באו"ה קסב, ב, 'הנוטל'). וכן לגבי המגע של היד בידית הנטלה, כיוון שמגע זה נעשה לפני שהתחיל בפועל ליטול את ידיו, אפילו אם היתה הידית רטובה, אין המים שעליה נטמאים מידו, וממילא גם אח"כ כאשר בתוך תהליך הנטילה יגע במים שעל הידית, ידו לא תיטמא מהם. אלא שבדבר אחד צריך להקפיד, שייטול כל יד פעמיים ברציפות, שאז המים שעל ידו ניטהרים לגמרי. אבל אם יטול את ידו פעם אחת בפחות מ'רביעית', המים הטמאים שעל ידו יעברו לידית, וכאשר ידו השנייה תיגע בידית, תיטמא, ויצטרך לחזור ולנגב את ידיו וליטול אותן מחדש (מ"ב קסב, מט, שעה"צ מא).
אפשר לקחת את הספל עם מגבת וכדו' ואז לא נוגעים במיםמושיקו

כך החסידים נוהגים

אני לא יודע אם הבנתם אותי נכוןמשיח בן דוד

 

הכוונה בלי קשר לנטלה עצמה וכל זה ..

בכלל האם אחרי התפנות אני צריך לנטול ישר אחרי רחיצה עם סבון או לנגב ידיים קודם?

 

@צהרים

@מושיקו

מאחר וכלל לא צריך ליטול ידיים אחרי התפנותסתם 1...
אתה לא צריך ליטול לפי כללי הנטילה. גם לנטילה על פת יש לדון האם בכלל צריך לייבש ידיים.
אם נוטל רביעית בבת אחת לא צריך לייבש לפני וגם לא חייב לנגב אחר כך.
ואי ואי אתה משנה לי פה סדרי בראשית..משיח בן דוד

 

לא צריכים לנטול אחרי התפנות . . .ואו..

האמת קשה לי להבין את כל המושגים האלה יש לי בלאגן אחד שלם בראש עכשיו

 

מה הסדר הנכון אז בעצם?

אין חובה אבל אשריךסתם 1...
שאתה נוטל. תשטוף ידיים ותיטול לאחר מכן. מאחר וזה לא לטהרה אין צורך להקפיד על כל כללי הנטילה ללחם.
אה אוקי תודה משיח בן דוד


אתה יכול לפרט בבקשההולם במיוחד
לגבי נטילה מכוס חדפ? מה הבעיה?

אולי כדאי גם להרחיב על נטילה לדבר שטיבולו במשקה שמשום מה נוהגים רק בליל הסדר...

(עוד משהו מעניין- צריך ליטול ידיים על קורנפלקס בחלב? מה נקרא ''טבול''? ועל תפוח בדבש בוודאי צריך...)
צריך ליטול מכליסתם 1...
כוס חד פעמית לא נקראת כלי, הלכתית- זו מחלוקת עם נפקא מינות רבות לשבת למשל, טומאה וטהרה וכו'.

דבר שטיבולו במשקה. כל מאכל רטוב נוטלים ידיים לפני האכילה בשביל לא לאכול טמא- משום סרך טומאה.
כך נפסק להלכה וכך צריך לעשות ולא רק בליל הסדר. לרמבם ולגרא בברכה. יש מקילים בזה היום כי אין טומאה וטהרה כי כולנו טמאים- אפשר להקשות מסרך תרומה. (למה זה כן וזה לא).

אכן יש דברים שצריך. יש כאלו שאמרו שמאכל מבושל לא צריך נטילה לפני טיבול בו כמו תה קפה מרק אבל לי זה לא ברור כלל.
לגבי נטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקהארץ השוקולד
זה דין בטומאה וטהרה, אך כעת שאין עדיין מקדש נהגנו לא להקפיד על כך עד שנאמר ש"הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח" (מסכת חגיגה דף יח עמוד ב, שלחן ערוך בטור אורח חיים סימן קנח סעיף ה), כי זה יוהרא להקפיד על כך.

הרב ליאור מביא בשם הרצי"ה שמנהג ירושלים הוא לא ליטול לדבר שטיבולו במשקה.

את צודקת שיש צורך אם היינו רוצים להקפיד על דיני טומאה וטהרה, אך כרגע איננו חיים בעולם של טומאה וטהרה וממילא יש פחות עניין להקפיד על כך. אבל לחם יזכיר לנו לאן אנו שואפים ובפסח שליל הסדר אמור להיות סביב קרבן הפסח, אז חשוב לציין את עולם הטהרה ולדעתי זה חלק מהעניין של נטילה דווקא שם.

נקרא "טבול" - מאכל שנגע באחד משבעת המשקים.

שבעת המשקין- י"ד שח"ט ד"ם:
יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם ומים.
אתה בטוח שנטילת ידיים לפירות ולדבר שטיבולו במשקהסתם 1...
זה אותו דבר? אותו דין?
לא, הדין הזה הוא בדווקא לפירות שטובלו או נרטבו במשקהארץ השוקולד
לגבי שאר הדברים יש מקום ליטול עליהם ידיים גם אם אין לנו עדיין מקדש, אבל יש לדון לגבי החיוב.
מה הקשר בין נט''י לדבר שטיבולו לבין נט''י לפירות?הולם במיוחד
וברור שמדובר על פירות יבשים, אחרת יש חיוב מצד טיבול במשקה...
כי מדובר על פירות רטובים ולא יבשיםארץ השוקולד
..הולם במיוחד
למה אתה חושב? זה לא נשמע ככה
לשונו של הטור הפוסק את דברי הגמראארץ השוקולד
"ולאו דוקא כשאוכל פת, אלא לכל דבר שטיבולו במשקה צריך נטילת ידים, אבל הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח." (טור באורח חיים תחילת סימן קנח)

הטור אומר שיש חיוב ליטול לכל דבר שטיבולו במשקה, אבל לא נוטלים לפירות, כלומר- הפירות טובלו במשקה ובכל זאת לא נוטלים.

זה גם נלמד מההקשר בגמרא (מסכת חגיגה דף יח עמוד ב) וניתן לראות זאת מהדיון בתוספות שם שיש מקרה שכן שטפו את הידיים לקראת אכילת פירות ותירצו שמדובר בנקיות ולא בנטילה. אם היה חיוב ליטול ידיים אם הפרי טבל במשקה, יכלו לתרץ שההבדל בין המקרים הוא אם הפרי נרטב ולא בסוג השטיפה.


נ.ב כל פרי שתקני במכולת או בסופר נרטב בדרך, אז זה לא משנה אם הרטבת אותו בבית.
לשון הבית יוסףסתם 1...
"אבל הנוטל ידיו לפירות ה"ז מגסי הרוח בפרק כל הבשר (קו.) מימרא דרב נחמן,

ואע"ג דרבא אמר התם דרשות הוי מדברי הרי"ף והרא"ש משמע דנקטי' כרב נחמן וכ"כ הרמב"ם בפ"ו מהל' ברכות ודלא כסמ"ג שכתב דהלכה כרבא.
וכתב הרשב"א ודוקא כשאין ידיו מטונפות, הא לאו הכי צריך רחיצת ידים משום ברכה מיהא וכן נמי כשאוכלן בפני עצמן
אבל ע"י טיבול לא כדאמרינן כל שטיבולו במשקה צריך נט"י ע"כ ופשוט הוא ".
המשך לשונוסתם 1...
"וכתוב בהגהות סמ"ק הנוטל ידיו לפירות וכו' ר"ל כשנוטל דרך נט"י לפת אבל ליטול ידיו דרך נקיות אין לחוש:

וכתב המרדכי בפרק אלו דברים דתבשיל מחטים בכלל פירות הוא ואינו נוטל ידיו,

כלומר והוא שלא יהיה עליהם משקה טופח דאל"כ משום שטיבולו במשקה צריך ליטול ידיו לדברי הסוברים כן: ".
ניתן לראות שם שנחלקו הפוסקיםארץ השוקולד
אכן, אלו דברי הבית יוסף ונראה שבדרכי משה הביא גם שאם פירות נפלו למים אז כשמוציא אותם מהמים יטול ידיים.

אך הב"ח למשל כתב:
"אבל הנוטל ידיו לפירות ה"ז מגסי הרוח כך הוא דעת רוב הפוסקים כרב נחמן בפרק כל הבשר ולא כרבא דאמר רשות הוא והסמ"ג פסק כרבא ולא קי"ל הכי מיהו כתב הר"פ בהגהת סמ"ק דאם רוחץ מפני שאין ידיו נקיות ואסור לברך על הפירות בידים מטונפות אין בו משום גסי הרוח וז"ל המרדכי אם ידוע דנגע במקום הטנופת צריך ליטול אף לפירות עכ"ל ונראה דה"ה בנגע במקומות המכוסים בגופו דחשיב כמקום הטנופת. כתב ב"י דהרשב"א כתב שהשותה צריך ליטול ידו אחת שנוטל בה את הכוס ושאר הפוסקים חלוקים עליו ונהוג עלמא כותייהו וכל המשנה אינו מן המחמירין אלא מן המתמיהין עכ"ל:"

עולה מדברי הב"ח שמדובר במחלוקת אמוראים שהמשיכה למחלוקת הפוסקים.
בכל מקרה, המחלוקת נסובה אודות פירות שהם עדיין לחים ברמה שהם מרטיבים את יד הנוגע בהם (= או בלשון חז"ל "טופח על מנת להטפיח") ולא פרי שנרטב בעברו כפי שכתבתי לעיל בטעות.

אבל ראוי לשים לב שנחלקו בכך הפוסקים, החל מדעה שאסור ליטול (הב"ח והטור) וכלה בדעה שמברכים על נטילה כזו (רבנו ירוחם המובא בבית יוסף), והמנהג הנפוץ הוא שלא ליטול ידיים (וכן ציינתי שהביא הגר"ד ליאור כך בשם הרצי"ה שמנהג ירושלים לא ליטול) אז אולי ראוי ללכת כפי המנהג?
לא התעמקתיחידוש

בדיון שנפתח פה אבל נראה שנוצר איזה בלבול:

 

הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח הכוונה לפירות יבשים, אפילו אם נרטבו בעברץ

אם הם עכשיו רטובים - צריך ליטול ידיים ככל דבר שטיבולו במשקה

@ארץ השוקולד@סתם 1...@הולם במיוחד

לא נוצר שום בלבול... על זה בדיוק אנחנו מדבריםסתם 1...
לא נוצר בלבולארץ השוקולד
כל אחד מאיתנו הביא מקור שסובר כך או אחרת
גם מדבריך נראה שהדגש הוא הידייםסתם 1...
לא הפירות.
אם הפירות רטובים ממה נפשך, צריך ליטול משום שטיבולו במשקה.
אם לא רטובים לא נוטלים עליהם כי נוטלים רק על תרומה, גם אם לא רטובה או הידיים לא רטובות.
תראה את לשון מרן ומשנה ברורהסתם 1...
בקנח' סעיף ה
תבשיל של חיטים *והם נגובים* דינם כפירות.
למה? כי אם הם רטובים צריכים נטילה מטעם אחר. מטעם של שטיבולו במשקה.

השאלה עקרונית. ג'סי הרוח זו יוהרה של אדם שמראה את עצמו כמקפיד על דברים שלא חייב בהם. נטילה על דבר שטיבולו במשקה זו חובה לא יוהרה.

משנה ברורה-
"ר"ל שנתנגבו מרוטב שעליהם דאלו הם טופחים מהרוטב הם בכלל דבר שטיבולו במשקה וצריך נט"י"
הגיוני שמרן יפסוק כמו הבית יוסףארץ השוקולד
כי זה אותו אדם

לגבי המשנה ברורה, אז גם הוא פוסק כשלחן ערוך (ולכאורה גם הרמ"א).

הסברא שאני טוען היא שנראה בדעת בעלי התוספות, הטור והב"ח שלא נוטלים ידיים גם לפירות רטובים.
מפוסקי זמננו הבאתי את הרב ליאור ואת המנהג הרווח (כך לפחות נראה מהסביבה בה אני מסתובב) ואחפש עוד פוסקים.
נכון ככה המנהג להקל כיוםסתם 1...
לקט תשובות אינטרנטיות:ארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"ז בחשון תשע"ח 13:20
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"ז בחשון תשע"ח 13:19
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"ז בחשון תשע"ח 13:19
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"ז בחשון תשע"ח 13:18
1. סקירה קצרה של הרב מלמד: ה – נטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה | פניני הלכה
הוא נוטה למשהו בין לבין, מצד אחד הוא מביא מחלוקת פוסקים ומגדיר זאת כספק או ספק - ספיקא, אם זה ספק אחד- ראוי ליטול ואם זה ספק - ספיקא (שתי ספיקות, מורכב מדי כדי לכתוב על זה הסבר כמו שצריך מתי אומרים ולא אומרים) אז אין צורך ליטול. אבל הנה תשובה אחרת ביחס לפירות של הרב מלמד עצמו:
נטילת ידיים לפירות | שאלות ותשובות

2. הרב מרדכי אליהו שתולה את העניין ברוב השימוש ולא שימוש פרטני, שזה מעניין. הוא מחייב נטילה לפירות רטובים:
http://www.harav.org/torato/ArticleDetail.asp?ID=1518

3. תשובה מעניינת של הרב אלטשולר, כי הוא תולה זאת רק בטומאה וטהרה:
נטילת ידיים לפני אכילת פירות | שאל את הרב

4. הרב שרלו, אומר שצריך אבל מעיר באותה נשימה שלא נהגו כן (למטה הוא כותב שזו אמירה סוציולוגית ולא הלכתית):
http://moreshet.co.il/web/shut/print.asp?id=114938&kod=&modul=15&codeClient=57



5. הרב עובדיה המחייב נטילה לפני פירות שהם רטובים עדיין:http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?halachaid=399
סתם נ.ב מעניין וחמודארץ השוקולד
מה שיפה שהויכוח נתון פשוט במחלוקת הפוסקים

המחייבים במקרה שהפרי עדיין רטוב:
רמב"ם, שלחן ערוך, רמ"א (ככל הנראה), משנה ברורה, גר"א, הרב מרדכי אליהו והרב עובדיה.

הפוטרים (או שוללים) למרות זאת, לכאורה בקשר לכך שאנו עדיין לא חיים בעולם של טומאה וטהרה:
תוספות, טור, ב"ח, מגן אברהם והרב ליאור.

(הערה, הבאתי את המגן אברהם והגר"א שהובאו מפניני הלכה בשיטות אלו, למרות שלא ראיתי אותם בפנים)

יישר כח

רק אציין שאם הציבור היה מקפיד על כך, סיכוי סביר שהייתי נוטה יותר לקבל את דברי מרן כאן.
נכון שני דברים שוניםסתם 1...
עבר עריכה על ידי סתם 1... בתאריך י"ז בחשון תשע"ח 10:07
הרמבם פוסק את שניהם וגם מרן בקנח'.
דבר שטיבולו במשקה משום סרך טומאה, לפירות משום נקיות ולכן הוא מגסי הרוח.
טבול זה נגע?הזדמנות


טבול זה שנרטב ברמה שהוא יכול להרטיב דברים אחריםארץ השוקולד
שהוא נוגע בהם
תביא מקורהזדמנות

אישה צריכה לטבול במקווה. זה שהרטיבה את עצמה ב40 סאה לא מספיק

אין קשרחידוש

בין המושג טבילה במקוה לטיבולו במשקה

 

מאכל שיש עליו לחלוח משקה, עלול להיטמא מהידיים ע"י שיטמאו את המשקה והמשקה יטמא את המאכל, (הידיים לא מטמאות מאכל ישירות אלא רק משקה) ולכן צריך ליטול ידיים, עכ"פ בזמנם.

 

ו@א@ארץ השוקולד צודק, שזה דווקא אם יכול להרטיב משהו אחר, אחרת זה נחשב שאין ממשות במשקה

שלוש מקורות:ארץ השוקולד
1. הבית יוסף ש@סתם 1... הביא לעיל
:https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t929592#10140943

2. לשון הערוך השלחן (טור אורח חיים סימן קנח סעיפים ה-ו):
"כשחייבו ליטול בטיבולו במשקה – אפילו אין ידיו נוגעות במקום המשקה; דחיישינן שמא יגעו, ואפילו אינו מטבל רק ראש הירק או ראש הפירי. ועל כל מין טיבול במשקה – יטול בלא ברכה, מפני חילוקי הדעות שנתבארו.

ויש מן הגדולים שהאריכו לבאר דהעיקר כדעה ראשונה, שזהו דעת הגאונים והרמב"ם, וצריך לברך (הגר"א סעיף קטן י"ב). ואין המנהג כן, דגם אותם הנזהרים בטיבולו במשקה, מכל מקום מעולם לא שמענו שיברכו "על נטילת ידים". וספק ברכות להקל, ומה גם בדבר שרוב העולם אין נזהרין בזה כלל.

סימן קנח סעיף ו
"משקין" הם רק שבעה משקין ולא יותר, ואלו הן: יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם, מים. וסימנך: י"ד שח"ט ד"ם. אבל שארי מיני לחלוחית, כשומן וזיעה ומי פירות – אינם בכלל "משקין", דרק שבעה משקין אלו מכשירין ומטמאין, כדתנן במסכת מכשירין פרק ששי (משנה ד).

ומשקין אלו כל זמן שהן לחין, עד שיהא בהן טופח על מנת להטפיח – נקראין "לחין". אבל פחות מזה הן כיבישין, ואינן צריכין נטילה."

3. משניות מסכתות מכשירין וידיים.
תודההזדמנות

כנראה ערוך השולחן לא הכיר תימנים. הפסד שלו חושף שיניים

בכיףארץ השוקולדאחרונה
תשובהחידוש

כמו שכתבו, יש מקום לומר שכוס חדפ לא נחשבת כלי

 

נט"י לטיבולו במשקה- כידוע המנהג להקל בכך, אך אציין כי המשנ"ב מכריע (למרות המנהג) שבמקרה זה אין לסמוך על המנהג וחובה ליטול ידיים. מי שבכל זאת רוצה להקל, שיהיה לו לבריאות.

 

מאכל שהרגילות היא לאכלו ע"י כלי ולא ביד (כמו קורנפלקס עם חלב), לדעת המשנ"ב לא מצריך נט"י.

אך מאכל שלפעמים אוכלים ביד, אע"פ שהוא אוכל בכלי, צריך נט"י.

ההגדרה היא לא 'טבול' אלא 'רטוב'

וכמו שכתבו, יש מקלים במשקה מבושל.

ובשני המקרים האלה גם יש מחמירים שצריך ליטול.

@הולם במיוחד

תודה.הולם במיוחד
''יש מקום לומר'' כלומר לא הוכרע לכאן או לכאן?
אתה יכול להפנות אותי למקורות שעוסקים בזה?

החילוק בין מאכל שרגילים לאכול בכלי למאכל שרגילים לאכול ביד- המשנ''ב הוא הראשון שחילק? או שיש לזה התייחסות מוקדמת יותר?

אז ככהחידוש

פניני הלכה:

ולגבי כוס חד פעמית העשויה מפלסטיק או קרטון, היה מי שרצה לומר שמלכתחילה אין ליטול בה ידיים, מפני שלדעתו כוס כזו אינה נחשבת לכלי בר קיימא, שהרי עומדים לזורקה לאחר השימוש. אולם למעשה דעת רוב הפוסקים שאין הבדל אם משתמשים בכלי פעם אחת או כמה פעמים, וכיוון שגם בכוס חד פעמית משתמשים ככלי, שהרי שותים בה - דינה כדין כלי ומותר ליטול בה ידיים (ציץ אליעזר יב, כג). ומכל מקום משום הידור מצווה עדיף להשתמש בכלי קבוע שאין עומדים לזורקו (אז נדברו ו, מח).

 

ועוד פירוט כאן:

Redirect Notice

 

המשנה ברורה כדרכו בכמעט כל המקומות מסתמך על פוסקים שקדמו לו, וכמו כן בעניין נט"י לדבר שרגילים לאכלו בכף, שלמרות שהשו"ע מחמיר, הוא פסק להקל בזה בסימן קנ"ח ס"ק כ"ו, ע"פ דעת הט"ז ובעל התניא וחיי אדם ומגן גבורים ודרך החיים

@הולם במיוחד

בדיעבדמשיח בן דוד

 

אם עשיתי בכוס חד פעמי יצאתי ?

ברור שכן, תסתכל על לשון הפניני הלכה שהביא חידושארץ השוקולד
דייטיםאבוד
בנות תעזרו לי, אני לא מבין אני לוחם משוחרר נראה באמת טוב, אבל בנות פוסלות אותי סתם, מה קטע?
הפורום הלא נכוןארץ השוקולד

יש פורום לנו שנועד לזה.

לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.

מוזמן לשאול בפורום לקראת נישואין וזוגיותפשוט אני..אחרונה
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך א' בטבת תשפ"ו 22:03

ו...

בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭

פלאפון חדש. באיזה מחיר כדאי? מה היתרון של דגם יקר?מתיעצת28

אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..

ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים..  מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?

 

השאלה מה חשוב לךפשוט אני..

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

 

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

 

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

מצטרף לנאמרנפשי תערוג

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש


לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

את חייבת להגדיר לעצמך מה אופי השימוש שלך בוזיויק

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

כמו שכתבו כולםפצל"פ

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות


אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מה הצורך?משהאחרונה

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

חברים - אלו שצופים מדי פעם בסרטים\סדרותשפיכת לב

כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה?  אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).

לא הבנתי מה השאלהבנות בזות לי

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

בעיתונות הכתובה פתרו את הבעיה בצורה יותר חכמהפ.א.

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

אם זה חותך לגמרי את החלקים הבעייתיים..בנות בזות לי

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

לא הבנתי כלוםכְּקֶדֶם
ומרגיש לי לא מתאים בכלל 
אם הייתי צופה, הייתי משלם אלף שקל לכלחסדי הים
דקה, אבל הכסף זה גם סיבה לא לצפות.


יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

הבהרה חשובהשפיכת לב

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

אם זה נקיהרמוניה

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

 

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

הייתי קוראת לזה נקודות למחשבה/ מסר, אבל לימוד?נפש חיה.
חינוך בעיניי הוא לא דרך סרטים ודומיהם
למה?הרמוניה

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

אנשים הולכים לסרטים, להצגות, כדי להתענג, להתנתקפ.א.

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃


 

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

 

אני חשבתי על סיבה אחרתנפש חיה.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

..הרמוניה

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

..הרמוניה

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

מנסה להבין אותך - למה את מתכוונת לברוח מהמציאות?פ.א.

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

התכוונתי לגבי המטרה של הצפיה.הרמוניה

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

המטרה היא הנאה נטו, בילוי חברתי נעיםפ.א.
הולכים לסרט, להצגה בתיאטרון , להופעה של אומן מוכשר, כדי להינות. כדי לגוון את השגרה של עבודה, בית, נסיעות. אנחנו מחפשים רגש. בין אם זה לצחוק מכל הלב, להתרגש עד דמעות, או פשוט להתפעל מיצירה טובה.


וככה גם מספר טוב.


נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

אין בעיה עם בילוי מדי פעםהרמוניה

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

חזרתי לקרוא עכשיו את התגובה מאתמולפ.א.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

 

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אוקייהרמוניהאחרונה
לא ברור לי איך זה יעבודברגוע
אתה תוריד את הסרט בצורה לא חוקית ואז תצנזר אותו בעזרת התוכנה שלך? אתה הרי לא יכול לצנזר את הסרטים/סדרות כשהם באתר המקורי שלהם (רימון אולי כן יכולים).
המקום שלכם בעולםזיויק

הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?

יהיה ברור אי פעם?

איך אחרים רואים את המקום שלכם?

זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?

רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂

אולי הבנתי, אז-הרמוניה

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

זה לא יוצר פיזור? לא עדיף מיקוד? יש דבר כזה בכלל?זיויק
תלוי אולי בסוג האנשים? איך הקב"ה עובד עם היצורים שברא?
לא, כיהרמוניה

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

בלבלתזיויק
כי אישרת שבאופן כללי יש מיקוד בתכונה, גם אם יש יוצא מן הכלל.
התכונה היא לא המיקוד בעינייהרמוניה

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

הטלת כאן פצצהזיויק

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

אין לי כוחהרמוניה
בעיהזיויק
😆
היעוד שליoo

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום


אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

זה לא יעוד של כל אחד?זיויק
חשבתי יותר בכיוון של משהו ממוקד: לדוגמא חסד, רפואה, שליחות ציבורית, יצירה, חינוך, ביטחון, קדושה וכאלה
זה יכול להיותoo

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

לגמרי הבנתי את השאלה. עונה:די שרוט

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

 

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

מתברר עם הזמן-יש כיוון אבל רק ה' יודעהרשפון הנודדאחרונה
לשבור הרגלים קבועיםזיויק

יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?


כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.

איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?

ההובי של חייoo

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים


כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל


ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

אמיתי? זה קל לך?זיויק
אחפש את הספר
לשנותoo

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך


הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים


אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

נשמע נדיר ממשזיויק
זה באמת קשה מאד מאד, מתאים לאנשים ספציפייםנפש חיה.
חדמשזיויק
עם זאת זה מאתגר תסכימי איתי
כןנפש חיה.אחרונה
לאט לאטנפש חיה.

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

תהיי ספציפית?זיויק
וזה עזר?
אשתדלנפש חיה.

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.


לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)


כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....


היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי


רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

תודההזיויק
מתחילים לאט לאטנפשי תערוג

ומוסיפים כמה שיכולים

לאמיצים בלבדזיויק
אתם מחזיקים פה פצלשים? [אני לא]
מי שאמיץoo

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

לפעמים לשאלות נקודתיות...הרמוניה
בדיוק חשבתי על זהזיויק
נשקול🙂
לא! עיניי יתהלך במישרים והייתי כשוכב בלב 'ים'.חסדי הים
איזו מן שאלה זאת?כְּקֶדֶם
#גם_פצלשים_בני_אדם@


כן. במקום אנונימי בפורומים שאיןיעל מהדרום
אני בעצמי😅פצל"פ

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

כנ"ל חחפצלשי"ת
לא הבנתי את התגובהפצלשי"ת
שהשאלה הקפיצה את אלה שזה השם שלהםזיויק
בעוד אני כיוונתי לכלל משתמשי הפורום. קפיש?
לאנפש חיה.

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

יש לי פצלש בחיים האמיתיים.די שרוט
הבעיה שהוא תמיד מנצח בויכוחים.
מאחורי כל אישה עומד גבר שלא יודע מה קרה הפעםדי שרוט
בערךמבולבלת מאדדדד
יש לי כמה שפתחתי כל פעם לשאלה ספציפית. אבל הם לא פעילים (ואני לא זוכרת את השמות שלהם בכלל😂
לאארץ השוקולד

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אה הא! תמיד ידעתי שאתה פצלש של מבולבלתדי שרוט
ארץ השוקולד

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אופס🫢מבולבלת מאדדדד
אני חושבת שנעבור להשתמש רק בפצלש השלישי שלנו, @די שרוט
רעיון טוב💪ארץ השוקולד
נקווה שלא יזהו
בניגוד למה שחושבים אין לי הרבה..בנות רבות עלי

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

מעניין ממה זה נובעזיויק
האם פצלש בניקים נובע מפיצלוש בנפש? 🫢
זהו?זיויק
לאבחור עצוב
אבל משום מה האתר מדי פעם מקפיץ לי הודעה "האם יש לך פיצול אישיות?" 
זה קורה כשאתה מנסה לכתוב לעצמך בשיחה אישיתיעל מהדרום
כל פעם שנכנסתי לשיחה אישית זה כתב ליבחור עצוב
כדי להיכנס לשיחה אישיתoo

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

תודהבחור עצוב
בינתיים נעלמו לי כל השיחות האישיות. 
כנראה המשוחח השניoo

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

לא נוראבחור עצובאחרונה
זה לא באמת חשוב 
כתיבה ברשתות חברתיות: מה אתם אומרים עלחסדי הים

הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?

איזה צד עדיף.

תמיד עדיף לבחור באופציה הראשונה.בנות מרכלות עלי

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

הבעיה שזה מונע יצירתיות וכנות.חסדי היםאחרונה

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

חכמת ההמונים: קרה לכם שכעסו עליכם ולא רצו להסביר?זיויק
נגיד והשדר הוא "תבין לבד" כשזה באמת לא לגמרי מובן, או שמורגש שיש כאן משהו מעבר. מה עשיתם?
בטח, קרה ליפצלשי"ת

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

 

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

מעניין ללמוד מהמקרה שלךזיויק

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

לדעתי גם אם זה חבר וגם אם לאפצלשי"ת
אם רואים שאי אפשר לדבר- עדיף תמיד לקחת צעד אחורה.
זה ברור... במצב שאין ברירהזיויק
מה שניסיתי להבין פה מכם זה אם יש ברירה כדי לא להשאר בפער עצוב כזה 🫥
זה קורה ל100% מהגברים הנשואיםדי שרוט


אני לא בטוח שנכון לקבוע כזאת עובדה מבלי לבדוקנפשי תערוג

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

מה שחשבתי גםארץ השוקולדאחרונה

אולי יעניין אותך