בחיים אמיתיים אם מישהו שהוא לא חבר קרוב או אח שרגיל לספר לך דברים פתאום משתף אותך בחיים אישיים שלו ועוד דברים כאלו בדרך כלל הוא רוצה להכניס אותך לזה או סתם לקבל הנאה מדיבור בעניין. במיוחד אם הוא בעל דמיון מפותח. יש הבדל גדול בין לקרוא על חוקים שקשורים לעניין לבין להיות מול מישהו ספציפי ולחפור בנפש שלו.

בנוסף כדי באמת לעזור צריך להכיר אותו. אפילו מטפל מוסמך יצטרך מלא פרטים כדי להבין מה קורה. בתכלס אנחנו לא יודעים עליו כלום ומה שיודעים לא בטוח שזה נכון. אין לנו מוסג כמה זמן הם שם, למה הם שם, מי הכניס אותם לשם, האם הם קבוצה מאורגנת אולי עם מנהיג או כל פעם זה אנשים אחרים או משהו באמצע... 

ובאמת לא כולם צדיקים, קשה באמת להרגיש פה אמפתיה או כבוד. מן הסתם הם בחרו את זה כי כיף להם ככה, אז למה להרגיש אמפתיה ואיך לכבד? מכבדים על טוב לב או הישגים, מרגישים אמפתיה לקשיים לא צפויים או כן צפויים אבל שהם חלק מהחיים מה שנקרא. 

ובמקרה הזה עוד הוא כותב שהתנהלות שלו תלויה בתגובה כזאת או אחרת, כלומר אין לו ראש על הכתפיים וכנראה שזה שורש הביעה שצריך טיפול רציני 

והודעות שלו גם לא תואמות אחת את השנייה כל כך לטעמי . במקום אחד הוא כותב שהוא לא מצליח לכעוס על אשתו בעניין כשהוא כן כועס עליה בקלות בעניינים אחרים ובמקום שני הוא כותב שהוא מקריב אושר שלו בשבילה והעיקר שכולם יהיו שמחים, פשוט לא תואם. כאילו שני אנשים שמרגישים אחרת כתבו את זה.  ועכשיו באורך פלא הכל נפתר. זה לא אמין. אולי זה בכלל היו פנטזיות כמו ביומן של אסתי ווינשטיין .  

או לעזור. סוטה עוברת בדיקה משפילה ובמקרה ואשמה מתה בייסורים, גם הגבר שהייתה איתו. וילד שלהם ממזר. עונש בדיני עריות הוא הכי חמור. הלכה גם  בונה לנו המון גדרות שלא נגיע לשם...

דוד המלך קיבל עונש חמור מאוד למרות שחזר בתשובה ובת שבע הייתה גרושה בעת מעשה, עם ישראל כשהסתבך בעריות גם היה מקבל עונש חמור מאוד וגם עמים אחרים. 

גם היום, במדינות עם תרבות מתירנית יילודה קטנה, אוכלוסייה מזדקנת. בעוד שני דורות כנראה עמים אחרים יהיו במקומם...  

ההיפך הגמור. שני הבדלים מוחלטים, שעושים את זה לשני דברים מנוגדים:

האחד, התורה - שבכתב ושבע"פ - מדברת על כל מה שמדברת, מתוך עמדה אלוקית, מוסרית כוללת. כיוון. היא לא מעלה סתם "תיאורי זימה". יש פרשות עריות, וכולה מלאה "ונכרתו" "תועבה היא" וכו'.  אשה סוטה - "והיתה האשה לאלה בקרב עמה".

מעשה רב עמרם - ללמד על חומרת הצורך בזהירות מקרבה לעריות, גם אם זה "מבייש". ר' אלעזר בן דורדיא, חומרת הענין הזה עד שנראה שאין על כך תשובה - וגודל מעלתה של התשובה.

ואותה תורה מזהירה, "ונשמרת מכל דבר רע", אפילו זהירות מהרהורי עבירה.

אם "חותכים" את התורה, מגיעים למסקנות מעוותות. "והיה להם דבר ה' צו לצו קו לקו, זעיר שם זעיר שם".

והדבר שני - התורה היא דבר ה'. מוגנת. "תורה מגנא ומצלא". ולא כך מה שיכתוב כל אדם, מתוך כל עולמו והאסוציאציות שלו. אדרבה, זה יכול להקהות דברים, להרגיל כאילו "לא כ"כ נורא", להפחית זעזוע ממה שצריך להזדעזע, להכניס לכלוך לראש, להחטיא אחרים.

הרי באותה תורה גם כתוב (בתחילת מסכת פסחים), "לעולם ידבר אדם בלשון נקיה, שהרי בזב קראו מרכב ובאשה קראו מושב"... נו, הם לא ידעו מה שכתוב בתורה בעוד מקומות? ידעו היטב.

אז אכן, צריך לשמור על לשון נקיה, ולא לעשות את רשות הרבים מרמס לתיאורים מגונים, למעשים איומים כאילו הם "נורמה" וכד'.

אם מישהו רוצה להתייעץ על משהו - וזה באמת חשוב לו - אפשר למצוא את הדרך בין הרצון להסביר במה מדובר ולקבל עזרה, לבין הפיכת רשות הרבים למשהו שאמור להתייחס כאילו כל תועבה זה משהו "לא נורא".. וכל תיאור, "לגיטימי".

אינני יודע על מה מדובר, כי בזמן האחרון לא כ"כ קראת כאן. אבל אומֵר בכללי.

וכמובן - סיפורי תשובה זה טוב מאד. אבל סיפורי תשובה שמוזכר בהם בפירוט עוונותיהם ללא צורך, זו בושה וחרפה. גם הכשלת הרבים בהנגשת תרבות זולה, שאי הידיעה המפורטת ממנה גם היא חלק מדרכה של תורה.

וחז"ל אמרו, דרכו של בעל תשובה להיות עניו. לא "לנפנף" המעשיו הקודמים. ובוודאי שאם אדם עשה תשובה אמיתית ממשהו, ואינו מנסה לעשות ממנו בדיעבד "אידיאולוגיה", אשריו ואשרי חלקו.

ובכללי, מי שרוצים לשמור על צניעות, בפני עצמם וברשות הרבים - זה דבר יפה מאד. התורה מלאה בשבח הצניעות. אין מקום ללגלוג, "משמרות הצניעות". כנ"ל, לא מדבר על משהו ספציפי, שאינני יודע.

[עלו בעבר כאן, דברים שהם מצד אחד באמת מזעזעים - מצד שני, אדם מבקש עזרה. בוודאי שבמקרים כאלה, צריך מצד אחד להדגיש שמדובר במשהו קשה ביותר, לא לגיטימי לחלוטין - הרי זו רשות הרבים, צריך להתחשב גם בטובת אחרים. מצד שני - צריך מאד לעודד את מי שרוצה לשוב, שאפשר. לחזק. לא לתת שמץ לגיטימציה לרע, אבל לחזק את האפשרות לעלות, גם מתוך מצב של חולשה. לפעמים לשדר הבנה לקושי הסובייקטיבי, הכל לפי הענין ולפי היכן שנכתב. לעודד לשוב]

ב. מה שאתה אומר לגבי קריאת שרשורים הוא נכון מצד אחד - וגם אני עצמי לפעמים מזהה שרשורים שאינני מעונין לפתוח, ולא פותח. אם כי האמת היא, שלא תמיד יודעים מראש על מה מדובר.

מצד שני, גם מי שפותח שרשור, צריך לקחת בחשבון שאם יכתוב דברים קשים - אז יקבל תגובות שקודם כל יביעו הסתייגות חריפה, זעזוע, מהמדובר, ואח"כ מחשבה איך ניתן לסייע לצאת מהמצוקה.

וכמו כן, צריך גם להביא בחשבון שאם יכתוב מה שלא באמת צריך - או ינסה להציג כ"נורמלי" דברים שהם חמורים ומזעזעים - אז חלק מהתגובות תעסוקנה בכך... גם מי שפותח אינו ילד בן 4, וצריך להביא בחשבון שכשבוחר בכך, תהיינה גם תגובות כאלה....

ובכלל, אדם צריך לבדוק, עד כמה חיוני "לעסוק ביצר הרע" כשכותב, ועד כמה זה פשוט כי "נוח" לו לכתוב לפי מושגים שרוצה לקבל להם לגיטימציה כלשהי. כותבים כאן כל מיני אנשים. צריך להביא בשקלול באיזה פלטפורמה הם כותבים.

וזה נכון, שיש גם צד שדברים מסויימים מובאים להתייעצויות עם מומחים, ולא תמיד נכונים להביאם בציבור. תלוי כמה יש סיכוי להיעזר באמת.  אלו דברים שהם לא שחור לבן. ישקול כל אחד ביושר - גם מי שמעלה בעיות, גם מי שמגיב. גם לגבי תוכן, גם לגבי אופן ניסוח.

ה' יעזור לכולם.

אבל הראיה שרובם נכתבו ברמז וחלקם אף נאסר לקריאה בבתי הכנסת.

רוצה לומר - לא כל מה שחשוב לומר, חשוב לומר בכל מקום ובכל זמן ולכל אדם.

זהו. יש אמיתות וערכים אותם ראוי לפתוח רק בפני יחידים, או בפני בני אותו מין וכיו"ב.

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.