זה בסדר? או שעלול להזיק לו?
לתת לתינוק בן חצי שנה לבכות עד שיירדם?ופרצת
זה בסדר? או שעלול להזיק לו?
אני לא חושבת שזה נכון, בגיל הזה שעות אחרותl666
אני אישית לא מביאה לו לבכות עד שירדם, והוא בן 9 חודשיםסמיילי12
נשמע לי לא נעים לו ולך.
תחבקי תנשקי תנסי לתת בקהוק או הנקה.
יהיו ימים שרק תרצי לנשק ולחבק אותו לפני השינה והוא לא יסכים. בינתיים תהני מזה.
לדעתי זה לא נכוןאנונימית לרגע1
אני ממש ממש לא בעד השיטות האלהאורי8
אני לא משתמשת בשיטות האלה בשום גיל, ניסיתי עם הבכורה כשהיתה בת שנה וחצי בערך, לא עבד, והבנתי שזה לא בשבילי, מרגיש לי אכזרי מידי.
אמנם את באה אליו כל 3 דקות, אולי זה קצת מיטיב את המצב. אבל למה לצער אותו?
מי החליט שהתינוק בן חצי שנה או שנה צריך לדעת להרדם לבד?
ומה הוא יעשה במעון?? הרי המטפלת לא תוכל להרדים אותו על הידייופרצת
הוא לא הראשון ולא האחרוןסמיילי12
אז לא עדיף שאלמד אותח כך להרדם בסביבה שלו, כשאני לידוופרצת
כי במעון הוא יעבור את זה כשהוא לבד... תכלס מטפלת לא יכולה להרדים כל תינוק ותינוק, מה לעשות שיש לה 7 תינוקות שהיא צריכה לטפל בהם
מטפלות כן אמורות לדעת להתמודד עם זהסדר נשים
מניסיון
ויש מצב שגם אם תרגילי אותו זה לא יעזור ואז
סתם עשית לו את זה..
מטפלת היא לא אמא..אנונימית לרגע1
אני רואה שענו.. תהיי רגועה יקירתיסמיילי12
את המקור חום ואהבה שלו.
אם זו הבעיהבלדרית
לא יודעת מה יקרה במעוןאורי8
בכל אופן במעון שאני שולחת אליו, באתי במגוון שעות ולא ראיתי בדרך כלל , תינוקות צורחים בלול.
אם כבר, עדיף להרגיל למוצץ, וזה יעזור לו להרדם במעון.
דבר נוסף- למדתי מאשה שעוסקת בתחום טיפולי בהשתלמות שעשיתי שהתינוק/ ילד קטן שההורים מרגיעים אותו כשהוא קטן , ילמד להרגיע את עצמו בקלות כשיגדל, כי כשאנחנו נותנים לו את זה מבחוץ, אנחנו מפתחים בתוכו את יכולת ההרגעות ולאט , לאט הוא ילמד להרגיע את עצמו. אם זורקים אותו למיים בגיל צעיר ומצפים שילמד להרגיע את עצמו , יותר קשה ליכולת הזו להתפתח בתוכו. צריך קודם בטחון בסיסי בעולם ובעיקר בהורים( שהם הדמות המשמעותית עבור התינוק, שבונה את עולמו הפנימי) , כדי ללמד להרגע לבד( לפעמים תינוק שנותנים לו לבכות , לומד להרדם, אבל לדעתי זה מתוך יאוש, וחוסר בררה) לדעתי צריך בגיל הזה את ההרגעה של ההורים.
אני לא בעד השיטה, זה גם לא עובד אצלינוJuly
את לא תוכלי להרגיל אותו למעון בבית בכל אופן, הוא ילמד שם מהר מאוד. תני לו את החום והאהבה שהוא זקוק להם. אין לו שום דבר חוץ ממך!
מצטרפת לדעה שמבדילים בין הבית לגן054
ממש נכון. הבן שלי בבית היה נרדם רק בהנקהמעין אהבה
אצלי ישן בקושי שעה ואצלה היה ישן שעתיים בכיף ובזמן קבוע
זה פלא אבל זה ככה
והיא מטפלת מקסימה ולא נתנה לאף אחד לבכות בכלל
לכי תדעי..ופרצת
דווקא יודעתמעין אהבה
זה הרי לא אנושי
אבל היא לא נתנה לילד לבכות כדי שיתרגל או כדי שיישן עם כולם
מי שלא נרדם היתה משחקת איתו בחדר אחר.
והיא באמת מישהי מהממת שכל כך אוהבת אותם שלא ראיתי דבר כזה
על כל אחת אחרת מסכימה שאין לדעת
היא פשוט באמת היתה משהו מיוחד שלא פגשתי
אולי יש לו גזים? שיניים? רעב? חיתול?בלדרית
טוב, אני מצטרפת לתמימות הדעים פה.בת 30
אצל המטפלת, שהיה אצלה מגיל 8-9 חודשים הוא נרדם נהדר בעגלה או במיטה בלי הנקה,בלי מוצץ ובלי בקבוק. לקח לו בערך יומיים להבין ששם נרדמים בלי הנקה וזהו.
אני לא רואה שום סיבה להתיש את עצמך ואותו... תחשבי איך הכי קל ונעים להרדים ואל תדאגי לגבי המעון.
תלוי איזה בכימסגרות
ויש בכי של היסטריה.
אז צריך להגיע למצב שהוא לא בוכה בהסטריה.
אבל אני כן בעד ללמד תינוק להרדפ במיטה לבד
תודה לכן! תמימות דעים השולטת כאן היא- שלא לתת לתינוק לבכותופרצת
בשאר היום הוא דווקא נח, כך שלא נראה שדבר מה מציק לו
נדנוד במיטה, מנשא, שיר קבוע.בת 30
כן.אני והגיטרה
לדעתי להתחיל מלידה זה הדבר. להתחיל פתאום בגיל יחסית גדול אולי יהווה יותר אתגר, אבל עדיין אפשרי (כמובן בהדרגה וכו)
בהצלחה
גם אצלי זה לפעמים עוזר.44444
בשלב שהם בוכים מהכל, גם על ידיים, לא רואה עניין עוד להתקע איתם שעות על הידיים.
כןמטילדה
נשמע שאצלך זה באופן קבוע אז אולי זה דרך שלו לקבל תשומת לב.. אז צריך עור קשה ואחרי יום יומיים שהם בוכים הם מפסיקים. מנסיון אצלי. אבל זה רק אם אני שלימה עם זה. אם יש לי ספקות הוא מרגיש את זה וממשיך לבכות...
אמת 👆אני והגיטרה
ומה הבעיה בילד בן חצי שנה שצריך תשומת לב?סמיילי12
אני ברצינות שואלת.
כי יש זמן לתשומת לב ויש זמן לישון.מסגרות
וילד בן חצי שנה צריך להבין את זה?סמיילי12
גם אם הקטן שלי קם בלילה עשרות פעמים, ועוד יש לנו לילות כאלה, אני קמה אליו מחבקת ומנשקת. ובמידת הצורך מאכילה.
אני לא חושבת שיש עודף תשומת לב בגילאים האלה.
אבל כל אחת שתעשה כראות עיניה
בדיוק בגלל זה הוא קם עשרות פעמיםמסגרות
גם אם הוא יתעורר באמצע הלילה הוא ידע להרדים את עצמו וזה יהיה לטובתו.
לפי השיטה שלי- ילד שלא יודע להרדים את עצמו סובל!!
לא זה לא נכון.סמיילי12
הילד שלי יודע להרדים את עצמו אבל יודע שגם אם קרה ולא הצליח אז אמא פה לעזור לו.
סובל הוא לא.
הכל בסדר, הזמן יטוס ושנינו נתגעגע לזה.
אני מכירה הרבה שבשיטה שלךמסגרות
בסדר. גם אני מכירה ויודעת שזה יכול לקרות אצליסמיילי12
כי אני יודעת שזה זמני. ואני יודעת שיום יבוא ואני אתגעגע לזה וזה לא יחזור על עצמו.
אז לא, איןלי בעיה להעביר את התינוק שלי אלי למיטה *מדי פעם, לא קבוע* אם זה עושה לו טוב כרגע. (כמובן שזה קורה רק בלילות שאני רואה שהוא סובל מהשיניים).
לא ראיתי נער מתבגר או חייל שישן עם אמא שלו. הכל זמני.
סבבהמסגרות
עם הבכורה הייתי בגישה שלך והייתי זומבי. לכן מהילדה השניה בעלי תמיד היה מתעורר איתי כשהייתי מניקה והיה מחזיר אותפ לעריסה.
כל אחת מגיבה שונהסמיילי12
כל אחת ומה שהיא מסוגלת
איך הגעתן משאלת הפותחת ללישון עם ילד במיטה?דבורית
אני לא מרדימה בבכי
ומצד שני אף ילד לא ישן איתנו
אני יכולה להבין כאלו שישנים עם הילדים
אין לי בעיה כל עוד זה אצל אחרים

לי זה פשוט ממש לא נח
הילדים אפילו לא מבקשים זו לא אופציה
אני גם לא נרדמת עם תינוק לידי אבל אני גם לא משאירה לבכותמעין אהבה
אם הם לא מוכנים לחזור למיטה לישון בלילה (הגדולים יותר) הם עוברים לספה או לפוף וזה לא מפריע לי..שישנו שם העיקר שישנו..
אבל בדר''כ ישנים כבר רצוף.
התינוקת- קמה אליה כל פעם ומניקה ומרדימה
אבל יש הבדל גדול בין 5 שנים ל6 חודשיםl666
אני כן מפנקת את התינוקות אבל בגיל שנתיים וחצי ברור שהם שבמיטה שלהם. כל גיל ומה שמתאים לו.
אז אני מהילדה השניה הבנתי את הטעויות שעשיתימסגרות
אף אחד לא בכה.
אבל אם כבר עשינו טעות והרגלנו להרדים בידיים או בנדנוד אז ברור שהם יבכו ולא יקרה להם כלום אם יבכו מעט. זו הדרך שלהם להביע מחאה והיא מובנת, אבל קצת בכי לא צריך להפחיד אותנו.
תלוי כמה זמן, עם בוכה חמש דקות ונרדם, זה בסדרl666
אבל אם זה נמשך ארבעים דקות אז לא. צריך גם לקחת בחשבון שיש ילדים שונים. יש כאלו ששמים במיטה והם משחקים לבד או נרדמים ויש כאלו שצורחים כאילו הורגים אותם ולא מצליחים להירדם לבד גם אם מאוד עייפים. יש לי גם וגם. זה יכול להיות מאוד מאכזב כשאחרי תינוק יותר נוח בא תינוק ששיטה כזאת לא עובדת. מכירה הרבה אמהות שזה קרה להן ![]()
בדיוק ככה.מעין אהבה
וגם הפוך
יעל מהדרום
ילדתי בת החודשיים וחצי לפעצים מרדימה את עצמה לבד ע"י מציצת אצבע. אני רואה שהיא מכניסה אצבע לפה, מניחה אותה והיא נרדמת לבד.
נס ופלא עבורי

(ואני מאמינה שאפשר לפעמים להצליח ללמד ילד להרדם לבד, אבל בדרכי נועם).
אצלי , מעולם לא הרגלתי שירדמו לבדבת 30
גם הבת שלי מגיעה אלינו לפעמים באמצע הלילה בגיל 5אורי8
אם לך זה בלתי אפשרי, תעשי אחרת, אבל לתת לתינוק קטן לבכות לבד עד שירדם מרגיש לי אכזרי.
לא מסכימה. אני בשיטה של סמיילי12 והם לא באים אח"כהודיה60אחרונה
מתישהוא אחרי שכל השיניים כבר בקעו הם לומדים לישון
אחרי לידה אני מניקה בשכיבה, לפעמים מחזירה לעריסה לפעמים קורה שישנים איתי במיטה, לרוב כן מחזירה לעריסה. ואחרי שמוציאה אותם מחדר שינה שלנו כבר לא ישנים איתי במיטה יותר, אצלי זה עקרוני - לא מסוגלת לישון כשיש איתי ילד במיטה.
קורה שילד גדול יותר מתעורר מאיזשהיא סיבה - חלם חלום/משהו כואב לו, בא אלי - אני הולכת איתו לחדר שלו, מרגיעה, מלטפת. חוזר לישון והכל טוב.
מה שמסגרות אמרהמטילדה
אפשר להעזר בבעל גם בלילה.סמיילי12
בדיוקרפואה שלמה
מצטרפת לתמימות הדעים לא להתעלם מבכי כזהרפואה שלמה
ככה עשיתי עם הבכור שלי, וזו היתה טעות חייאדרת7
העור הקשה הזה - אוי...
ממש עצוב לי להיזכר בימים שבהם התאמצתי ללמוד להקשות את לבי כלפיו. בהתחלה היה נראה שהולך מעולה והוא אכן למד להירדם לבד ולישון טוב. הקשיים הרגשיים צצו רק בהמשך... ואנחנו מתמודדים איתם עד היום.
ב"ה שבילדים הבאים הייתי חכמה יותר.
כשמשאירים את הלב פתוח לילד, לכל מצוקה שלו, גם בשעות לא נוחות - אחר כך הזרימה הרגשית איתו נשארת לתמיד ערוץ פתוח, נינוח, זורם... וזה ממש נחוץ בגידול ילדים.
ממליצה על הספר הורים גם בלילה. החליף לי ראש.
בגלל זה כתבתי עור קשה ולא לב קשהמטילדה
אבל נראה לי שחבל על הדיון כי אנחנו לא נשכנע זו את זו. מופנה גם ל @סמ@סמיילי12
זה 2 גישות שונות, ולשתיהן יש מקום. אני חושבת שמה שחשוב זה להיות שלמים עם השיטה שבחרת.לא משנה איזה... וללמוד איך עושים אותה בצורה נכונה.
ולא לחשוב שמי שעושה אחרת ממך זה לא טוב, כל משפחה ומה שטוב לה...
אה, לא ניסיתי לשכנע. הכל טוב(:סמיילי12
תמיד הבכורים מסכנים
דבורית
אצלנו הבכורה היא היחידה שבחיים לא בכתהמסגרות
מכת בכורות וזהודבורית
בדיוק. לא קשור להרדמה בלילה..מסגרות
גם אני ככה עשיתי עם הבכורניקיתוש
אבל בכ"א הפסקתי את השיטה.
מניקה לפי דרישה ומשתדלת לזכור שהכל זמני ובר חלוף.
וכשקשה ממש (לפעמים היא מתעוררת בלילה ומתחילה לזוז ולשחק, זה גם מסוכן)אני מניחה אותה במיטה שלה ומניחה שם את היד, עכשיו היא למדה לשכב עליה ולהירדם.
אני רק שאלהאופטימיתת
לדעתי, בוודאי שזה העניין.סמיילי12
ההורים שלי סיפרו לי על השכנים שלהם שניסו להרגיל את הילדים להירדם לבד וגם להרגיל אותם שאם קמים חוזרים לישון ולא קמים לאכול והם סיפרו על צרחות אימים והתעלמות מוחלטת של ההורים. אז ברור שהילד מבין שאין מענה אז אפילו לא מנסה. (ההורים סיפרו שיועצת שינה הגיעה אל השכנים וזה מה שהמליצה, התעלמות מוחלטת, נחרדתי)
*וברור לי לגמרי, שלא תהיה שום טעות, שהבנות פה לא מדברות על מקרה קיצון כזה, כי זה באמת כבר גובל בהתעללות. *
אלא על מצב שבאמת הילד צריך לישון ומתעלמים מהבכי (לא מצרחות) כדי שיבין שנרדמים לבד.
באופן אישי, לא מסוגלת.
לדעתי אצל תינוק זה לא עובד ככה. זו חשיבה מורכבת מידי.44444
על ניסיון העבר ברמה הבסיסית.
אם חייכתי ונתנו לי נשיקה והיה לי נעים אני אחיך בפעם הבאה.
אם משכתי שערות וקיבלתי "גערה קטנה" אז זה חיזוק שלילי/ עונש ואני לא אעשה את זה בפעם הבאה.
ככה בבכי, אם אני לא מקבל מה שאני רוצה אני אלמד לא לבכות בלי יותר מידי ניתוחים. (עשו בעבר ניסוי וגילו שתינוקות להורים חירשים לומדים לא לבכות כי זה לא עוזר אלא להכות במשהו מסוים ש"מודיע" להורים שלהם שהם צריכים משהו).
זו צורת למידה שיש לה שם בפסיכולוגיה. לא זוכרת את המונח.
אגב בכי של תינוק מודיע על "רצון" של התינוק. כמו ילד בן 4 שבוכה שהוא רוצה משהו או שמנדנד שהוא רוצה משהו.
זה יכול להיות צורך ויכול להיות שלא. הבכי מודיע על רצון.
אם כךאופטימיתת
לזה התכוונתי.44444
"אף אחד לא יגיע" על כל השלכותיה זה מורכב מידי.
לא בעד השיטות האלודבורית
לא בבקשה לא נקרע לי הלב לשמוע את אלה שעושים את זה.גלית
הילד זקוק לחום של אמא חיבוק ליטוף לא לתת לא להיות מתוסכל ולהרדם בסוף מתסכול...
יש ספר שנקרא "לישון בלי לבכות"יעל מהדרום
יש שם הרבה טיפים ועצות איך ללמד ילד להרדם לבד, לישון רצוף יותר וכו'.
גם בספר הלוחשת לתינוקות יש עצות054
רפרפתי בו בזמנו..אז לא רוצה להגיד סתםיעל מהדרום
מה שאהבתי בספר שהמלצתי עליו זה שהיא מחלקת את העצות שלה לכל מיני סוגים, וכל אחד בוחר מה מתאים לו ולתינוק.
מאיזה גיל הספר מתאים?חדשה.
מגיל 0, והבנתי שיש גם גרסה לפעוטות גדולים054
מגיל אפס עד שנתיים אני חושבתיעל מהדרום
המחברת מחלקת את הספר לשתי קבוצות גיל.
קראתי את התגובות של כולכן..ובמהלך השבת הדהדהו לי הדברים שלופרצת
מסתבר שעשינו טעויות רבות בהרדמות. למרות שהוא כבר ילד שלישי..
הוא התרגל שאנחנו מנדנדים אותו למשך חצי שעה כדי שיירדם וגם במהלך הנדנוד הוא לא רגוע
זה מתסכל ומייאש אותנו ויש מין הרגשה של עצבים שמתפשטת בבית סביב הזמן שצריך להרדים אותו
לא נתתי לו לבכות בהרדמות אבל זה סיוטטט
מדברת על ההרדמות ביום. בלילה הוא ישן איתי וזה סבבה
מה אתן מייעצות לי לעשות? משהו באמצע..מצד אחד לא לתת לו לבכות מצד שני שילמד לישון בכוחות עצמו או עם עזרה מינמלית שלא תגמור אותי
באמת מתסכל..אנונימית לרגע1
ממליצה לך לנסות כמה דברים:
- להפסיק עם הנידנודים
- להגיע אליו, ולומר לילה טוב אמא/ אבא יתנו נשיקה ואנחנו הולכים לישון. אפשר לשיר איתו המלאך הגואל/ לשים נורה בחדר
- כשהוא בוכה לחכות כמה שניות (כמובן בהנחה שהטיטול יבש/ הוא לא רעב וכו), להגיע ולומר: הנה אבא/אמא לידך.. לתת ליטוף/ חיבוק/ החזקת יד לכמה שניות-מבלי להוציא מהלול. ואז שוב לומר לילה טוב, ולצאת.
להמשיך באותה הדרך כך כמה פעמים, אם ממשיך. אם ממש לא רגוע להחזיק על הידיים ולהקדים ולומר אמא/ אבא יתנו לך חיבוק קטן ואחרכך תלך לישון. גם אבא וגם אמא הולכים לישון..
בהחלט מתיש.. ונשמע ארוך.. מנסיוני- עוזר!! אם מתמידים.
עוד דברים שיכולים לעזור:
אם הוא איתך לתת לו לשחק במהלך היום הרבה- כדי שבאמת יהיה עייף בלילה
לתת לו לאכול טוב כחצי שעה לפני האוכל
לדחות את המקלחת לערב, כדי לעייף עוד קצת
לקצר את שנת הצהריים, אם יש
בהצלחה!!
ממליצה לבדוק את שיטת ״לילה טוב״אמא ועוד...
זה יעוץ שינה שמלמד את הילדים להרדם בכוחות עצמם אבל כל התהליך נעשה בהדרגתיות ובנוכחות מלאה של ההורים ולא משאירה את התינוק לבכות בלי מענה.
וכמו בגל שיטה, תשמרי את ליבך פתוח כך שאם פרט כזה או אחר יישמע לך לא נכון, תדעי לזכור שרווחת הילד שלך קודמת לכל.
בהצלחה רבה רבה ❤️
חפשי "סמול טוק" באינטרנט- שיטה הדרגתיתיעל מהדרום
וגם הספר "לישון בלי לבכות".
תלוי....44444
נשללו כל שאר הדברים: תולעים, שיניים, רעב, חוסר עייפות, צמא, חיתול מלוכלך וכד'... ?
ובעקרון ליזור כל 3 ד' זה ממש לא לתת לו להרדם לבד.
כמה זמן לוקח לו להרדם לבד?
זה ילד ראשון? (עם מספר ילדים גדול יותר זה קורה הרבה פעמים במילא כי צריך להתפנות גם לילדים האחרים).
חוזרת כל 3 דק' וטופחת לו על הגב וששש... הוא מתבכין כזה. הואופרצת
תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד
לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,
אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה
למרות שכרגע זה רק דיבורים
מצטיידות או ממשיכות כרגיל?
נראה לי זה לא חוקישיח סוד
מקלט של מקום ציבורי כמו בית ספר מתנ"ס בית כנסת פארק
חייב להיות פתוח לכולם בזמן אזעקה
רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄
שאלה מרווקהמים כחולים
שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..
אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?
בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..
אצלי זה היה משהו דומהזמינה
ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה
גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו
זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל
חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי
אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו, זו לא הייתה החלטה שכלית, היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.
בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)
מקווה שזה עזר ולו במעט
בהצלחה🙏🏻
תודה!מים כחולים
זה עוזר לשמוע..
אצלי זה קצת שונה
כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה..
אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..
היה לי משהו דומהשלומית.
מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".
אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.
אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.
עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...
מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.
אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות
לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל
אם יש דחיה אז לא.
מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.
היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.
והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז
ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.
אבל,
בנישואים יש כל מיני תקופות
ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה
ואז פתאום מאד בולט
האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.
ומציק.
ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)
סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.
זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...
מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.
אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)
תודה על הדיוקמים כחולים
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית
המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...
עדיין..מים כחולים
בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק. בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.
הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב. הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..
יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים
נשמע שזה הנקודהרקאניאחרונה
שאין אינטימיות רגשית
יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי
הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה
שיהיו יותר שיחות עומק
בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית
משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.
אבל אסור שתהייה דחיה.
את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק.
להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
לגבי מציאת חןאישהואימא
תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.
נכון זה בסדר פשוט להתרסק בבכי במיטה?הריון ולידה
גם אם זה היום נישואין שלנו?
הוא לא פה
אני עם כמה וכמה שחלקם חולים
ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד
הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה
הורמונלית ונפשית בכלל
ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה
צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי
אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו
גם בתשלום
הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.
למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים
ונמאס לי!
ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי
ועכשיו אני פשוט בוכה
וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר!
אויש... בטח שזה בסדר! חיבוק לבינתיים...ירושלמית במקור
ברורררר. אמאל'ה. חיבוק גדול מותקאורוש3
אני בדרך להביא לך תעודת התרסקות מוצדקתSeven
ברור שזה בסדר!!!
וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶
את החייםהריון ולידה
וואו חיבוק ענקקקרקאני
נשמע קשה מאוד וכואב
ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות
אפשר לבכות גם מהתמיכה הזאת?הריון ולידה
כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית
כל כך תודה
וואי בטח שמותר להתפרקנעומית
וצריך
ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.
מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום.
מותק בא לי לתת לך מדליהממשיכה לחלום
איזו אישה לביאה את
עם כמה את מתמודדת
תבכי כמה שאת צריכה
תנקי את הלב
ותנשמי נשימות חדשות❤️
שולחת הרבה כוחותממתקית
נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.
🫂יעל מהדרוםאחרונה
הרטבות לילה אבל יותר מידיישירה_11
בת עוד שניה שלוש
בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!
כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?
וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים
התעייפתייי
מזה הדבר הזה?
היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה
תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??
יכול להיות שקר לה?רקאני
^^^אנונימית בהריון
קור יכול לגרום לזה,
אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.
היא לבושה עם גופיה ארוכה ופוטרשירה_11
ואני מכסה בשמיכה ופוך
תנסי להוסיף גרביים חמות ואפילו עוד שכבהיראת גאולה
השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.
אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.
יש משהו חדש בחיים שלה?ממתקית
בגן? גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר
התינוק כבר כמעט 7 חודשיםשירה_11
כשהיא נרדמת, חצי שע הבטווח שלאחר שנרדמהממתקית
ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.
אצל הבת שלימקלדתי פתח
כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.
דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.
דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים. אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.
היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?
פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.
הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה
לא הבנתישירה_11
מה שאלת במשפט
"היא לא מצאה שהיא קמה"?
איך תולעים גורמים לפספוסים?
ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה
זה ממש נכון שתולעים גורמות לפיספוסים.שיפור
הייתי שוקלת מעבר לתחתוני לילהשיפור
זה עוזר?שירה_11אחרונה
אנחנו לוקחים בן 4.5 קבוע לשירותים לפני שאנחנואחת כמוני
הולכים לישון.
אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.
לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?
כן קמה יבשהשירה_11
וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים
מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??
תבדקי תולעים (אצלנו היה הסיבה להרטבה) ואם קר לה...אמהלה
אז גיליתי הריון...עודהפעם
אני בשבוע 4+4... וכמובן חוץ מבעלי אף אחד לא יודע אז בא לי שמישהו יתרגש איתי.
אני בשוקקקקקק... שמחה מאד וגם בלחץ (היפראמזיסית...)
בשעה טובה, והלוואי יעבור לך בקלות הפעםמתיכון ועד מעון
בשעה טובה!!!!ראשונית
בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!
וידיים מלאות
מרגש!!! בשעה טובה!בידיים פתוחות
בשעה טובה!!!!רקאני
בשעה טובה, שיעבור ממש בקלות, בנחת ובבריאות מלאהנייקיי
בשעה טובה! שיהיה בקלות ובשמחה!!יעל מהדרום
תודה לכן על ההשתתפות בשמחה,עודהפעם
זה באמת מרגששש
בשעה טובה איזה מרגש.ממתקית
ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.
היה לי היפראמזיס ב5 הריונות....עודהפעם
אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...
ממש מבינה אותך!הבוקר יעלה
רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.
והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה!
ואי מזדההאור מאיר
מובן ממש.ממתקית
מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס
ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.
היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום
תקשיבי אין לי היפראמזיס ב"הכבת שבעים
היה לך היפראמזיס קשה בחלק ובחלק כלום?אמא לאוצר❤
או שהיה לך רק קל?
כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...
אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר
וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...
היה לי 4 הריונות נוראים,עודהפעם
באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)
והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...
נכון, קורה שיש רמות שונותאמא לאוצר❤
איך מתנהג היפרמאזיס רציני? מי החליט?ממתקית
לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.
לא קשור למי החליט... וגם לא באה להגיד שאין לךאמא לאוצר❤
אם את אומרת שיש ..
פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...
זכית😉
נכון זכיתיממתקית
אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.
קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.
אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...
לי מתוך 3 הריונות היה רק בראשון (קל) ובאחרון (קשה)אנונימיותאחרונה
שיהיה בשעה טובהאנונימית בהריון
ובקלות!
תודה יקרותעודהפעם
כל תגובה משמחת ומחזקת..
וואי בשעה טובה שיהיה כמה שיותר בקלות ובנחת!!!שיפור
התינוק שלי כבר לא ממש תינוק אבל השיער שלו לא גדלפרח חדש
הוא בן 1.7
אבל נראה יותר קטן בגלל שאין לו כמעט שיערות
בשבילי הוא חמוד ככה
אבל מבינה שזה קצת חריג כי כולם שואלים אותי איפה השיער שלו חח
הייתן מנסות תרופות סבתא? מכירות משהו שעוזר באמת לזה?
אני לא יודעת אם מותר אבל שמן רוזמרין מזרז צמיחהנפש חיה.
מצאתי משהו של מי הדס באתר "פרוג" תראינפש חיה.
לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים
לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס
ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.
אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד
לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.
אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.
זה לא מכתים בגדים?אנונימית בהריון
הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,
אין סיכוי לקוקיות או סיכות
אצלנו במשפחה יש גנים כאלו(אהבת עולם)
לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).
את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...
לסרק את מה שישרק טוב!
אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.
וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.
אז כאמא לילדה שבכיתה א' היה לה פלומה כמו תינוקאמהלה
ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.
יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור
גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.
אז ככה
מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר
שמפו שמן קיק- גם לא עזר
הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה
מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.
יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.
והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה
כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי
ואז התחלתי להתפלל על זה
ואז קרה השינוי.
בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן
הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....
בטח הבנתם
העיקר שתהיו בריאים
גם אם אין מה לסרק מסרקים את הקרקפתרק טוב!
לא הייתי עושה כלום, במיוחד לא לבן. הכי חמוד.שיפוראחרונה
אוניברסיטה וטרמפולינה לתינוקחולמת להצליח
יש לנו טרמפולינה שהביאו לנו, אבל עוד מעט החגורה שם תהיה קטנה על התינוקת ואני רוצה גם טרמפולינה עם מנגינות.
יש לכן המלצה על משהו, במחיר עד 200 ש''ח?
בנוסף אוניברסיטה לתינוק, יש לכן המלצה למשהו טוב גם בערך במחיר הזה?
תודה
מקפיצהחולמת להצליח
באוניברסיטה אני לא חושבת שצריך המלצותיעל מהדרום
לק"י
זה מוצר פשוט.
הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.
קניתי מעלי אקספרס במבצעי נובמבר בזול ונחמדפלפלונת
אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...
התכוונתי לאוניברסיטהפלפלונת
תודה! פשוט ממש התאכזבתיחולמת להצליח
בטרמפולינה אני לא מבינה. התייחסתי רק לאוניברסיטהיעל מהדרום
נראה לטייני לאב יש משהו עם מנגינותהשקט הזה
אנחנו ממש אוהבים את של טייני לאבאור מאיר
תודה!חולמת להצליח
חח אני לא סבלתי אותה! עד שהעפתי אותהאמא לאוצר❤
וקניתי אחרת
היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני
חחח כנראה בעיני המתבונןאור מאיר
היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט
תודה!חולמת להצליח
גוגל הראה לי שהיא הרבה יותר יקרה ממה שהיא מחפשתיעל מהדרום
אכן.. רק יש המוןן ביד 2אור מאיר
מקפיצה שוב, אולי מישהי מכירה טרמפולינה טובה? 🙏חולמת להצליח
לי יש נדנדההתלבטות טובה
לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.
לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...
לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..
יש אוניברסיטה שזה בלי משטח בכלליעל מהדרום
ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.
וואי זה באמת מעולה.. יש לחמותי כזה וזה נוחהשקט הזה
האמת שלנו יש עם משטח מבד, זה גם מתקפליעל מהדרום
יש לי כזאתהשם שליאחרונה
קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.
האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.
בעז"ה לילד הבא.
אוניברסיטה ב180 שקל באתר ניגון טויספה לקצת
מצרפת תמונה, זה ממש נחמד וזול.פלפלונת
אני גם הזמנתי כזו, אחלה אוניברסיטה..התייעצות הריון
אחרי כמה ילדים שלא השתמשתי בטרמפולינהרק טוב!
מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)
אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?
ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-
עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו.
אצלי השימוש הוא בעיקרחולמת להצליח
בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.
בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.
