מתקשה להתמודד עם סיטואציות חברתיות.
אם מרביצים לו - ירים קצת את הקול.
אם רומסים אותו במגלשה - רק בוכה, תוך כדי שיושבים עליו.
אם מפריעים לו לשחק - פשוט מוותר והולך מבואס.
איך עוזרים להפגין קצת אסרטיביות, להעלות ביטחון עצמי?
עוקפים אותי בסופר - הולכת משם מבואסת. לא נכנסת להתנצחויות עם בריונים.
כשאני מקטרת אחכ לבעלי הוא אומר לי - בשורה התחתונה החיים שלך יותר טובים משל ההוא שעוקף. והוא צודק.
זו בחירה לגיטימית.
אני לא חושבת שצריך ללמד אותו להיות אסרטיבי, אם הוא לא נוטה לזה מעצמו. זכותו להחליט שנוח לו יותר לוותר. זה ממש בסדר.
אבל כן ללמד אותו שהוא יכול לפנות למבוגר לעזרה כשזה גדול עליו. שירגיש מוגן. זה חשוב מאד בעיני.
לפעמים אם מתאמצים ללמד ילד להיות אסרטיבי, זה יוצא 'קרח מכאן ומכאן' - גם הרביצו וכאב לי ואני מסכן, וגם אני כנראה לא בסדר כי הייתי אמור להיות אסרטיבי.
לכן אני אומרת - אסרטיביות זה טוב למי שמגיע לזה מעצמו. כלימוד מבחוץ זה יכול סתם להתפקשש וחבל. להפך. תנו לו להבין שאתם אוהבים ומקבלים אותו בדיוק כמו שהוא. זה ברור מאליו כמובן, אבל שלא בטעות יבין את התגובות שלכם לא נכון. לפעמים אני רואה אימהות אומרות לילדים שלהם - אבל למה לא הרבצת בחזרה? אני חושבת - איזה מסכן הילד, גם חטף מכות וגם ננזף...
תהיי מבסוטה או מבואסת? אני מניחה שמבואסת. ועדיין מעדיפה לא להכנס להתנצחויות. רק לבוא למישהו אוהב שינחם אותך... לא ככה? ככה אצלי. מן הסתם גם הילד - בוכה, מתוסכל, והיה רוצה לקבל ממך נחמה.
כמובן שהכי טוב שלא ירביצו לו ושלא יהיה עצוב מלכתחילה, אבל בזה השליטה שלנו מוגבלת...
והילדים הלפלפים שאני מכירה הם מתוקים נורא... אני בעד לקבל אותו ככה ולהראות לו את זה.
(כמובן שאין לי כלום נגד ילדים אסרטיבים. גם הם חמודים ומתוקים.)
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
מישהו מכיר שכונות בירושלים ?
למשל קריית יובל, איך זה לזוג צעיר עם ילד, יש שם קהילה דתית לאומית וצעירים? יש שם גרעין תורני?
הבנתי שיש איזה קשר להר המור, אז זה יפריע למישהו שבא מישיבות אחרות..? 