רבע שעה אחרי שאני מגיע למפגש הוא מגיע, שנינו היינו בשוק.
אגב, פעם אחת זה היה נכון.חולות
רבע שעה אחרי שאני מגיע למפגש הוא מגיע, שנינו היינו בשוק.
זה קרה לי כמה וכמה פעמיםMasterpiece
ופעם ראית מישהו מפה במרכזיתירא שמים!
יש לי תירוץ טובחולות
פףףירא שמים!
אני בהיתי בך ובאלעד נצח לפני המפגש בחנוכהפוסעת
והייתי עם עוד ניקית ואני כזה "הם בטוח ניקים. הם נראים ניקים" והתפדנו רצח לשאול אם אתם יודעים משו על המפגש ולא זיהינו אפחת מהבנות ואז ראיתי קבוצת בנות ליד צומת אז אמרתי לה שזה בטח הן והייתה שם גם חברה שלי מהשכבה. יצא מצב נורא נורא נורא מביך.
ולא האמנתי שאתה עגל כי אתה בכלל אמור להיות חמשוש.
מתי בהית בי?חולות
אני עמדתי לידו רק לפני שעלינו לרכבתחולות
דיברת איתו במרכזית ליד השייקים הזה נראליפוסעת
אה לא..חולות
זה היה חבר מהישיבה.
לא ניק בעליל
אוקיי. אז בהיתי בך ובו. ונדצה לי שאפילו שמת לב.פוסעת
אולי בזווית העין, היה לנו דיבור צפוף בנושאים חשוביםחולות
או שאתה לא זוכר או שזה היה החבר.פוסעת
כי רק בזכות המבטים האלו קלטתי שאני בוהה בכם
כנראה אני.חולות
אבל הייתי עם הגב לצומת. אז אולי הטא
אז אתהפוסעת
נונוחולות
העיקר שאינטגתי אותך לפני
אצלי בראש כמובן
נא. לא היית עולה עליי בחיים.פוסעת
בטח חשבת מי זו הכושית הזו שבוהה בי.
בטח כושיתחולות
הבחנתי לב אלייך הרכבת והיה כתוב לך על המצח פוסעת
אז למה לא אמרת לי, הייתי מוחקת.פוסעת
היה כתוב לבן על גבי שחור?
נו בצת. איך עלית עליי?
יש לך את הלוק הכי אולפניסטיחולות
זה היה קלל
אני לא אולפניסטית.פוסעת
את גם לא אשכנזיה בכללבזרימה
סתם כי זה פשוט כיף לרדת עליך
פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחפוסעת
שקר מס' 1חולות
את מקור הבלחיזם האולפניסטי בעולם
בלחיזם. לא אולפניסטיות.פוסעת
זה בא ביחדחולות
לא זה לאפוסעת
בלחיזם!אהבת ישראל!!
אפרופו מה יצא לי בגללך

וואי זה היה מצחיקסתרי המדרגהאחרונה

ומשה כזה - "הבנות בצד, שקט!"
פחחחחוני המעגל פינות
אההההה אני יודעת מה לבשתי באותו יום
פוסעת
זו היתה חולצה של אחותי בכלל והיא ענקית עליי.
גם כושית..בזרימה
אתיופיתפוסעת
אז אני סיניתבזרימה
מה הקשר יוואווופוסעת
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

