כי אני בן של ה', וכשאני חוטא, לכאורה זה פגם בה' שהילדים שלו בתרבות רעה, חיסרון בי זה חיסרון בה', ובוודאי יהיה לו צער גדול ועצבות ולא יוכל לעבוד ה' יתברך בשמחה.
ולכן צריך להשיב לעצמו מה אני? מה חיי?!?!? המלך בעצמו מספר לי את החיסרון שלו! וכי יש כבוד גדול מזה???
ובכל זאת הסיבה שאני מחסיר בשכינה כשאני חוטא, זה משום שאני בן של ה' אני בהיכלא דמלכא, ובוודאי ראוי שאשמח ואתעטר במוחין חדשין שה' יתברך בעצמו נותן לי חלק
אם משהו מאוד קרוב אליך פגע בך, זה פוגע הרבה יותר, אבל תנחם את עצמך שאתה קרוב אליו אם זה כ"כ פגע בך, זה מראה איזה אור אפשר שיהיה לכם ביחד
שם מרגישים טוב יותר.
לא אמרתי כלום... ביי.
אלא איפה תעבדי יותר את ה'.
הבנת אותי לא נכון.
זה לא עושה טוב.
אני דיי מרגיש נעבעך עכשיו בחסדי ה'יהדות=דרך חייםמה שלומך?
יהדות=דרך חייםאחרונהחבל
פחד אלוהים להעיר לבני נוער.
שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.
מה עושים עם כל הבוטים הללו?
דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.
צריך עצבים של ברזל
🥺
אין ישר מסולם עקום 🪜
(רבו מנחם מנדל מקוצק)
הלב הזה כל פעם מחדש הוא נשבר