האהבות הקטנות-
מלפפון חמוץ.
שוקולד מריר.
מאפינס בננה, אוה, אני לא נושמת
השנאות הקטנות-
שכנים שצורחים בחלל קטן
עצמות של עוף
שערה בסלט (מבטיחה, זה לא שלי! תעשו דגימת DNA)
הדברים היפים הקטנים-
ריסים של פרה (סתםםםםם)
שדות ירוקים
פרח אמיתי
טרמפ בתזמון אלוקי
החברים השותפים לרגעים קטנים-
עם ההיא הליכות
וההיא-יוגה בים
ואיתה- צחוק מטורף באשמורת
והזאתי, נו, שהתחתנה- בה אני רק מקנאה וזה גם בסדר.
והבדיחות הקטנות-
הדייטים ההזויים של חברות... רחמים!
בדיחות על פילים (מה זה אפור בתוך שקוף? פיל בתוך שקית ניילון. למה לפיל יש זנב? כדי שלא יסתיים בפתאומיות)
וכל ההומור השחור משחור, אפוף ערפל ומעלה עשן. אוווההה
וכל הרגעים, הקטנים, המאזנים, והמשפחה שנכנסת שם בכל פינה אפשרית
וכמו מאוורר מערבלת את העסק,
והתום, השיגעון
והחום, החידלון
הקץ והרגע בו הכל נברא, שוב
והטוב
והקסם
והרגע הזה,
כן הרגע הזה ממש



