תגובה למכות של ילדשירהלי
שוב אני עם הבת המתוקה שלי בת שנתיים.
אני מבולבלת בנוגע לתגובה הנכונה לילדה בת שנתיים שמרביצה.
קיבלתי כל מיני עצות:
להתעלם לגמרי ולהגיב רק כלפי הילד הנפגע, וכך לגרום לה להבין שהיא לא תקבל תשומת לב בדרך שלילית.
מצד שני, יש שאומרים ללמד אותה שכך לא מתנהגים ולומר שוב ושוב "אסור" ןלהרחיק אותה.
ואני כבר מבולבלת לגמרי. לא יודעת מה נכון ומה לעשות....
תנסי שניה לחשוב עם עצמך, בלי דעות של אחרים.בת 30
את מכירה אותה הכי טוב
תגובה שטובה לילדה של השכנים לא בהכרח נכונה לבת שלך.
תחשבי- האם התעלמות ממנה ומתן תשומת לב לילד הנפגע הם תגובות יעילות? משיגות את המטרה בטוב?
האם הרחקה חוזרת היא טובה? יעילה?
האם יש עוד אפשרויות שאת יכולה לנסות?
אולי דוקא יעזור שתרחיקי אותה מהילד המורבץ אבל תושיבי אותה עלייך, קרוב קרוב, ואז תגידי לה ''לא'.
אולי יעזור שתלמדי אותה ''לפצות''- ללטף, להביא משחק, לתת משהו לילד השני.
אולי עוד כל מיני דברים...
אין תשובה אחת נכונה, והיא הילדה שלך כך שאת יודעת הכי טוב.
בהצלחה...
סור מרע, ועשה טובאנונימית לרגע1

קודם לומר לה: אסור להרביץ, זה לא נעים ואחר כך ללמד אותה מה כן לעשות:

למשל: את רוצה שישחק איתך? אז בואי נבקש..

 

היא בסך הכל בת שנתיים, היא מנסה לבטא משהוהודיה60

בדר"כ זה דרך לבקש תשומת לב. 

מה הסיטואציות שבהן היא מרביצה?

 

ראיתי בהודעות קודמות שלך שילדת לא מזמן, אז קודם כל מזל טוב וחוץ מזה זו התנהגות אופינית מאד. היא לא בדיוק יודעת להסביר לך מה היא מרגישה אבל ההתנהגות שלה מבטאת את זה.

 

עצה טובה ששמעתי בעניין הקנאה - לדבר אל התינוק ולספר לו על אחותו הגדולה. בשבילו זה לא כל כך משנה מה תגידי לו - פוצי מוצי או סיפורים עליה ולה זה יעשה מאד טוב. לספר לו איזה אחות גדולה וחכמה ומתוקה יש לו שיודעת לעשות את זה ואת זה ויודעת לדבר וללכת ו.. ו.. ו.. 


ובהתחשב בגיל שלה ובעובדה שנולד'ה לה אח/ות לא מזמן אני באופן אישי לא הייתי כל כך מתמקדת בלחנך אותה לא להרביץ אלא במתן מענה לצורך שעומד מאחורי זה - תביני שהיא בעצם מדברת אליך בשפה שאת צריכה לתרגם. היא מרביצה אבל היא בעצם אומרת "אמא, לא טוב לי" - תנסי לתרגם אותה ולענות למה שהיא באמת אומרת, לא למה שנראה כלפי חוץ שהיא אומרת

 

בכללי - לתת לה הרבה חום ואהבה, חיבוקים ונשיקות, המון מילים טובות. ולהשתדל להמנע עד כמה שאפשר מלהכנס איתה לעימותים "ראש בראש" (זה פחות או יותר הגיל "גיל שנתיים הנורא")

 

(באותו רגע שהיא מרביצה את יכולה לומר לה יפה - אסור להרביץ או אם היא ניסתה להשיג משהו אז לומר על דרך החיוב - אנחנו מבקשים יפה, לא מרביצים. אבל גם אז להרים אותה על הידים ולחבק.)

 

 

עונה מנקודת מבט של מטפלתנערת טבע
חשוב לנסות להבחין מה ה"מניע" להרבצה..
מתי בדכ זה קורה? יש איזה טריגר שגורם לה לזה?

אצלי בגן אני רואה כמה מצבים שונים, ולפעמים התגובה תהיה בהתאם לילד ולסיבה שמביאה אותו להרביץ:

א. ילד שזו דרכו לפרוק תסכול- בעיקר ילדים שעדיין לא מצליחים לבטא את עצמם מילולית.
כמובן ארחיק מהילד הנפגע, אבל פחות מקדישה בלחנך שאסור, כי הוא יודע את זה לרוב, מתמקדת בהלראות ש"ראיתי" אותו,- לפעמים יעזור לשאול בשאלות ממוקדות מה הוא צריך כרגע, אבל תלוי בילד וביכולת ההבנה וההתבטאות שלו.
( הייתה לי למשל ילדה שבאה מבית תלת לשוני, והתקשתה להביע את עצמה. קבוע הייתה עושה בלגנים כשרצתה מוצץ, ולא הבנו מה קורה לה פתאום. ורק אחרי כמה חודשים כשהצלחנו לדובב קצת נפתרה התעלומה)
במידת האפשר לענות על הצורך שלו, ולנטרל את גורם התיסכול.

ב. ילד שבוחר בהרבצה כדרך קלה לתשומת לב- בעיקר ארחיק בלי הרבה דיבור, ואנסה לתת לו איזה תפקיד צמוד אליי, תוך עידוד ומחמאות, שילמד ששווה יותר בדרך החיוב.
( במובן הזה מקסימה העיצה שנתנו לך לספר לתינוק דברים טובים עליה, אם המניע הוא קבלת תשומת לב)

ג. אני למדתי מהנסיון שבגילאים שבין שנה וחצי לשנתיים+ , הרבה פעמים מדובר פשוט בנסיון ליצור קשר ואינטרקציה.
הם רק לומדים להכיר את עצמם ואת הסביבה, ולא ככ מודעים לכח הפיזי שלהם ואיך הוא משפיע על אחרים..
לא תמיד הם מבינים בכלל שהכאיבו..
אז להגיד יותר- זה לא נעים, תיראי איך הוא בוכה, זה לא כיף לנו שמרביצים..
ולתת תחלופות נעימות יותר- לעשות טובה, להניח יד בעדינות, לתת שהתינוק יחזיק לה את האצבע וכו.




את נשמעת מטפלת מקסימהשילובים


חח תודה תודה אני מקווה..נערת טבע
מקסים מקסים, כל הכבוד לך!אדרת7


מקסים. אהבתי מאדשירהלי
כל המקרים שכתבת אני רואה אותם בעצם בבת שלי
בזמנים שונים. הסתכלות כ"כ נכונה.
לצערי לפעמים אני כבר ממש מתוסכלת ואני מרימה את הקול עליה. ואחכ זה ממש עצוב לי. כי היא באמת קטנה מאד. וזקוקה להרבה רוך.
רק שזה קשה. לשמור על רוך מול תוקפנות.
אבל זה כנראה חלק מהדרישות של להיות הורה.
כיף להתייעץ כאן.
ותודה רבה לכל מי שהגיבה ונתנה לי כיווני חשיבה.
אפילו שנקלעתי לשרשור בטעותמחפשת^
אני ממש שומרת אותו בזיכרון לימים שאצטרך....
שמחתי לעזור. ואל תייסרי את עצמך..נערת טבע
לפעמים גם ההרמת קול היא חלק מהחינוך.
ולפעמים, מה לעשות, הם פשוט מוציאים אות ו מדעתנו...
וזה נכון מה שכתבת שלפעמים שלושת המצבים גם יחד יכולים להופיע באותו הילד, אני בהחלט רואה זאת גם בגן.
מקווה שבעז"ה המצב ילך וישתפר..
כתבתי לשירהלי. משום מה שורשר לא נכוןנערת טבע
התגובה הכי טובה, קודם כל להרגיע את עצמך.בלדריתאחרונה
תזכרי שזה שלב, וזה עובר.
אל תתני לה להרביץ כמובן, אלא אם את רואה שהילד השני מסוגל להתמודד איתה. גם אז, תשגיחי שהמצב לא יחמיר.
לא להכנס לסרטים, להגיב בלי כעס, היא לא מרביצה בכוונה אלא בחוסר שליטה. אם היא רוצה תשומת לב, תני לה, אבל שלא תקשר בין המכות לתשומת הלב אלא פשוט יותר תשומת לב בכללי ולמעשים טובים שלה.
אני הרבה פעמים פשוט הרחקתי או כיוונתי למשחק אחר.
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך