איך אני מוציא מהראש את הבחורה שיצאתי איתה והיה לי את הקשר הכי אמיתי ומשמעותי איתה??
לפני שנה וקצת היכרנו דרך אדם משותף, ויצאנו בערך חודש. ואז בחנוכה היא חתכה בטענה כלשהיא.. היה קצת קשה אבל בכל זאת. זה משהו כמו שלושה שבועות.
לפני חצי שנה בערך. שבועיים לפני ר"ה. אותו אדם משותף התקשר אלי ושאל אם אני פנוי. אחרי שאמרתי לו שכן הוא סיפר לי שהבחורה דיברה איתו והיא היתה רוצה שננסה שוב. לא רציתי שוב להתאכזב מחדש ממנה. אמרתי לו שרק אם היא רצינית לגבי זה והיא לא מחליטה לחזור בגלל לחץ מההורים או ממישהו אחר. וזה גם מה שאח"כ שאלתי אותה בטלפון שדיברנו. היא אמרה שזה לגמרי בא ממנה ההחלטה לחזור.
יצאנו בערך 3 חודשים שתכלס, הם מרגישים כמו חודש אחד מבחינת בניית הקשר. הבחורה כמעט כל ה-3 חודשים לא ידעה מה היא רוצה מעצמה. טוב לה בקשר והכל מצויין. אבל מאוד מבולבלת. ובחנוכה האחרון שוב היא חתכה. החנוכה השני הכי מבאס. שנינו בוכים ביחד פארק בדייט האחרון כי באמת לא היתה לה סיבה וסתם כל המצב הזה היה מאוד עצוב לשנינו.
ב"ה מאז אני כמעט ולא חושב עליה. אבל העניין שמאז כבר עברו 3 חודשים ובזמן האחרון היא שוב חוזרת לי לראש עם כל מיני מחשבות מהקשר. וזה גורם לעצבות כשאני נזכר בכל הזמנים הטובים שלנו והפחות טובים.
אני מבין לגמרי שאם הקב"ה היא לי אותה רק בשביל שאני אלמד משהו חדש על עצמי או שאני צריך לעבור תהליך כלשהוא לפני שאפגוש את המיועדת שלי. אבל עדיין.. לא פשוט המצב.
ד"א אני חדש פה בפורום אז תודה מראש לכולם.


