סדר פסח מתקרב , אנחנו אצל ההורים של האיש שלי
יחד עם ההורים שלי גם (אין להם כל כך משפחה מורחבת). חמותי פגעה בי ברמות קשות על ידי דברים שאמרה לאיש שלי עלי . אני ממש שבורה , עצובה ומדוכאת .
פיטרו אותי מהעבודה בתום תקופת ניסיון של שבוע וחצי עבודה למרות שהייתי בסדר , בגלל טעות של המנהלת שגם אמרה והודתה בגלוי שאני הייתי בסדר וטעות שלה היתה לקבל אותי על אף שידעה שאני לא מכירה את המערכת תוכנה שמשתמשים בה . לקחתי את זה קשה ומה שהוסיף זה שהיא אמרה לאיש שלי מאחורי הגב שלי ש"נטע לא מסוגלת להחזיק עבודה " בתור דבר שלילי . שש שנים אני מחזיקה משרה חלקית שדורשת הרבה התעסקות , השקעה ואינטליגנציה, העבודה ההיא היתה עבודה נוספת שלקחתי על עצמי כדי לעבוד 70% משרה. ובחיים לא שמעתי ממנה מילה טובה. היא בן אדם טוב ועוזרת לי הרבה , גרים לידם והם מאוד מפנקים לחיוב ומשקיעים בנכדים ושומרים בדרכם (בדרכם זה 90% מהזמן ממתקים מול הטלוויזיה בחדר שינה בלי שאף אחד איתם, אבל אני אומרת תודה וסותמת כי זה רק פעם בשבוע כשאני בעבודה או כשיש לי משהו דחוף לסדר הם אצלם , לא יותר). אבל היא אף פעם לא מפרגנת לי , תמיד מבקרת אותי.
לא בא לי לראות אותה ולא רוצה לבוא אליהם לסדר . האיש שלי אומר לי שהיא " לא מבינה מהחיים שלה" ושאני לא אתייחס אליה ולא אקח אותה קשה, אבל אני שבורה ומדוכאת. לא יודעת איך אלך לסדר אצלה. גם אני לא סובלת את הסדר שם . יש לה טקס חלוקת מתנות לכולם אחרי שולחן עורך, משהו אידיוטי שהיא המציאה , היא לא יודעת הלכה ולא מבינה שזה אסור , וזה אורך חצי שעה ואז כבר עייפים ולא מסיימים את ההגדה כמו שצריך .
עצות בכללי ועצות לשיפור מצב הרוח יתקבלו בשמחה
יחד עם ההורים שלי גם (אין להם כל כך משפחה מורחבת). חמותי פגעה בי ברמות קשות על ידי דברים שאמרה לאיש שלי עלי . אני ממש שבורה , עצובה ומדוכאת .
פיטרו אותי מהעבודה בתום תקופת ניסיון של שבוע וחצי עבודה למרות שהייתי בסדר , בגלל טעות של המנהלת שגם אמרה והודתה בגלוי שאני הייתי בסדר וטעות שלה היתה לקבל אותי על אף שידעה שאני לא מכירה את המערכת תוכנה שמשתמשים בה . לקחתי את זה קשה ומה שהוסיף זה שהיא אמרה לאיש שלי מאחורי הגב שלי ש"נטע לא מסוגלת להחזיק עבודה " בתור דבר שלילי . שש שנים אני מחזיקה משרה חלקית שדורשת הרבה התעסקות , השקעה ואינטליגנציה, העבודה ההיא היתה עבודה נוספת שלקחתי על עצמי כדי לעבוד 70% משרה. ובחיים לא שמעתי ממנה מילה טובה. היא בן אדם טוב ועוזרת לי הרבה , גרים לידם והם מאוד מפנקים לחיוב ומשקיעים בנכדים ושומרים בדרכם (בדרכם זה 90% מהזמן ממתקים מול הטלוויזיה בחדר שינה בלי שאף אחד איתם, אבל אני אומרת תודה וסותמת כי זה רק פעם בשבוע כשאני בעבודה או כשיש לי משהו דחוף לסדר הם אצלם , לא יותר). אבל היא אף פעם לא מפרגנת לי , תמיד מבקרת אותי.
לא בא לי לראות אותה ולא רוצה לבוא אליהם לסדר . האיש שלי אומר לי שהיא " לא מבינה מהחיים שלה" ושאני לא אתייחס אליה ולא אקח אותה קשה, אבל אני שבורה ומדוכאת. לא יודעת איך אלך לסדר אצלה. גם אני לא סובלת את הסדר שם . יש לה טקס חלוקת מתנות לכולם אחרי שולחן עורך, משהו אידיוטי שהיא המציאה , היא לא יודעת הלכה ולא מבינה שזה אסור , וזה אורך חצי שעה ואז כבר עייפים ולא מסיימים את ההגדה כמו שצריך .
עצות בכללי ועצות לשיפור מצב הרוח יתקבלו בשמחה
חג שמח.