מי קבע שצריך להתחתן באולם עם תזמורת, צלם, וכו'?

אפילו אם יש כסף בעיני זה פשוט בזבוז שנובע מנורמות קלוקלות ותפיסה

חברתית מעוותת, אפשר להתחתן בבי"כ ולהגיש לאורחים פיתות עם סלטים

נקניקיות ודברים כאלה ולהיות שמחים ומאושרים לא פחות

ולשאלתך, אם הזוג רק "מקווה" להחזיר אז מאוד לא מומלץ לעשות את זה גם אם הם ישיגו הלוואה

אם היה אפשר, מבחינתי להגיש בורקסים וחלבי בחתונה...

למה צריך את השטויות האלו שמכניסות ללחץ כספי מטורף..

בכל אופן, הזוג הזה באמת זוג פשוט שלא רוצה משהו ראוותני.. 

בבנייני האומה והאוכל היה פיתה פלאפל. משהו כזה.

יש להם המון אורחים והרבה ילדים....

קבלו מתכון...

מזל טוב

התחתנו בייקב האלה והיה מדהים. לקחנו קייטרינג טוב והיה מעולה.

את מכירה את האולם או בעל האולם? 

אם יש קושי כלכלי- 
רבנים יש מספיק שיחתנו בחינם.
טבעת נישואים היא בלי אבן אז אין סיבה שהיא תגיע לסכום עתק. עד 700 שקל גג יש לך מבחר עצום.

סעודה- צריך לחם. אפשר שכל אחד מהאורחים יביא משהו.

ומניין - בד"כ עולה כסף בלהאכיל לא בלהביא.

טלית 

אם מוכנים לוותר על החלום של אירוע גדול, של שמלה מיוחדת וכו' - שיש לו מקום אם לא מגזימים איתו, אז חתונה קטנה 

יכולה להיעשות באלפיים שקל. כן, זה אירוע מאוד צנוע שמגיעים אליו אנשים שמביאים את האוכל בעצמם. זה לא "מרגיש" חתונה,

אבל לא צריך את זה בשביל שהזוג יסיים את האירוע נשוי.

שאלה קצת יותר בעייתית-

נניח שהמצב הכלכלי כזה בעייתי - שכ"ד? ארנונה? חשמל? מים? גז? כלי בית? ציוד חשמלי? 
אלו דברים שבקלות מזניקים את ההוצאות הראשוניות למינימום שבמינימום 40K...

ואירוע קטן אומר גם פחות מתנות... 

אבל כמו שהבנתי הכלה כן רוצה חתונה כמו חתונה רגילה.. בטח לא בסגנון שאנשים מביאים את האוכל..

אממ ואיך הם יסתדרו בהמשך, לא יודעת.. לא בדקתי.. 

והם יודעים שזה יספיק להם למחיה+ החזרת ההלוואה

וממש חשוב להם חתונה רגילה אז אולי באמת שיקחו הלוואה,

כמובן עדיף לא מהבנק כי הם יצטרכו להחזיר בכפל כפליים

ותומכים בחתונה והכל.. אבל הם מעצמם מעדיפים שלא להעזר בהם.. 

מה שהקפיץ אותי בהודעה זה זה שההורים רוצים לעזור אבל הזוג לא רוצה. 

צריך להבין שבחתונה יש גם מקום לשמוע את קולם של ההורים. האירוע הזה הוא הרבה מאד אירוע גם שלהם. 

המתיחויות בין הדורות לא ממש מוסיפות נחת ושמחה לימים שלפני החתונה (וגם למשקעים שאחרי) . אפשר לדבר ולומר שרוצים אירוע פשוט וצנוע.  אבל כבר ראיתי כמה חתונות שבהן מרוב הרצון של הזוג להיות "פשוטים" ההורים יצאו מדעתם בתהליך ההכנות. והרגישו לא בנוח להזמין את מכריהם. 

זה באמת שווה את זה? 

לדעתי, חלק מלהיות פשוט ולא ראוותן זה לחיות עם מה שיש ולהסתדר עם הרצונות והשאיפות של הנוגעים בדבר. (גם עם אירוע יותר נורמלי עם אולם וכו'). גם אם זה דורש להתייחס לרצון ההורים ולבדוק מה הם רוצים. 

בגדול אפשר לעשות חתונה מכובדת בתפריט לפי הנורמה החרדית - מאד פשוט, מנות משמחים וכאלה. 

ואפשר גם חתונות מאד פשוטות כמו שאמרו למעלה אבל חשוב שהדברים יהיו בהסכמה ובנחת עם ההורים בעיני זה חשוב יותר מהכל. 

חג שמח, בהצלחה ומזל טוב 

(אא"כ הסיבה שהם לא רוצים להעזר בהורים כי הם יודעים שזה מאוד יכביד על ההורים כלכלית, ואז אולי גם הלוואה תכביד על ההורים).

וואי אם הייתי מביאה סכום כזה לכל זוג שמתחתן, לא היה נשאר לי ממה להאכיל את הילדים שלי.

זה לא נראה לכם מוגזם? שזוג מזמין לחתונה ומצפה שהאורחים יממנו לו אותה?

אולי אני מדור אחר אבל כבר כשהתחתנו היו ויכוחים על כמה צריך להביא לחתונה וכבר אז רצינו לחסוך בהוצאות. הלכנו לחפש את האולם הכי זול באיזורינו, שמלת כלה אצל קרובת משפחה שהיא תופרת עלתה לנו 500 ש'. צלם- רק תמונות רגילות ללא וידאו (שאני לא מבינה מי צריך את זה אח"כ) לקחנו צלם מתחיל שרצה להתנסות ועשה את זה בכיף כתחביב. רק נתנו לו מתנה קטנה בסוף ושילמנו על הפיתוח. תזמורת לקחנו במחיר סביר. היום יש גם די.גי' שזה יותר זול.

בגדים לחתן בסתם חנות בעיר. טבעת פשוטה ב500 ש'.

לא עשינו אירוסין רק פגישה של המשפחות בארוחת ערב פשוטה בבית. 

לבית קנינו רק תנור ומכונת כביסה, שאר הדברים מיד שניה או שקיבלנו מתנה לחתונה מקרובים (כלים ומכשירים קטנים) אז עוד היו מביאים מתנות...

נראה לי שגם היום אפשר להסתדר בצורה כזאת וקצת לרחם על ההורים שצריכים לשלם על חתונות של לא מעט ילדים.

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת