כזאת תמימות נשפכת מהם, זה הורג אותי!!

מה זה אומר עלי ועל חברים שלי?

אף פעם לא היינו ככה 😅

חחח למה ערכת אחרי שכבר הגבתי, עכשיו זה נראה מוזר.

גם אני אצל שדכניות, וגם חברים שלי, וזה לא ככה.

גם הבנות ממש לא כאלה ירוקות, גם לא בגיל צעיר יותר. לא שזכור לי

אבל פה זה כנראה כי אני המוזר...

בתור רווק זקן ומאוד מיואש, היו לי דייטים ה-ז-ו-י-ם, בקטע טוב.

ברמה של שטויות באמצע הרחוב וצחוקים עם אנשים זרים וכו'

שאיכשהו השיחה שלנו תמיד הייתה מתובלת ב"מה??".

כי היא הייתה מתנסחת מאוד מאוד מוזר ולא הצלחתי להבין את הפואנטה שלה הרבה (לא נעים להביא דוגמאות, אבל דברים מוזרים מאוד).

וגם כי לפעמים אני אומר דברים כדי שאנשים יחשבו, והיא לא הבינה אותי אף פעם.

וכן מסופר על הגאון הרוגטשוב, ששלט בכל התורה כולה, שאלו אותו איך? השיב הרב: כל מה שאני לומד מעורר תמיהה, ומכח הגמ' הזאת אני זוכר

אחד לאחד אבל ממש!!

חחח איבדתי את הראש שלכן כבר לגמרי

שהיום תמימות נתפסת כמידה לא טובה.

כאילו שזה יהיה אחד שכל הזמן ירמו אותו וכו'...

יצאתי עם מישהי כזאת. בהכל היא הייתה מדהימה. ברמות-על. אבל רמת התמימות שלה הלחיצה אותי.

הוא מסביר את ההבדל בין תמימות לטיפשות.

אני זוכר שלי זה חידד משהו... (לא הועיל בשידוכים אבל)

אבל הבנתי אותך בסה"כ חח

בהגדרה, תמימות היא הפך הטיפשות.

זה מה שהאדמו"ר התכוון לומר.

תמים - שלם. יעקב איש תם יושב אהלים! אבל איך?? הרי הוא ידע להתמודד עם לבן הרמאי!!

תמימות נובעת מקרבה יותר לה', לשלמות, וככל שמשהו יותר גבוה הוא יותר פשוט (מלשון מופשט).

אפילו שאני יודע שזה לא בהכרח נכון.

אבל זה מוזר, כי איכשהו זה קצת הולך ביחד ונראה סותר.

אולי התשובה מתחבאת במדרשים על צאן יעקב.

לפני מלא שנים, ראיתי זוג בפגישה.

הבחור אמר לבחורה שהוא צריך ללכת להתפנות, היא התייבשה שם בערך שעה על הכסא... מסכנה. חשבנו שהוא כבר חתך הביתה..

יש מצב שאם הייתה לה חוברת היא הייתה מסיימת אותה

אחלה בחורים.

השאר, לא כל-כך.

דווקא ממה שכתבת זה נשמע כמו חוויה חמודה ותמימה, למה זה נראה לכן כזה נורא ואיום?

גם אם הן יצאו קצת הזויות, זה מעודד אותי להמשיך הלאה.

עדיף מאנשים לא נחמדים, קרים, סגורים ומעליבים סדרתית. לא?

כי אם בחורה נתקעת על משפט באמצע הדייט, הרי שהלך כל שאר הדייט עצמו

יש הבדל בין איך אתה מתנהג כשאתה בתוך הסיטואציה עצמה (ואני לא מתכוונת רק בדייט עצמו, אלא כל עוד אתה עדיין בקשר)

לבין איך אתה מסתכל עליה לאחר מעשה.

באופן אישי, אני צוחקת המון מדייטים.

(אף פעם בלי לזלזל בבחור. אף פעם אף פעם אף פעם.)

זה יותר טוב מלבכות. לדעתי.

אבל אני הכי לא 'שופטת ישר'. בכלל בכלל לא.

פעם היתה לי על זה שיחה עם אמא שלי, והיא אמרה לי שלדעתה אני נורא ביקורתית כלפי הבחורים.

ומה שהסברתי לה, זה שאני מאד לא.

זה אחד הדברים שנורא ברורים לי בעצמי. אני לא ביקורתית, אני לא מסתכלת על פרטים, אלא על מכלול, וכמעט לא נבהלת מחסרונות של בחורים ומדברים שהם מספרים לי.

אבל---

אחרי מעשה, אני אצחק.

ככה זה.

ותמיד יהיה על מה.

ובטוח יש גם מה לצחוק עלי.

ואני מעדיפה אחרי קשר גרוע ומתסכל לצחוק על הפדיחות הקטנות מאשר להיות מיואשת ובדיכאון.

הזויים...

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"