נער בן 15 אחרי 3 שנים של טיפולי שיניים כרוכים בלא מעט כאבים. היה גיבור. טיפולים הסתיימו.
רופאת שיניים המליצה על מברשת שיניים חשמלית. הבחירה של רופאי השיניים oral B. תוצרת גרמניה
לא רוצה לקנות תוצרת שלהם (באה ממשפחה של ניצולים)
הילד מתעקש שרוצה את הכי טוב
מה עושים
אלא עד עכשיו לא צצה לך הזדמנות ממש טובה לחנך לערכייך, כמו שצצה עכשיו.
הנושא הנקודתי שצף כרגע - זה עצם החינוך, זו ההזדמנות שלך לחשוף את הבן בצורה חיה לערכייך.
את מסרבת לקנות לו דבר שמנוגד לעקרונותייך. מציעה לא להסביר הרבה מיוזמתך, רק לעמוד על דעתך שאת לא קונה.
אם הוא יבוא ויבקש הסברים - אדרבה. ספרי לו על סבא וסבתא, על הכאב שאת מרגישה, על ההחלטה הנחושה שלך לא לשכוח את הכאב והחרון גם כעבור עשרות שנים.
אבל אם הוא לא רוצה לשמוע, לא יהיה חינוכי בעיניי לרדוף אחריו עם הסיפורים. יבוא יום שהוא מעצמו ינסה להבין. אני בטוחה בזה.
אם הוא רוצה לקנות מכספו, שיקנה. זו תהיה הזדמנות בשבילו ללמוד על החופש שלו לבחור את דרכו ועקרונותיו - לעצב את עולם הערכים שלו בכוחות עצמו - ולשאת במחירים, לפי בחירתו.
כך אני הייתי עושה. לשיקולך.
********
נדר / אברהם שלונסקי
על דעת עיני שראו את השכול
ועמסו זעקות על לבי השחוח
על דעת רחמי שהורוני למחול
עד באו ימים שאיימו מלסלוח
נדרתי הנדר: לזכור את הכל
לזכור - ודבר לא לשכוח.
דבר לא לשכוח - עד דור עשירי
עד שוך עלבוני עד כולם עד כולהם
עדי יוכלו כל שבטי מוסרי.
קונם אם לריק יעבור ליל הזעם
קונם אם לבוקר אחזור לסורי
ומאום לא אלמד גם הפעם.
אם את לא תקני את בעצם תגרמי לכך שגרמנים ישפיעו לך על יחסים עם בן שלך ואולי מצב שיניים שלו. אז יכול להיות שזה יהיה עוד ניצחון של גרמנים שכעבור 70 שנה את לא קונה לילד מברשת שיניים בגללם.
ולא חושבת שנכשלת בחינוך. פשוט לדור החדש זה עבר הרחוק. מלחמה הסתיימה 58 שנים לפני שהוא נולד. ילדים שלי קטנים יותר ולא מבדילים בין גרמנים לרומאים, הכל עבר הרחוק בשבילם.
וברור שאני מבינה את הכאב. גם משפחה שלי בעצם עדיין נושאת השלכות של שואה על עצמה כי חלק נרצחו ולחלק נהרסו חיים , זה כמובן השפיע על ילדיהם שהם דור שני ואנחנו דור שלישי קיבלנו את זה בירושה.
בנוסף היום פחות מבינים עד כמה זה היה נורא. משווים את כולם לנאצים על כל דבר, וכשמסבירים על שואה זה קורה בעזרת של פרח או פרפר וילדים פשוט לא מבינים כלום
כל הסבים והסבתות שלי היו ניצולי שואה,
סבא וסבתא רבא שלי ובני דודים ובנות דודות של אמא שלי (סבתא שלי היתה בת זקונים במשפחה ברוכת ילדים והיו לה אחיינים רבים שנרצחו על ידי הנאצים ימ"ש ) ודודים ודודות של ההורים שלי
הסבים והסבתות של הסבים והסבתות שלי, ועוד ועוד ועוד קרובי משפחה ,
וזה שלא נקנה תוצרת גרמניה זה לא מה שיחזיר את המתים ולא ככה ננקום בהם..
כיום יחסית למדינות אירופאיות אחרות הגרמנים עוד יחסית בסדר לישראל ,
לא שוכחים ולא סולחים אף פעם, אבל אין מה לבוא בטענות לדור הנוכחי
הנקמה הכי גדולה זה לראות איזה שבט ענק יצא מזוג ניצולים יתומים וכמה שאנחנו רבים ומאושרים.
יש לי תנור של בוש במטבח, כי זה תנור טוב, ומכונת כביסה של בוש כי זו מכונה טובה
ומברשות שיניים של אוראל בי כי הן מנקות מעולה
וזה לא מה שישנה..
וסתם נקודה קטנה ... כל התיכון התכתבתי באנגלית עם ילדה בגילי אז מגרמניה שאמרה שהיא ממש אוהבת את ישראל ולומדת מילים עברית באינטרנט .
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
