מנסה פה.
אני מרגישה תלויה בין שמים לארץ כבר כמה ימים וזה ימשיך עוד חודש בערך.
גיליתי שסבתא של סבתא שלי עברה גיור בעייתי מה שאומר שאני...קשה אפילו לכתוב את המילה הזאת..
וואי, אלוקים, למה??
ויתרתי על כ"כ הרבה ונתתי את הלב והנשמה (אה, אין לי נשמה..)בשביל מה שחשבתי שמגדיר את הזהות הבסיסית שלי.
המשפחה שלי במקור לא דוסית ואני הכנסתי פנימה את הדוסיידה. ועכשיו?
שום דבר ממה שהתאמצתי בשבילו -לא בעל ערך, למעלה- אני מתכוונת..
ואולי אני אמורה לשמוח שעוד חודש בערך מעכשיו זה כן יהיה בעל ערך.? למה נכנסה בי עצבות גדולה כ"כ??
אם זה אומר שהעוונות שלי (או שחשבתי שיש לי )ימחקו -אז זה טוב, לא?
אבל אני לא מוכנה לוותר על גרגיר מצווה שעשיתי בחיי..
מה לדעתכם עושים בשמים עם אנשים כמוני?
ומיליון שאלות הלכתיות שמתרוצצות בראש..קבלות ונדרים שקיבלתי ממשיכים איתי אחרי הגיור שאעבור? ועוד ועוד ...
אני ממשיכה לקיים מצוות כרגיל כי אני לא יכולה אחרת. מרגישה גנבת., חוטאת.
ולמה אני בוכה? אוף.
והמשפחה שלי? כנראה הולכת להתפצל..חלק יותר שומרים ומחוברים וחלק פחות..
אןףףף..



