ממש ממש כבד לי. היום.
הפכתי רגישה הרבה יותר ממה שהייתי,
ופתאום הכל נעשה בכבדות ראש,
ואני חושבת המון על החיים.
והיום הזה כבד לי מידי, שלושה ימים ברציפות שאנחנו טוחנות שואה באולפנה
ואני לא מפסיקה להרגיש מועקה ולבכות.
להיות רגישה זה מזעזע לפעמים.
הכל חודר עמוק מידי, ואפילו הדבר הכי קטן.
ואני שונאת עצבות, פשוט שונאת,
ולמה אני בכלל לוקחת את זה קשה. נו זה מגוחך.
אופפ

- לקראת נישואין וזוגיות