אני גמורה. השנה הזאת גומרת אותי. זה פשוט לא אמור להיות ככה
שנה שניה צריכה להיות חצי שנה וזהו,לגמור בטוב במקום להישחק ולאבד את עצמך בדרך
אני לא יהודיה, אני לא ראויה, אני פשוט כלום ושום דבר
נמאס לי להיות הכי דתיה מכל הסביבה שלי. אני לא דוסית וכולם גורמים לי להיות עוד פחות דוסית ואני נותנת לזה לקרות כי כבר אין לי עח להאבק והכל מתפוגג
אני ככ רוצה לחיות את התורה, את הקב"ה אבל זה ככ לא מציאותי בשבילי עכשיו אז פשוט נבכה ונבכה וקצת נדבר איתו ושוב נבכה ונשכנע את עצמנו שאנחנו מאמינים למרות שאנחנו רחוקים
כמה רחוקים אלהים. אני רוצה אותך איתי לעזאזל. קשה לי
הכל כואב והכל נאכסואין מי שיחבק ואין מי לדבר איתו על זהואין מי שפשוט יהיה
כשקשה אני מתרחקת, נסגרת ובתגובה כולן מתרחקות ממני גם
אין לי כח להאבק על הדרך שלי
שנה הבאה מדרשה בעז'ה אבל זה רק שנה הבאה ואני צריכה עכשיו עכשיו כי אני ככ ריקה וככ טמאה וככ רחוקה וככ ככ לא אני
אני מתגעגעת לאני העתידית. הגיוני?
וכואב לי העפעף של עין שמאל
ואין לי כסף
ואין לי חיים
ואין לי כח.


- לקראת נישואין וזוגיות