שלום,
אנחנו נשואים כבר כמעט חמש שנים, יש ביננו אהבה גדולה והכל ב"ה טוב.
יש נקודה אחת שההבדל ביננו הוא עצום ומתסכל.
אני לא חולה סדר וניקיון אבל זה כן מאוד חשוב לי, מוציא אותי משלוותי אם הבית לא מסודר ונקי ברמה טובה.
גדלתי בבית כזה וזה ההרגל שלי.
אשתי באה מבית מעט שונה ולה זה פחות מפריע ולכן באופן אוטומטי לא כל מה שמפריע לי מפריע לה.
זה מתבטא בזה שכאשר הבית לא נקי ומסודר זה לא קריטי לה, שדברים לא במקום היא לא שמה לב בכלל ואותי זה מטריף.
אני יודע שהיא פשוט לא מודעת לא שמה לב פשוט ככה היא גדלה.
אני יודע שהיא מאוד מאוד משתדלת לרצות אותי, אבל עדיין זה רחוק מאוד מהצרכים שלי.
הרבה פעמים אני כועס שהבית לא נקי ומסודר כי זה בלתי נשלט וזה מוציא אותי משלוותי, אני מנסה להתגבר ולהבין שהיא מאוד משתדלת אבל לא תמיד מצליח.
לא יודע מה לעשות א. כואב לי עליה כי היא ממש משתדל לעשות את המקסימום מצידה. ב. זה מבאס אותי לחזור מיום עבודה ארוך לבית לא נעים, וגם מקשה עלי להגיע ולהתחיל לסדר.
אם יש למישהו רעיונות שיכולות לסייע אשמח לקרוא.
א
