לצלם אותו שלא עמד בצפירה, ולא בתקווה, ובאמצע הטקס דיבר בטלפון.
יכולתי להשמיץ את המגזר שלו..
בחור חילוני, קוקו, חולצת טי שירט. . לא בדיוק האיש שממנו אתה מצפה לחוסר כבוד.
יכולתי לצלם ולפרסם.
אבל בחרתי שלא.
בחרתי להתמקד בשאר האנשים שכן עמדו וכיבדו.
כי שוליים קיצוניים יש בכל חברה, בכל מגזר.
בחרתי שלא לפרסם, כי היום שעומד לפנינו הוא יום מאחד.
על יום העצמאות עוד אפשר להתווכח אם יש על מה לחגוג או לא,
אבל יום הזיכרון הוא יום שנוגע בכולנו.
גם חרדים וגם חילוניים נרצחו בפיגועים.
גם ימניים וגם שמאלנים נלחמו פה על הארץ הזאת.
והשכול, השכול לא מבדיל ומפריד. הוא פוגע בכולם ומחבר את כולם למקשה כואבת אחת.
אז יכולתי לצלם ולפרסם את הבנאדם ההוא, אבל בחרתי להסתכל על הרוב המכבד.
בחרתי לזכור את המהות המאחדת של היום הזה, ולא להתייחס אליו.
בחרתי להניח, ולו ליום אחד, את כל החלוקות והמחלוקות בצד, להתייחד עם הנופלים, להתאחד עם העם.
ואני רק מבקשת מכם, תניחו גם אתם את המחלוקות בצד.
תזכרו שמחר כשמראים סרטון של חרדים שלא עמדו בצפירה, יש גם חרדים מחוץ לפריים שכן עמדו.
תזכרו שמחר, כשתזכירו בטקס את החייל ההוא שנהרג, לחם איתו גם חייל אחר, מרקע שונה, עם דעות שונות.
תזכרו שמחר, ולא רק מחר, אנחנו עם אחד.



