רוצה לשאול ולהתייעץ:
כשצצות שיחות שהאופי שלהם הוא ויכוח או ריב ויש צורך לברר אותן, אני ובעלי נוטים לנהל אותן בשעות הערב אחרי שהילדים ישנים.
הבעיה היא שלרוב בשעות האלה אנחנו כבר כל כך מותשים ועייפים מכל היום, שקשה מאוד להפעיל עין טובה ולשוחח בנחת. יצא לי כמה פעמים לפתוח שיחה כזו דווקא בשעות הצהריים/אחר הצהריים/כשיש אור בחוץ ובנוכחות הילדים. ואני חושבת שגיליתי שהן התנהלו בצורה נוחה יותר, ובניגוד לשיחות לילה שבהם הופעלה הרבה פעמים מידת הדין, שיחות באור יום אצלי היו מכילות יותר וקלות יותר.
אני חוששת ששיחות כאלה שעולים בהם לפעמים קשיים בזוגיות, רגשות של תסכול/כעס/עצבות לא טוב לנהל ליד הילדים, כי זה עלול להפחיד אותם/ להכניס אותם לדאגות מיותרות. מצד שני חושבת שאולי עדיף שיראו גם צדדים כאלה- של קונפליקנט בין אבא ואמא שמתנהל בצורה מכבדת ואוהבת בסך הכל על אף הקשיים שבו.
אז, בהנחה ואין מילים לא יפות, אין הרמות קול, ויש תרבות דיון טובה בסך הכל-
האם יש מקום לנהל שיחות בעלות אופי של ויכוח מול הילדים?
ומה הגבולות? האם בכי הוא גבול? האם גיל הילדים הוא פקטור לעניין הזה?
מה דעתכם?
