בע"ה.
כל הזמן אומרים שבנאדם עושה תשובה-אז מתכפר לו וכל העברות שלו הופכות לזכויות, משו כזה..
אבל זה לא ככה!! הבנאדם כן יענש עלזה איכשהו. אם לא בתור עונש-אז בתור תוצאה. אז מה הקטע של התשובה?? בכ"מ הוא כבר חטא-גם אם לא יחטא יותר-הוא כן יענש, אז עדיף לו להמשיך לחטוא כי הוא נהנה מהעניין, ות'עונש הוא יקבל בכ"מ. בשמיים בכ"מ יענישו אותו עלזה...
שבו"ט.
כמדומני:
אם זה [התשובה] מאהבה - נהפך לזכויות.
אם מיראה - זה נמחק.
האאא...אדם שנסע בכביש על 200 קמ"ש. תפס אותו שוטר -
"אדון , רשיונות והחוצה".
אחרי שלושה חודשים הוא חושב - "רגע , מה אני אהבל , היה לי קנס.
קבלתי כבר עונש. אני צריך לשלם עכשיו 500 ש"ח. טוב. עכשיו אני שם
"רייס" - 230 קמ"ש. שיחפשו אותי בסיבוב. הרי כבר נענשתי"
עוד משו - הוא הולך לבית משפט - "לא משלם. מה אתם מפגרים?! 500? אני צריך
לצאת לעבוד בשביל זה". "אם לא תשלם הסכום יוכפל" - אומר השופט.
"שיוכפל" - עונה הצעיר.
מה היית אומרת לו?
בא נגיד שמישי היום מתחתנת. היא באה עם השמלת כלה - מוכנה עלייה. שמלה לבנה ו...
מרהיבה ביופיה. אך ש - פתאום - היא מרגישה כאב ברגל. אוווך. דווקא עכשיו?!
היא מורידה את הנעליים ו...רואה שנכנס לך לנעל נעץ וזה פגע לה קצת ברגל. איי. זה כואב.
באים אלייה - ואומרים לך - תקשיבי , שני אפשרויות עומדות מולך:
א) אנחנו מוצאים לך את הנעץ עכשיו - שמים תחבושת עם חומר מחטה - ו...הופ! תוך שבועיים את כמו חדשה!
אבל - את לא תוכלי לרקוד היום! מצטערים. אבל...זה המצב.
ב) או ש...אנחנו מוצאים את הנצץ - ו...לא חובשים את המקום - אבל - תדעי לך - אם לא חובשים את
המקום עכשיו - הזיהום תוך כמה שעות מתפתח ו - הואיל והנעץ היה מלוכלך ומזוהם - יתכן ויצטרכו לכרות לך את הרגל.
מה היא תעדיף?
לסבול עכשיו - ובהמשך יהיה לה טוב - או שיהיה לה טוב עכשיו - אבל אחר כך....??
אדם נכנס לניתוח - "האאא?" הוא צועק.
"מה אתם משוגעים?! אתם רוצים לחתוך לי את הבטן?!?"
"כן". אומרים לו - "יעיוני - אם לא נחתוך...המחלה תגמור עלייך סופית".
יכאב עכשיו - רק בשביל שאחר תהיה - ב-ר-י-א.
ו...על הדרך - אגיד דבר תורה קטן - סבבה? 
למה מברכים בראש השנה - "שיהיה לך שנה טובה ומתוקה"?
מספיק - או טובה , או מתוקה...אז , למה להאריך?
ועל זה עונים תשובה שגם תסביר את שאלתך -
יש דברים טובים - אך לא מתוקים. כמו: ניתוח...
יש דברים מתוקים - אך לא טובים. כמו: שוקולד...
לכן > שתהיה לך שנה גם טובה - ו...גם מתוקה!!
מקוה שהובנתי.
בהצלחה!!
בס"ד
מה זה בעצם תשובה? תשובה זה לחזור למקום שבו היינו. זה לשוב.
אם סטינו קצת מן הדרך, עשינו טעות, עברה, אדם רוצה לחזור בו. אז איך הוא יחזור?
תארי לך לא היה מושג כזה הנקרא "תשובה" מה היינו עושים?
הקב"ה מנהל את העולם, הוא גם מסתכל טוב טוב עלייך. אם ח"ו עשית עברה או משו,
לא צריך להיות ראש קטן ולהגיד "שלא צריך, ממילא ה' זוכר את העברה הזאת!"
דווקא מתוך זה את צריכה להגיד, שהינה עכשיו- עם כל העברות את תחזרי בתשובה.
ככל שהתשובה שלך תהיי יותר אמיתית, (קראי הלכות הרמב"ם לדרכי תשובה) כך ה' סולח ו"מוחק" את העברות שעשית.
לכן נכון להגיד שהבנאדם יענש על זה אפילו אם עשה תשובה.
מה עדיף?
שהוא יקבל עונש חזק , או שיקלו עליו בגלל שחזר בתשובה?
בתשובה ברורה.
חוץ מזה - [ו..זה בעצם העיקר] >
לעניות דעתי , אם התשובה היא אמיתית ומלאה - הוא לא יקבל שום עונש.
כן , מידתו של ה' , לא כמידת בשר ודם - ה' , אם הולכים איתו באמת - הוא מוחל על הכל.
העיקר שזה יגיע מהנקודה הפנימית שבלב האדם.
ט [ד] אף על פי שהתשובה מכפרת על הכול, ועצמו של יום הכיפורים מכפר--יש עבירות שהן מתכפרין בשעתן, ויש עבירות שאין מתכפרין אלא לאחר זמן. כיצד: עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת, ועשה תשובה--אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד, ובאלו נאמר "שובו בנים שובבים, ארפא משובותיכם" (ירמיהו ג,כב).
י עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין, ועשה תשובה--תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר, ובאלו נאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז,ל).
יא עבר על כרתות ומיתות בית דין, ועשה תשובה--תשובה ויום הכיפורים תולין, וייסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה, ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה, עד שיבואו עליו ייסורין; ובאלו נאמר "ופקדתי בשבט, פשעם; ובנגעים עוונם" (תהילים פט,לג).
יב במה דברים אמורים, בשלא חילל את השם בעת שעבר. אבל המחלל את השם--אף על פי שעשה תשובה והגיע יום הכיפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו ייסורין, אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות, אלא תשובה ויום הכיפורים וייסורין שלושתן תולין ומיתה מכפרת, שנאמר "ונגלה באוזניי, ה' צבאות: אם יכופר העוון הזה לכם, עד תמותון" (ישעיהו כב,יד).
שימי לב >>> השלב האחרון של הכפרה , של ה"יסורים" אם האדם באמת חוזר בתשובה מלאה הוא -
"המוות". פירוש: בעולם הזה. ז"א שהאדם נכנס לעולם הבא , אם הוא עשה תשובה מלאה - נ-ק-י.
[ככה נראה לעניות דעתי מהרמב"ם הכתוב.]
ב ואם לא שב אלא בימי זקנותו, ובעת שאי אפשר לו לעשות מה שהיה עושה--אף על פי שאינה תשובה מעולה, מועלת היא לו ובעל תשובה הוא. אפילו עבר כל ימיו, ועשה תשובה ביום מיתתו ומת בתשובתו--כל עוונותיו נמחלין: שנאמר "עד אשר לא תחשך השמש" (קוהלת יב,ב), שהוא יום המיתה--מכלל שאם זכר בוראו ושב קודם שימות, נסלח לו.
[רמב"ם , הלכות תשובה]
אי אי אי - כמה שה' רחמן.
ישתבח שמו...
[סתם מחשבה שעברה לי עכשיו בלב.]
מקוה שהובנתי.
בשורות טובות! 
בס"ד
לקרוא. ממש משמח אותי! עשה חייל.
אני ממש מעריכה שאת שואלת כל הזמן. שנזכה כולנו.
שאת שואלת כל הזמן שאלות בפורום הזה. לא תמיד זה קל לשאול, וגם לחשוב ולהגיע לשאלה זה לא קל [:
אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.
אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
תודה
תודה לGEMINI
שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".
שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה
לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא
אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)
(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)
יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה
ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י
סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך
א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)
ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)
לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים
חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש
"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16
פירוש נוסף-
בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה
[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17
כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)
הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...
לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.
לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?
זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?
@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.
@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.
(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת 
)
רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות
האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו
מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן
וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ
בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.
הכי שיש ביהדות.
בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו
כְּקֶדֶםאחרונהשאלה ממש בסיסית.
לפעמים אני רואה בקבוצות שו"ת בווצאפ שאלות על קיום מצוות שילוח הקן ואני מבין שניתן לקיימה גם בימינו.
טשמח להבין האם זה אומר שהשואל בהכרח מעונין לאכול את הביצים שבקן?
גם לפעמים מדובר כבר בגוזלים ממש
הם רוצים לקיים מצווה
בגדול יש שתי גישות: אחת שאומרת שהמצווה היא רק סייג כשמתחשק לך לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין עניין וחבל להציק לציפורים סתם ככה. הגישה השניה אומרת שיש עניין לקיים את המצווה כעניין בפני עצמו, גם אם לא מתחשק לך לאכול חביתה. בתוך הגישה השניה, יש כאלו שאומרים שמספיק לשלח את האם ולא צריך לקחת את הביצים
מחשבה שלי- לפעמים כבר אין לנו מה לעשות, כזה כבר התייאשנו, אתה מרגיש שזה כבר מעבר לך.
אתה כל כך עמוק בתוך, ואין לך שמץ אין יוצאים. באמת.
זה כמו כזה ייאוש עמוק, או פשוט שום שמץ מה לעשות.
ואז נשאר פשוט להגיד לה'- וואלה אני עשיתי את שלי, איפה אתה אבא?! כואב לי, איפה המקום שלך?
למה צריך את זה? בוא דבר.
וזה בא מהמקום הכי עמוק. וצועקים ''איההה'' איפה אתה אבא
