עבר עריכה על ידי ריעות. בתאריך י"ב באייר תשע"ח 14:48
בפינת רחוב יושב מעין-אדם רעוע.
עשוי נעליים ותבלינים הוא מכרכר סביב פירורי-חום, מניף כרבולתו אל על וקורא אל השמיים.
מעין האדם דופק בפטישו על מסמרי הסנדלים, נושם ריחות שוק-
דגים, ירקות וכורכום צהוב המקיף את האוויר.
זקנה שעוברת על-ידו וילד פזיז שסוכריות מתמטרות מכיסיו לא מצליחים להסיח דעתו מדפיקות הפטישים, מנעיצת העיניים במעבר החצייה השחור והלבן המתעתע באישונים המורחבים.
הוא מניף ידו שוב ושוב ושוב עד שמיתקנת הנעל וחוזרת אל מקוריותה ויופייה.
הוא אוסף עצמו והתבלינים, הוא מקפל כנפיו הבלות ומתכרבל אל ביתו, אל הקרטון המסוכך מהגשם.
וכשתבוא השמש אל מקום מנוחתה, ייסגר מעין האדם, כי גם אנשים חיים מתים מחוסר עניין.