חייבת לפרוק. התנגשויות משפחתיות.זו אני שכאן.

טוב.. לא כ"כ רגילה לכתוב כאן. כבר מזמן רציתי, אך לאחר השבת הזו, מרגישה שחייבת...

ב"ה נשואה לאדם מדהים. יש לנו ילדים מקסימים ואנו משתדלים מאוד לחנכם בדרך הערכים הטובים, התורה והמצוות. בביתנו יש מחשב עם סינון, אין טלביזיה ויש.. המון דברים אחרים. בעיקר, אהבה ונתינה (עם כל האתגר בגידול ילדים כשיש עומס יומיומי רב, אך זה כבר לשרשור אחר.. ). לא אוהבת הגדרות, אך אנו דתיים- תורניים (הסדר, קרבי, כיפה סרוגה, כיסוי ראש מלא, קביעת עיתים, שנינו עובדים ב"ה במקומות טובים..).

 

אני מגיעה ממשפחה מסורתית- דתית. משפחה יקרה, שמעניקה לנו המון. הקשר די טוב סה"כ. הם אוהבים ומעריכים מאוד את החתן שלהם, אך נראה שאינם מוכנים לקבל את הדרך בה בחרנו. מבחינתם, אנו קיצוניים בהשקפתנו. הדבר מתבטא בכך שכבר מלפני החתונה ניסו לשכנע אותנו בלי סוף להכניס טלביזיה לביתנו, הצעות לקיצור אורך החצאית (לא מספיק להם 3/4), הוצאת שיער מהמטפחת ועוד.. עם כל זה עוד ניתן להתמודד.

 

הבעיה היא, שבשנים האחרונות זה כבר מגיע לילדים שכבר מבינים. הם לא חוסכים מהם את ההערות הללו. למשל, הערות לבתנו שכ"כ יפה לה חצאיות קצרות יותר וכמה לא יפה לה ארוכות (גם כך קשה לנו עם זה שהיא מנסה להוריד מהאורך לפעמים), הערות מדוע איננו מרשים להם לקחת את בננו למשחקי כדורגל (האווירה שם אינה לרוחנו...), איזה שטויות זה שאנו לא רוצים להגיע בטיולים למעיינות וכד' (הלכנו אתם פעם אחת, אך לאחר שהופתענו שהיו שם גם נשים בבגדי- ים, כבר לא מוכנים לכך), מעין וויכוחים על מדוע אנו לא מרשים שהילדים ישתכשכו בבריכה ביתית בשבת (לאחיי אין בעיה עם זה שילדיהם ייהנו מזה), בריכות מעורבות, איזה כיף זה כשיש טלביזיה בבית וכמה הילדים שלנו מפסידים מהתוכניות היפות שיש (ב"ה בבית לא חסרות לנו אלטרנטיבות וגם, יש מנוי לערוץ תורני, דרך המחשב..). בנוסף, ירידות רבות על חרדים (חלק משכנינו חרדים, משפחות מקסימות!). 

בכך פעם, אנו (בעיקר אני) מגיבים ומביעים את מורת רוחנו מכך. מבחינתנו, זה ממש לא לעניין שכל זה נעשה בנוכחות הילדים. בכל פעם, זה נגמר במעין "פיצוץ" ושיחות, אך שוב.. חוזר חלילה.

השבת, בסיטואציה השנייה, כשבעלי בדיוק יצא, כבר התפרצתי לגמרי. ביקשתי שכבר יפסיקו עם זה, שזה נמאס, ולצערי- בלהט הדברים גם צעקתי ואמרתי שאם זה ככה אנחנו מפסיקים להגיע (בד"כ מגיעים לשבת אחת לשלושה שבועות. במהלך השבוע, מאז שהילדים גדלו, משתדלים מאד להימנע מלשלוח אותם לשם ל"בייביסיטר", בעיקר בגלל הטלביזיה והמחשב בלי הסינון) . הדברים כוונו בעיקר לאמי היקרה והאהובה, שגם עוזרת לנו כ"כ הרבה, אך בעיקר היא זו שמעלה את הנושאים הללו כל פעם מחדש, כאילו "בצחוק". 

שפכתי כבר יותר מדיי דמעות היום. 

כמובן שהייתי צריכה להעביר שם שבת שלמה בכזו מתיחות. 

כואב לי בעיקר, שעם כל ההשתדלות שלנו בחינוך הילדים, הם יהיו גם מושפעים מהם. הרי הם תמיד מציגים את "הכיף וה- למה לא?!"

 

כאב לך - וצעקת. לא סוף העולם. תבקשי סליחה מאימךסודית
ןתסבירי ברוגע שאת מבקשת ממנה להפסיק עם ההערות "בצחוק".
לעצם העניין, את תצטרכי למצוא תשובות טובות לכל השאלות שלה ולא בצחוק. כי הילדים שלך יפגשו בשאלות האלו מעוד כיוונים.
גם לנו אין טלביזיה והיא לא תיכנס.
בשאלת התרחקות מההורים תחשבי טוב טוב נזק ותועלת.
נשמע בהחלט מאתגרפאז
עולים לי 2 כיוונים;
1. לבקש לשבת עם אמא שלך לשיחה כנה בנושא. לספר לה שאתם מרגישים שלא מכבדים אותכם ואת הדרך שלכם
ושזה לא החינוך שמתאים לילדים שלכם ולבקש לכבד אותה ולהדגים בדיטק במה.
2. אני לא יודעת אם בהתאם ל1 או בכל מקרה- לא יושבת שהייתי מביאה כל שבת שלישית את ילדי למקום מורכב כזה.
נשמע שיש שם הרבה אתגרים לכל הצדדים והמינון גבוה מדי (בכללית שבת כל 3 שבועות זה צפוף..
כל עוד זה כיף וטוב לכולם אחלה אבל נשמע שפה זה פחות..).
אפשר במקום זה לקפוץ לערב פעם ב באמצע שבוע.
אפילו להגיע לבד לביקור או לצאת איתה לקפה כדי לכבד ולשמור על קשר.

מצד שני את ילדי לא הייתי שמה במקום מורכב כל כך לעיתים תכופות.
כשיגדלו יותר יהיו להם יותר כלים להתמודד עם העניין בע"ה.

ובכ"מ ממליצה לפתוח בבית ביניכם לבין הילדים בעדינות את נושא בשוני בין הדרך שלכם לדרך השניה.
לא צריך לדבר רע על אף אחד אבל כן שתהיה אמירה שזו דרכנו וזו לא דרכנו.
מנסה לענותl666
בתכלס מה שמפריע לאימא שלך זה לא אורך חצאית אלא שאתם בחרתם דרך חיים אחרת.
תתנצלי בפניה אבל תסבירי לה שנושא סגור. את לא מדברת על זה, לא מסבירה ולא כלום. ומותר לך לבקש שבשבת שאתם באים לא יגרו את ילדייך במה שאת לא מרשה. או להסביר לילדים למה אתם לא מרשים.
לא יודעת אם האמא תסכים שהבת תכתיב להרפואה שלמה
ולא יודעת אם נכון להעמיד את הילדים בסיטואציה שמתגרים "עם הסברים למה אתם לא מרשים".
הייתי מנסה יותר בכיוון של לברר הלכתית אצל פוסק מה נכון.
ולא אצל מישהו מחמיר.
הילדים יודעים שהם גדלים אחרת מבני הדודים. אם העולם שלהם עשיר וחוויתי הם ישמחו בו. ואם הם מקנאים והבת שונאת את עשרת הסנטימטרים עליהם המאבק הבעיה לא עם הסבא והסבתא
נשמע שהם כבר במצב הזהl666

בני דודים יושבים בבריכה ולילדים אסור, ילדה צריכה לשמוע שחצאית לא יפה לה. בגיל ההתבגרות זה מאוד פוגע גם אם זה לא נכון.

סבתא יכולה לא להסכים רק שיש גבול כמה הערות אפשר לספוג. עדיף להסביר שיש עוד נושא  לשיחה אחרת באמת מגיעים למצב שמתקשרים פעם בחודש וזהו. 

מצד שני היא כותבת שהאמא מאד עוזרת להרפואה שלמה
נתק הוא לא הפיתרון. מתחת לראדאר הילדה יכולה לחשוב שהיא מפסידה יותר מדי בשביל חצאית 3/4 ובגיל ההתבגרות הצירוף של 1. לא יפה בעיניה 2. לא כיף כמו לבני דודים ועכשיו גם 3. מוותרים על מפגשים משפחתיים יכול להזיק לחינוך לא פחות מההערות של הסבתא. יש אחים ואחיות שגדלו אחרת ממנה היא לא תוכל להכתיב בקשר לבריכה לבני הדודים.
בקיצור:
בעד להקפיד לשמר מפגשים משפחתיים. במתכונת שההורים יחליטו.
הייתי מקפידה לקנות בכדים יפים במיוחד לבת לשבתות האלו. שמלות שהיא ממש תשמח ללבוש ושום הערה לא תחדור.
לגבי הבריכה הייתי מקפידה לקחת לעיתים קרובות לפארקי מים נפרדים לציבור הדתי שהילדים לא ירגישו שהם מפסידים. צריך מול המשוואה של דוס= לא כיף, להראות ברור את ההפך.
לא יודעת בני כמה הילדיםחילזון 123

אבל אם הם כבר קצת גדולים הגיוני להוריד קצת את תדירות הביקורים. לא חייבים לעשות זאת  רישמית אלא פשוט להוריד בהדרגה.
אולי גם לנסות לבוא לא בפעמים שהאחים האחרים מתארחים, שרק אתם אצלה. ככה יהיו פחות הסחות אולי.
ואפשר גם להגיע יותר בימי חול.

וואו. רק רוצה לומרהילושש

שזאת התמודדות קשה, 

אבל נשמע שאת ובעלך יודעים בדיוק מה אתם רוצים ואין התפשרויות. 

 

לדעתי, רצוי לדבר עם אמך, להסביר כמו שכתבו למעלה. 

ואם זה לא יעזור, 

לא להגיע שבתות, אלא אחת לשבועיים שלושה להגיע לארוחת ערב משפחתית אצלם או אפילו לארח אותם על מנת למנוע גירויים. 

וכך מצד אחד, הם יראו שהפסקתם להגיע שבתות, כלומר משהו מפריע, 

ומצד שני, אין התרחקות קיצונית. 

הסבא והסבתא נהנים מהנכדים והנכדים מהם, 

ובימי חול המפגשים הם נראה לי יותר עניינים, יש פחות מקום להערות ביניים..

 

בהצלחה רבה, 

וכל הכבוד!

אולי כיוון קצת אחר לעזרה:תהילה 4

וואו. זה ממש לא קל. 

 

נשמע שאת ממש מנסה לגונן על ילדייך שלא יחשפו לעולם שאת התקדמת ממנו למקום קדוש יותר ונכון יותר. 

מאידך, הילדים שלך הם לא טיפשים ולא באמת אפשר לצנזר אותם וגם לא באמת אפשר לחנך את אמא. לכן, גם אם אמא שלך לא תאמר כלום המסר והמחשבות שלה יעברו.  

 

אז מה לעשות? לחזק את הילדים שלך. לשתף אותם בהתמודדות ובבחירה  של לחיות בחיים של צניעות וקדושה. המשימה הזו היא לא רק שלכם כהורים. זו ההזדמנות שלכם להעניק חינוך גם לילדים שלכם. יש לכם הזדמנות להקנות את הבחירה  שאת עשית בזמנו, גם להם. 

 

מותר לחלוק בצורה עניינית בלי לפגוע בכלל בכבודה של סבתא: 

"סבתא היא מקסימה והיא עוזרת לנו המון המון אבל יש נושאים שהם אנחנו חלוקים עליה. אנחנו יותר מקפידים על ההלכה הזו" וכיו"ב.  

נדמה לי שברגע שהילדים יהיו מגוייסים גם תהיה להם שמחה שמשתפים אותם וסומכים עליהם, גם גאוות יחידה וגם הבנה של מה שקורה סביבם ומעליהם.  וגם -  ההתמודדות שלכם כבר תהיה יותר נמוכה כי נשמע שמה שמפחיד אותך זה שהילדים "ייתקלו" בזה. אבל אם את יודעת שבכל מקרה הם יתקלו בזה (וזה קורה גם לנכדים של דוסים ממש. באמת , אז הכח שלך הוא להעביר אליהם את האחריות, החוסן וגם השמחה הרבה שיש בחיים של קדושה וצניעות.

כשהמקום הקדוש יהיה שמח ורגוע ובוטח בילדים ובכח שלהם יהיה הרבה יותר קשה להכניס השפעות מבחוץ... 

 

חיבוקים גדולים... 

 

תגובה נהדרת!!בת 30
מסכימה עם כל מילה.
^^^בטאת את המחשבות שליrivkiאחרונה
רק בצורה יפה ומסודרת יותר
..העני ממעש
ללא קריאת הכל-
ויסות ביקורים אצלם
'עקיצות נגד ' חביבות .ברמה- שיהיה ידוע ש'אנחנו לא מסכימים עם סבתא'
לדבר אתם,- לפי גיל ורמה. הרי באוויר ידוע שהרבה אנשים חושבים לא כמונו בxyz.
מה שהם רוצים, אלו דברים גרועים;ד.

טענות מטופשות לחלוטין.

 

הילדים שלכם מקבלים מכם, לפי מה שנראה, יופי של חינוך. במקום שההורים יבינו שהם אינם מבינים כלל על מה מדובר, מנסים לשכנע שההבלים של הטלביזיה, זה ה"אישו". אחד הדברים היותר מזיקים שיש לילדים לעשות, מכל בחינה.

כך גם הדברים האחרים, רדידות גמורה. לעשות "יפה" מחוסר צניעות וכו'.

 

את צודקת לגמרי, שמה שהם מנסים לחשוף את הילדים לכך - ישירות או בעקיפין, זה דבר מזיק ואין לו שמץ הצדקה או לגיטימיות.

הילדים ילדים שלכם - ההורים צריכים לקבל את זה שאתם המחנכים שלהם, ולא לנסות לקלקל. יש להם שאלות? יכולים לשאול אתכם בפני עצמכם - וגם זה מתוך התענינות ולא מתוך רצון להכתיב לכם את חינוך הילדים.

 

מאד יפה, היחס האוהב והמכבד, שאת מתבטאת בו כלפי משפחתך ואימך, למרות ההתנהלויות הללו.

 

לדעתי, את צריכה לדבר עם אימך לא בתוך אירוע - אולי שיחה טלפונית כשאתם לא שם. לחזור על כך שאת מאד אוהבת אותה ומכירה לה טובה - אבל אתם לא יכולים לקבל את ההתערבות בחינוך של הילדים נגד הדרך שבחרתם בה. שאתם מצפים שהם יקבלו את זה שאתם אלו שבוחרים את דרך חייכם ודרך חינוך הילדים ולא יעסקו בכך כלל.  אם יש הצעות - שיציעו לא כשהילדים נמצאים, כולל לא בדרך של כאילו "בצחוק". שחייב שהם יקבלו את זה שהנושא כלל לא שייך אליהם. אתם בחרתם דרך, הם אמורים ללכת עם זה. יכולים להוסיף טוב  בדברים שאינם סותרים את הדרך שלכם.

 

תגידי שאתם מאד אוהבים אותם - אבל לא יכולים להקריב את מה שבעיניכם קריטי לחינוך הילדים. על כן אתם מבקשים, כדי שתוכלו להגיע אליהם, ובאוירה טובה, שיותר לא יהיה שמץ דיבור או רמז בכל כיוון שהוא לא כדרככם. לקבל שזה כך, לשמוח שבחרתם בדרך הזו שהבנתם שהיא ערכית ונכונה - ולמצוא דברים אחרים לעסוק בהם עם הילדים ובשיחות איתכם.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך