אם משהו יכול לעזור לי, זה ממש יעזור לי תודה!!שמשועננים

רקע קצר- החברה הכי טובה שלי שגרה בעיר אחרת התחתנה שנה שעברה ובתקופת הפגישות והאירוסין שלה היא "שדכה" ביני לבין שתי חברות טובות שלה כדי שנוכל לעבד יחד את התקופה הזו שהיתה לנו ממש קשה.

וכך נוצרה חברות אינטנסיבית ביני לבין שתי הבנות האלו שהן באמת חמודות אבל לא היכרתי אותן בכלל, והן גרות רחוק ממני. ואחרי כמה חודשים של חברות מעניינת כזו ומאד אינטנסיבית אני מבחינתי עברתי הלאה וחזרתי לחיי הרגועים והמוכרים, וכך גם אחת מהן. אבל החברה השנייה מסתבר היא די תלותית ומבחינתה קשרים הם משהו אינטנסיבי והיא היתה מתקשרת אלי כמה פעמים בשבוע שיחות ארוכות וקונה לי מתנות ורוצה לצאת איתי. בצורה שראיתי שהחברות הזו ממש לא מתאימה לצרכים שלי. ולא ידעתי איך להעביר לה את המסר, אז ניסיתי להשתמש בתקשורת לא מילולית. להפסיק לענות לכל שיחה שלה, לא לצאת איתה למקומות. לא לשדר לה מסרים שאני מאד רוצה את הקשר. 

וזה עזר אבל לא מספיק. היא פשוט לא מבינה תקשורת לא מילולית ברמה מספקת. היא מאד רוצה את הקשר. וממשיכה לכתוב לי ולהתקשר אלי ואז אני מרגישה שאני כל הזמן לא אותנטית מולה, מתסכלת אותה ומאכזבת אותה פעם אחר פעם.

אני רוצה לסיים עם זה. זה כל כך מציק לי. אז כתבתי לה הודעה ואשמח מאד אם יש מי שיכול לקרוא ולהגיד לי איך זה נשמע. כי אני מאד לא רוצה לפגוע בה. ומבט אובייקטיבי שלכם מבחוץ יכול מאד לעזור לי. 

כל מילה בהודעה הזו היא אמת חוץ מזה שכדי לא לפגוע בה כתבתי שם שאני ממש רוצה להיות חברה שלה והאמת היא שזה לא מדי נכון. היא מקסימה והכל אבל מבחינתי הסיפור הזה היה באופן טבעי אמור להיגמר מזמן. במיוחד בגלל התלותיות שלה. 

והנה ההודעה ככתבה וכלשונה:

 

----- המתוקה 

אני יודעת שעבורך אני חברה מתסכלת למדי, כי אני לא יוזמת ולא מספיק תקשורתית ושיתופית, ובכלל לא מספיק נמצאת בקשר.

ואני ממש מצטערת על זה, באמת. הלוואי שהייתי יכולה יותר מזה

אבל אני רוצה להסביר לך את המצב מהמקום שלי-

התחברתי איתך ועם ---- בתקופה מאד סוערת בחיי, הייתי מאד חסרה ומפוחדת מכל השינויים שידעתי שהולכים להתרחש. וזו הייתה תקופה אינטנסיבית מאד ומדהימה ומלאה התרחשויות. 

ואז אחרי שהתקופה הדרמטית הזו עברה חזרתי לאט לאט למציאות, פקחתי את העיניים וראיתי את החיים שלי עדיין לצידי.

תזכרי איך הקשר שלנו נוצר- הוא היה מדהים ומתאים מאד לתקופה ההיא מבחינת האינטנסיביות שלו, בשביל שתינו. עכשיו, כשחזר האיזון לחיים הצורך שלי השתנה. חזרתי להיות מי שתמיד הייתי- בלי קשרים מחייבים. שתביני שהתקופה הזו שדיברתי איתך ועם ---באופן רציף ואינטנסיבי בטלפון זה מאד נדיר למי שאני. עם שום חברה שלי אני לא מתקשרת ככה. גם עם חברה שלי מאד קרובה, המקסימום זה שיחה פעם בשבוע או שבועיים. עם ---(החברה המשותפת שלנו שהתחתנה) באמת נוצר לי קשר מאד קרוב שכשראיתי שהוא הולך לדעוך העברתי את האינטנסיביות הזו לקשר איתך ועם ---. וגם הקשר שלי עם ---(החברה שהתחתנה) לקח לו המון זמן עד שהוא התהווה, ולמדנו יחד כמה וכמה שנים עד שהוא נהיה מה שנהיה, עם כל ההיסטוריה המשותפת שלנו. וכן, גם איתה קשה לי עכשיו כי אנחנו גרות רחוק וברור שקשה יותר לתחזק קשרים רחוקים. 

לכן מבחינתך אני עכשיו אולי מאד מתסכלת ולא מתקשרת- כי זה כל כך שונה מהקשר שלנו בראשית דרכו. אבל מבחינתי אני פשוט אני. זה סוג הקשרים שיש לי עם אנשים. 

חשוב לי להסביר לך את זה כי אני לא רוצה לצער או לאכזב אותך. מבחינתי קשר לא מחייב זה כל הקשרים שלי עכשיו עם כל החברות שלי, חוץ מעם ---(זו שהתחתנה) שאיתה אני באמת בקשר קרוב יותר. וכן, יש לי מלא חברות שאני מאד אוהבת ומדברת איתן פעם בחודש או חודשיים או חצי שנה. כי ככה אני- עד שיש לי זמן פנוי אני לרוב לא מתקשרת בו לחברות, למה? לא יודעת. אני רק יודעת שיש עוד הרבה אנשים כאלו כמוני...

אז מקווה שזה יעזור לך להבין אותי יותר טוב, וגם להבין שאם אני לא מתקשרת הרבה זה לא כי אני לא אוהבת אותך. אני אוהבת אותך, ואת בן אדם מדהים ומיוחד ומעניין. ואני רוצה להישאר חברה שלך. וזה שאני מתקשרת איתך ככה רק פעם ב זה כי ככה אני מתקשרת עם חברות שלי. ככה הייתי מתקשרת איתך עם הייתי מתחברת איתך בצורה רגילה ולא כמו שהתחברנו בתקופה המטורפת ההיא. 

אני בכוונה כתבתי לך את זה בהודעה ולא בטלפון כי זה יותר קל לי להבהיר את עצמי ולהיות מדויקת עם מה שאני רוצה להעביר. וזה לא אומר שאני לא הולכת לדבר איתך יותר כמובן

נראה כתוב מעולהחידוש


תודה שקראת והיגבת!שמשועננים

בגלל שאתה גבר אז לא יודעת כמה העובדה שאתה לא ראית את ההודעה כפוגעת, משליכה על רגשות נשיים נפיצים....

חבל שהיא לא גבר, באמת. זה היה כל כך הרבה יותר קל.

זה גם מה שמאד מפריע לי- בכל העולם מקובל שקשרים בין גברים לנשים הם לא חתונות קתוליות וניתנות להפסקה בכל רגע נתון.

אבל להפיסק קשר חברי בין שתי בנות/ שני בנים אאוט אוף דה בלו? מי שמע על דבר כזה. וזה אמור להיות בדיוק אותו דבר כי זה גם לא חתונה קתולית. אז למה זה כזה לא מקובל ונחשב פוגע?

 

קראתי את הכלהפי
אני פשוט חושבת שאת לא צריכה לשקר די מיותר כל מה שכתבת וגם הצורה שכתבת זה ממש מרגיש כאילו את עושה לה טובה. ולמה להגיד אני מאוד רוצה להיות חברה שלך אם אין בך רצון כזה?
או שתנתקי איתה קשר וזהו והיא תבין את הרמז אבל לא לכתוב לה דברים שאת בכלל לא רוצה להלן " אני רוצה להיות חברה שלך" או להסביר לה שאת לא בנאדם כזה ונדיר מה שהיה בינכם ולכתוב לה על חברה שלך שהיא משו מיוחד .
או שתנסי לנתק קשר וזהו ואם היא תחפור תגידי לה בעדינות היי נשמה הקשר הזה מעיק עלי זהו אני מרגישה חנוקה זהו זה הכל.
לא נראלי כדאיחידוש

יכול להיות פוגע, (אפילו אם קצת).

אבל מה שהיא כתבההפי
נשמע מתרץ קצת..
תנסה להסתכל על זה בתור הצד שמקבל ולא ששולח.
אם קשה לה שתגיד שהיא בתקופה שלה עם עצמה ושזה מעיק וזה הגיוני .. וזהו
זה בדיוק מה שעשעיתישמשועננים

אמרתי לה שבתקופה הנוכחית (החודשיים הקרובים) אני לא יכולה לתקשר מספיק כי יש לי מבחן ענק. ובאמת לא דיברתי איתה כבר שבועיים. במהלכן היא כן מנסה להתקשר והיא שולחת לי הודעות כמה היא מחכה שהתקופה הזו תיגמר, והיא שואלת מתי זה נגמר וכו' וכו' ושהיא מתפללת עלי ואוהבת אותי.

אין לי כבר כוחחחחחחחחחחחחחחחחחחח לשקרים האלו

ומצד שני כעומק הרצון שלה לקשר כן תהיה עומק הפגיעה שלה. 

אולי תדברי עם חברה שלך שהכרת אותה דרכה?הפי
הרי היא הכירה לך אותה דברי איתה אולי היא תתקשר אליה תגיד לה עליך בעדינות שאת טיפוס שצריך שקט ושזה מאוד קשה ומעיק עליך.
את ממש חושבת בראש שלי, כי גם את זה עשיתישמשועננים

מסתבר שהחברה המשותפת הנשואה נמצאת באותו מצב חסר אונים כמוני רק לפחות לה יש את התירוץ שהיא נשואה. תירוץ שמסביר הכל. 

אולי אני צריכה להתחתן, נכון? 

פשוט וקל. 

התירוץ האולטימטיבי.

רק שאין לי עם מי

חחחח בואי נחתן אותךךהפי
חח סתם פשוט תסבירי לה שאת במצב שצריכה להתחבר לעצמך .
ז"א לא בקטע רע את צריכה את השקט שלך ולכן את לא יכולה להיות זמינה 24/7.
זו גם אופציהשמשועננים

הבעיה שמבחינתה כן היה לנו קשר אינטנסיבי של כמה חודשים, לפני שקלטתי את עומק הבעייתיות שלה ואת חוסר ההדדיות. 

ופשוט בא לי לגמור עם זה! אני מרגישה שמבחינתה היא תמיד תתרץ לעצמה למה עוד מעט הקשר חוזר להיות כמו שהוא היה. איזה באסה. זה הדברים הקטנים האלו שהופכים את החיים לכל כך מציקים.

 

ממש תודה לך קודם כל על זה שקראת ועל התגובה שלך!שמשועננים

 

ושנית- היא לא מבינה רמזים! אם אני לא עונה לה, היא שולחת הודעה. אחרי כמה ימים היא מתקשרת שוב ושוב שולחת הודעה. והיא תמיד כותבת שהיא אוהבת אותי ומתגעגעת אלי. כי בתפיסה שלה יש כאן חברות כזאת.

לא מרגישה שאני יכולה לפגוע בה ברמה כזו של פשוט להיעלם. לא מרגיש לי מוסרי.

גם היא לא בן אדם כזה טיפש וחסר מודעות שאם אני אגיד לה נשמה הקשר מעיק עלי היא תגיד- טוב, תודה ביי.

זו תהיה שיחה מאד מאד מעיקה ופוגעת. 

וכן- כנראה יש לה קושי גדול. אני יודעת שיש לה את זה לא רק מולי אלא גם מול החברה המשותפת שלנו. רצון לקשר תלותי שלא מדי הרבה אנשים יכולים או רוצים לתת לה. 

השאלה איך אני אומרת לה את זה בצורה לא פוגעת. יש לך רעיון?

הסיבה שהכתבתי על הקשר הקרוב שלי עם החברה המשותפת הוא כדי שהיא לא תאמר: אה, שקרנית, איתה את כן יכולה להיות בקשר ורק איתי לא? חשוב לי להדגיש לה את הפער שיש בין שתי החברויות. 

היא נשמעת תלותית בקטע לא בריאהפי
אמ בעיה באמת בעיה
תנסי אולי לחשוב...והוא ישמיענו
אני לא יודע אם זה רלוונטי לגבייך, אבל אנסה בכל זאת:
אולי יש לך חברה שיש לה סבלנות ויכולה להיות לה סבלנות כלפיה?

אם כן, לא יודע אם זה רעיון טוב, אבל אם תאמרי לה שאת לא מעוניינת בקשר ותעזרי לה בכך שתחברי אותה עם מישהי אחרת- אולי זה פחות יפגע...
איזה רשעותהפי
למה?? היא לא צריכה להתעלל בעצמה...והוא ישמיענו
אני מנסה לחשוב איך היא מצמצמת נזקים... (מבחינת החברה הזאת...)
חחחשמשועננים

אני תמיד "מאשימה" את החברה המשותפת שלנו שזה בדיוק מה שהיא עשתה- כמתנת פרידה לפני החתונה שלה היא חיברה בינינו כדי שההיא לא תפריע לה בחיי הזוגיות שלה. 

תאמינו לי שאם הייתי יודעת איזה פרויקט זה הייתי עושה הכל, אבל הכל להמנע ממנו.

אבל עכשיו בטוח לי אני צריכה ללמוד מהסיפור הזה איך לומר לא. אבל זה כל כך קשה מולה, היא כזו תלותית ונזקקת. 

וואי, מורכב..סוקרת חביבה

לי יש חברה הפוכה מזו שלך, אין לה אף אחד ואני יודעת שהיא צריכה את החברות איתי ושמחה כל פעם שאני יוצרת קשר אבל אף פעם לא יוזמת שום דבר, היא שיתפה רק אותי בדברים נוראיים שעברו עליה ומרגישה חובה להיות שם בשבילה אבל זאת רק אני שמתאמצת וזה ככה שנים...מתסכל!

תנסי לראות את המקרה כפרוייקט לעשיית חסד, זה לא אומר להתעלם מהצרכים שלך אבל כן לנסות לאזן. כשאת מרגישה שאת יכולה ומסוגלת כן לענות לה וכשאת מרגישה שזה מזיק לך לשמור מרחק וגם קצת להתעלם ולא לענות, מה לעשות?

תודה רבה!שמשועננים

אם חברה שלך עברה דברים נוראיים יכול מאד להיות שזה משליך באופן ישיר או עקיף על מערכות היחסים שלה. לדוגמה יכול להיות שהיא חוותה דחיות ופרידות ולכן היא נשמרת מאד מליזום וליצור קשרים כדי לא להיפגע שוב. וכו'.

את יכולה לדבר איתה על זה באופן ישיר ולשאול מדוע היא לא יוזמת והאם זה בגלל שהיא אולי לא רוצה את הקשר?

כאדם שבכללי לא יוזם קשרים כמה פעמים חברות שאלו אותי למה זה והסברתי להן.

לגבי 'פרויקט חסד', באופן כללי את צודקת. זו הזדמנות לעשות חסד. רק שנראה לי עם אנשים תלותיים זה ההפך מחסד. זה הדבר היחיד שיכול להוציא אותם מזה. כי גם לו יצוייר אני אדבר איתה פעם בחודש היא תפרש את זה שוב כהתקרבות מצידי וכאישור לכל התחושות התלותיות שהיא חשה כלפי הקשר. כך נראה לי בכל אופן.

בהצלחה לך!

וממש תודה על תגובתך! 

היי,סוקרת חביבה

תודה על התגובה שלך, את צודקת פחות או יותר בנוגע לחברה שלי..דיברתי איתה על זה כמה פעמים, אני משתדלת להראות לה כמה היא רצויה וכו' כדי שתעז יותר ליזום, אני רואה איך כל דבר עולה לה במאמצים אדירים ..בגלל זה אין לי כוונה להתייאש ממנה ועדיין כדי לשמר קשר צריך הדדיות כלשהי, במיוחד כשזה נמשך שנים לא מעטות..

 

לגבי חברה שלך, יכול מאוד להיות שאת צודקת ,את מכירה אותה ואת הסיטואציה . אבל הניסיון לימד אותי שצריך מאוד להזהר עם הצמדת תוויות לאנשים, יכול להיות שאת מקסימה בצורה יוצאת דופן ועונה על צרכים עמוקים שלה בשונה משאר העולם ובגלל זה היא כ"כ דביקית איתך.. אולי  היא פשוט לא קולטת אותך מסיביות כאלה ,אולי העדינות והרגישות הגדולה שלך שמשתקפת בצורה בהירה בצורת הכתיבה שלך גורמים לה לקרוא אותך שונה מהמסר שאת מנסה להעביר לה..אין לדעת ,

באמת שלא מקנאה בך,נראה לי לא הייתי יודעת מה לעשות..

מה שלא תחליטי לעשות מאחלת לך שתהיה לך סיעתא דשמיא גדולה!

מהממתשמשועננים

איזה תגובה יפה, ממש ריגשת אותי. יש משהו בדברים שלך. הבעיה שאני לפעמים מדי טובה לאחרים על חשבון להיות טובה לעצמי וזה משהו שאני עובדת עליו, או אולי יותר מדוייק לומר יודעת שאני צריכה לעבוד עליו. 

נראה לי שהיא לא תבין גם מזה.חסדי הים
פשוט תסנן אותה תמיד לגמרי, וככה זה יעבוד.
זה קצת אכזרי, אבל אין מה לעשות.
היה לי גם חבר מאוד תלותי, ואחרי שסננתי אותו לגמרי, הוא הבין לבד.
בעיקרון נראה לישמשועננים

שזה אחד הפתרונות.

אבל זה לא הרגיש לך נבזי שלא אזרת אומץ פשוט לעמוד מולו ולהגיד לו בכנות ובבגרות שהקשר אינו הדדי?

זה מרגיש לי כזו בריחה פשוט לא לענות ותוך כדי לפגוע בה ולגרום לה לחוש דחויה שזה רגש כל כך קשה. 

נסיכההפי
אולי לא נמשיך את זה כאן אם היא תראה את זה?
וגם אם לא זה כבר מתפתח ללשון הרע 😢
חס ושלום. אם היה לי צל של ספק שהיא אפילו שמעה על הפורום הזהשמשועננים

בחיים! אבל בחיים! לא הייתי מעיזה!

היא לא מהמגזר וכל כך אין סיכוי!

אבל את צודקת שאם היה הייתי אמורה להפסיק עם זה

זה היה חבר שהייתי קשור אליו בישיבה, וכבר אז היה ליחסדי הים
מאוד קשה איתו, ויותר הייתי החבר שלו מתוך רחמים.
כשעזבתי את הישיבה, זה היה כאילו אני משאיר עולם מאחרי, ועובר לעולם חדש בלי העבר.
באיזה שהוא שלב הוא ניסה להיכנס מחדש לחיים שלי, וטיפה התייחסתי אליו כי ריחמתי, אבל הוא שוב עבר את הגבול וביום שדיברתי אתו שעה בטלפון, הוא הגיע אלי לבית בלי להודיע ממש לפני שבת, כשזה כלל לא היה שייך.
אז הרגשתי, שאני פשוט צריך להראות לו, שכבר אין קשר, וזה היה על ידי סינון.
נראה לי שהוא היה נפגע הרבה יותר, אם הייתי אומר לו משהו בפנים.
הייתי מתייעצת אם דמות שמכירה אותך טובואילו פינו
אל תעשי דברים בפזיזות...
לשלוח הודעה זה לא מכבד.
אני כשהייתי בסיטואציה כזאת בהנחייה ובליווי של רבנית שלי פשוט לא עניתי לה.
שמתי אותה על שקט ללא התראות גם וואצפ גם הודעה וגם שיחה (בהגדרות איש קשר אפשר).
ואז לאט לאט היא הפסיקה להתקשר.
מידי פעם היא עוד שולחת הודעה. אבל אני לא מגיבה.

חייבת לציין שהרבנית שלי מכירה את שתינו ולכן חשבה שזה מה שיהיה נכון..
אבל כדאי להתייעץ לפחות עם מישהו שמכיר אותך.

ואם בכל זאת את רוצה לשלוח את ההודעה תכתבי אך ורק אמת.
אנשים מהסוג הזה נתפסים למשפטים שהם רוצים. ואם כתבת שאת רוצה להיות חברה שלה היא תמשיך...

בהצלחה!
זה באמת סיטואציה לא פשוטה ומעיקה..
תודה רבה!שמשועננים

האמת שהתייעצתי עם משהי שאמרה לי פשוט לחתוך את הקשר והיא כל הזמן הדגישה לי שזו לא חתונה קתולית ושאפשר להפסיק קשרים ושזה בסדר. רק שאני לא מצליחה להביא את עצמי להגיד לה את זה בפנים. האופציה השניה זה באמת לא לענות ולהתעלם וזה מרגיש לי נבזי ופחדן, אבל אולי זה באמת לא ככה. אולי זו הדרך עם אנשים כאלו. 

את ממש צודקת על מה שכתבת שהיא תקרא מה שהיא רוצה בהודעה, ולא תבין שוב את המסר הנכון. 

עברתי גם כזה דברעונה חדשה
זה מעיק ברמות קשות
היינו גרות בערים שונות ויום אחד כשסיננתי אותה יום שלם אחרי שיחות מעייפות במשך שבוע שלם
היא הגיעה אלי הביתה בלי להודיע
הרגשתי שאני מתעלפת
אמרתי לה שבהתחלה רמזתי אחר כך אמרתי בעדינות ועכשיו אני חותכת
אני לא יודעת עד כמה זה מעיק אצלך אבל לפעמים העדינות לא מספיקה, אם זה פעם ראשונה אז בעדינות ואם זה ממשיך אל תפחדי להיות תקיפה.
בהצלחה ממש!
וואושמשועננים

אמאלה, זו באמת התנהגות מאד מאד מעיקה!

ואיזה אומץ יש לך שידעת לעמוד על שלך באסרטיביות שכזו ולדעת שאת מועילה לשתיכן במעשה הזה. 

כותבת את דעתי בלי פילטרים.מור ולבונה
בשלב ראשון, לא הייתי שולחת לה את מה שכתבת כאן ולו רק בשל העובדה שאולי היא חשופה לפורום,
ועם כל הדיבור עליה כאן זה נראה לי אכזרי ברמות.

בשלב שני, אני מרגישה שיש נסיון לסבן אותה.
לא מכירה אותך, לא אותה ולא את הקשר בניכן אבל אני חושבת שאם לי הייתה חברה (?) שככה הייתה מרגישה,
הייתי רוצה שהשיחה תהיה אחרת.
אפילו בשיחה שאת מקריאה לה מכתב.

מה לדעתי כן נכון להגיד, רק דברים קונקרטים.
לא להתחיל להשוות ולא לשדר שהיא הייתה בשבילך בתקופה שהיית צריכה אותה ובגמר השימוש את מעדיפה לנתק קשר.
לומר שאת מודעת לזה שהקשר שינה את אופיו, ושכרגע ואולי מעתה ואילך, זה מה שאת יכולה להשקיע מבחינה נפשית וטכנית.
לעשות תיאום ציפיות ולהבהיר שאם זה פוגע בה או כל דבר בסגנון, שאת תביני אותה ואת הבחירות שלה כמו שהיא צריכה להבין את שלך.
בהצלחה.
אכן, בלי פילטרים...שמשועננים

כי לו היה לי אפילו חששון הכי הכי קטן שהיא אפילו שמעה על קיומו של הפורום הזה, בחיים, אבל בחיים לא הייתי מעלה פה כזו שאלה אישית לדיון. ולכן לכתוב על המעשה שלי שהוא יכול להיות 'אכזרי ברמות' נראה לי כדמגוגיה מפחידה למדי...

ולגבי תגובתך- גם אני, כמוך, לא הייתי רוצה שככה יסבנו אותי. מסכימה איתך לגמרי. אבל אני, בניגוד אליה, עושה כל שלאל ידי לזהות מהאדם מולי איפה הוא עומד בקשר ואם זה לא ברור לי שזה הדדי אני שואלת או לוקחת צעד אחורה. בניגוד אלי היא לא מבינה  תקשורת לא מילולית של דחיה ותאמיני לי שדחיתי אותה בהמוני דחיות לא מילוליות. ובגלל שהיא לא מבינה אותן אני לא משווה את הצרכים שלה לשלי.

וגם לא מרגישה שכתבתי ש'השתמשתי' בה ואז זרקתי, אלא שזו היתה תקופה אינטנסיבית שלא הייתי בה אני. ועכשיו חזרתי להיות אני. אבל אני באמת לא הולכת לשלוח לה את ההודעה הזו כי לפי התגובות פה וגם שלך אני מבינה שאפשר לפרש אותה בכל כך הרבה דרכים שיכולות לפגוע ויותר מזה להחטיא את כל המטרה של ההודעה.

ממש מודה לך על שקראת והיגבת. עזרת לי! 

מהניסיון שלי,מור ולבונה
יש אנשים כאן שזיהו ניקים שכתבו עליהם כל מיני דברים ואני בטוחה שזה היה לא הכי כיף בלשון המעטה.

זה לא הכי נחמד ולכן כדאי לכתוב בכלליות /לשנות פרטים/ להתייעץ עם אנשים באופן פרטי/ להיות יצירתיים מספיק כדי שגם אם אין שום סיכוי- לא תצא תקלה על ידנו.
אני תמיד בעד הכנות, אבל הדרך היא בחירת המילים, הטון והתחושה.
לפגוע זה כנראה יפגע, אבל מתפקידך לעשות זאת תוך השתדלות למינימום נזק ותתפללי לקב"ה שישים את המילים הנכונות בפיך ויסייע לך.

בעיני ההודעה מנוסחת טוב ויש בה הרבה רגישות והתחשבות054
את מסבירה את מי שאת בלי קשר אליה לכאורה.
אבל ההודעה לא חותכת לגמרי.. ככה שאם יש לך כוחות לחברות הזו בתקווה שעל אש נמוכה יותר ההודעה אולי תעזור.
אבל אם את רוצה לסיים לגמרי אז פחות נשמע הכיוון
אם הקשר מעיק עלייךכשמש וכירח .אחרונה
ואת לא מעוניינת להיות חברה שלה (או לפחות לא באינטנסיביות שהוא עכשיו) - תעבירי לה את המסר בעקיפין. אל תעני לכל שיחה, ותחזרי אליה אחרי יום-יומיים..תגידי לה שהלוז שלך מאוד עמוס ואת מצטערת שלא יוצא לכן לדבר, אבל התקופה הקרובה תמשיך להיות עמוסה ברמה כזאת שאין לך זמן לשיחות / מפגשים.

זה לא אומר עלייך או עליה כלום! פשוט האינטרקציה כרגע לא נוחה לך וזה בסדר. רק תנסי כמה שפחות לפגוע בה. להגיד בצורה ישירה שאת לא מעוניינת לדבר איתה נראה לי יותר פוגע מאשר לרמוז ושתבין לבד.
לרגע עברה בי המחשבה שבקשר זוגי נגיד לא הייתי ממליצה את זה..אבל פתאום חשבתי מה ההבדל? (עונה לעצמי תוך כדי) בקשר זוגי יש את הידיעה הברורה ששני הצדדים בודקים את הקשר ושאחד אולי יסיים.. בחברות זה אחרת. כאילו הסטטוס הזה הוא לתמיד כל עוד אחד מהצדדים לא אמר אחרת.

במקרה שהחברות מעיקה או לוקחת לנו הרבה אנרגיות קשה לנו לעצור אותה או לפחות להוריד במינון. יש את הרצון הזה שלא לפגוע. הפיתרון לדעתי זה לרמוז ולתת לחברה פחות יד חופשית לנהל אותנו לפי הרצונות שלה.

(אני מדברת על קשרים לא נעימים בהגזמה שאין שום רצון להיות בהם. באופן אישי חוויתי רק חברות אחת כזו. שהרגשתי שאני מעלימה את עצמי בה לטובת הצד השני. כדי לא לפגוע בה אבל פגעתי בעצמי במקום).

לדעתי ההודעה שכתבת מקסימה. הייתי פחות מפרטת ומורידה את המשפט ש"אני רוצה להיות חברה שלה" כי בפועל אני לא..אבל הרגישות שלך מדהימה ממש. אשרייך ואני מקווה שזה באמת יסתדר
אז מתחילים איתך, תרגישי בנוח?אחיקר

סתם מעניין אותי, בנות דוסות רוצות שיתחילו איתם? ברור שכל סיטואציה והמקרה שלה, אבל אשמח להתייחסות אם ליגיטימי ואיך?

באוטובוס? ברחוב? או באיזה שיעור מעניין? בהלל של הרב שמואל אליהו? או בשמחת בית השואבה במרכז? או סתם כששניכם רכזים באיזה תנועת נוער?

וישיר? או שמעדיפות שחבר יפנה לשאול אם רלוונטי בכלל? וישר זורמים או שעדיין ליגיטמי לבקש לברר? גם מצידו?

ואתן חשבתן על זה? רציתן פעם להתחיל אבל היה פשוט מוזר מידי? זה אמור להיות מרתיע?

תודה מראש

הדוגמאות שנתת הן של ציבור קווניקי- מרכזניקיחושבת בקופסא

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

מעניין אם קיימות גם בנות מחוץ למקומות האלוכְּקֶדֶם

רציתיהפי

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

אפשר להבין את הרצון שהבחור יפנהמתוך סקרנותאחרונה

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

שליחת תמונה מלפני 15 שנה +- להצעותראומה1

הציעו לי הצעה והבחור העלה תמונה שלו מלפני עשור++++

איך אני יודעת? כי איכות התמונה ירודה מאוד ומטושטשת. וגם מצאתי בגוגל תמונה עדכנית שלו ממקום עבודתו.

הוא נראה אחרת לגמריי..

זה לא נעים בלשון המעטה וגובל בעבירה על הדיבר "לא תשקר"...

אין דיבר כזהבחור עצוב

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

חחח אל תתפוס אותי על קוצו של יוד הרעיון הובןראומה1

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

אולילגיטימי?אחרונה

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

עד כמה אתם מרגישים שמודל הזוגיות של ההורים שלכםפתית שלג

משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?

אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.

לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..

תדייק ותסביר את כוונתךפ.א.

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

אני למדתי המון מהזוגיות של ההורים שליפשוט אני..

למדתי מה לא לעשות

גם אנירקאני

אותו דבר

השפיע בוודאיארץ השוקולד

בעיקר לטובהארץ השוקולד

מופתע שזה חריג

שאלה מעניינת.חתול זמני

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

פעם חשבתיooאחרונה

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

שידוכיםאשר ברא

איך אתם מבררים מה קריטים לכם?

(שלא קשור למידות של האדם)-

לדוגמה נושא הצבא.

איך יודעים אם זה באמת באמת קריטי לי או שיכולה להבליג אם הבחור לא עשה או לא מתכנן אבל כן פעיל במישורים אחרים?

מרגישיםintuscrepidam

השאלה למה חשוב לך שהבחור יעשה צבאאביעד מילוא

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

האם משהו מרגיש לך חזק שהוא חסר או קייםארץ השוקולד

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

נניח שהייתי צריך לחיות עם הבן־אדם הזה 100חתול זמניאחרונה

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

גיל בייחס לבשלות לזוגיותאחד האם שומע

הציעו לי מישהי בת 19, מסיימת שנה שנייה של שירות לאומי. אני בן 23, בשירות קרבי. יש בינינו פער של 3-4 שנים, 3 שנתונים. ומשהו בזה ממש מפחיד אותי. בסוף אני אדם בוגר מאוד, ומשהו בגילאים האלה נשמע לי ממש ממש ילדותי. עכשיו ברור שאי אפשר להכליל, ויש מקרים הפוכים לגמרי וכו וכו. השאלה שלי היא מה הבירורים שהייתם עושים לגביה וגם לגבי עצמכם כדי להבין האם היא בוגרת ברמה שמתאימה למה שאני מחפש? אני מדבר גם על בירורים לפני שיוצאים (שזה איפה שאני נמצא כעת) וגם על בירורים תוך כדי הפגישות במידה ומחליטים לצאת..

בנוסף גם יש את החשש הפרקטי, שהיא, בניגוד לבנות בגילי, עוד לא התחילה בכלל לימודים, ולא יודע אם היא סגורה על הכיוון שלה בשנים הקרובות (אפילו אם יש לה תכנון מסוים ללמוד משהו)

תודההההה

לדעתי תתקדםחוזר תמיד לאשתי

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

תתקן אותיהפי

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

ברוראחד האם שומע

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

הממממממממממממממ.חתול זמני

האם עובד גם הפוך?

לדעתי, אין באמת איך לברר מראשלגיטימי?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

תודה רבה!אחד האם שומע

.

בתחילת הדרך היה לי קשר עם פער דומהadvfb

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

מכירה לא מעטשלומית.

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

יש לי חברהרקאני

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

גבולי, אבל עדיין נראה לי בסדרPaslash

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

תלוי כמה היא ספציפית בוגרתזיויק

אפחד לא הולך לדבר על המתיקות של התמונת שירשורכְּקֶדֶם

חן חןאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך י"ב באב תשפ"ו 22:59

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

הפרש הגילאים לא באמת משנהאנונימי17

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

השאלה שלך כאן מעוררת בי שאלההמגיד מרששאחרונה

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

פער בעומק100

היא במקום פשוט יותר, לא מסתבך, פחות שיחות עומק

יותר מעשית

והוא בשיח יותר עמוק.. וחשוב לו שיח גם כזה בקשר

יש מה לנסות?

אפשר לנסותהפיאחרונה

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

סגנון על פי מקום לימודיםאביעד מילוא

כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?

ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?

(לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)

ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?

לדעתי כן,חתול זמני

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

בגיל מסויים זה לא אומר הרבהיעל מהדרום

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

כן ולאברוקולי

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני אדייקאביעד מילוא

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

כמובן שאשמח לתשובות כי זה יעזור לי להבין ולדעתאביעד מילוא

אני חושבת שלפעמים בנות משתנות מכיתה ט'יעל מהדרום

לק"י

עד לגיל 20+

הרבה בנים ובנות הולכים ללמוד בגלל שהחבריםפ.א.

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

תלויאחד האם שומע

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

שאלה יפההפי

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

למה זה לא נראה לי רלוונטילגיטימי?

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

אני מסכים עם הנאמראביעד מילוא

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ואני אסייג בדברי משהואביעד מילוא

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

בקיצור...אביעד מילוא

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

מסכימה איתךלגיטימי?

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

רעיון נחמדאביעד מילוא

אני אנסה לראות

בכלל לגיטימי לעשות את זה?אביעד מילואאחרונה

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

עוד פעםטבע, אמת

האמת,שקצת נמאס לי

אני יוצאת כבר תקופה, בת 22

ודי נמאס לי.

אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים

ואז זה לא מתאים,

כי החלומות שונים

כי סגנונות התקשורת לא מתאימים

סתם כי זה פשוט היה מוזר.

בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,

אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו

נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,

ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.

קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.

קודם כל - חיבוק ענק!רק נשמה

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

מאוד יפה וחכם.נחלת

מה עדיף? להתחתן סתם כי כבר אין כח לחפש?חוזר תמיד לאשתי

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

ברור שלאטבע, אמת

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

מבינה אותך ככמחפשת111

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

ספרי לי על זההפי

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

...אילת השחר

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

לא קל אבלזיויקאחרונה

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך

אולי יעניין אותך