זאת אומרת - הלימוד תורה ודאי ודאי מגן על החיילים.
ולכן זה תרומה למדינה בוודאי.
(ואם להיות אמיתי - אחות של חבר טוב שלי היא עבדה בצהל בגל"צ והיא מודעת לכל הסקרים והסטטיסטיקות וכו. והיא אומרת שלצבא אין באמת מה לעשות עם החרדים. זה סתם כדי לומר "תסבלו גם אתם". אבל הטענה הזאת לא מופנית כלפי החבר'ה שפה כי אתם באמת שואלים למה לא לתרום למדינה שזה מצוה. רק הערתי את זה בתור הערה).
אז למה ההבל בין מי שאברך לבין מי שלא?
כי כל מי שנכנס לבית המדרש חזקה שהוא יוצא ת"ח (והסיפור המוכר עם ר' עקיבא וכו. מוכר.)
ואולי כמה חודשים בצבא ימנעו ממנו לגדול.
זאת אומרת - אם ניקח את הרב קנייבסקי, והיינו נותנים לו להיות שנה וחצי בצהל. חבל עליו..
לכן עדיף למצוא לבחור אברך את הצורה שמתאימה לו ביותר לחתרום למדינה וזה זה. לימוד התורה.
ויש סיפור על איזה מפקד שבא לראש ישיבה בנתיבות (אני לא יודע איזו. יש כמה.) ואמר לו שכל תלמיד אצצלו בישיבה ילמד על חייל מהחבר'ה שלו.
יום אחד אחד החיילים נפצע, המפקד בא בתלונות ולאחר בירור של ראש הישיבה עם אותו תלמיד, אכן התלמיד היה קצת נרפה בלימוד שלו בתקופה האחרונה.
ואז הוא חזר ללמוד והחייל ב"ה הבריא והחלים ב"ה!!!