שלום לכולן
ממש קשה לי עכשיו. ואני מרגישה ממש דבילית שקשה לי מה שהופך את זה לקשה יותר...
לפי בדיקת דופק השבוע, אני כבר בשבוע 7+3. וב"ה יש דופק וההריון במקום, והחצוצרות נקיות... בקיצור - אני צריכה ממש לשמוח.
אבל כבר זמן מה עם בחילות שלא גורמות לי להרגיש טוב באופן כללי, ומונעות ממני לאכול בשרי, זה ממש מגעיל אותי.
ומסיבה מסתורית כלשהי עוגות לא עושות לי את אותה הרגשה. וגם לא לחם. וגם לא פריכיות...
בקיצור, הפסקתי לאכול מאוזן, בכלל. בקושי אוכלת ירקות, ומרבה בפחמימות שקודם ממש ניסיתי להמעיט וירדתי במשקל בין השאר בזכות זה.
ואני מרגישה פיל. נראה לי שעוד רגע תצא לי הבטן. ורע לי עם עצמי שאני לא שולטת ואוכלת מה שיוצא כי לא אכלתי קודם, וכי אני מרגישה ככה מוזר.
ולא רוצה. אחת התהיות שלנו בעניין הפסקת המניעה לפני ההריון הזה הייתה זה שאני עכשיו שומרת על המשקל ועוד לא הגעתי ליעד וחבל להרוס. אבל זאת נראתה לי סיבה דבילית למניעת הריון, כלומר ילד זה כל כך הרבה יותר ממשקל. ואם אנחנו כן מרגישים מוכנים נפשית לתוספת אז הסיבה הזאת זניחה.
ומתישהו החלטנו שהגיע הזמן. וב"ה זכינו להריון די מיד.
ואני עכשיו מוטרדת מזה שאני נראית נורא, ושזה ממש לא עומד להשתפר בקרוב.
חתיכת פריקה נתתי פה.
אולי תוכלנה לעזור?
).
