תסביר את זה בצורה כזאת שגם אנשים פשוטים יבינו.

@ריעות. - כי זה דבר שאת צריכה להגיב בו. 

נשים שבאות להנמיך ולצמצם את הגברים הן לא פמיניסטיות, הן מבולבלות ולא בסדר.

הפמיניזם האמיתי בא לרומם את הנשים לא מעל הגבר, כי אם כשווה אליו בזכויות ובהזדמנויות. כך שכל אדם יישפט לפי מי שהוא ולא לפי המסגרת שבה הוא נמצא.

לא הבנתי למה תייגת אותי בהקשר של מה ש@.?. כתב.

לאמור: כשאדם מבין את ערכם של מידות טובות הוא לא מחפש כח.

זאת אומרת: כשאדם לא מבין את חשיבות הערכים הוא מנסה להשלים את עצמו באמצעות דרכים אחרות.

הפמיניזם הקיצוני טוען שאישה יכולה להיות גבר.

הטענה שאישה יכולה להיות גבר היא עניין אחד. אישה שהיא גבר היא עניין שונה בתכלית.

פה זה אידאולוגיה (שאני לא בטוחה שאיזושהי פמיניסטית תסכים איתה, אבל תיאורטית) ופה זה סוג אישיות.

זה נושא מאוד רגיש.

תתיחס למכלול הדברים שהוא אמר.

אין לי מושג מי צודק ואני גם לא רוצה לשפוט או להתערב.

אני רק אגיד שיש אי שם אישה שמתאימה לך. שתהיה מדויקת וטובה לך.

אבל יש כמה דברים שצריך להגיד-

א. כמו שפסידונית אמרה, ערבבת כמה דברים. אישה שתזרוק גבר רק כי הוא לא נראה טוב או לא מתקדם בדרך שהיא רוצה, היא לא פמיניסטית. אין לזה שום קשר לערכי הפמיניזם.

ב. כולכם מתבלבלים מאוד בין פמיניזם לבין נשים מבולבלות ולא טובות שהולכות לתקשורת. אני מאמינה שהשינוי צריך להיות יסודי והוא לא יכול להיעשות בטלווזייה או ברדיו. וכשאני אומרת שינוי אני חס וחלילה לא מתכוונת לכך שאישה צריכה להפוך לגבר או גבר לאישה. כמו שלא היית רוצה שבראיון עבודה יתייחסו אליך כדתי שלא יכול לענות לטפלון בשבת, כי אתה עושה את העבודה מעולה, כך אני לא רוצה שבראיון עבודה יתייחסו אליי כאישה שפעם בשנתיים נעלמת לשלשוה חודשים בגלל לידה. כי אני יודעת לעשות את העבודה טוב בדיוק כמו האחרים. אנחנו מחפשות שוויון הסדמנויות וזכויות, לא שוויון מוחלט. אז תתעודד, תחפש מספיק ותמצא נשים שלא רצות לתקשורת עם כל שטות טיפשית, אלא נשים שבאמת מחפשות לעשות טוב.

כשקראתי את מה שכתבת הרגשתי שאתה מנסה להנמיך ולהגביל נשים רק כי אתה "מפחד" ו"מאויים" ולא רוצה שיקחו לך את המקום ה"גברי" שלך.

ראשית, "התפתח שיח סביב הסרבנות גט היום"- השיח הזה קיים מאז ומעולם. כבר מאות שנים שרבנים הנהיגו סנקציות מחמירות כנגד סרבני גט, למשל מלקות והוקעה מהציבור. השיח כיום מתעורר כי הוא *צריך* להתעורר. כי אין באמת פיתרון כיום לנשים עגונות וזהו מצב לא הוגן, אבסורדי ומשפיל נשים. זו ממש לא כוונת התורה ולראיה, שכל הרבנים לאורך הדורות קבעו כל מה שהיה אפשר כדי למנוע זאת. בימנו אין אפשרות משפטית לקיים מלקות וכדומה, ולכן נשים מתעוררות בצדק להילחם על פתרונות אחרים.

"אני פוחד מנשים חזקות,מלומדות,ועסקניות...נשים מועצמות שיוצאות מהנשיות שלהם בתחומים מסויימים(וקשה לי לפרט איך)מאיימות עליי מאוד...הן מאיימות על הבית שלי, מאיימות בקטע אנושי. כי אחרי זמן- הקרס שלי תתפח, והקרחת תבהיק.
ואני לא אהיה אלוף במיל או מנכל או מהמדס מוכשר, ולפי אמות המידה של העולם התרבותי שהשפיע עליהן, אני יהיה לוזר."

הטיעון שלך לא רלוונטי כי הוא טיעון שגם נשים עם חוסר ביטחון עצמי יכולות לטעון- "מפחדת מגבר שיודע ומשיג את מה שהוא רוצה, שמטפח את עצמו, כי ביום שאני אראה קצת ג'יפה או שלא אתקדם בעבודה הוא לא יעריך אותי". אז א', זו באמת האחריות שלך להיות "שווה" כלשון העם ולגרום לה להעריך אותך. זה שאתה לא ממלא את הציפיות שלך מעצמך, או לא מטפח את עצמך זו לגמרי אחריותך. למה שלא פשוט תהיה אלוף במילואים ומהנדס מוכשר? למה מכיוון שאין לך את האומץ להיות כזה, אתה דורש מאישתך להנמיך את עצמה ולא להיות בעצמה כזו רק כדי שתרגיש "בסדר"?

"להיות חזקות,מועצמות. כי זה המסר הפמניסטי המערבי הנלוז שמאכילים אותן ואותנו."

ממתי להיות חזק, מועצם, ממלא את תפקידך בעולם זה מסר מערבי נלוז? זה מסר שחוזר בכל חברה שמכבדת את עצמה. בסיס החיים שלנו הוא השאיפה לגדול ולהתפתח.

בתפילה בשבילך שתדע להעצים את עצמך ואת הסביבה במקום להרגיש גדול ע"י הקטנת הסובב.

(ופמיניזם הביא גם הרבה טוב לעולם לדעתי, לא רק "חושך" כפי שאתה מנסה לתאר).

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.

כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)

ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.

למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.

ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.

2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .

3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.

בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

על תקשורת או על מציאת חן.

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.

בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳