תסביר את זה בצורה כזאת שגם אנשים פשוטים יבינו.

@ריעות. - כי זה דבר שאת צריכה להגיב בו. 

נשים שבאות להנמיך ולצמצם את הגברים הן לא פמיניסטיות, הן מבולבלות ולא בסדר.

הפמיניזם האמיתי בא לרומם את הנשים לא מעל הגבר, כי אם כשווה אליו בזכויות ובהזדמנויות. כך שכל אדם יישפט לפי מי שהוא ולא לפי המסגרת שבה הוא נמצא.

לא הבנתי למה תייגת אותי בהקשר של מה ש@.?. כתב.

לאמור: כשאדם מבין את ערכם של מידות טובות הוא לא מחפש כח.

זאת אומרת: כשאדם לא מבין את חשיבות הערכים הוא מנסה להשלים את עצמו באמצעות דרכים אחרות.

הפמיניזם הקיצוני טוען שאישה יכולה להיות גבר.

הטענה שאישה יכולה להיות גבר היא עניין אחד. אישה שהיא גבר היא עניין שונה בתכלית.

פה זה אידאולוגיה (שאני לא בטוחה שאיזושהי פמיניסטית תסכים איתה, אבל תיאורטית) ופה זה סוג אישיות.

זה נושא מאוד רגיש.

תתיחס למכלול הדברים שהוא אמר.

אין לי מושג מי צודק ואני גם לא רוצה לשפוט או להתערב.

אני רק אגיד שיש אי שם אישה שמתאימה לך. שתהיה מדויקת וטובה לך.

אבל יש כמה דברים שצריך להגיד-

א. כמו שפסידונית אמרה, ערבבת כמה דברים. אישה שתזרוק גבר רק כי הוא לא נראה טוב או לא מתקדם בדרך שהיא רוצה, היא לא פמיניסטית. אין לזה שום קשר לערכי הפמיניזם.

ב. כולכם מתבלבלים מאוד בין פמיניזם לבין נשים מבולבלות ולא טובות שהולכות לתקשורת. אני מאמינה שהשינוי צריך להיות יסודי והוא לא יכול להיעשות בטלווזייה או ברדיו. וכשאני אומרת שינוי אני חס וחלילה לא מתכוונת לכך שאישה צריכה להפוך לגבר או גבר לאישה. כמו שלא היית רוצה שבראיון עבודה יתייחסו אליך כדתי שלא יכול לענות לטפלון בשבת, כי אתה עושה את העבודה מעולה, כך אני לא רוצה שבראיון עבודה יתייחסו אליי כאישה שפעם בשנתיים נעלמת לשלשוה חודשים בגלל לידה. כי אני יודעת לעשות את העבודה טוב בדיוק כמו האחרים. אנחנו מחפשות שוויון הסדמנויות וזכויות, לא שוויון מוחלט. אז תתעודד, תחפש מספיק ותמצא נשים שלא רצות לתקשורת עם כל שטות טיפשית, אלא נשים שבאמת מחפשות לעשות טוב.

כשקראתי את מה שכתבת הרגשתי שאתה מנסה להנמיך ולהגביל נשים רק כי אתה "מפחד" ו"מאויים" ולא רוצה שיקחו לך את המקום ה"גברי" שלך.

ראשית, "התפתח שיח סביב הסרבנות גט היום"- השיח הזה קיים מאז ומעולם. כבר מאות שנים שרבנים הנהיגו סנקציות מחמירות כנגד סרבני גט, למשל מלקות והוקעה מהציבור. השיח כיום מתעורר כי הוא *צריך* להתעורר. כי אין באמת פיתרון כיום לנשים עגונות וזהו מצב לא הוגן, אבסורדי ומשפיל נשים. זו ממש לא כוונת התורה ולראיה, שכל הרבנים לאורך הדורות קבעו כל מה שהיה אפשר כדי למנוע זאת. בימנו אין אפשרות משפטית לקיים מלקות וכדומה, ולכן נשים מתעוררות בצדק להילחם על פתרונות אחרים.

"אני פוחד מנשים חזקות,מלומדות,ועסקניות...נשים מועצמות שיוצאות מהנשיות שלהם בתחומים מסויימים(וקשה לי לפרט איך)מאיימות עליי מאוד...הן מאיימות על הבית שלי, מאיימות בקטע אנושי. כי אחרי זמן- הקרס שלי תתפח, והקרחת תבהיק.
ואני לא אהיה אלוף במיל או מנכל או מהמדס מוכשר, ולפי אמות המידה של העולם התרבותי שהשפיע עליהן, אני יהיה לוזר."

הטיעון שלך לא רלוונטי כי הוא טיעון שגם נשים עם חוסר ביטחון עצמי יכולות לטעון- "מפחדת מגבר שיודע ומשיג את מה שהוא רוצה, שמטפח את עצמו, כי ביום שאני אראה קצת ג'יפה או שלא אתקדם בעבודה הוא לא יעריך אותי". אז א', זו באמת האחריות שלך להיות "שווה" כלשון העם ולגרום לה להעריך אותך. זה שאתה לא ממלא את הציפיות שלך מעצמך, או לא מטפח את עצמך זו לגמרי אחריותך. למה שלא פשוט תהיה אלוף במילואים ומהנדס מוכשר? למה מכיוון שאין לך את האומץ להיות כזה, אתה דורש מאישתך להנמיך את עצמה ולא להיות בעצמה כזו רק כדי שתרגיש "בסדר"?

"להיות חזקות,מועצמות. כי זה המסר הפמניסטי המערבי הנלוז שמאכילים אותן ואותנו."

ממתי להיות חזק, מועצם, ממלא את תפקידך בעולם זה מסר מערבי נלוז? זה מסר שחוזר בכל חברה שמכבדת את עצמה. בסיס החיים שלנו הוא השאיפה לגדול ולהתפתח.

בתפילה בשבילך שתדע להעצים את עצמך ואת הסביבה במקום להרגיש גדול ע"י הקטנת הסובב.

(ופמיניזם הביא גם הרבה טוב לעולם לדעתי, לא רק "חושך" כפי שאתה מנסה לתאר).

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.