לקבל מבן מתנה שאת לא מכירה עד שתגלי..אבל אח'כ לא נראה לי שתצתרכו להיות איזה חבריפ או משהו..

אבל כל עוד את נלחמת על אידיאלים מוסריים לחברה הדתית ואת הולכת למנוע מגדוד לעבור עבירות(שאני לא רואה..)אז עדיף שתגידי לו שיפרידו לפחות..אבל ההעובדה שאת מקנאת..אז עם החברות שלא משחקות או מעוד כמה  חברים וחתולים גם איתם אפשר תמיד לשחק.

ותתפללי שבן לא יעשה לך.או שתגידי שאת לא רוצה..

אני ממש מבינה אותך...גם לי קרה משהו כזה תהי שלמה עם עצמך לגמרי ואפילו לא תקנאי...חוצמזה שאת יכולה ללכת לרב ולהסביר לו ת'מצב  והוא ידע מה לעשות עם זה...(תגידי לו שאת לא ממש רוצה שידעו שזאת את...) אם יפסיקו ת'משחק יש מצב שיעשו אותו עוד פעם רק ניפרד ומקסימום לא- אז תדעי שעשית מצוה ענקית וגרמת להרבה אנשים לא לחטוא וזה גם יגרום שבפעם הבאה שעושים משהו יחשבו עליו קצת יותר....

נ.ב

את יכולה לכתוב לרב מכתב...(אפילו בעילום שם) וגם אם בסופו של דבר ידעו שזאת את ישכחו מזה מהר מאד והרב ידע על זה בין כה ובין כה והעסק יתפוצץ בשלב מסוים...

חוצמזה את יכולה לבוא לרכז נוער ולהסביר לו הכל וגם להגיד לו שצריך ללכת לרב...(בצורה עדינה ולא עצבנית....)

אבל אחרי שקראת ת'כל -אני אומרת לך- עשית מצווה ממש ממש ממש גדולה. מגיע לך כל הכבוד.

קנאה הוא דבר שקשה, ולעיתים אף בלתי אפשרי לשלוט עליו. עשית מעשה ממש קשה, ואחריו אי-אפשר לצפות ממך שעוד לא תקנאי.

אני חושבת שהדבר הכי נכון זה לפנות לרב. אם את מתביישת בעצמך, תבקשי מאבא שלך (הוא הרי אמר לך שהוא תומך בך ב-100%), אבל עכשיו אני חושבת שצריכה להיות לך  מ ט ר ה :  שהרב ידע, ולא משנה איך.

ב"הצלחה!!

ציפיה.

אבל זה שיא הלא ככה!!

אולי זה מעצבן וזה באסה, אבל זה ממש חשוב!!

בס"ד

אבל לא ממש מאמינה בזה בדיוק כמותכם.

אז ברחי..

או שאת צוחקת כרגיל..

בס"ד

ויגידו לי מה שיגידו.

והוא אמר שאני צודקת, אבל הוא לא ביטל את המשחק. אני לא הולכת לנדנד לו על זה, כי הוא כבר ילד גדול ויודע לבד שזה לא בסדר. מה שהוא יעשה עכשיו - זה עניינו.

אני לא אומרת שמושך לשחק מעורב. טוב, יש לי חברות שזה באמת מושך אותן, אבל אני יותר נמשכת למשחק מאשר לאנשים שמשחקים בו. את צודקת שבגלל שאנשים נמשכים לשחק מעורב הם ממציאים כל מיני תירוצים טיפשיים. אחד התירוצים של חברה שלי היה: "אבל ככה זה הרבה הרבה יותר טוב, כי ככה אי אפשר לדעת מי עושה לך" (וכשזה

דוגרי - אנשים כבר סיפרו לי שבן מהשבט שלי בטוח שאני עושה לו, ועוד כמה אמרו לי שהם ממש התבאסו שיצאתי (אני לא אומרת את זה כדי להתגאות. באמת שלא. אני ממש לא גאה בזה. תכלס, חשבתי שזה יקרה, אבל לחברה שלי שיש לה יותר חיכוך עם הבנים (הרבה יותר)), וזה רק מראה שלא משנה מה יקרה - כל עוד זה מעורב, זה יתפרש איכשהו. הרי אם הייתי משחקת ואמורה לתת לבן משהו, ולא הייתי הכי משקיעה, הוא היה מפרש את זה בצורה כלשהי, ואם הייתי משקיעה מאוד הוא גם היה מפרש את זה בצורה כלשהי (ולהפך). 

בס"ד<?>

רואה עומרי רוטברד מכוכב נולד 3..

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.