לידה בחופש הגדול, איך עושים את זה?הריון ולידה

חברות יקרות,

אני אמורה ללדת באמצע החופש, די מתי שנגמרות הקייטנות.

איך עושים את זה?

ברוך ה' הרבה ילדים, כולם בבית,

בעלי יהיה בחופש בערך בשבוע של הלידה (נס)

אני חוששת, איך אסתדר עם כולם?

אני חוששת שיהיו בבית רעש ועומס שלא יאפשרו לי מנוחה, שלא אתן לעצמי לנוח נורמלי, ואחזור לתפקד מהר מידי,

כי ארחם על הילדים שזה החופש שלהם והם צריכים פעילות,

ובאמת מן הסתם הם יהיו משועממים, כולם כל היום בבית, אחד על השני, בלי תעסוקה.

לא אמורות להיות קייטנות בזמן הזה (אב אלול), נסיעות איתם וטיולים, מבחינתי לא בא בחשבון, ובעלי עובד.

 

איך אני אתפקד בלי שינה סבירה בלילה, קימה להנקות, ובבוקר להיות עם כל הילדים?

גם מהצד הרגשי, איפה הפרטיות שלי, הרוגע, הזמן לעכל את הלידה והשינוי?

 

שנת הלימודים מתחילה בכ"ב אלול, איך אסתדר עם בישולים לחגים, ילדים בבית ותינוק חדש (ואני בלי כח)?

ואחר כך, שבוע אחרי התחלת הלימודים, שהוא שבוע עמוס רגשית, שוב חופשים של החגים.

ולחזור לעבודה ולימודים אחרי החגים, איך???

 

אני חוששת שאהפוך לסמרטוט, שאהיה עיפה ומדוכדכת, ואעשה יותר מהכוחות שלי.

 

ואיך להכיל את הפרידה מהילדים הגדולים שיוצאים לפנימיה פעם ראשונה, וכל זה כמה שבועות אחרי הלידה?

 

ואיך מתמודדים עם כל ים ההוצאות של החופש והלידה? ברית, עגלה, ספרי לימוד, קניות ליוצאים לאולפנה/ ישיבה, יציאות ופעילויות לחופש, בריכה, בגדים לחגים, בישול לחגים, איך נסתדר עם כל זה?

 

ואיך לתת לכל ילד את הצומי שלו שהוא ראוי לה בתוך כל הסלט הזה?

 

האם יהיה לנו שמח וטוב בתוך הקושי?

 

יהיו לבעלי ולי כמה דקות ביום להחליף מילה ולזכור שאנחנו קיימים?

 

ולגבי עזרה, כל כך לא בא לי שהבית יהפוך ל'תחנת רכבת' , שעוזרים יכנסו ויצאו כמו שהיה בלידות קודמות (ואני מודה להם כמובן)

אבל, הפרטיות שלי, איפה היא?

 

בקיצור, עצות, כיווני חשיבה והבנה יתקבלו בברכה ,

תודה יקרות על המקום.

 

שיהיה בשעה טובה ובקלותבתי 123

גם לי יש ילד אחד שנולד בסוף החופש הגדול זה לא קל ואין ברירה חייבים עזרה אפילו שזה פוגע בפרטיות...

ממש מבינה אותך אמרת שיש לך ילדים גדולים ב"ה נסי לדבר איתם לקראת הלידה להגיד להם איך את מרגישה לחלק לכל אחד איזשהו תפקיד קטן. אולי משהו מהם יכול לדאוג לקטנים בבוקר לתת קורנפלקס או פעילות קטנה ולתת לך להשלים קצת שעות שינה.

בקשר לצומי שרשמת.. לכלנו יש את המצפון הזה  אבל באמת אי אפשר הכל לפני לידה ואני תמיד מזכירה לעצמי שכמו לגדולים היה את כל הצומי שבעולם הנקה מלאה וכו גם לתינוק הקטן מגיע בדיוק כמו שהם קיבלו אולי יהיה לילדים שלך פחות זמן ממך אבל זה בטוח ישפיע לטובה על החינוך שלהם 

שיהיה בהצלחה ובקלות!

קצת כיווני חשיבהברכת ה
קודם כל בשעה טובה!
הצפת הרבה תהיות... אנסה להתייחס לחלקם.
א. לגבי הילדים- אני חושבת שלערב אותם כמה שיותר יכול להשפיע לטובה גם עלייך וגם עליהם. כמובן בהתאמה לכל גיל. ממש מראש עוד לפני החופש הגדול לערב אותם בשמחה הצפויה, ובהשלכות הצפויות. לבקש את עזרתם בתפעול הבית, האחים הקטנים, עצמם.. אולי הגדולים יכולים לעשות קייטנה לקטנים, להוציא אותם לשעתיים לגינה או לפעילות אחרת, להכין ביחד ארוחת צהרים באופן חווייתי וכו.
כל אחד בהתאם לגילו מקבל אחריות על מטלה בבית, קבועה או בסבב.
להסביר שיהיו פחות יציאות וטיולים משפחתיים בשל הלידה.
את הגדולים אפשר גם לשתף בצורך לצמצום כלכלי בשל הוצאות הלידה.
ב. מבחינה כלכלית- לנסות כבר מעכשיו לחסוך, לחשוב על מה אפשר לוותר, גם בקיץ לצמצם בפעילויות שעולות כסף. במידת האפשר דווקא לנסות לגייס אפילו ממתנות אולי 3 ימי הבראה בשבילך או משהו כזה, יכול מאוד לחזק לפני החזרה הביתה, או אחרי הברית.
בנוסף או לחילופין וכדי שלא תרגישי תחנת רכבת, אולי למצוא בחורה שתבוא בקביעות כל יום שעתיים או משהו כזה אם זה לבייביסיטר או לעבודות בית קלות וכו.
לגבי הצומי- אני כן משתדלת תוך כדי הנקות להיות מרוכזת דווקא בילד אחר- לשחק או לדבר. אפשר כל פעם ילד אחר.
שיהיה בהצלחה ורק בשמחות!!!

הייתי שם לפני שנה! בסופו של דבר בגלל שיש גדולים בביתחמסה עלינו
אני דווקא ממליצה.
לא הייתי צריכה לקום בבוקר לתקתק לבי"ס גנים וכו'.. קמתי בנחת וגם הם התארגנו כל א. בוקר קטנה לבד.
בשבוע הראשון שבעלי היה בבית הוא יצא אתם יום טיול יום לגינה.. ככה היו לי כמה שעות שקט למנוחה. הגדולים פחות הפריעו לי כי הם העסיקו ת'צמם. שלחתי לחברים מידי פעם.
הראשון לספטמבר היה לי קשה. לקום, לפזר את הקטנים לדאוג שיצאו בזמן.
לקראת סוף החופש יצאנו ליום פעילות שלא דרש ממני תזוזה גדולה יום אחד חמותי התגייסה ולריה את הקטנים ( אפילו לגינה)
אוכל-הכנתי ראש מנות במקפיא, נעזרנו בגמ"ח ארוחות ליולדת ב"ה.

והכל תוך כדי ארגון בר מצווה מייד אחרי סוכות...
הערכתי חל"ד בחודש כדי באמת לנוח עוד קצת.
היה כיף חבל שנגמר..

סתם עצה לחייםאם יהודיה
את חושבת כמה חודשים קדימה ומוצפת חששות בגלל כל העומס והמטלות שמצפות לך
אבל כל זה לא קורה ביום אחד, לא בשבוע אחד ואפילו לא בחודש אחד!
הכל נראה כמו אוורסט גבוה ובלתי עביר.
כשיש לי תקופות כאלו אני מחלקת את העומס למנות ומתמודדת כל פעם עם מה שצריך.
"מחר נחשוב על כך וכך ", "שבוע הבא נחליט אם כך וכך".
פרה פרה!
קודם כל, שהלידה תעבור בעז"ה בשלום ובבריאות.
אחר כך לדאוג לברית ולכל הקניות.
כל דבר בזמנו.
גם כל הילדים בבית בחופש- תעברי כל יום וכל שבוע בלי לחשוב קדימה. יש גם ילדים גדולים שיכולים לעזור, יהיה בסדר!
אל תחשבי עכשיו על הבישולים לחגים, יש עוד ארבעה חודשים!
ככה תפרקי לך את העומסים ותמודדי כל פעם עם מה שיש. את לא לבד במערכה! יש בעל וילדים גדולים.
גילוי נאות- את החמישית ואת השישי שלי ילדתי בחופש הגדול. היתרון- כל העול של בית הספר יורד.
שיהיה בשעה טובה ובהצלחה!
וכמובן תתפללי לקב"ה...
לא לגמרי מסכימה איתךגו
אומנם אני כן מסכימה שצריך לחלק ל"פרה פרה" ושכשמסתכלים עכשיו על הכל ביחד זה נראה מפחיד. מסכימה גם שכשהיא תהייה שם אחרי הלידה כדאי לחשוב על דבר דבר.

אבל עכשיו דווקא כן הייתי חושבת על המכלול ומתחילה להיערך.

למשל-
ספרי לימוד, מחברות קלמרים וכו'- אפשר לדאוג לזה כבר בתחילת החופש.
כנ"ל לגבי הדברים שצריכים לפנימיה.
אפשר לתאם אולי אם יש בני דודים בגילאים מתאימים שילד נוסע אליהם ללילה או שניים.
אפשר ללכת למקסטוק ולקנות כל מיני הפתעות/יצירות לשעות קשות שפתאום תוכלי לשלוף לילדים ולהעסיק אותם עם זה.
אפשר לשבת עם הבעל ולהתכונן כלכלית, לעשות סדרי עדיפויות, לחשוב איך מצמצמים הוצאות - דברים מיד 2 וכו' וגם לדבר על זה עם הילדים הגדולים.
בגדול הערכות מראש חוסכת המון כסף כי כשאת חייבת עכשיו טיטולים/בקבוקים/בגדים את קונה ישר את מה שיש, וכשמתארגנים מראש אפשר לחפש מבצעים וכו'. זה נכון גם לגבי ההערכות לשאר ההוצאות ולא רק לתינוק.

אפשר לבשל הרבה אוכל ולהקפיא.

אפשר לקבוע שבראשון לספטמבר את ובעלך שמים את הילדים במסגרות ויוצאים לבוקר של כיף זוגי אחרי כל הטירוף.
ממש ממליצה לך לשבת ולכתוב דבר דבר ולראות למה את מוצאת פתרונות.
ומה שלא- תדחיקי כמו שאם יהודיה אמרה ;)

אה וגם דבר אחרון, למרות שאני שונאת- אפשר להיעזר בקצת סרטים לקטנים בשעות הקשות. נכון רובנו נגד מסכים אבל אנחנו גם בעד תינוק חדש ואמא שפויה. החופש ייגמר ואז תחזרו לשגרה.

בהצלחה ולידה קלה!!
וואי את אני?ברוכה
רק שהילדים אצלי קטנים ולבעלי אין חופש...
לא יודעת מה אני אעשה! ממש אובדת עצות...
זו תקופה כבר בלי קיטנות. מקווה שאלד לפחות כמה ימים לפני שיסתיימו כדי שיהיו לי כמה ימי שלווה.

וגם אצלנו בע"ה ברית. נצטרך רכב גדול. צריך עגלה וסלקל חדשים שאין (עם עגלה אולי נוכל לחכות מעט).
אנחנו גם ככה בהוצאות כלכיות גבוהות עכשיו וצריכים לחסוך ככה שלא יודעת מאיפה נחסוך
את העוד כסף לתקופה הזאת...

די חוששת מהתקופה הזאת, ולצערי גם על עזרה משפחתית קשה לבנות.
מניחה שאכן יבשלו לי ארוחות לשבוע בערך אבל החופש עוד ארוךךךךך
הי חייבת להגיב לגבי העגלהסימן שאלה?
כנסי לאתר אגורה, יש שם הרבה עגלות משומשות במצב טוב...
ואם יש לך בסביבות ה500 שקלים אז יש בפייסבוק קבוצות של מכירת עגלות יד 2 בהצלחה!
כמה טיפים שעוד לא נכתבו. מצטרפת לכל הטיפים הקודמים!מהלחוצות קצת

מעכשיו יש לשתיכן  זמן לחפש ציוד לתינוק וגם לבוגרים שיוצאים לפנימיה במצב חדש או מצוין באתר יד 2 וכו' יש שם ממש מציאות! צריך רק ליפול על היום המתאים ולכן עוד יש זמן.

לגבי צומי תוך כדי הנקה כדאי מאוד לספר סיפור לילד אחר או לכל הילדים יחד. ילדים קטנים יותר יכולים להנות מלהדביק מדבקות על הגב של התינוק. שמעתי שילדים מאוד אוהבים לעשות את זה. תחפשי לפני הלידה  מדבקות שלא משאירות סימנים על בגדי תינוקות. עם הגדולים אפשר לשוחח תוך כדי הנקה על כל הפרידות וגם על הקשיים שלך. כן. אל תתפלאי. זה מצוין. זה נותן להם הרגשה של אנשים בוגרים. גורם להם יותר לשאת בעול. עוזר גם לך כי יש כאלה שינחמו ויעודדו ובכלל זה לא גרוע שהגדולים יבינו את החיים קצת. שהבנים ידעו שאחרי לידה זו תקופה לא קלה ואישה צריכה עזרה והגדולות קצת ידעו לקראת מה הן הולכות. יש לי חברה שילדה בזרוז ובסוף גם עברה ניתוח, כשהיא חזרה מבית החלמה אחרי כמה ימים, יולדת של פחות מחודש, בעלה שאל אותה "למה לא בישלת? יכלת להספיק חזרת כבר ב12 בצהריים!" ולא בגלל שהוא בן אדם רע הוא פשוט לא הכיר את המציאות. אצל ההורים שלו מחביאים מהילדים כל קושי אפשרי כולל קושי כזה. כמובן הכל בגבול המתאים ולכל ילד יש גבול אחר! השיחה עם הגדולים רלונטית גם בזמנים אחרים לא רק הנקה. כמובן.

אם את מרגישה לחץ גדול מידי יש להשיג טיפות רסקיו שיעזרו לך להרגע. יש לי נסיון עם זה ומותר בהנקה. לא להתבייש.

תנסי להקל על עצמך בכל מה שאפשר, לשתף את הילדים בנקיון ע"י מגבונים, חד פעמי, אוכל מוכן, אוכל שקל לבשל כמו קוסקוס מחבילה ופתיתים, כל מה שיכול להקל עלייך. תפתחי שרשור קרוב יותר ללידה ותראי שתקבלי עוד מלא רעיונות להקל על עצמך בעבודות הבית.

חוץ מזה תחשבי יותר על נקיון בסיסי ופחות על סדר מוקפד. למשל אל תקפלי כביסה תשמשי  בשיטת הסלסלות וכל הסגנון הזה. את יכולה לתת לקטנים להסתבן לבד אל תתכופפי אליהם זה יקל עלייך.

מעכשיו או קרוב יותר ללידה תלמדי את הקטנים להסתדר בעצמם במה שאפשר. להסתרק, להתלבש, להכין אוכל בסיסי כמו סנדביץ וכל זה. למדי אותם להסתדר עם מה שיש. דוגמה "משעמם  לך? אני מבינה. מה אפשר לעשות כדי שיהיה לך תעסוקה נחמדה? בואי נראה ביחד, את רוצה לצייר? הנה הארון של הצבעים! את צריכה גם דף, נכון? את יודעת איפה הדפים? בואי נראה לך כדי שפעם הבאה תוכלי לקחת לבד. יופי. את מרוצה? לא? אז בוא נראה איזה משחקים יש לנו בבית. נלך לארון המשחקים ותבחרי לך מה שהכי מענין אותך ואולי תשחקי עם אחיך הקטן. תלמדי איך משחקים בזה, מה דעתך? עדיין לא מרוצה? מה יכול להשביע את רצונך? אולי יש לך רעיון מתאים? כי הרבה פעמים אני רואה שיש לך כאלה רעיונות טובים שאף אחד לא חשב עליהם" תוך כדי שידור כיוון של "מה שיש בבית הוא בגדר האפשר לא מה שיש בחנות ואפשר אולי לקנות...

תחליטי על חדר אחד בבית אפשר הכי מבולגן או הכי פחות מבולגן, מה שאת מעדיפה. ותלמדי את הקטנים (והגדולים) לשמור על הסדר בחדר הזה. לדוגמה: מטבח "סיימתם לאכול? יופי! אני שמחה ששבעתם ומקווה שהיה לכם טעים! מי זוכר מה עושים כשגומרים לאכול? נכון! שמים את הצלחת והמזלג בכיור או בפח תלוי אם חד פעמי! כל הכבוד! בא נראה מי יזכור פעם הבאה לבד...". הרגילי אותם לנקיון וסדר שקשורים בחדר הזה. לאסוף פרורים שליד הצלחת, אם נשפך או השפריץ מנגבים מיד (צריך חבילת מגבונים זמינה בלי לקום מהשולחן). אם תרצי אתן לך דוגמאות לחדר אחר בבית.

תלמדי את הגדולים יותר איך מבשלים דברים פשוטים לכל בני הבית כך הם יוכלו לעזור לך עם הארוחות. גם להעמיד מכונת כביסה זה לא קשה.

מה שאפשר לעשות עכשיו או בכלל לפני הלידה לא לדחות לאחרי  הלידה. לדוגמא: אוכל שאפשר להכין בכמויות ולהקפיא. ציוד שצריכים הגדולים לישיבה ולאולפנה. אני חרדית ולא מכירה את הסגנון אבל אצלינו מקובל לשלוח לפנימיה עוגות או עוגיות מאפה בית ואם גם אצלכם זה מקובל לא כדאי לוותר על זה כי זה הרגשה של בית. אחרי הלידה יהיה לך קשה אבל לפני את יכולה להכין ולהקפיא.

תקני לפני הלידה תעסוקה לילדים תוך שיתוף הילדים: "מה אתה חושב שיעסיק אותך?" את לא חייבת לקחת אותם איתך לחנות אם הם ינדנדו לך וישגעו אותך. אבל אם אפשר ולא יהיה לך קשה אז כן כדאי כי יש חנויות יצירה שיש רעיונות שאת לא יכולה להציע להם בבית ולקנות לבד אבל אם הם יראו אותם יכול להיות שיאהבו ויתעסקו. חוברות צביעה ועבודות גם מצוין. לכי לחנות לא יקרה כדי שלא תתקמצני על כל דבר. אם את קונה גואש שלא יורד מהבגדים בכביסה תקני מיד גם סינרים ומפות שולחן. הילדים לא יכולים להתגרות מגואש שנמצא בארון. אם הגואש עושה לך מתח אל תקני כי זה הדבר האחרון שיהיה חסר לך. חוץ מזה לקטנים תקני משחקים של אמבטיה ותני להם לשחק בתוך גיגית בחצר או במרפסת( זה החדר שהכי קל לנקות לא צריך להזיז רהיטיםלשטיפה) שימי מראש סמרטוטים בפתח כדי למנוע רצפה שחורה ומגעילה. את יכולה מראש ללמד אותם איך משחקים: "הבובה הזו הרביצה, אסור להרביץ! מה עושים למי שמרביץ? הוא הולך לפינה!" תגווני לפי הגילאים. את תראי שיש להם דמיון מפותח והם נהנים עד הגג! צריך רק לכוון אותם. המים גם מוסיפים נופך לחויה! המשחקים ישמשו אותם גם באמבטיה (הבת שלי מתעסקת עם הברוזים האלה שעה כל יום וזה מקל עלי מאוד כי אני בתחילת הריון) אם הברוזים מתחילים להריח לא נעים שימי אותם במכונת כביסה עם חומץ במקום אבקת כביסה עם סחיטה טובה אבל מעלות לא גבוהות. באותה קניה תקני גם מדבקות כמו בטיפ של הצומי.בכל מה שכתבתי דוגמאות חשוב שתדעו שהעיקר זה הטו והמנגינה! לא מנגינה של יאוש או מתח מנגינה רגועה ובטוחה שנותנת אמון בילד. מנגינה שמחה ועליזה.

על החגים אל תחשבי כי זה רחוק עוד ועד אז יכולים לקרות הרבה דברים שישנו את המצב לטובתך.

תרפי את רק אישה אחת ומה שאת יכולה את עושה ועוד מעט יהיה קל יותר. מה שאת לא יכולה לעשות כנראה שה' רוצה שלא יעשה כי ככה עדיף. חויה אישית שלי הייתי פעמיים רצופות בהריון בבין הזמנים ובעלי שמאוד רצה לצאת עם חברים לא יכל. אבל לא נורא העיקר להנות ממה שאפשר ויש. ובעזרת ה' עוד נצא פעם אחרת.

ב"ה הכל מסיבות שמחות!! תרגישי טוב! מקווה שעזרתי לשתיכן.

וואי את מדהימה כל הכבוד על ההשקעה בתגובהאמא לגוזלים
אהבתי..
תודה רבה על ההודעה המושקעת והעצות הנפלאותברוכה
בגלל שאנחנו כל כך עמוסים גם ככה מצב הנקיון כרגע לא מזהיר...
אבל אני באמת לוקחת לי את הרעיון של להרגיל את הילדים לעשות לבד כמה שיותר דברים כבר מעכשיו.

ואני באמת רוצה גם להצטייד בדברים בשביל החופש.
בעבר הבנתי שניתן לקנות בחול דברים כאלה כדי להעסיק את הילדים
האם יש כאן מישהי שמבינה בזה ותוכל לתת לי הפניה לאתר?
(אני לא מספיקה להגיע לקניות בכלל... זה מצד אחד חסכוני ומצד שני....)

המון תודה!
רעיונות כל כך יפים!!אם כל חי

אהבתי במיוחד את הרעיון ללמד את הילדים לסדר חדר אחד.

תמיד מרגישה שאני במרדפים אחריהם מה צריך לעשות ולשים איפה... בכל רחבי ההבית

תודה!

תודה אני באמתברוכה
חשבתי רק על יד 2 במצב הנוכחי 😏
וגם כמה מאות זו כרגע עוד הוצאה...

מה הכוונה קבוצות של מכירות לעגלות? איך הן נקראות?
זה ניקרא פשפש שוק לתינוק ולילדסימן שאלה?אחרונה
כבר כתבתי טיפים אבל עכשיו הבנה...מהלחוצות קצת

גם אני, בלי כל מה שאת מתארת, כי אני אלד בחשון שזה זמן ממש מוצלח. (למרות שזה יכול להדפק עם לידה של עוד מישהי או סתם שפעת של מישהו שבניתי עליו... פעם קודמת שני אחיי התארסו והלכתי לשבירת צלחת שבוע אחרי לידה. כמובן שאף אחד לא פינק אותי...)

מפחדת!! אני לא יודעת איך אתמודד עם החולשה והצורך הקריטי בנקיון ובאוכל שיחזק אותי. ועוד כל מיני... כנראה שזה הורמונים שגם אשמים בפחדים האלה... לא שאני מזלזלת בקושי שלך או שלי (אמורה ללדת בניתוח מתוכנן פעם ראשונה) אבל כדאי שנקבל את עצמנו שאנחנו פוחדות מהעתיד שקצת לוט בערפל, ונרגיע את עצמנו שבסוף הכל עובר ואנחנו נצמח מזה ונצחק על עצמנו שפחדנו ונחשוב שאם נפחד ונדאג זה לא באמת יעזור למצב להיות בשליטה ויותר חכם לעשות מה שכתבה גו ושכתבו כולן ובעזרת ה יהיה בסדר. אם עברנו את פרעה...

תתעודדי. ה ישלח לך כוחות לכל השלבים הקלים יותר ופחות...

תרגעי כי זה עדיף...

.,.bula
לא קראתי את כל התגובות אז אולי כבר כתבו את זה
רק לגבי תעסוקה לילדים- אף אחד לא קבע שחייבים לבדר את הילדים בחופש.
שיהנו מהזמן החופשי בבית וימצאו איך לרענן את עצמם. יש לילדים מספיק רעיונות!
גם אני צריכה ללדת בדיוק כשנגמרות הקייטנותבשביל שאלות

עוקבת לתובנות

הפותחת: תודה מעומק הלב לכולן, אין כמוכן באמתהריון ולידה

זה כל כך מרגש האכפתיות והשקעה של כולכן,

הארתם לי הרבה, והעצות שלכן נפלאות.

אני לוקחת איתי את הדברים, וממש טוב לי שכתבתם דברים שונים, זה מאזן אותי.

אני מרגישה שבאמת זה עניין של בטחון והשתדלות, 

מצד אחד להשתדל ולהתכונן מה שאני יכולה, ומצד שני, ללמוד להרפות ולבטוח שיהיה טוב, ולהתמודד עם מה שיבוא/ לא יבוא בעיתו ובזמנו.

תודה תודה תודה לכולכן,

כל אחת ואחת מכן!

לא מובן מאליו הזמן שהקדשתן לענות ולכתוב ולפרט ולהבין.

חיזקתן אותי פרח

 

וכמובן, אם עוד נשים מוכנות להוסיף אני אשמח מאוד

תתפללי על זה בשבועותגתיתא
עבר עריכה על ידי גתיתא בתאריך ב' בסיון תשע"ח 13:15

שבועות זה יום הדין כמה רוחניות נקבל לכל השנה. מה זה התורה והרוחניות של אמא יהודיה?

הכח לטפל בילדים, לאהוב אותם ולתת להם את הרוחניות של הבית.

בתכלס, מה שנותן לנו באמת את הכח להתמודד ולהרים את הראש גבוה מעל המציאות כשקשה לפעמים זה הכוחות הרוחניים הפנימיים שלנו.

את לא סתם אישה, את אמא יהודיה בתפקיד, ובעז"ה יהיה לך הרבה סיעתא דשמיא. תכוונני את הלב למקום של עשיה מתוך אהבה, מתוך גודל, מתוך הכרה בעוצמה של מה שאת עושה.

אני לא אומרת שאסור להרגיש שקשה, רק מזכירה מה נותן לנו באמת כח.

 

חוץ מזה, שההורמונים לשרותך... תמיד מדברים לרעה על ההורמונים של אחרי לידה, ושוכחים שיש גם הורמונים טובים, שעוזרים לנו,. אחרי הלידה בעז"ה יהיו לך הורמונים שידחפו אותך לטפל, לאהוב, להגן, לשמור על התינוק, לקום אליו כשהוא בוכה.

יש הורמון (לא זוכרת איך קוראים לו) שמופרש בגוף כשאמא שומעת בכי של תינוק וגורם לה לרצות להרגיע אותו, יש הורמון (אוקסיטוצין?) שמופרש בהנקה וגורם לתחושות של רוגע ואהבה.

עכשיו את מנתחת בשכל מה צריך להיות בחופש, כשתהיי שם, תוכלי לעבוד יותר מהבטן, מאהבה.

 

וגם הדברים שאת מתכוננת עכשיו, כדאי לעשות אותם לא בתור 'משימות' ברשימה שצריך לעשות עליהן V, אלא לנסות להתחבר למהות שלהן, לעשות אותן מאהבה, זה יתן לך יותר שמחה ונינוחות בהתכוננות.

למשל, קניות של בגדים, לחשוב באהבה על הילד, ואיך זה יהיה יפה לו, וכמה את שמחה שזכית להיות אמא שלו.

לברך את הכסף, לשמוח שמוציאים אותו על דברים טובים, להודות על כל מה שיש.

להאמין שאת האמא הכי טובה לילדים שלך, שה' שלח אותך, והוא איתך, בהחלטות, בהכנות.

ה' הוא השותף השלישי ביצירה של כל ילד. ואצלך זכית שה' יהיה השותף שלך הרבה פעמים. כמה שאת עשירה! כמה שאת מבורכת!

אני בטוחה שה' שלח לך ילדים מדהימים, תני להם את ההזדמנות לגלות את עצמם ולעזור לך, תני להם לגדול, להרגיש שזקוקים להם והם חשובים ומשמעותיים, שהם חלק מהמשפחה, שהלידה הזאת לא רק שלך, אלא של כולם. שכולכם 'רקמה אנושית אחת חיה...'.

את לא לבד, ה' איתך, בעלך עובד למענכם, הילדים איתך. אל תתמודדי לבד, הרשי לעצמך להיות מקבלת, לא להיות במיטבך ובשליטה תמיד, לא לתפקד 100%, לתת לעצמך להיות. זה גם מקום של כנות, להיות מי שאת באמת, בלי לנסות להיות משהו שאת לא מסוגלת. (זה גם קשור להוצאות, להוציא בכנות רק מה שאתם יכולים).

שה' יתן לך כוח, ילדת כבר כמה וכמה פעמים, ואת חיה... תראי שיהיה טוב, רק תני לעצמך לחיות, להיות, לאהוב, תני מקום לאחרים ותהיי פשוטה.

להיות פשוטה- לקבל את זה שהעולם והחיים לא בידים שלך תמיד. אז החופש הזה יהיה אחר, ככה ה' רוצה. אז לא יהיו טיולים ונסיעות, בסדר. אז הבישולים לא יהיו מתוקתקים, אולי יהיה בכי וקושי ולחץ, בסדר. יהיה בסדר. מותר לחיות, לרדת, לעלות, להיות.

 

(גילוי נאות... ילדתי פעמיים בחופש, והשנה אני הולכת ללדת בחופש פעם שלישית.. אני בהחלט סוברת שזה שטות ללדת בחופש, אבל מתברר שהמחשבה האלוקית היא שזה מה שהכי טוב לנו, אז בעז"ה מתפללת לזרום, וכל מה שכתבתי זה כמובן גם בשבילי).

איזה תגובה יפה.אבי גיל
תבורכי חיזקת גם אותי.
בריאות לכולנו ולידה קלה קלה ובידיים מלאות בעזרת ה'.
רעיון לחופש הגדולאמאשוני
אם אפשרי שלא תהיי בבית,
נניח אחרי האשפוז ללכת לבית החלמה, אח"כ לשהות עם התינוקי ואם יש לך שם עזרה אז לקחת איתך עוד ילד קטן...

כמו יולדת צעירה 😅

הגדולים ובעלך יסתדרו עם האמצעיים והבית יהיה תחנת רכבת מה אכפת לך...
אולי אפשר לקחת חוץ מהתינוק והקטן גם אחד בינוני ולהחליף בינהם...

סתם לדוגמה, עם בן ה6 שלי לא הייתה לי שום בעיה להיות איתו אבל דווקא בת ה4 היה יותר קשה כי היא פחות עצמאית,
וגם ביחד זה מריבות אינסופיות.

נגיד אחד בינוני יכול לעזור לך עם אחד בן שנתיים- כי אין להם תחרות בינהם על המקום בבית וכו'
ואם אצל ההורים יש עוד יד עוזרת בבישולים, מקלחות והכנסת מכונה
זה יהיה לך יותר קל מהרבה ידיים קטנות עוזרות אבל הרבה יותר בלאגן.

והטיפים הקבועים שלי: אף אחד מהילדים לא יפתח בעיות תזונה משבועיים שחיים על לחם עם גבינה, קרונפלקס וחלב
ולצהריים פתיתים עם שניצל תירס.

כל אוכל מעבר לזה- רווח נקי.



הטיפ השני זה לבשל מראש ולהקפיא.
אם אפשר לאחסן אצל השכנות ולהכין רשימה לבעל/ הגדולים שידעו ממי לקחת ומתי
שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונהאחרונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

עונהפרח חדש

1. נובה טי פעם אחת ופעמיים גיינפיקס

2. הנובה טי עשה כתמים כמה ימים לפני הוסת הגיינפיקס לא. חוץ מזה דימום רגיל עם שניהם

3. בהתחלה כן, וקיבלתי היתר גורף לבדוק מינימום בדיקות. הפסק יום ראשון ואחרון. כשראיתי שהכל בסדר אז כן בדקתי יותר

4. כן ולא.

כן כי זה מנע הריון

לא כי זה עשה לי בעיות גינקולוגיות אחרות ומסתבר שכנראה התקנים לא יושבים אצלי טוב..

עונה לךאחת כמוני

1. ג'ניפיקס

2. התקנתי אחרי לידה, כשהווסת חזרה האריך- כיומיים שלושה הכתמות לפני ועוד יום עד להפסק.

3. הרבה הכתמות, הקלות בשבעה נקיים

4.סהכ כן במיוחד שהייתי ללא ווסת מס' חודשים, אבל ברגע שהגיעה היה מבאס בגלל הנ''ל 

עונהאנונימית בהו"ל

1. נובה טי

2. הכביד במחזורים הראשונים אחרי ההתקנה, וקצת גרם להכתמות לפני הוסת בוסתות הראשונות. אחר כך היה די רגיל. ייתכן שהזמן להיטהר התארך ביום. לא בטוחה שזה קשור להתקן.

3. רק בהתחלה ואז באמת קיבלתי פסיקה מיוחדת אבל תוך פעמיים-שלוש זה הסתדר.

4. כן!

עונהממשיכה לחלום

1. מונה ליזה

2, האריך את הווסת ביום בערך והכביד את הדימום

3. אין דימומים בין ווסתיים ב''ה

4. במניעה הכי טובה שניסיתי


 

אני מאוהבת במחזור החודשי. זה משפיע פלאים על החשק;)

זה לא הורג לי את הספונטניות - מה שקרה עם הדיאפרגמה.

בקיצור

מבחינתי זאת המניעה הנבחרת

וניסיתי- גלולות הנקה, דיאפרגמה, שקפים ונרות

עונה גםאנונימית בהו"ל

1. מונה ליזה

2. לא

3. לא היו דימומים בין וסתיים.

4. מרוצה מאד. שגר ושכח.

עונה גםנויה12345

1. נובה טי

2. בהתחלה כן, מחזורין ארוכים יותר( האריך לי מ3 ימים ל5 ימים) וגם דימום כבד יותר אבל אחרי 4 חודשי הסתגלות הגוף שלי חזר לעצמו

3.היו ממש מעט, בהתחלה בהסתגלות קיבלתי היתר לבדוק רק הפסק, יום ראשון ויון אחרון

4. ממליצה מאוד. הייתי עם ההתקן תקוםה ארוכה מאוד וזה באמת שגר ושכח. מניעה מעולה בלי כל הבאלגן לש ההורמונים

בהצלחה


עונההמקורית

נובה טי

כן

כן. עם ליווי הלכתי צמוד הצלחתי לא להיאסר רוב הזמן

כן,עד שנהייתה לי דלקת באגן ונאלצתי להוציא, לא החזיק הרבה לצערי, 7 חודשים

עונהדיאן ד.

1. כנראה נובה טי, לא בטוחה

2. כן וכן. גם וסתות יותר כואבים יחסית

3. נראה לי שלא

4. הייתי מאוד מרוצה. מבחינתי היה הכי חשוב ללא הורמונים.

עונההתייעצות הריון
1. מונה ליזה

2. לא


3. מעט כתמים לפני


4. כן, עד שנכנסתי להריון עם ההתקן, חצי שנה אחרי שהתקנתי אותו! אז בדיעבד ממש לא מרוצה..

ממש מענייןגלי מטר
מה קורה כשנכנסים להיריון עם התקן? הרופא פשוט מוציא אותו כרגיל? או שצריך פרוצדורה מיוחדת? לקח הרבה זמן עד שקלטת שאת בהיריון? כי בטח ממש לא ציפית לזה
עונהעם ישראל חי🇮🇱

יצא לי לכתוב על זה כנה פעמים בשרשורים שונים

1. שמתי מירנה - דימומים לא פוסקים וכבדים כחודש ומשהו. ישמע יוזר אבל הרגשתי פיזית משהו זז לי בבטן .התייאשתי והוצאתי.

2. התקן נובה טי- גרם לי לדלקת חמורה באגן וברחם . לקחתי פעמיים טיפול משולב של אנטיביוטיקה בהפרש של כמה חודשים אחד מהשני . כמובן שזה גרם לבלגן רציני בגוף ובקיבה וזה גרם לי להקאות ושלשולים.

הרופאה המצליצה שכדי להפטר מהדלקת,צריך להכנס להריון. וזה מה שעשיתי...

בסוף זה עשה פעולה הפוכה ההתקן הזה 🤣מודה על הילד הזה אבל תכלס הגיע בזמן שלא הייתי בנויה נפשית... בקיצור

לא מתאים לכל אחת ....לרגישות שבינינו.

3. כל הזמן אומרים לשים תחתונים כהים .. קצת קשה לי עם זה

מה,אם יש דם אז מתעלמים ממנו כאילו לא ראיתי ?

ההתקן הזה ממש דפק אותי כי יש לי עד היום כל מני מכאובים טרום ובים וסתיים שלא היו לפני.

לגבי הדלקת שזה עלול לגרום, זה כתוב במפורש כתופעת לוואי לא שכיחה בעלון . שימו לב.

בהצלחה 

אני איתך עם הקטע של הכאביםפרח חדש

גם אני נהייתי עם כל מיני כאבים והרגשות מוזרות במהלך החודש

אולי סוג של דלקת כרונית (כמובן לקחתי אנטיביוטיקה לטיפול אבל כנראה זה לא ממגר לגמרי)

לא יודעת

התייאשתי לבינתיים מהתקנים

זה גוף זר לכל דברעם ישראל חי🇮🇱

אם תבינו את המשמעות

להכניס גוף זר לרחם

כדי שיגרום לסוג של "דלקת פעילה או לא פעילה"

וכך ימנע הריון. .. נשמע לי מזוכיזם

וזה באמת מתסכל

כי נשים דתיות אין להן ממש פתרון אחר ...

הלוואי שיהיה משהו כבר שמונע 100 אחוז בלי הורמונים וכשר הלכתית

אנימקקה

שמתי מונה ליזה

הרגשתי כאבי בטן לעיתים קרובות

עשה דימומים והכתמות כל.הזמן

אחרי חודשיים התייאשתי והוצאתי

עונהאנונימית בהו"ל

1. נובה טי

2. בהחלט

3. בהתחלה לא, בשלב מסוים כן. אבל אני לא יודעת אם זה קשור דווקא להתקן או לזריקות הרזיה שלקחתי במקביל. קיבלתי היתר לבדוק 3 פעמים, ראשון אמצע ושביעי.

4. היה ממש מעצבן לקבל כל חודש, וגם אז, הווסת היתה מאוד מאסיבית וארוכה. אבל אחרי 10 שנים של הריונות הנקות וגלולות סופסוף נהיה לי חשק נורמלי, מה שמשפיע עליי לטובה גם בהריון הנוכחי. אז בסוף זה שווה את זה. 

עונהשלומית.

1. מונה ליזה

2. ממש בקטנה

3. כן, להפחית בדיקות

4. כן. חוץ מאשר בתקופות עם הרבה כתמים 

עונה^כיסופים^

1. נובה טי

2. כן, אבל ככל שהחודשים עברו זה היה פחות משמעותי. בהתחלה היה איזור ה8 ולפעמים אפילו 9 ימים, ואחרי כמה חודשים (לא יותר מדי) היה סביב ה5-6 ימים

3. ב"ה לא היו

4. מאוד! המניעה שהכי אהבתי. הרגשתי שאני מחוברת לגוף שלי וזה נתן לי המון

עונהעל הנס

1.נובה טי כבר פעם שלישית,אז יש נסיון יש מה להשוות בין הפעמים

2.פעמים קודמות האריך ביום יומיים,הפעם לא תמיד הרבה פעמים יכולה לעשות הפסק ביום הרבעי.

3.בקודמים היו המון התמים בין ווסתיים השתדלתי להתנהל איתם נכון,רוב הפעמים הכתם היה דווקא ביום האחרון של ה7 נקיים,וזה היה באסה ממש.

הפעם אין שום דבר ממש.

זה כן גורם לי לכאבי תופת לפני המחזור ותוך כדי.וגם בקןדמים זה גרם לי לכאבים

4.אף פעם לא הייתי מרוצה משום מניעה אבל זה היה הכי פחות גרוע.עם גלולות נכנסתי להריון,והתופעות לוואי של ההורמונים הוציאו אותי מדעתי.

דבר נוסף אף פעם לא חיפשתי דווקא מומחה הלכתי למי שהיה פנוי באותו זמן.כולם היו בסדר.

עונהשמ"פ

1.נובה טי

2.כן וכן

3.קיבלתי פסיקה לעשות את המינימום בדיקות וללבוש שחור בשבעת נקיים. אחרי החודש הראשון לרב לא היה כתמים וכו'

4. מצד אחד ההורמונים היו קשים לי ממש מצד שני פה בלי הורמונים זה האריך לי את המחזור ל7-8 ימים וגם קיצר ל27 ימים שזה היה קשוח לי

היה דימום כבד מאוד וממש כאב לי כל ווסת ( לא יודעת אם קשור כי הוצאתי בווסת וב"ה נכנסתי להריון מיד אחרי )

אני שוקלת לעשות התקן הורמונלי אבל לדעתי אם זה לא היה הולך כן הייתי חוזרת לזה

מקווה שעזרתי 

עונהשיפור

1. התקן מונה ליזה

2. האריך את הוסת, אבל דווקא היה פחות כבד

3. היו דימומים רק בחודשיים הראשונים, והתקנתי כשהייתי טהורה אחרי לידה אז לא הייתה בעיה עם 7 נקיים

4. הייתי מרוצה מזה שלא הכנסתי לי הורמונים

עונהואילו פינו

מונה ליזה, היה מעולה כל עוד לא קיבלתי מחזור בגלל ההנקה. מהרגע שקיבלתי היה סיוט.

האריך מאוד. הכביד מאוד וגרם לי להיות ממש חלשה למרות שההמוגלובין היה תקין.

היו כתמים לפני ואחרי מחזור. היו הקלות לשבעה נקיים אבל לא תמיד זה עזר... וגם ההקלות היו אחרי אכזבות רבות. טבילה שנדחתה בשבוע בגלל בדיקה לא טובה ביום השביעי וכדו..

בגלל כל הכתמים לקחתי פרימולט נור כדי להאריך מעט את הזמן טהרה.  

והתחרפנתי מהכל.

הוצאתי את ההתקן ועברתי לגלולות..

אז ממש לא הייתי מרוצה.  

אני גםעוד מעט פסח

1. שמתי מונה-ליזה

2. כן וכן

3. היו קצת הכתמות לפני המחזור, לא אחרי.

4. היה זוועה. המחזורים הפכו לבלתי אפשריים, כי חוץ מדימום ארוך-ארוך הם לוו במיגרנות וכאבי מחזור ששיתקו אותי יומיים שלושה כל חודש. ויצא שהיינו מותרים בערך עשרה ימים בחודש.


אח''כ עברתי למירנה וקיבלתי את חיי בחזרה.

שמתי התקן נחושת, לא יודעת איך קוראים לוממתקית

זה מה שהרופאה המליצה לי...
2. המעיט דימום ביומיים הראשונים ואז פרץ של דימום ליום אחד- סיוט. וזהו
3. כן יש לי בין וסתיים אבל אצלי זה גם קשור לצוואר רחם רגיש, בהחלט יש לי פסיקות מיוחדות בגלל מצבי.
4. לא מרוצה, הייתי מעדיפה להימנע מגוף זר בגוף
אבל אין לי ברירה ואין לי משהו אחר. מרוצה כי אני לא בהריון ב"ה ותכלס מרגישה רגיל ומתנהגת רגיל כאילו אין לי כלום.

לפני כמה שניםשיח סוד

ניסיתי נובה טי

לעולם לא אחזור אליו

האריך והכביד מאוד ווסת

היה מלא בין לבין כתמים

קיבלתי היתר לראשון ושביעי אבל לא ממש עזר

לא ממליצה בכלל


חצי שנה של סיוט היה, ועוד אחרי לידה ראשונה עם כל הלחץ שבדבר.


(אבל כן שמעתי בנות שהיו מרוצות ממנו אז זה די אינדיבידואלי)

עונה גםאשת בעלי

1 התקן נחושת לא הורמונלי- מה שהיה בבית מרקחת של הקופה

2. האריך והכביד בעיקר חצי שנה אחרי ההתקנה, אחר כך נרגע מעט . אבל עדיין נורא נורא קשה המחזורים.

יכולים להיות פתאום מחזורים עם שטפי דם מטורפים כמו אחרי לידה. יכול להיות גם בגלל שאני עם ברזל גבולי

3. היו דיי הרבה כתמים וכו שוב, בעיקר בחצי שנה ראשונה היו המון , כל שבעה נקיים היו בגדר סיוט פלוס פלוס . כיום שנתיים פלוס אחרי ההתקנה כבר כמעט אין כתמים, יש רק לפני מחזור יום או יומיים.

היו הקלות - בדיקות רק ראשון ושביעי

4. מרוצה בהתחשב במכלול. אבל כשמקבלת מחזור מטורף קצת תוהה אם זה שווה את זה

עונהמחכה להריון

1.נובה טי (נחושת)

2.כן הווסת תמיד היתה לי 4-5 ימים עם ההתקן 9 ימים,

3.לא

4.מרוצה חוץ מהדימום הארוך..שוקלת להבא התקן הורמונלי..

וואו אני קוראת את התגובות וחושכות עיניכבתחילה
אם היתה לי איזה מחשבה לעתיד לשים התקן לא הורמונלי, אחרי השרשור הזה לא יודעת אם אעיז.

עצוב שאין פיתרון לא הורמונלי לנשים דתיות. 

אני כבר לא מעיזה בכלל 🙄פרח חדש
ולמרות זאת אני ממליצה תמיד לנסות ורק אז לפסול 
יש, דיאפרגמה היא פתרון. בשבילי לפחותהמקורית
לא קראתי את כל התגובותאמאשוני

מהניסיון שלי מנע כמו שצריך.


יש לי הפרשים של:

שנתיים ורבע

שלוש ורבע

שלוש ושלושת רבעי

ואחרי האחרון גם היה לי התקן לא הורמונלי לכמעט 3 שנים (ואז עברתי למירנה על רקע מילואים, לא קשור להתקן)


לכל ההריונות שלי נכנסתי בפעם הראשונה.

מה שאומר שהפעמים שלא נכנסתי היו כי המניעה עבדה כמו שצריך.


להתקן לא הורמונלי יש אחוזי מניעה טובים.

יותר פיקנטי לספר על המקרים שלא מנע מאשר הפוך.

לא יודעת מה השיקולים שלך אבל לא כדאי שסיפורים יפחידו אותך אלא להסתכל על עובדות.

בעיקר סעיפים 2,3 כאן בסקר מטרידים אותיכבתחילה
כי לא מספיק שצריך לעבור את הטרללת של אסורים כל חודש-בדיקות-מקווה , גם להוסיף מחזור כבד וארוך ודימומים בין וסתיים..🤦

כאילו, למה אנחנו צריכות להיות מלאות הורמונים בשביל לא לעבור את כל הסאגה הזאת..

עונהרוצה לשאול שאלה

1. התקן נחושת לא הורמונלי - הכנסתי בחו"ל וזה לא קיים בארץ אבל אני חושבת שהוא מקביל לנובה טי

2. האריך אולי ביום, הכביד - כן מאוד, הייתי צריכה טמפון ופד ולהחליף כל שעתיים... אחרי יומיים שלוש זה התמעט

3. לא בין וסתיים, עושה בדיקות בראשון, רביעי ושביעי

4. בעיקרון זה סוג של שגר ושכח, ואני אחרי הרבה זמן של מניעה הורמונלית אז יש בזה מעלות, אבל זה עשה לי כאבים מטורפים באגן משהו לא נורמלי, כרגע מתלבטת אם להשאיר או לא.

תבדקי שאין לך דלקת...עם ישראל חי🇮🇱

זה סופר מסוכן ואם לא מטפלים יכול להביא לאי פיריון חלילה, מניסיון.

לא מבינה איך ממשיכים לשווק את המוצר המסוכן הזה.

מסכימה. לי היה ככה עם הלא הורמונליהמקורית

והיה דלקת באגן. לכי להיבדק ותוציאי אם צריך

האמת שנבדקתי איזה שלושה שבועות אחרירוצה לשאול שאלה

לא יודעת אם בדקו ספציפית לדלקת אבל אמרתי שכואב לי והוא עשה א"ס די מקיף ואמר שאם זה ממשיך אחרי ארבעה שבועות הוא יכול להוציא לי אם אני רוצה, שאלתי אותו אם יש בעיה להמשיך ככה כי לא היה בא לי להוציא עדיין אז הוא אמר שזה בסדר כל עוד אין עוד תסמין חוץ מהכאב הזה. והוא רופא מקצועי שקיבלתי עליו המון המלצות. 

ובאמת הכאב נעלם אבל חזר שבוע לפני מחזור כאבים נוראיים ואז ברגע שמתחיל המחזור זה מתמעט ואז נעלם וכו'... זה יותר כן נשמע כמו תגובה ספציפית להתקן אבל הלחצתן אותי אולי אני אבדוק את זה שוב עם הרופא...

גם אצלי הוא היה במקום האמתהמקורית

אז לא יודעת מה להגיד

נבדקתי אצל 2 רופאי נשים + מיון נשים

הכל היה נראה תקין מבחינת ההתקן אבל כאבים נוראיים, והיומלי גם דימומים האמת אבל. הסתובבתי ככה כמה שבועות עד הברורים וכו, ואז יום שישי אחד נמאס לי והלכתי למוקד והוצאתי. במיון לא רצו להוציא לי..

 ראיתי כוכבים אחרי זה כמה שעות, צמרמורות בגוף, אמאלה. קיבלתי גם אנטיביוטיקה


 

אבל הקלה

עונה, מורכבכובע שמש

1. פעמיים ג'יינהפיקס ופעם פלקסיטי. נובה טי לא התאים למבנה רחם שלי (עד שעברתי להורמונלי מסיבות שתכף אפרט)

2. הווסת שלי גם ככה כבד וזה הכביד עוד יותר. 

3. היו מעט כתמים בהתחלה עד שהסתדר. בודקת ראשון אמצע ושביעי בלבד. בכללי שלא ב7 נקיים לובשת רק תחתון כהה.

4. הייתי מרוצה עד שנכנסתי עם זה להריון.... פעם עם ג'יינהפיקס ופעם עם פלקסיטי, מאז עברתי למירנה - הורמונלי וממש ברכה, בקושי מקבלת ווסת וזו ממש הקלה משמעותית בשבילי. גם נחשב למניעה יותר משמעותית למרות שהסיכויים נמוכים בנחושת, אבל אני נחשבת למאוד פוריה (לדברי הרופאים). עם אמצעים הורמנליים אחרים ממש סבלתי ובהתקן לא. חוץ מקושי בחזרה למשקל לפני ההריון, אך זה לא מוכח.

בהצלחה!

עונהאורוש3אחרונה

1- בלרין

2- הכביד, האריך לפעמים ביום אבל עם הרבה שאלות לרב ולחץ סביב הפסק ובדיקה.

3- התחילו כתמים קצת לפני. צבעוני ומינימום בדיקות.

4- שאלה. לפני כן הייתי עם גלולות שכיבו לי את החשק בקטע קיצוני. אז זה עזר לזמנו. מצד שני המחזורים שלי קצרים מאוד אז כל יום של כתמים או הארכה היה משמעותי וזה די גמר עלינו גם. אז לא יודעת. בפועל זה היה לפני שנים ולא חזרתי לזה בהמשך. חזרתי לגלולות. 

5- נקודה נוספת. אחרי קיסריים לפעמים הכל גבוה. ואז ההכנסה וההוצאה מורכבות. וזה כואב. 

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234אחרונה
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

וכןoo

יש לא מעט אנשים שעצרו את חייהם

זו בהחלט בחירה


אני לא עצרתי אפילו ליום אחד

לחיות את החיים זה יותר חשוב מהתמגנות עם מחיר גבוה

לא לנסוע בינעירוני זו לא אופציה מבחינתי

עבודה יציאות

בקיצור לחיות

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234אחרונה
אשמח להתייעץ - מטפלתאמא טובה---דיה!

המטפלת של הבן שלי (בן שנה) צריכה ללדת בעז"ה בערך בל"ג בעומר, ואני מתלבטת אם אחרי פסח להחזיר אותו אליה ואז אחרי שלושה שבועות הוא יעבור למישהי אחרת, שאז אני חוששת שההסתגלות תהיה קשה יותר (אני לא יודעת כמה הוא זוכר את המטפלת אחרי החופש הארוךךך הזה), או להעביר אותו מייד למטפלת החדשה.

 

למטפלת הרגילה יש ממ"ד בבית, והיא אמרה שהיא פותחת גם אם לא יחזרו למסגרות, ולמטפלת החדשה אין ממ"ד.

 

ואם אני מעבירה אותו למטפלת החדשה מייד אחרי פסח זה גם אומר לשלם כפול על הזמן הזה, אבל יש לי אפשרות כלכלית לזה, אז אם זו האפשרות הטובה אני אעשה את זה.

 

(וסתם מעצבן שהיא דורשת תשלום מלא על כל התק' של המלחמה, אבל זה נושא אחר...)

את צריכה לעדכן מעכשיו?איזמרגד1
אולי פשוט לחכות ולראות אם המסגרות יפתחו או לא ולפי זה להחליט
הייתי שולחת לשלושה שבועות עם ממדמקקה
גם אני, אבל לוקחת אותוכורסא ירוקה
פעם פעמיים לפני להכיר את החדשה לקצת זמן, ומסבירה לו על השינוי
הוא יבין את ההסברים בגיל שנה?אמא טובה---דיה!
אני חוששת שהוא אפילו לא זוכר את המטפלת הישנה, ואז תהיה תק' הסתגלות, ועד שהוא יתרגל הוא יעבור למישהי אחרת...

נראה לי שאם לא יחזרו למסגרות אני בכל מקרה לא אשלח, גם ככה יש עוד ילדים בבית...

אם הוא בן שנה ויש לך אפשרות שיהיה איתךממתקית

זה הכי טוב.
להחזיר למטפלת הישנה, ושוב להוציא ממטפלת ולהעביר לחדשה נשמע מסובך מידי...
וכל זה אחרי שהסתגל והיה בהפסקה בגלל מלחמה/חגים... זה מבלבל והוא פיצי.
אם את עדיין לא חוזרת לעבוד ויש לך אפשרות כלכלית ופיזית, אין שאלה בכלל, לטובתו תישארי איתו.
כשתחזרי לעבוד בע"ה תכניסי אותו בהדרגה למטפלת החדשה (וחסכת לו פה בלבול חוזר ממטפלת ישנה לחדשה ובמדינה שלנו לכי תדעי עוד מה יהיה...) בבטחה ובטוב. (ונקווה שעד אז תיגמר המלחמה)

אם יחזרו למסגרות יהיה לי קשה להישאר איתואמא טובה---דיה!
בבית.

הבעיה היא שיכול להיות שיחזרו רק למקומות עם מרחבים מוגנים, כלומר כשעדיין יהיו אזעקות, ואז הגדולים יחזרו ואני אחזור לעבודה, ואצטרך להחליט מה לעשות איתו.


אני בעיקר עצמאית, אז אני יכולה להחליט לעבוד פחות בזמן הזה, אבל זה יהיה לי קשה נפשית...

וואי באמת דילמה.ממתקיתאחרונה

אבל אם ת עובדת, אין מה לעשות הוא צריך מסגרת...
כלומר אין לך ברירה כל כך, לשלוח אותו למפלת הראשונה וכשהיא תצא לחופשת לידה להעביר אותו בתיווך שלך ובשלבים שלא יהיה לו קשה.

גם הפרידה מהמטפלת הישנה חשובה, שיהיה תהליך כלשהו

הוא יבין חלקיתכורסא ירוקה
ככל הנראה הוא כבר לא זוכר את הישנה. אם יש לך אופציה לא לשלוח אליה בעיני עדיף. אבל אם את צריכה מסגרת אז פשוט להסביר לו
תהיי רגועהעוד מעט פסח

לשלוח למטפלת בלי ממ''ד?

נראה לי זה ממש תלוי כמה אזעקות יש אצלכם.

אם מורידים את שיקול הממ''ד- נראה לי שבהחלט עדיף למטפלת החדשה.

אבל אם את גרה באזור שכן יש בו אזעקות, הייתי מחזירה למטפלת הרגילה. כי לשלוח למקום בלי ממ''ד זה סכנה ממש, ומקווה שתוך 3 שבועות המלחמה תיגמר.

אני מירושלים, לאחרונה אין פה הרבה אזעקות.אמא טובה---דיה!
אבל לא יודעת אם לסמוך על זה.

אולי יעניין אותך