חברות יקרות,
אני אמורה ללדת באמצע החופש, די מתי שנגמרות הקייטנות.
איך עושים את זה?
ברוך ה' הרבה ילדים, כולם בבית,
בעלי יהיה בחופש בערך בשבוע של הלידה (נס)
אני חוששת, איך אסתדר עם כולם?
אני חוששת שיהיו בבית רעש ועומס שלא יאפשרו לי מנוחה, שלא אתן לעצמי לנוח נורמלי, ואחזור לתפקד מהר מידי,
כי ארחם על הילדים שזה החופש שלהם והם צריכים פעילות,
ובאמת מן הסתם הם יהיו משועממים, כולם כל היום בבית, אחד על השני, בלי תעסוקה.
לא אמורות להיות קייטנות בזמן הזה (אב אלול), נסיעות איתם וטיולים, מבחינתי לא בא בחשבון, ובעלי עובד.
איך אני אתפקד בלי שינה סבירה בלילה, קימה להנקות, ובבוקר להיות עם כל הילדים?
גם מהצד הרגשי, איפה הפרטיות שלי, הרוגע, הזמן לעכל את הלידה והשינוי?
שנת הלימודים מתחילה בכ"ב אלול, איך אסתדר עם בישולים לחגים, ילדים בבית ותינוק חדש (ואני בלי כח)?
ואחר כך, שבוע אחרי התחלת הלימודים, שהוא שבוע עמוס רגשית, שוב חופשים של החגים.
ולחזור לעבודה ולימודים אחרי החגים, איך???
אני חוששת שאהפוך לסמרטוט, שאהיה עיפה ומדוכדכת, ואעשה יותר מהכוחות שלי.
ואיך להכיל את הפרידה מהילדים הגדולים שיוצאים לפנימיה פעם ראשונה, וכל זה כמה שבועות אחרי הלידה?
ואיך מתמודדים עם כל ים ההוצאות של החופש והלידה? ברית, עגלה, ספרי לימוד, קניות ליוצאים לאולפנה/ ישיבה, יציאות ופעילויות לחופש, בריכה, בגדים לחגים, בישול לחגים, איך נסתדר עם כל זה?
ואיך לתת לכל ילד את הצומי שלו שהוא ראוי לה בתוך כל הסלט הזה?
האם יהיה לנו שמח וטוב בתוך הקושי?
יהיו לבעלי ולי כמה דקות ביום להחליף מילה ולזכור שאנחנו קיימים?
ולגבי עזרה, כל כך לא בא לי שהבית יהפוך ל'תחנת רכבת' , שעוזרים יכנסו ויצאו כמו שהיה בלידות קודמות (ואני מודה להם כמובן)
אבל, הפרטיות שלי, איפה היא?
בקיצור, עצות, כיווני חשיבה והבנה יתקבלו בברכה ,
תודה יקרות על המקום.
(אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)
