נכון זה תלוי - רופא מרוויח או הרבה או המון.

לגבי פסיכולוג - מסכים ב 100%

יש מספיק במשפחה.

בא נאמר - כדאי שיהיה בן\בת זוג שיממן את המשפחה ל 10-15 שנה עד שהאסון הפיננסי הזה נגמר.

וגם - המסלול תחרותי ושום דבר לא מובטח.

לעומת זאת ברפואה ברגע שהתקבלת(וזה אכן לא פשוט) - גם אם תשים שם חמור אחרי 7 שנים ייצא לך רופא, והוא ירוויח משכורת יפה מאוד.

הענין הוא שגם אם יש איזשהו "שכר שעתי" שקרי כלשהו, בסוף אין שום קשר בין המשכורת שיוצאת לשכר מינימום.

וברצינות, יש גוגל. מה שאתה כותב פשוט לא נכון.

https://www.health.gov.il/services/committee/german/doclib/17092013_a.pdf

שים לב ששכר מתמחה דרגה 3 הנמוך ביותר הוא מעל 20,000 ש"ח

למיטב ידיעתי כדי להיות פסיכולוגית את צריכה לפחות תואר שני. 

השלב הראשון הוא לבדוק לעומק כל מקצוע. 

אפילו אם את מתייחסת רק לפן הכלכלי (שזה חבל בעיניי, ואפרט אח"כ) - תבדקי לעומק כמה עולה כל תואר, כמה סביר לעבוד תוך כדי התואר, ומה יכולת ההשתכרות שלך אחר כך. אל תבדקי ממוצע, זה לא ייתן לך הרבה. תבדקי איך מגיעים לשכר (לדוגמה: מן הסתם יש הבדל בשכר בין רופא בקופ"ח שעובד 8-16 לבין רופא בבי"ח שעושה משמרות לילה ושבתות. אם תרצי לעבוד בשעות קונבנציונליות, משכורת של מי שמרוויח במשמרות קשות לא רלוונטית לך). 

אבל אל תתמקדי רק בפן הכלכלי, וגם לא בלימודים. חשוב לשים לב לתקופת הלימודים, אני לא אומרת להתעלם מזה, אבל בסוף הלימודים הם חלק קטן יחסית מהחיים, והעבודה עצמה תימשך בע"ה הרבה יותר. 

תחשבי על אופי העבודה: גם רפואה וגם פסיכולוגיה הם מקצועות לא פשוטים נפשית. תוכלי לעמוד בזה לאורך זמן? 

חשוב לך להיות אמא עם נוכחות גדולה בחיים של הילדים שלך? אני לא יודעת בת כמה את, ואולי עכשיו זה נשמע לך רחוק, אבל את מתכננת עכשיו עשרות שנים קדימה. דברי עם אימהות רופאות ופסיכולוגיות, ונסי להבין איך הן משלבות בין העבודה להורות. איך השילוב הזה נשמע לך? היית רוצה שכך החיים שלך יראו? 

אני מאוד מאוד מאוד ממליצה לך לדבר עם אימהות שעוסקות במקצועות האלה. 

הייתי במקום שלך מבחינת הרצון להגשים את עצמי, וחשבתי שזה שאני אישה לא אמור להפריע לי לפתח קריירה וכו'. בנס בחרתי בסוף במקצוע שמתאים לאימהות, מתוך מחשבה שאוכל להמשיך ממנו לקריירה מדעית. כשנולדה הבת הראשונה שלי החלום על קריירה מדעית נעלם כלא היה. סדרי העדיפויות שלי השתנו דרמטית, והבנתי שלהיות עם הילדים מספר שעות משמעותי ביום חשוב לי יותר מפיתוח קריירה. אם היית אומרת לי את זה בגיל 18 הייתי מתקוממת, אבל פתאום כשהייתי אמא תפיסת העולם שלי השתנתה. אני לא היחידה - אני מכירה נשים שעשו הסבה ממקצועות "נחשבים" למקצועות שמתאימים יותר לאימהות (שגם זה לא פשוט. הסבה מקצועית כשיש ילדים זה לא כיף בכלל). 

אני לא אומרת שבהכרח צריך ללכת למקצועות שמתאימים לאימהות. אני כן אומרת שתחשבי על זה טוב טוב, כי את מקבלת עכשיו החלטה שתשפיע על עשרות השנים הבאות, ואת צריכה לקבל אותה לא רק לפי מה שנשמע מלהיב עכשיו, אלא גם לפי מה שיתאים לך בעוד 10 שנים ויותר (עד כמה שאפשר לדעת, כמובן. לשמוע מניסיון של אחרים זו הדרך הכי טובה לשער מה יתאים לך, אני חושבת). 

ברפואה - כולם מסיימים. כולם רופאים. כל מי שסיים תואר ראשון ימשיך לדוקטורט.

בפסיכולוגיה נאבקים על כל מקום. 

בתואר, בהתמחות, ואחר כך בשוק הפרטי.

אני קיבלתי רושם קצת אחר. זה ממש מפתיע אותי.

החומר לא קשה?

רפואה ופסיכולוגיה הם שני תחומים מאוד מאוד שונים אחד מהשני. אופי הלימוד והבסיס המחקרי שלהם שונה לחלוטין. 
רפואה לא דומה לפסיכולוגיה יותר מאשר נגרות דומה להנדסת תכנה. אפשר להגיד שבשניהם לומדים מבנים רק שבנגרות מדובר במבנים של עץ מלא וסיבית ובהנדסת תכנה מדובר במבנים של עצים בינאריים ועצי חיפוש... 

(יש התמחות בפסיכיאטריה, אבל גם אז, יש הבדל גדול בין פסיכולוגיה לפסיכיאטריה). 

ומניסיון שלי ושל הרבה אחרים - גם אם מאוד מתעניינים ואוהבים תחום מסוים, הוא עדיין יכול להיות מאוד מאוד מאוד קשה. 

אני מאוד התעניינתי במה שלמדתי בתואר השני שלי - אבל ירקתי דם במהלך כל התואר כדי לסיים אותו ורבים מחבריי לתואר לא הצליחו לסיים אותו למרות שהם מאוד אהבו והתעניינו בתחום. 

מה יכול להיות קשה בתואר שני? 

כמויות עצומות של חומר מורכב ומסובך. 

רוב המבחנים בתואר השני שלי, למשל, היו עם חומר פתוח - היו מבחנים שהייתי נכנס אליהם עם שלושה ספרים של כמה מאות עמודים כל אחד, הרצאות, תרגולים, סיכומים טובים שמצאתי ברשת ועוד - ועדיין זה לא כיסה את כל החומר. 

וזה עוד לפני עבודת המחקר שצריכים לעשות וזה יכול להיות מאוד מאוד לא פשוט. 

לעבור את זה פעם אחת זה סיוט, ואת כותבת כאן על לעשות את זה פעמיים? 

נשמע לי מאוד לא ריאלי ודי תמים.

אני לא חושב שאת מבינה עד הסוף במה דברים אמורים, אבל שיהיה לך בהצלחה. 


 

אגב, רופאים זה לא רק שבע שנים. זה גם התמחות, ועוד אחת אולי. וזה גם לא נגמר שם.

יש לי במשפחה רופא, הוא כבר לא בן 30 בדיוק... ועדיין לומד ה-מ-ו-ן.

באמת כדאי לדבר עם רופא על זה.

להוסיף על זה לימודי פסיכולוגיה - תואר 1 + 2 + מתאם + התמחות...  זה פשוט לא מציאותי.

אלא אם כן את סופרמן, ולא מתכננת משפחה וילדים.

שמחתי לעזור.

אבל מהדברים שכתבת נראה, על פניו, שאת לא מבינה. 
 

משפטים כמו: 
"זה (רפואה ופסיכולוגיה) בערך אותו דבר , בשניהם לןמדים את מבנה הגוף . רק שבפסיכולגיה זה מבנה הנפש",

"ברגע שאתה אוהב מקצוע ודבוק מטרה לא חושבת שמשהו קשה בעינייך", 

"מה יכול להיות קשה בתואר שני ?",

"סביר להניח שאני העסוק בשניהם".

נראים מאוד נאיביים. (שלא לומר, שגויים לחלוטין).

יש לי שלושה קרובי משפחה (ואני מדבר על קרבה ראשונה) שהם רופאים. שניים מתמחים וחברה מאוד טובה של אשתי היא פסיכולוגית ואני די מעודכן במה שעבר ועדיין עובר עליה. 

שוב, שיהיה לך בהצלחה.
 

כפי שכבר כתבו לך, תואר שני בפסיכולוגיה כדי לעבוד בתחום הוא חובה ואז גם יש צורך בשנה או שנה וחצי (אני לא בטוח) של סטאז' - וכמה שקשה להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה, הרבה יותר קשה לקבל תקן לסטאז'... 

כלומר, כדי לטפל באנשים כפסיכולוגית, את תצטרכי ללמוד לפחות שש שנים בהם תרוויחי מעט מאוד והסיכוי שלך בסופו של דבר להגיע ליעד, הוא מאוד נמוך. 

רפואה לומדים שש שנים, שנת סטאז', 4 שנות התמחות ואם רוצים גם לראות כסף בסוף התהליך, אז כדאי גם לעשות תת התמחות. (למשל, 4 שנים של התמחות באורתופדיה ואז עוד שנתיים עד ארבע שנים תת התמחות בפציעות ספורט). 

במהלך ההתמחות, אפשר להגיע למשכורות סבירות יחסית - אבל העבודה כוללת תורניות ומשמרות רצופות של 30 שעות, סופי שבוע וחגים. 

מבחינת שעות, זה יוצא פחות ממינימום. בפועל, התלוש יוצא בסדר. 

רק לאחר ההתמחות ורצוי גם תת התמחות, אפשר לפתוח קליניקה פרטית ולעשות כסף - וזה תלוי מאוד בתחום ההתמחות. 

מי שבוחר להיות מרדים או נוירוכירוג, כנראה לא ממש ירוויח הרבה בקליניקה פרטית. 

אורתופדים או רופאי עיניים, יכולים לעשות כסף מעולה. 

שוב, כל הסיפור לוקח לפחות 11 שנים עד שבאמת מתחילם לחיות. 

מבחינה כלכלית נטו, אני חושב שהכי משתלם זה ללמוד מדעי המחשב או הנדסה

לגבי עלות הלימודים - שנת לימודים עולה כ-10,000 שקלים (באוניברסיטה. רפואה יש רק באוניברסיטאות). 

אז אם גרים עם ההורים ולא מוציאים יותר מדי, אין סיבה להגיע לסכומים שציינת.

בנוסף, יש המון מלגות שיכולות לעזור לממן את הלימודים ואפשר גם למצוא עבודה במשרה חלקית.  

בהצלחה.

קורסי ai זה שם מאוד כוללני להרבה דברים. זה תלוי מאוד מה הצרכים שלך

באופן כללי עדן ביבס הוא אחד הצותחים בתחום. הוא מנגיש את החומר בצורה מאוד ידידותית

לא מעט מהחומרים שלו הם בחינם או במחיר סמלי. יש דברים מתקדמים יותר בתשלום

שווה לעקוב אחריו

זה לא להזדקק

גם לא לקורסים

לדבר איתו/ ה בשפה שלך ולקבל תשובה מותאמת

אם מתמידים הוא לומד את השפה/ הסגנון/ הפרטים ומתאים את הדאטה וההמלצות בהתאם

הוא נהיה כמו כל דבר בעולם SKILL שמי ששולט בו מצליח להתקדם הרבה יותר חזק עם הכלים הקיימים. זה נכון שהם מנסים להשתפר ולעבוד יותר טוב בשפה טבעית.

לשימוש שוטף אישי/ עבודה בסיסי

לא צריך לדעת יותר מדי

אלא בעיקר להתנסות

להתנסות זה תמיד נכון בכל דבר.

יש היום הרבה אנשים טובים ומקסימים שדואגים לציבור ורוצים ללמד אותי איך להשקיע בשוק ההון או איך להשתמש ב AI המשותף לכל אלה, הוא האינטרס הכלכלי. כולם רוצים כסף על דברים שניתן ללמוד לבד. בעיקר תתרחק מאלה שאומרים לך שהכל חינמי ומזהירים אותך מכאלה שרוצים לקחת ממך כסף.

פיזי או ניירות?

יש בארץ ויש בחו"ל כמה אפשרויות

ואפשר לעבוד אונליין מכל מקום בקוסמוס

לקבל משכורת ישראלית ולשלם הוצאות בבהט.

עובדי הייטק, אבל גם כל מיני מטפלים למינהם שיכולים לגבות 300 שקל לשעה לפגישת זום.

לכל מיני מטפלים למינהם

או סתם קונספירטור?

בנוסף, אדוני מוזמן לעשות רילוקיישן לכל מדינה שהיא אם משלח ידו מאפשר עבודה מרחוק.

גם כלכלן וגם כל אדם שיש לו תוכנית כלשהי למחר בערב.

איזהו חכם הרואה את הנולד, חכם, לא נביא.

לא חייבים להיות נביאים או קונספרטורים, יש מלחמה יקרה מאוד ויש גירעון וזה לא אזרחי מונגוליה שימלאו את הבור, תעשה לי טובה, אתה יותר אינטליגנט מהתשובה המטופשת הזו שיצאה לך מהמקלדת.

אם תקום ממשלה בלי החרדים ישללו להם הרבה תקציבים ואז לא יצטרכו לעלות מיסים (או רק קצת)

החוב הזה הוא רק מספר לצורך ריבית

אין באמת יכולת לגבות מהם את הכסף אם לא ירצו לשלם

בנתיים הם משתמשים בכסף כדי להתפתח

לא צריך להפיץ קונספירציות בצורה מסודרת כדי שאנשים יתחילו לתרחש את הגרוע ביותר. ולהבנתי זה מה שקרה. אף אחד לא רץ ואמר "הייתה מעילה" אלא הודלפה הגעתם של החוקרים ואז רב-סרן שמועתי קיקד-אין.

ותביעות לא יכולות להעלות את מניית הבנק

בחודש הכנסה בגילאי הפנסיה.

עד הפנסיה שלך הכל ישתנה, הטכנולוגיה תשתנה והיוקר יאמיר יהיו הרבה יותר שנים לחיות והרבה יותר תרופות והאינפלציה תעלה, זה תמונת מצב של עכשיו.

במציאות, לעומת זאת, אפשר להתווכח על שורות רבות בכתבת הנהי הזו, וכמעט על כל מספר ומספר שם.

יגיע הזמן שאנשים יבקשו לא להזדקן.

לא יודע איך זה מסתדר עם הלכה. אבל בעיניי זה לגמרי עניין.

או לחילופין להשקיע את הכסף של הסיגריות בפנסיה שלך

איכס

אצל האנשים סביבי. שהופקד להם לפנסיה כל השנים,

דווקא בגיל השלישי יש להם יותר רווחה כלכלית לעומת החבר'ה הצעירים.

סיימת לשלם משכנתא.

קצבת פנסיה מסודרת

אז נכון שיש הוצאות, אבל למי שיש פנסיה מסודרת (לכולנו אמור להיות אם לא עבדנו בשחור) נצליח להסתדר.

רוב החברים מאוד רחוקים מהפנסיה שאמורה להיות בגילם, מאוד מאוד רחוקים.

אנשים לא עובדים בעבודה מסודרת עד גיל מאוחר.

ישיבה, צבא, אקדמיה, עבודות זבל למיניהן.

העשור הראשון לעבודה הוא הכי קריטי ובקריירה של 40 שנה, בגלל אפקט הריבית דריבית הוא יהווה כמחצית מהחיסכון הפנסיוני.

לאנשים פשוט אין מושג לגבי זה, לאנשים אין כסף לחיסכון פנסיוני גם עם החוק החדש.

בטח עצמאים שלא באמת מפקידים לפנסיה.

שלא לדבר על גירושין.

אנשים גם עוצרים קריירות באמצע מכל מיני סיבות, אנשים מפסיקים לעבוד, עקרי בית, מחלות, ילדים, הסבות מקצוע.

הם בונים על זה שאנשים ישלמו "כל מחיר" בשביל לחיות. גם בגיל 80. ואז דברים מתייקרים יותר ויותר (מישהו אמר תרופות מחוץ לסל?).

בגדול מה שהיה צריך לעשות מולם זה חרם צרכנים, אבל זה לא יקרה כי חרם צרכנים משמעותו אנשים שיסכימו למות.

אתה מדבר על דברים שהיו קיימים עד היום?

או דברים שלא היו קיימים לפני עשרים שנה, והיום הם כן, ולכן אנשים מוכנים לשלם אותם?

זה שהיום לפתח תרופה עולה מליארד דולר ויש 20 שנים להחזיר את הכסף (אחר כך פוקע הפטנט). אז התרופה נהיית יקרה להחריד ואחרי 20 שנה יש גנרי שעולה עשירית.

פעם היה יותר זול לפתח תרופות, פחות בדיקות למינהן. זה הופך כל דבר חדש לפשוט יקר מדי ולעמותות חולים ממומנות על ידי חברות תרופות שעושות הפגנה להכניס את התרופה היקרה "לסל" כלומר לכספי מיסים במקום להתחרות בשוק חופשי.

זה לא באמת יקר יותר כמו שזה חדש

תרופות חדשות היום עולות פי כמה לעומת תרופות חדשות אי אז לפני 30 שנה.

בהודו יש חוקי תרופות קצת אחרים. מה שמאפשר בתורו למערביים לפעמים ליסוע לשם ולחפש חיקוי זול לתרופה היקרה שלהם. כמובן שאסור לייבא אותה ארצה כי זכויות יוצרים וזה.

עומר מואב הוא סופר מומחה במקצוע שלו ושמאלן קיצוני בשאר הזמן. כלומר אם מסננים אותו זה אומר שהוא חושב שסמוטריץ' טוב ואפקטיבי לבוחרים שלו.

מצאתי מאמר דעה.

הדבר היחיד שאפשר לקבל כביקורת זה את העובדה ש"אין הרבה רפורמות כלכליות" שאפשר לכתוב על שמו בסוף הקדנציה - וגם זו ביקורת עם אפס יושרה לא רק כי רפורמות זה לא לחיצת כפתור (בטל לא בשנות מלחמה) אלא בעיקר כי הוא ניסה בכל כוחו ופשוט הפסיד למערכת דורסנית ומאובקת.

אבל הרי אני עצמי פרסמתי כאן ביקורת חדה פי מאה מזה, וכרגיל מנסים גם להתעלם וגם להדוף בכל מיני בוקי סריקי נלעגים.

אולי התסמין הברור מכולם לאופי הקטסטרופי של זמן תפקידו במשרד, הוא הבהילות להנחיל איזו אידאה כאילו הוא מבוגר אחראי. זה בעיניי מעיד כאלף עדים על בהלה שהוא חש, כשהוא כן מודע לילדותיותו שאין בה קמצוץ של התאמה לכזה תפקיד.

למותר לציין את ההתווכחות האינפנטילית עם עובדות, כמו סיפור הגירעון והוויסקי, שקרן המטבע הבינלאומית היא שהכריעה בעניין - הגם שבאיחור רב, כפי שתמיד זה הבסיס לאורך הנשימה של הכזב - שברור לגמרי שהמשרד, אחרי שנתיים שלו, היה עבדים נרצעים שמעוותים עובדות ואמת מקצועית למענו ולמען הדיקטטורה האישית.

אבל נכון שבפוליטיקה, המבחן להצלחה או כישלון הוא בראש ובראשונה שאלת השיכנוע או לחלופין, היכולת להנחית ולהכתיב.

סמוטריץ' הוא איש הכלכלה החופשית. במידה מוגבלת. אין לו יכולת לדבר נגד ישיבות (היה מנכ"ל ישיבה בעברו) ובטח ובטח שלקצץ בתקציב שמופנה לציבור שהצביע לו הוא לא מסוגל. זה אומר שהוא הצליח להעביר כל מיני רפורמות שרצו באוצר כבר הרבה שנים להעביר והיו פוגעות באוכלוסיות אחרות שבדרך כלל יש להן מהלכים פוליטיים באוצר. אבל הפעם לא.

זו שהסתיימה עכשיו בהצלחה מרובה כל כך, שעל המדפים אין גבינה לבנה ואין קוטג'!

אני מדבר על רפורמת מה שטוב לאירופה/לאמריקה טוב לישראל, שהובילה לשפע עצום של מוצרים זולים מיובאים באושר עד.

ולגבי החלב, ובכן, תודה לשר האוצר שהעיר את כל שדי הלוביזם החלבי מריבצם. חשבתי שתהליכים עושים "באיטיות", באופן מדוד, כמו עם גיוס החרדים.

עד שבאיזה שלב המונופול הרפתני שבר את הכלים ויצא לתקשורת.

דברים קרו תקופה ארוכה מאוד מאחורי הקלעים.

אולי הוא קישקש את עצמו לדעת, ואולי יש כמה שחושבים שמשהו שהוא עשה או מספר שהוא יודע לעשות שווה משהו, אבל הוא אפס מאופס.

זה מביך לשמוע.

יש כאן ביקורת אובייקטיבית, הגם שלא נעימה, על מתיימר שתופס עמדת השפעה על הציבור, המדינה, החיים והעתיד.

זו הרמה שלך, לעשות תנועות עם אצבע על אף כמו בגנון ולשיר "הכול עובר עליך"?

לא ברור למה.

לתקשורת הדתית לאומית. לדעתי הרפתנים פרסמו בה במליוני שקלים. מקור ראשון, בשבע, עלוני השבת, קבוצות של דתיים בפייסבוק, ערוץ 7...

שהיא לא חשובה מספיק, הרבה מידי אנרגיה הוסבה להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי בעוד שהיה ניתן להסב את האנרגיה הזו יותר לכיוון ריסוק מונופול הכשרות או מכון התקנים או כל רגולטור מכפיל יוקר מחיה מיותר.

אתה יודע איך זה נגמר.

הוא חשב שאם הוא יתן דחיה (חוקית של שר הדתות) אז הוא יסתדר עם הרבנות עד אז, ואחר כך הממשלה נפלה וכבר הייתה ממשלה אחרת שדחתה (לפי החוק הישן) עד שהצליחה לבטל.

כלי בידי מפלגת שס, הריקבון והחילול השם שנובע מכל פינה אפלה בשחיתות שמשריצה המפלגה המסואבת הזו בכל חלקה טובה שהחא נוגעת, המיאוס של הציבור בפרוטקשן שהמפלגה המושחתת הזו גובה בשם אלוהים מכל מוצר ומכמעט כל בעל עסק הוא כבד מנשוא, יש לפרק הכל ולבנות מחדש, מפעל הג'ובים בשם האל לחבורת בוגרי החינוך העלוב שלא יכול ליצור שום בוגרים פרודוקטיביים וחייבים את מפעל הג'ובים הזה כדי לתחזק את בוגרי החינוך המפלגתי העלוב שחייב גם לגרום לתלמידיו להצביע למפלגה המושחתת הזו, צריך לשים לזה סוף ועיניך הרואות שאם אתה חפץ לשים בעל כיפה סרוגה כשר הדתות, אם אתה רוצה לתקן את הרבנות והמועצות הדתיות ומשרד הדתות מהמיאוס המתגלגל שקוראים לו שס, אתה לא יכול להצביע למפלגה הציונית דתית, אתה חייב להצביע למפלגה שתשאיר את שס מחוץ לקואליציה, אחרת שס תחמוד דבר ראשון בתיק זה ותשלח ידה כבני עלי במזלג שלוש השיניים לטרוף את מפעל הג'ובים, ומפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ לא תעשה את זה.

כך או אחרת יש המון מחוללי יוקר מחיה חוץ מזה שהייתי מתמקד בהם לפני שהייתי משקיע כל כך הרבה אנרגיות להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי.

וזה כשזימרתי וניגנתי בלחנים חצי מואתה קדוש בערבית. לא עזר שום דבר. איראן לא הותקפה, לא תקפה, ישראל הועמדה בפינה. וחבר הכנסת סעדה יצא חומוס בפיתה, בתוך החלות של שבת על מצע פרנות. תגיד, עם אפסים כאלה אפשר לדבר על מחוללי יוקר מחיה? עם קואליציית פופוליסטים הזויים כאלה? עם כאלו מאופסים נלעגים חסרי תקווה, חסרי תועלת, חסרי חיים?

פתיחה של מונפול החלב הוא לא על קרטון חלב, אלא על כל מוצר חלב באשר הוא. פתיחת התחרות על החלב פירושה שכל מוצר (!) שיש חלב במרכיבים שלו ירד במחיר. אולי אתם משפחה של אוכלי בשר, אבל במשפחות אוכלות חלב זה כסף.

בנוסף, זה היה אמור להיות מהמונופלים הקלים לשבירה, בשונה ממה שש"ס מחזיקה בו או פוליטיקאים אחרים.

חוץ מזה שגם ביבוא היתה רפורמה שהיתה משנה מאוד את המונפולים בארץ ואת החירות של האזרח הקטן, ואז רצחו לו אותה בדם פוליטי קר. אפשר להתלונן מהיום ועד מחר, נראה אתכם במקומו. כל אחד גיבור בעיני עצמו.

עם כל האנרגיה שהשקיע בכך, כנראה שהלובי הקומוניסטי בליכוד גדול עליו, איככה יפנה לטפל במחוללי יוקר מחיה אמיתיים?

ראו את הזבל ופשוט דילגו מעליו.

מגיע הראשון שניסה להרים ולטפל בזה. קופצים עליו כל מיני ולבסוף הזבל מתפזר קצת או עובר למקום פחות מרכזי (ובדרך אל הפח).

ועליו אתה צועק.

וזה לא שהוא עשה את זה בהתנדבות, הוא נבחר לתפקיד, זה המקצוע שהוא בחר ולטעמי הוא בחר את המלחמה הלא נכונה להלחם במחוללי יוקר מחיה רבים אפשר ולאו דווקא להשקיע את האנרגיות הרבות כל כך בדבר כל כך פעוט שאנשים ברובם לא ירגישו ביום יום ולא יזכרו לו ביום הבחירות גם לו היה מצליח, להפך מה שיזכרו לו שהוא נכנע ללובי הקומוניסטי בליכוד ולא הצליח אפילו את המונופול המעפן הזה לרסק וחבל.

קרי, את דבריו צריך לקחת בעירבון מאוד, אבל מאוד מוגבל.

ולראיה, קיימים לא מעט כלכלנים סוציאליסטים, על אף שהשיטה פשטה את רגל בכמה וכמה מדינות.

לא נראה לי שזה אפשרי

נותנים לו להיות שר האוצר. זה תפקיד הכי כפוי טובה

זה התפקיד עם הכי הרבה כוח אחרי ראש הממשלה

וצריך להיות עם כתפיים חזקות כדי להצליח בו.

ביבי היה שר אוצר והוא ראש ממשלה

לפיד היה שר אוצר וזה הרים לו את הקריירה (עזוב שעכשיו אחרי 15 שנים היא דעכה)

כ"ץ וליברמן היו שר אוצר והם עדיין חזק בתוך המשחק הפוליטי

זה שכמו שתגיד שראש ממשלה הורס קריירה פוליטית

כל מי שהיה ראש ממשלה נהרסה לו הקריירה הפוליטית

ברק. אולמרט. שרון. בנט. לפיד.

ביבי לא נחשב. ביבי מעל הטבע

נתן לו את האוצר. מה הוא עשה? קיצץ קצתבאות לחרדים ועד היום זוכרים לו את זה.

לפיד מה עשה?

שאל אותו אם ירצה שוב את האוצר. ברור שלא

יקפצו על התפקיד שוב

תמיד אפשר לשפר. לא כל החלטה היתה נכונה כלכלית. והוא קידם פרוייקטים "מגזריים" שקופחו כל השנים.

כלכלה תמיד קשורה בעולם הערכים שלך.

מואב תוקף את סמוטריץ כי הוא תמך ברפורמה המשפטית - ומערכת משפט חזקה היא תנאי לכלכלה חזקה. ברור שוודאות כלכלית חשובה לכלכלה - אבל גם ברור שאפשר להתווכח עם הטיעון ה"כלכלי" הזה..

אותו דבר בהשקעה ביישובי יו"ש. בצלאל יסביר בצדק, שזה צודק, וגם טוב וחשוב לכלכלה והביטחון. הטיעונים שלו ברמה של - בגלל שלא תמכתה בעסקת חטופים- אז לא היה שלום, ועלויות המלחמה עצומות ולכן אתה שר אוצר כושל...

לגבי רפורמות - נכון שאולי אפשר היה יותר. צריך לזכור שאנחנו במלחמה רב זירתית רוב הקדנציה, ולא נכון לחולל חוסר יציבות גדול מידי תוך כדי ניהול מלחמה. וצריך גם לזכור שכמה וכמה רפורמות גדולות נתקעו בגלל השותפים הקואליציוניים. פעם חרדים, פעם ליכוד וכו. אי אפשר להאשים את בצלאל שלא ניסה בכל כוחו..