נכון זה תלוי - רופא מרוויח או הרבה או המון.
לגבי פסיכולוג - מסכים ב 100%
יש מספיק במשפחה.
בא נאמר - כדאי שיהיה בן\בת זוג שיממן את המשפחה ל 10-15 שנה עד שהאסון הפיננסי הזה נגמר.
וגם - המסלול תחרותי ושום דבר לא מובטח.
לעומת זאת ברפואה ברגע שהתקבלת(וזה אכן לא פשוט) - גם אם תשים שם חמור אחרי 7 שנים ייצא לך רופא, והוא ירוויח משכורת יפה מאוד.
הענין הוא שגם אם יש איזשהו "שכר שעתי" שקרי כלשהו, בסוף אין שום קשר בין המשכורת שיוצאת לשכר מינימום.
וברצינות, יש גוגל. מה שאתה כותב פשוט לא נכון.
https://www.health.gov.il/services/committee/german/doclib/17092013_a.pdf
שים לב ששכר מתמחה דרגה 3 הנמוך ביותר הוא מעל 20,000 ש"ח
למיטב ידיעתי כדי להיות פסיכולוגית את צריכה לפחות תואר שני.
השלב הראשון הוא לבדוק לעומק כל מקצוע.
אפילו אם את מתייחסת רק לפן הכלכלי (שזה חבל בעיניי, ואפרט אח"כ) - תבדקי לעומק כמה עולה כל תואר, כמה סביר לעבוד תוך כדי התואר, ומה יכולת ההשתכרות שלך אחר כך. אל תבדקי ממוצע, זה לא ייתן לך הרבה. תבדקי איך מגיעים לשכר (לדוגמה: מן הסתם יש הבדל בשכר בין רופא בקופ"ח שעובד 8-16 לבין רופא בבי"ח שעושה משמרות לילה ושבתות. אם תרצי לעבוד בשעות קונבנציונליות, משכורת של מי שמרוויח במשמרות קשות לא רלוונטית לך).
אבל אל תתמקדי רק בפן הכלכלי, וגם לא בלימודים. חשוב לשים לב לתקופת הלימודים, אני לא אומרת להתעלם מזה, אבל בסוף הלימודים הם חלק קטן יחסית מהחיים, והעבודה עצמה תימשך בע"ה הרבה יותר.
תחשבי על אופי העבודה: גם רפואה וגם פסיכולוגיה הם מקצועות לא פשוטים נפשית. תוכלי לעמוד בזה לאורך זמן?
חשוב לך להיות אמא עם נוכחות גדולה בחיים של הילדים שלך? אני לא יודעת בת כמה את, ואולי עכשיו זה נשמע לך רחוק, אבל את מתכננת עכשיו עשרות שנים קדימה. דברי עם אימהות רופאות ופסיכולוגיות, ונסי להבין איך הן משלבות בין העבודה להורות. איך השילוב הזה נשמע לך? היית רוצה שכך החיים שלך יראו?
אני מאוד מאוד מאוד ממליצה לך לדבר עם אימהות שעוסקות במקצועות האלה.
הייתי במקום שלך מבחינת הרצון להגשים את עצמי, וחשבתי שזה שאני אישה לא אמור להפריע לי לפתח קריירה וכו'. בנס בחרתי בסוף במקצוע שמתאים לאימהות, מתוך מחשבה שאוכל להמשיך ממנו לקריירה מדעית. כשנולדה הבת הראשונה שלי החלום על קריירה מדעית נעלם כלא היה. סדרי העדיפויות שלי השתנו דרמטית, והבנתי שלהיות עם הילדים מספר שעות משמעותי ביום חשוב לי יותר מפיתוח קריירה. אם היית אומרת לי את זה בגיל 18 הייתי מתקוממת, אבל פתאום כשהייתי אמא תפיסת העולם שלי השתנתה. אני לא היחידה - אני מכירה נשים שעשו הסבה ממקצועות "נחשבים" למקצועות שמתאימים יותר לאימהות (שגם זה לא פשוט. הסבה מקצועית כשיש ילדים זה לא כיף בכלל).
אני לא אומרת שבהכרח צריך ללכת למקצועות שמתאימים לאימהות. אני כן אומרת שתחשבי על זה טוב טוב, כי את מקבלת עכשיו החלטה שתשפיע על עשרות השנים הבאות, ואת צריכה לקבל אותה לא רק לפי מה שנשמע מלהיב עכשיו, אלא גם לפי מה שיתאים לך בעוד 10 שנים ויותר (עד כמה שאפשר לדעת, כמובן. לשמוע מניסיון של אחרים זו הדרך הכי טובה לשער מה יתאים לך, אני חושבת).
ברפואה - כולם מסיימים. כולם רופאים. כל מי שסיים תואר ראשון ימשיך לדוקטורט.
בפסיכולוגיה נאבקים על כל מקום.
בתואר, בהתמחות, ואחר כך בשוק הפרטי.
אני קיבלתי רושם קצת אחר. זה ממש מפתיע אותי.
החומר לא קשה?
רפואה ופסיכולוגיה הם שני תחומים מאוד מאוד שונים אחד מהשני. אופי הלימוד והבסיס המחקרי שלהם שונה לחלוטין.
רפואה לא דומה לפסיכולוגיה יותר מאשר נגרות דומה להנדסת תכנה. אפשר להגיד שבשניהם לומדים מבנים רק שבנגרות מדובר במבנים של עץ מלא וסיבית ובהנדסת תכנה מדובר במבנים של עצים בינאריים ועצי חיפוש...
(יש התמחות בפסיכיאטריה, אבל גם אז, יש הבדל גדול בין פסיכולוגיה לפסיכיאטריה).
ומניסיון שלי ושל הרבה אחרים - גם אם מאוד מתעניינים ואוהבים תחום מסוים, הוא עדיין יכול להיות מאוד מאוד מאוד קשה.
אני מאוד התעניינתי במה שלמדתי בתואר השני שלי - אבל ירקתי דם במהלך כל התואר כדי לסיים אותו ורבים מחבריי לתואר לא הצליחו לסיים אותו למרות שהם מאוד אהבו והתעניינו בתחום.
מה יכול להיות קשה בתואר שני?
כמויות עצומות של חומר מורכב ומסובך.
רוב המבחנים בתואר השני שלי, למשל, היו עם חומר פתוח - היו מבחנים שהייתי נכנס אליהם עם שלושה ספרים של כמה מאות עמודים כל אחד, הרצאות, תרגולים, סיכומים טובים שמצאתי ברשת ועוד - ועדיין זה לא כיסה את כל החומר.
וזה עוד לפני עבודת המחקר שצריכים לעשות וזה יכול להיות מאוד מאוד לא פשוט.
לעבור את זה פעם אחת זה סיוט, ואת כותבת כאן על לעשות את זה פעמיים?
נשמע לי מאוד לא ריאלי ודי תמים.
אני לא חושב שאת מבינה עד הסוף במה דברים אמורים, אבל שיהיה לך בהצלחה.
אגב, רופאים זה לא רק שבע שנים. זה גם התמחות, ועוד אחת אולי. וזה גם לא נגמר שם.
יש לי במשפחה רופא, הוא כבר לא בן 30 בדיוק... ועדיין לומד ה-מ-ו-ן.
באמת כדאי לדבר עם רופא על זה.
להוסיף על זה לימודי פסיכולוגיה - תואר 1 + 2 + מתאם + התמחות... זה פשוט לא מציאותי.
אלא אם כן את סופרמן, ולא מתכננת משפחה וילדים.
שמחתי לעזור.
אבל מהדברים שכתבת נראה, על פניו, שאת לא מבינה.
משפטים כמו:
"זה (רפואה ופסיכולוגיה) בערך אותו דבר , בשניהם לןמדים את מבנה הגוף . רק שבפסיכולגיה זה מבנה הנפש",
"ברגע שאתה אוהב מקצוע ודבוק מטרה לא חושבת שמשהו קשה בעינייך",
"מה יכול להיות קשה בתואר שני ?",
"סביר להניח שאני העסוק בשניהם".
נראים מאוד נאיביים. (שלא לומר, שגויים לחלוטין).
יש לי שלושה קרובי משפחה (ואני מדבר על קרבה ראשונה) שהם רופאים. שניים מתמחים וחברה מאוד טובה של אשתי היא פסיכולוגית ואני די מעודכן במה שעבר ועדיין עובר עליה.
שוב, שיהיה לך בהצלחה.
כפי שכבר כתבו לך, תואר שני בפסיכולוגיה כדי לעבוד בתחום הוא חובה ואז גם יש צורך בשנה או שנה וחצי (אני לא בטוח) של סטאז' - וכמה שקשה להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה, הרבה יותר קשה לקבל תקן לסטאז'...
כלומר, כדי לטפל באנשים כפסיכולוגית, את תצטרכי ללמוד לפחות שש שנים בהם תרוויחי מעט מאוד והסיכוי שלך בסופו של דבר להגיע ליעד, הוא מאוד נמוך.
רפואה לומדים שש שנים, שנת סטאז', 4 שנות התמחות ואם רוצים גם לראות כסף בסוף התהליך, אז כדאי גם לעשות תת התמחות. (למשל, 4 שנים של התמחות באורתופדיה ואז עוד שנתיים עד ארבע שנים תת התמחות בפציעות ספורט).
במהלך ההתמחות, אפשר להגיע למשכורות סבירות יחסית - אבל העבודה כוללת תורניות ומשמרות רצופות של 30 שעות, סופי שבוע וחגים.
מבחינת שעות, זה יוצא פחות ממינימום. בפועל, התלוש יוצא בסדר.
רק לאחר ההתמחות ורצוי גם תת התמחות, אפשר לפתוח קליניקה פרטית ולעשות כסף - וזה תלוי מאוד בתחום ההתמחות.
מי שבוחר להיות מרדים או נוירוכירוג, כנראה לא ממש ירוויח הרבה בקליניקה פרטית.
אורתופדים או רופאי עיניים, יכולים לעשות כסף מעולה.
שוב, כל הסיפור לוקח לפחות 11 שנים עד שבאמת מתחילם לחיות.
מבחינה כלכלית נטו, אני חושב שהכי משתלם זה ללמוד מדעי המחשב או הנדסה
לגבי עלות הלימודים - שנת לימודים עולה כ-10,000 שקלים (באוניברסיטה. רפואה יש רק באוניברסיטאות).
אז אם גרים עם ההורים ולא מוציאים יותר מדי, אין סיבה להגיע לסכומים שציינת.
בנוסף, יש המון מלגות שיכולות לעזור לממן את הלימודים ואפשר גם למצוא עבודה במשרה חלקית.
בהצלחה.
עובדת מעל משרה מלאה במקצוע שלי.
מחפשת סייד האסל נחמד.
יש למישהו רעיון או עצה?
ומה את מוכשרת ורוצה לעשות.
1. שיעורים פרטיים (לבגרויות/מוזיקה) זה קלאסי
2. סדנאות
3. אם את גרה בישוב שסומכים על הכשרות שלך אפשר ליצור אוכל ולמכור
4. קורס גרפיקה בסיסית או צילום או אומנות באינטרנט יכול אולי גם להניב קצת.
5. תכנות ברמות שונות גם ניתן ללמוד מהרשת, כנל שירטוט, מנהלים לרוב ידרשו הספקים מהירים כך שעבודה צדדית אולי פחות מתאים אבל אולי תמצאי משהו.
6. פעם דובר על מתמללים שזו עבודה צדדית טובה, אני לא מכיר מישהו שעסק בזה והצליח אבל כיום בכל מקרה AI מתמלל ברמה סבירה כמו תרגום.
7. לעשות קורס עיסוי שבדי ולפתוח קליניקה, כנ"ל אימונים אישיים, מנטורים.
אני מנהל של פורום עצמאים סגור אבל אין מה להכנס אליו כי ההודעה האחרונה בו נכתבה בט"ז תשרי תשפ"ב וההודעה הקודמת לה גם כן בערך אותו מספר שנים, עדיף להצטרף לקבוצות פייסבוק או ווצאפ רגילות של עצמאיים ולהתמרמר ביחד, תכף 31 לדצמבר וצריך להגיש דוחות 😫
אני רוצה להתחיל להשקיע כסף ואני לא ממש יודעת איך עושים את זה
אשמח לשמוע את דעתכם איך מתחילים להבין בכל נושא ההשקעות?
כיום אני משקיעה בקרן השתלמות וקרן כספית שקלית בבנק (או איך שקוראים לזה)
אני עדיין לא עשירה, אבל כן רוצה להשקיע כל חודש כמה אלפים נחמדים.
חלק לטווח ארוך וחלק לשנה- שנתיים הקרובות.
אם תוכלו להחכים אותי אודה לכם מאד
אפילו לומר לי איפה לחפש מידע חוץ משיטוט עקר באינטרנט
השקעות לעצלנים
עלילות זיק
ידע שווה כסף
האופטימית
עמית עשת
צביקה ברגמן
ציפור פיננסית
בהצלחה
שאפשר באמת ללמוד בהם הרבה
אני גם לא איזה מבין גדול בתחום (ובאמת אשמח שאנשים שכן מבינים יעירו אם טעיתי פה במשהו)
אבל מהטיפה שלמדתי יש לי 2 נקודות
א. לטווח קצר של השנה שנתיים הקרובות שציינת בגדול קרן כספית שקלית זה הפתרון הכי בטוח וטוב
מסוכן מידי להשקיע במניות או מדדים בטווח כזה קצר שיכול להיות שהם בדיוק יפלו
אז התשואה בקרן כספית שקלית באמת לא גבוהה אבל זה השקעה בטוחה שאת תוכלי למשוך את הכסף שלך ברווח כשאת צריכה
ב. לגבי טווח ארוך, אז קרן השתלמות זה כלי השקעה מטורף מבחינת מס, וכמה שיותר שאת יכולה להשקיע איתו במסגרת הפטור עדיף לך, כי אחרי 6 שנים יש עליו פטור מלא ממס, שזה משהו שאין בשום כלי אחר
מה שמעבר לקרן השתלמות נראלי הכי מקובל זה לפתוח קופת גמל, את צריכה לעשות חקר שוק ולבדוק מי יציע לך את התנאים הכי טובים *לך* (כי לכל אופי השקעה מתאים ומשתלם יותר תנאים אחרים)
אבל יש פה משהו שלא התייחסת אליו והוא חשוב, וזה במה את משקיעה בקרן השתלמות שלך (והקופת גמל שאולי תפתחי)?
פה באמת יש הרבה שיטות מה הכי כדאי
ואני לא רוצה להיכנס לזה כי אני לא מספיק מבין
מה שכן, אם אין לך כוח ללמוד אז הכי קלאסי זה להשקיע בקרן מחקת מדד s&p500
למרות שבזמן האחרון דווקא הבורסה פה בישראל רשמה עליות מרשימות, ואני מכיר אנשים שמתוך אידאל שחשוב דווקא להשקיע בארץ או שבארץ יש ברכת השם או אמונה שבסוף עם הגאולה אנחנו נהיה הכלכלה המובילה בעולם אז שווה כבר מעכשיו להשקיע, אז הם כן משקיעים במדדים של הבורסה בתל אביב
אבל בעיניים חילוניות באמת הכי קלאסי זה s&p500
שיהיה המון בהצלחה
וזה באמת נושא שממש חשוב ללמוד אותו
היה פה פעם מדריך כזה מפורט של @פשוט אני..
אם אמצא אותו אנסה לתת קישור
אז ככה, בגדול אני רוצה לחלק את הכסף בין טווח ארוך לקצר.
פשוט אני מקווה להתחתן בשנתיים הקרובות בעז"ה ואז הגיוני ואצטרך למשוך חלק מהכסף.
כרגע מנצלת את מלא המסגרת של הפטור ממס, זה קרוב ל1800 בחודש, ואני על זה כבר שנתיים
קופות גמל באמת לא מכירה, אבדוק את הנושא לעומק.
ונראה לי שזורם לי להשקיע בs&p500 אחרי חקר שוק מעמיק איך בדיוק עושים את זה.
אז שוב תודה🙏
פתחתי עוסק פטור זעיר וכתבתי שההכנסות המשוערות שלי לשנה זו זה 0 ש"ח או 1 ש"ח אני כבר לא זוכרת.
גם אם הרווח הוא 0. את בטוחה שכדאי לפעול בצורה הזאת? צריך להגיש דוחות שנתיים על העסק וכו'. אני גם לא בטוח שמס הכנסה לא יחשוד בהעלמת הכנסות או משהו
הגשתי דוח שנתי.
לא זוכרת כבר מה ואיך אבל הכל חוקי. בדקתי.
זה אולי לנצל קצת את החוק לטובתי אבל לא משהו לא חוקי😉
בגדול זה מוצר יקר אז שווה לחשוב אם אפשר לפתוח חשבון מסחר אישי
לבצע פעולה כ"כ מסוכנת זה לא דבר שעושים כדי להעלים רשלנות.
פעולות כאלה עושים כדי להעלים פשע.
עבדתי בחופש ויש לי כרגע באזור ה7000 ש"ח.
רציתי לשים את הכסף בbox בpaybox של ההורים ולהטעין ממנו מדי פעם לכרטיס נטען (במקרה הזה של max).
אני לא רוצה לפתוח חשבון בנק לפני גיל 16 כי האפשרויות בו מוגבלות מאוד.
אני מתכוון להשתמש בכסף אז אני לא הולך להשקיע במנייתי/חיסכון בבנק למשך ארבעה חודשים.
הקאץ': להורים שלי אין כרטיס אשראי של פייבוקס אז האופציה של הבוקס לא רלוונטית.
איפה הייתם שמים את הכסף במקומי עד שאני אהיה בן 16 (אז אפשר לפתוח חשבון "של גדולים")?
חכה 3 חודשים ותפתח חשבון בנק. אני לא זוכר מה הכללים לגבי תיק ניירות ערך לפני גיל 18.
נסו בעצמכם.
שמעתם אולי על סוכן ביטוח בשם שלו יהב? התקשר לפני כמה שבועות והציע להעביר אותי מחברה לחברה, ועל הדרך לקח מספר אשראי.
מאז לא קיבלתי אישור שעברתי וגם כשהתקשרתי אתמול לברר אמר שיחזור ולא חזר...!
הייתי טיפשה שנתתי פרטי אשראי, בואו נדלג על השלב הזה.
מישהו מכיר אותו? מישהו יודע אם זו רמאות או סוכן אמיתי?
לכאורה מחיפוש ברשת נראה שיש אדם כזה והוא סוכן ביטוח, אבל הרשת לא אמינה במיוחד...
רוב הסיכויים שהוא פשוט העביר אותך מחברה א' לחברה ב' כד לגזור מזה את האחוזים שלו. אולי זה לטובתך ואולי לא אבל רוב הסיכויים שלא רימה אותך ישירות.
הוא מציע לך לעבור מספק א' לספק ב' שמשלם לו עמלה. זכותו. זכותך לסרב.
שהם עובדים הרבה ב"שיטת מצליח", משיגים מספרי טלפון ומנסים לדוג כמה שיותר לקוחות. כך שיש סיכוי שמדובר באדם ישר אך מבולבל, שפשוט שכח לבצע את אותה העברה שהבטיח לך
בכל מקרה הייתי עושה בירורים מול חברת האשראי, כי יש סיכוי שמדובר בנוכל, ולנוכלות יש פנים ושיטות רבות... (יתכן שהוא חייב אותך לא דרך חברת ביטוח אלא סתם לחשבון בנק של דודה שלו)
בדקתי כמה חודשים אחורה ולא ראיתי חיוב לא מוכר.
מקווה כל כך שזו באמת הסיטואציה...
בשביל השקט הנפשי, גם אם קיים סוכן כזה באינטרנט (וכפי שאמרת, זה לא אומר שזה אמין), לכי תדעי אם זה באמת הוא.. אם אין קומוניקציה ואין ראיות, עדיף אקסטרה זהירות. זה ה-2 שקל שלי..
אני כהר כמה שנים שואל את עצמי מה אמור לצאת לי מהמספר הזה אם אין לי כוונה לקחת הלוואה.
אני אישית לא משתף אותם בכלום ואם מכריחים אותי - נותן להם אישור לחודש ושיחפשו את החברים שלהם.
גם כשרוצים לשכור בית, בעל הבית יבקש לראות את דירוג האשראי לפני שהוא מתקדם עם החוזה
לא משנה לך כלום האם אתה 985 או 922.
אבל למי שלא כמוך, זה מהווה זרז מצויין לראות את הבעיות שלו, ואיפה הוא צריך לתקן את ההתנהלות (למרות שלדעתי את הסיבות לדירוג נמוך הוציאו לגרסת הפרימיום בקפטן)
אבל אתה לא יודע מתי ואם תרצה לקחת הלוואה ולמה.
(זה כולל מימון מכל סוג שהוא כולל משכנתא וכו)
לכן זה טוב לשמור על דירוג טוב. בכללי. גם כהתנהלות כללית נכונה.
שיחה שעשיתי הבוקר הזכירה לי יום לחוץ מלפני כמה שנים. ומבט בדיעבד.
גרנו בבית אל.
עבדתי אז קרוב לבית וממילא הסתפקנו ברכב אחד. 95% מהזמן לא היה צריך את האוטו גם ככה אבל לפעמים צריך שניים. הייתה פגישה שנקבעה לי וגם לה באותו זמן.
היא פשוט לקחה את האוטו ונסעה. נתקעתי. וממילא הייתי צריך לתפור כיוון אחר.
מה הייתי צריך לעשות? לקחת מונית. אם לא מבית אל אז פשוט מפסגת זאב.
מה שקרה היה זה שהתקדמתי באוטובוס פקוק לירושלים ובסוף כמובן לקחתי מונית לת"א כי לא הייתה ברירה. והרגשתי בזבזן עם כיווץ בבטן וכל זה.
(וכעס גדול ברמה הזוגית, בהינתן העובדה שאני נסעתי לעבוד והיא נסעה לדבר שנחזה להיות עבודה אבל היה בעצם בילוי בתחפושת ושנינו ידענו את זה)
האמת?
קשקוש
שילמתי אז 1600 שקל שכר דירה חודשי. אם אני צריך לקחת פעם בחצי שנה מונית במאות שקלים במקום רכב שני, לא למצמץ לרגע. פשוט להכליל את זה בתקציב ולא לנסות להנדס את הרכב שיש.
