נכון זה תלוי - רופא מרוויח או הרבה או המון.

לגבי פסיכולוג - מסכים ב 100%

יש מספיק במשפחה.

בא נאמר - כדאי שיהיה בן\בת זוג שיממן את המשפחה ל 10-15 שנה עד שהאסון הפיננסי הזה נגמר.

וגם - המסלול תחרותי ושום דבר לא מובטח.

לעומת זאת ברפואה ברגע שהתקבלת(וזה אכן לא פשוט) - גם אם תשים שם חמור אחרי 7 שנים ייצא לך רופא, והוא ירוויח משכורת יפה מאוד.

הענין הוא שגם אם יש איזשהו "שכר שעתי" שקרי כלשהו, בסוף אין שום קשר בין המשכורת שיוצאת לשכר מינימום.

וברצינות, יש גוגל. מה שאתה כותב פשוט לא נכון.

https://www.health.gov.il/services/committee/german/doclib/17092013_a.pdf

שים לב ששכר מתמחה דרגה 3 הנמוך ביותר הוא מעל 20,000 ש"ח

למיטב ידיעתי כדי להיות פסיכולוגית את צריכה לפחות תואר שני. 

השלב הראשון הוא לבדוק לעומק כל מקצוע. 

אפילו אם את מתייחסת רק לפן הכלכלי (שזה חבל בעיניי, ואפרט אח"כ) - תבדקי לעומק כמה עולה כל תואר, כמה סביר לעבוד תוך כדי התואר, ומה יכולת ההשתכרות שלך אחר כך. אל תבדקי ממוצע, זה לא ייתן לך הרבה. תבדקי איך מגיעים לשכר (לדוגמה: מן הסתם יש הבדל בשכר בין רופא בקופ"ח שעובד 8-16 לבין רופא בבי"ח שעושה משמרות לילה ושבתות. אם תרצי לעבוד בשעות קונבנציונליות, משכורת של מי שמרוויח במשמרות קשות לא רלוונטית לך). 

אבל אל תתמקדי רק בפן הכלכלי, וגם לא בלימודים. חשוב לשים לב לתקופת הלימודים, אני לא אומרת להתעלם מזה, אבל בסוף הלימודים הם חלק קטן יחסית מהחיים, והעבודה עצמה תימשך בע"ה הרבה יותר. 

תחשבי על אופי העבודה: גם רפואה וגם פסיכולוגיה הם מקצועות לא פשוטים נפשית. תוכלי לעמוד בזה לאורך זמן? 

חשוב לך להיות אמא עם נוכחות גדולה בחיים של הילדים שלך? אני לא יודעת בת כמה את, ואולי עכשיו זה נשמע לך רחוק, אבל את מתכננת עכשיו עשרות שנים קדימה. דברי עם אימהות רופאות ופסיכולוגיות, ונסי להבין איך הן משלבות בין העבודה להורות. איך השילוב הזה נשמע לך? היית רוצה שכך החיים שלך יראו? 

אני מאוד מאוד מאוד ממליצה לך לדבר עם אימהות שעוסקות במקצועות האלה. 

הייתי במקום שלך מבחינת הרצון להגשים את עצמי, וחשבתי שזה שאני אישה לא אמור להפריע לי לפתח קריירה וכו'. בנס בחרתי בסוף במקצוע שמתאים לאימהות, מתוך מחשבה שאוכל להמשיך ממנו לקריירה מדעית. כשנולדה הבת הראשונה שלי החלום על קריירה מדעית נעלם כלא היה. סדרי העדיפויות שלי השתנו דרמטית, והבנתי שלהיות עם הילדים מספר שעות משמעותי ביום חשוב לי יותר מפיתוח קריירה. אם היית אומרת לי את זה בגיל 18 הייתי מתקוממת, אבל פתאום כשהייתי אמא תפיסת העולם שלי השתנתה. אני לא היחידה - אני מכירה נשים שעשו הסבה ממקצועות "נחשבים" למקצועות שמתאימים יותר לאימהות (שגם זה לא פשוט. הסבה מקצועית כשיש ילדים זה לא כיף בכלל). 

אני לא אומרת שבהכרח צריך ללכת למקצועות שמתאימים לאימהות. אני כן אומרת שתחשבי על זה טוב טוב, כי את מקבלת עכשיו החלטה שתשפיע על עשרות השנים הבאות, ואת צריכה לקבל אותה לא רק לפי מה שנשמע מלהיב עכשיו, אלא גם לפי מה שיתאים לך בעוד 10 שנים ויותר (עד כמה שאפשר לדעת, כמובן. לשמוע מניסיון של אחרים זו הדרך הכי טובה לשער מה יתאים לך, אני חושבת). 

ברפואה - כולם מסיימים. כולם רופאים. כל מי שסיים תואר ראשון ימשיך לדוקטורט.

בפסיכולוגיה נאבקים על כל מקום. 

בתואר, בהתמחות, ואחר כך בשוק הפרטי.

אני קיבלתי רושם קצת אחר. זה ממש מפתיע אותי.

החומר לא קשה?

רפואה ופסיכולוגיה הם שני תחומים מאוד מאוד שונים אחד מהשני. אופי הלימוד והבסיס המחקרי שלהם שונה לחלוטין. 
רפואה לא דומה לפסיכולוגיה יותר מאשר נגרות דומה להנדסת תכנה. אפשר להגיד שבשניהם לומדים מבנים רק שבנגרות מדובר במבנים של עץ מלא וסיבית ובהנדסת תכנה מדובר במבנים של עצים בינאריים ועצי חיפוש... 

(יש התמחות בפסיכיאטריה, אבל גם אז, יש הבדל גדול בין פסיכולוגיה לפסיכיאטריה). 

ומניסיון שלי ושל הרבה אחרים - גם אם מאוד מתעניינים ואוהבים תחום מסוים, הוא עדיין יכול להיות מאוד מאוד מאוד קשה. 

אני מאוד התעניינתי במה שלמדתי בתואר השני שלי - אבל ירקתי דם במהלך כל התואר כדי לסיים אותו ורבים מחבריי לתואר לא הצליחו לסיים אותו למרות שהם מאוד אהבו והתעניינו בתחום. 

מה יכול להיות קשה בתואר שני? 

כמויות עצומות של חומר מורכב ומסובך. 

רוב המבחנים בתואר השני שלי, למשל, היו עם חומר פתוח - היו מבחנים שהייתי נכנס אליהם עם שלושה ספרים של כמה מאות עמודים כל אחד, הרצאות, תרגולים, סיכומים טובים שמצאתי ברשת ועוד - ועדיין זה לא כיסה את כל החומר. 

וזה עוד לפני עבודת המחקר שצריכים לעשות וזה יכול להיות מאוד מאוד לא פשוט. 

לעבור את זה פעם אחת זה סיוט, ואת כותבת כאן על לעשות את זה פעמיים? 

נשמע לי מאוד לא ריאלי ודי תמים.

אני לא חושב שאת מבינה עד הסוף במה דברים אמורים, אבל שיהיה לך בהצלחה. 


 

אגב, רופאים זה לא רק שבע שנים. זה גם התמחות, ועוד אחת אולי. וזה גם לא נגמר שם.

יש לי במשפחה רופא, הוא כבר לא בן 30 בדיוק... ועדיין לומד ה-מ-ו-ן.

באמת כדאי לדבר עם רופא על זה.

להוסיף על זה לימודי פסיכולוגיה - תואר 1 + 2 + מתאם + התמחות...  זה פשוט לא מציאותי.

אלא אם כן את סופרמן, ולא מתכננת משפחה וילדים.

שמחתי לעזור.

אבל מהדברים שכתבת נראה, על פניו, שאת לא מבינה. 
 

משפטים כמו: 
"זה (רפואה ופסיכולוגיה) בערך אותו דבר , בשניהם לןמדים את מבנה הגוף . רק שבפסיכולגיה זה מבנה הנפש",

"ברגע שאתה אוהב מקצוע ודבוק מטרה לא חושבת שמשהו קשה בעינייך", 

"מה יכול להיות קשה בתואר שני ?",

"סביר להניח שאני העסוק בשניהם".

נראים מאוד נאיביים. (שלא לומר, שגויים לחלוטין).

יש לי שלושה קרובי משפחה (ואני מדבר על קרבה ראשונה) שהם רופאים. שניים מתמחים וחברה מאוד טובה של אשתי היא פסיכולוגית ואני די מעודכן במה שעבר ועדיין עובר עליה. 

שוב, שיהיה לך בהצלחה.
 

כפי שכבר כתבו לך, תואר שני בפסיכולוגיה כדי לעבוד בתחום הוא חובה ואז גם יש צורך בשנה או שנה וחצי (אני לא בטוח) של סטאז' - וכמה שקשה להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה, הרבה יותר קשה לקבל תקן לסטאז'... 

כלומר, כדי לטפל באנשים כפסיכולוגית, את תצטרכי ללמוד לפחות שש שנים בהם תרוויחי מעט מאוד והסיכוי שלך בסופו של דבר להגיע ליעד, הוא מאוד נמוך. 

רפואה לומדים שש שנים, שנת סטאז', 4 שנות התמחות ואם רוצים גם לראות כסף בסוף התהליך, אז כדאי גם לעשות תת התמחות. (למשל, 4 שנים של התמחות באורתופדיה ואז עוד שנתיים עד ארבע שנים תת התמחות בפציעות ספורט). 

במהלך ההתמחות, אפשר להגיע למשכורות סבירות יחסית - אבל העבודה כוללת תורניות ומשמרות רצופות של 30 שעות, סופי שבוע וחגים. 

מבחינת שעות, זה יוצא פחות ממינימום. בפועל, התלוש יוצא בסדר. 

רק לאחר ההתמחות ורצוי גם תת התמחות, אפשר לפתוח קליניקה פרטית ולעשות כסף - וזה תלוי מאוד בתחום ההתמחות. 

מי שבוחר להיות מרדים או נוירוכירוג, כנראה לא ממש ירוויח הרבה בקליניקה פרטית. 

אורתופדים או רופאי עיניים, יכולים לעשות כסף מעולה. 

שוב, כל הסיפור לוקח לפחות 11 שנים עד שבאמת מתחילם לחיות. 

מבחינה כלכלית נטו, אני חושב שהכי משתלם זה ללמוד מדעי המחשב או הנדסה

לגבי עלות הלימודים - שנת לימודים עולה כ-10,000 שקלים (באוניברסיטה. רפואה יש רק באוניברסיטאות). 

אז אם גרים עם ההורים ולא מוציאים יותר מדי, אין סיבה להגיע לסכומים שציינת.

בנוסף, יש המון מלגות שיכולות לעזור לממן את הלימודים ואפשר גם למצוא עבודה במשרה חלקית.  

בהצלחה.

עומר מואב הוא סופר מומחה במקצוע שלו ושמאלן קיצוני בשאר הזמן. כלומר אם מסננים אותו זה אומר שהוא חושב שסמוטריץ' טוב ואפקטיבי לבוחרים שלו.

מצאתי מאמר דעה.

הדבר היחיד שאפשר לקבל כביקורת זה את העובדה ש"אין הרבה רפורמות כלכליות" שאפשר לכתוב על שמו בסוף הקדנציה - וגם זו ביקורת עם אפס יושרה לא רק כי רפורמות זה לא לחיצת כפתור (בטל לא בשנות מלחמה) אלא בעיקר כי הוא ניסה בכל כוחו ופשוט הפסיד למערכת דורסנית ומאובקת.

אבל הרי אני עצמי פרסמתי כאן ביקורת חדה פי מאה מזה, וכרגיל מנסים גם להתעלם וגם להדוף בכל מיני בוקי סריקי נלעגים.

אולי התסמין הברור מכולם לאופי הקטסטרופי של זמן תפקידו במשרד, הוא הבהילות להנחיל איזו אידאה כאילו הוא מבוגר אחראי. זה בעיניי מעיד כאלף עדים על בהלה שהוא חש, כשהוא כן מודע לילדותיותו שאין בה קמצוץ של התאמה לכזה תפקיד.

למותר לציין את ההתווכחות האינפנטילית עם עובדות, כמו סיפור הגירעון והוויסקי, שקרן המטבע הבינלאומית היא שהכריעה בעניין - הגם שבאיחור רב, כפי שתמיד זה הבסיס לאורך הנשימה של הכזב - שברור לגמרי שהמשרד, אחרי שנתיים שלו, היה עבדים נרצעים שמעוותים עובדות ואמת מקצועית למענו ולמען הדיקטטורה האישית.

אבל נכון שבפוליטיקה, המבחן להצלחה או כישלון הוא בראש ובראשונה שאלת השיכנוע או לחלופין, היכולת להנחית ולהכתיב.

סמוטריץ' הוא איש הכלכלה החופשית. במידה מוגבלת. אין לו יכולת לדבר נגד ישיבות (היה מנכ"ל ישיבה בעברו) ובטח ובטח שלקצץ בתקציב שמופנה לציבור שהצביע לו הוא לא מסוגל. זה אומר שהוא הצליח להעביר כל מיני רפורמות שרצו באוצר כבר הרבה שנים להעביר והיו פוגעות באוכלוסיות אחרות שבדרך כלל יש להן מהלכים פוליטיים באוצר. אבל הפעם לא.

זו שהסתיימה עכשיו בהצלחה מרובה כל כך, שעל המדפים אין גבינה לבנה ואין קוטג'!

אני מדבר על רפורמת מה שטוב לאירופה/לאמריקה טוב לישראל, שהובילה לשפע עצום של מוצרים זולים מיובאים באושר עד.

ולגבי החלב, ובכן, תודה לשר האוצר שהעיר את כל שדי הלוביזם החלבי מריבצם. חשבתי שתהליכים עושים "באיטיות", באופן מדוד, כמו עם גיוס החרדים.

עד שבאיזה שלב המונופול הרפתני שבר את הכלים ויצא לתקשורת.

דברים קרו תקופה ארוכה מאוד מאחורי הקלעים.

אולי הוא קישקש את עצמו לדעת, ואולי יש כמה שחושבים שמשהו שהוא עשה או מספר שהוא יודע לעשות שווה משהו, אבל הוא אפס מאופס.

זה מביך לשמוע.

יש כאן ביקורת אובייקטיבית, הגם שלא נעימה, על מתיימר שתופס עמדת השפעה על הציבור, המדינה, החיים והעתיד.

זו הרמה שלך, לעשות תנועות עם אצבע על אף כמו בגנון ולשיר "הכול עובר עליך"?

לא ברור למה.

לתקשורת הדתית לאומית. לדעתי הרפתנים פרסמו בה במליוני שקלים. מקור ראשון, בשבע, עלוני השבת, קבוצות של דתיים בפייסבוק, ערוץ 7...

שהיא לא חשובה מספיק, הרבה מידי אנרגיה הוסבה להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי בעוד שהיה ניתן להסב את האנרגיה הזו יותר לכיוון ריסוק מונופול הכשרות או מכון התקנים או כל רגולטור מכפיל יוקר מחיה מיותר.

אתה יודע איך זה נגמר.

הוא חשב שאם הוא יתן דחיה (חוקית של שר הדתות) אז הוא יסתדר עם הרבנות עד אז, ואחר כך הממשלה נפלה וכבר הייתה ממשלה אחרת שדחתה (לפי החוק הישן) עד שהצליחה לבטל.

כלי בידי מפלגת שס, הריקבון והחילול השם שנובע מכל פינה אפלה בשחיתות שמשריצה המפלגה המסואבת הזו בכל חלקה טובה שהחא נוגעת, המיאוס של הציבור בפרוטקשן שהמפלגה המושחתת הזו גובה בשם אלוהים מכל מוצר ומכמעט כל בעל עסק הוא כבד מנשוא, יש לפרק הכל ולבנות מחדש, מפעל הג'ובים בשם האל לחבורת בוגרי החינוך העלוב שלא יכול ליצור שום בוגרים פרודוקטיביים וחייבים את מפעל הג'ובים הזה כדי לתחזק את בוגרי החינוך המפלגתי העלוב שחייב גם לגרום לתלמידיו להצביע למפלגה המושחתת הזו, צריך לשים לזה סוף ועיניך הרואות שאם אתה חפץ לשים בעל כיפה סרוגה כשר הדתות, אם אתה רוצה לתקן את הרבנות והמועצות הדתיות ומשרד הדתות מהמיאוס המתגלגל שקוראים לו שס, אתה לא יכול להצביע למפלגה הציונית דתית, אתה חייב להצביע למפלגה שתשאיר את שס מחוץ לקואליציה, אחרת שס תחמוד דבר ראשון בתיק זה ותשלח ידה כבני עלי במזלג שלוש השיניים לטרוף את מפעל הג'ובים, ומפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ לא תעשה את זה.

כך או אחרת יש המון מחוללי יוקר מחיה חוץ מזה שהייתי מתמקד בהם לפני שהייתי משקיע כל כך הרבה אנרגיות להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי.

וזה כשזימרתי וניגנתי בלחנים חצי מואתה קדוש בערבית. לא עזר שום דבר. איראן לא הותקפה, לא תקפה, ישראל הועמדה בפינה. וחבר הכנסת סעדה יצא חומוס בפיתה, בתוך החלות של שבת על מצע פרנות. תגיד, עם אפסים כאלה אפשר לדבר על מחוללי יוקר מחיה? עם קואליציית פופוליסטים הזויים כאלה? עם כאלו מאופסים נלעגים חסרי תקווה, חסרי תועלת, חסרי חיים?

פתיחה של מונפול החלב הוא לא על קרטון חלב, אלא על כל מוצר חלב באשר הוא. פתיחת התחרות על החלב פירושה שכל מוצר (!) שיש חלב במרכיבים שלו ירד במחיר. אולי אתם משפחה של אוכלי בשר, אבל במשפחות אוכלות חלב זה כסף.

בנוסף, זה היה אמור להיות מהמונופלים הקלים לשבירה, בשונה ממה שש"ס מחזיקה בו או פוליטיקאים אחרים.

חוץ מזה שגם ביבוא היתה רפורמה שהיתה משנה מאוד את המונפולים בארץ ואת החירות של האזרח הקטן, ואז רצחו לו אותה בדם פוליטי קר. אפשר להתלונן מהיום ועד מחר, נראה אתכם במקומו. כל אחד גיבור בעיני עצמו.

עם כל האנרגיה שהשקיע בכך, כנראה שהלובי הקומוניסטי בליכוד גדול עליו, איככה יפנה לטפל במחוללי יוקר מחיה אמיתיים?

ראו את הזבל ופשוט דילגו מעליו.

מגיע הראשון שניסה להרים ולטפל בזה. קופצים עליו כל מיני ולבסוף הזבל מתפזר קצת או עובר למקום פחות מרכזי (ובדרך אל הפח).

ועליו אתה צועק.

וזה לא שהוא עשה את זה בהתנדבות, הוא נבחר לתפקיד, זה המקצוע שהוא בחר ולטעמי הוא בחר את המלחמה הלא נכונה להלחם במחוללי יוקר מחיה רבים אפשר ולאו דווקא להשקיע את האנרגיות הרבות כל כך בדבר כל כך פעוט שאנשים ברובם לא ירגישו ביום יום ולא יזכרו לו ביום הבחירות גם לו היה מצליח, להפך מה שיזכרו לו שהוא נכנע ללובי הקומוניסטי בליכוד ולא הצליח אפילו את המונופול המעפן הזה לרסק וחבל.

קרי, את דבריו צריך לקחת בעירבון מאוד, אבל מאוד מוגבל.

ולראיה, קיימים לא מעט כלכלנים סוציאליסטים, על אף שהשיטה פשטה את רגל בכמה וכמה מדינות.

לא נראה לי שזה אפשרי

נותנים לו להיות שר האוצר. זה תפקיד הכי כפוי טובה

זה התפקיד עם הכי הרבה כוח אחרי ראש הממשלה

וצריך להיות עם כתפיים חזקות כדי להצליח בו.

ביבי היה שר אוצר והוא ראש ממשלה

לפיד היה שר אוצר וזה הרים לו את הקריירה (עזוב שעכשיו אחרי 15 שנים היא דעכה)

כ"ץ וליברמן היו שר אוצר והם עדיין חזק בתוך המשחק הפוליטי

זה שכמו שתגיד שראש ממשלה הורס קריירה פוליטית

כל מי שהיה ראש ממשלה נהרסה לו הקריירה הפוליטית

ברק. אולמרט. שרון. בנט. לפיד.

ביבי לא נחשב. ביבי מעל הטבע

נתן לו את האוצר. מה הוא עשה? קיצץ קצתבאות לחרדים ועד היום זוכרים לו את זה.

לפיד מה עשה?

שאל אותו אם ירצה שוב את האוצר. ברור שלא

יקפצו על התפקיד שוב

אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.

לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה 

בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?

אני במנורה,

אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.

יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה

גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.

כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.

היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.

נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע

בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות

הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר 

זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה

וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה

יש לי עוד כמה שנים עד שזה יהיה רלוונטי,

ועוד 48 שנה עד שאני יצא בפועל לפנסיה.

אם ממשיכים להפקיד- הקצבה צפויה לגדול.

אבל, הקצבה הצפויה היא בשקלים היום, בלי חישוב האינפלציה. זאת אומרת, נניח אדם שמרוויח 10,000, היום בן 30, והקצבה הצפויה שכתובה לו היא 7500. עוד 37 שנים 7500 יכול להיות שווה חצי מהסכום היום..

צריך לזכור גם: לפעמים יש הפסקות בהפקדה בגלל שלא עובדים. (עשירונים תחתונים בערך 25% הפסקות, גבוהים 5%-10% הפסקות בהפקדה ביחס לתקופת החיסכון) וגם, בהנחה שלא מושכים פיצויים. אם מושכים, הקצבה תהיה נמוכה משמעותית..

הרי הכסף מושקע בשוק ההון, והתשואה השנתית הממוצעת של שוק ההון גדלה ביחד עם האינפלציה

בלי קשר לנכסים, אפשר להפסיק לחסוך לתקופה מסויימת לא זו הבעיה.

הורדת אחוזי משרה זה משהו שתצטרכו להתמודד איתו כנראה מספר חודשים עד שתגיעו לאיזון, מתוך 900 אלף שאמרת כמה מזה את יכולה למשוך לעו"ש מייד (כלומר כמה כסף נזיל יש לך) בנזק וקנסות מינימליים? 

מתלבטים כמה להכניס לחיסכון

כמו קרן כספית, מקמ או אגח מדינה.

כמה אתם מוציאים בחודש ממוצע?

אבל זה כולל גם שכירות וגם משכנתא (שמכוסה + מהשכ"ד של השוכרים שלנו).

וזה כולל גם איזשהו טיפול רפואי די יקר שבעז"ה יפחת מתישהו.

אתם נראים יציבים בתמונה הכללית.

אבל אם תרצו לקנות נכס יקר יותר יתכן וכדאי להעזר באיש מקצוע לתוכנית פעולה.

תתייחסו לזה כמו קניה, אתם קונים לכם זמן נוסף שיאפשר לכם יותר נחת לך ולילדים.

לא יודעת במה את עובדת, אבל אם את מורידה אחוזי משרה כדאי לוודא שבאמת יורד לך עומס בעבודה בהתאם.

לי נשמע לפי התיאור שלך, שמצבכם הכלכלי טוב מאוד.

גם אני קניתי דירה לאחרונה, וגם אני בונה על הפינוי בינוי.. שבהחלט לא בטוח שיקרה ;)

אבל אני קניתי בעיר שהיא 30 דק מהמרכז, והמחירים בה לא מטורפים, ככה שאני מאמין שהעסקה תהיה טובה בכל מקרה..

אבל אם מישהו אחד אני אצליח להציל מהנהירה העיוורת אחרי "פינוי בינוי" את שלי עשיתי

ומרפסת, וחניה, ומעלית.

מי שמממן את זה זה מי שקונה את הדירות החדשות במתחם שצריך לשלם את העלויות של כולם. אם מחיר הדירה החדשה לא גבוה מספיק לא יהיה פינוי בינוי. כמה פשוט.

מקובל לתת מכפילים של לפחות פי 3. כלומר 3 קומות נהיות 9. 4 נהיות 12. אחרת זה לא כלכלי לבנות.

במקומות כמו לוד צריך לתת מכפיל של 5. זה שיקול בעיניי לרעה כי יש הרבה אנשים שלא רוצים לגור בבתים שיש בהם כל כך הרבה דיירים.

שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי, בין מילואים בעזה פעם אחר פעם (וגם בלבנון וגם בסוריה וגם ביהודה ושומרון), לבין קריסת הדולר, לבין מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן, לבין נטל המס וגובה הריבית (ושדירוג האשראי לא הועלה חזרה גם בזמן הפסקת אש, למרות הבטחותיו הנפוחות כאוויר של שר האוצר), לבין הרעילות הפוליטית והחברתית המתפוצצת, לבין השתמטות והתחמקות של "שותפים טבעיים"?

א. ייתכן  והכל נכון, זה לא סותר את העובדה החיובית שהמדינה מקטינה גירעון - בין היתר בזכות התנהלות שלה.

ב. אתמקד לרגע ב"הייטקיסט שגייס באופן פרטי": אין דבר כזה. הוא פתח סטרטאפ במדינה עם כללים, גייס כסף בתעשייה עם חוקי מס, גייס עובדים,במדינה פה ועוד,ועוד. אה, וברגע שהדולר קצת ירד פתח בצווחת יללה "תעזרו לי". זה לא,בא לזלזל בו - אבל למדינה סביבו יש חלק בהצלחתו.

מי ביקש שיעזרו כשהדולר ירד?

ומתי המדינה התערבה בשלושת השנים האחרונות בשער הדולר?

ממשרד האוצר ומהמגזר הפרטי בעיקר בהקשר התוכנה. אבל לא היו שום תוצאות אמיתיות, בעיקר כי משרד האוצר אכן לא יכול לסייע. אין היגיון שמדינה שמתנהלת בשקלים תגבה מס באופן משתנה, פעם בשקל ופעם בדולר, לפי המטבע שידו על התחתונה מפני כוחות השוק.

אבל לספר בקול תרועה ש"הגירעון צומצם" זה לקפוץ באוויר ולהתגלגל כליצן בחצר הארמון מרוב שמחה שתיקנו נדנדה לנסיכה, כשמאחורי הגב עולה אש מהצריחים. כי למרות החגיגות, שמענו כבר ש"הצמיחה לא תספיק, יהיה צורך להעלות מיסים" (נגיד בנק ישראל, חפשו ברשת), וששר האוצר רותח ומתפוצץ כי הדרג המקצועי במשרדו - לטענתו מאחורי גבו, כאילו שאובייקטיבית זה מה שחשוב - הוציא התראה נגד "חוק היסוד" המגוחך החדש, והיא ש"לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים" (חפשו הכל ברשת). רק כי לא נוח פוליטית שמשמיעים את האמת, הוא מתנהל כמו ילד בכיין וצורח שאין מה להקשיב לאנשי מקצוע.

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkqzchmzgl

לא הכרתי שעשו זאת

וכמובן לחסל את עצמאות הבנק המרכזי, שהחזקתו הבלעדית בכלי העבודה של קביעת גובה הריבית מרתיח את חבר הכנסת, הפוליטיקאי האינטרסנט, שגם מנהל את משרד האוצר, כאילו שזה הגיוני שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה שיציבות וחוסן כלכלי הם קריטיים לעצם קיומה בכל רגע. בטח שזה מקפיץ את הפיוזים של השר שנגיד הבנק מעז להשמיע דבר אמת, שלמרות חגיגת "צמצום" הגירעון, הצפי הברור להמשך מאזן תשלומים של ישראל (ולא חלילה חדלות פירעון או קריסה בסגנון תורכיה) יחייב העלאת מיסים. לכן ראשית, בנק ישראל מתערב לא מהסיבות ששר האוצר היה רוצה, ושנית, כל עוד עצמאות הבנק המרכזי קיימת הוא ממש אבל ממש לא יהיה שם רק כדי לכסות את כשלי הדרג הפוליטי בשבתו כמורה דרך כושל והרסני במסגרת החלטות ממשלה וזרוע מבצעת.

אתה רציני?!

הגירעון עלה וזינק לשמיים בראש ובראשונה עקב הפעילויות הצבאיות היזומות, לאמור לא הדיפת העזתים עד מוצאי השבת השחורה, אלא הפלישות לעזה, ללבנון ולשטח סוריה והפלישות האוויריות לאיראן. בכל הזירות האלו, אדם רציני וכנה - להבדיל מפוליטרוקים ושופרות תעמולה - יודה שהעניין לא תם ולא נשלם, וזה אך ורק עקב לחץ בין לאומי ובראש ובראשונה של האמריקאים ידידינו הטובים. לאמור, ירידת הגירעון עם תום הלחימה והפסקות האש, בעזה, בלבנון, באיראן, היא לא "בזכות ההתנהלות שלה", אלא עקב דיקטאט "שהמדינה" נכנעה לו בחירוק שיניים ובידיעה שזה עלול להיות אסון גמור, בטח ובטח כשמדובר בהמשך התקיימות משטר טהרן.
אתה מאמין לעצמך כשאתה טוען שזה "בזכות ההתנהלות" ולא בגלל, במשמעות הכי שלילית והרת אסון של המילה?!
באמת?!

לגבי החלק בהצלחה וכדומה, אין שום הוכחה בדבריך שזה נכון, כי אסף רפפורט קם בבוקר ומעולם לא ביקש מאף אחד שיעזור לו לשכנע את גוגל שמגיע לו ולעסק שפתח 32 ביליון דולר, וזה אחרי שגוגל היתה משוכנעת שמגיע לו רק 23 ביליון.

מרשים שאותם עובדים הצליחו.

זה לא רק הייטקיסטים, אם כי יש להם אחוז נכבד בכך. בכל מקרה, זה מרשים שהאזרחים השיגו זאת וכל הכבוד לאזרחים שסייעו בכך.

אם אדם הולך לקבלן ומבקש לרכוש ממנו דירה, והקבלן תוקע מחיר של 3 מיליון עבור הקובייה, והאדם מהנהן בחוסר מחשבה וחותם לו על זה, וכעבור שנתיים הוא חדל פירעון, האם הקבלן אמור לספוג את ההפרש בין מה שהאדם חתם שישלם לבין מה שיש ביכולתו לשלם? להשאיר את המפתחות אצל הרוכש ולומר לו בטלפון "הכל בסדר, עליי"? לקבוע בדיעבד שהמחיר הוא 2 מיליון?

הגירעון הוא קשיח. הוא נקבע מתוקף הפעלת שופלים במסגרת זירבוב עזה (הוצאה כספית עצומה). מתוקף הטסת חיילים לטהרן (הטייס הוא במקרה זה נהג טנק-קשר-טען-מט"ק מעופף, לא שום דבר אחר). מתוקף גיוס מילואימניקים במספרים של מאות אלפים (ימי מילואים, לא unique individuals), רבים מהם במשכורות אזרחיות גבוהות ביותר, שמתוכן נגזר תשלום המילואים. מתוקף הלוואת כחצי טריליון בריבית קצוצה עקב מצב דירוג האשראי (שבניגוד כמובן לטענת שר האוצר, הורד עקב כוונות החקיקה של ממשלת וכנסת ישראל ולא עקב מלחמה, שהרי הדירוג לא הוחזר גם בזמן הפסקת אש), שכבר עכשיו הזניק את החזרי החוב הישראליים במיליארדים לשנה. על התועלת או הרווח, או שמא החשש מאסון קטסטרופי, מהזנקת הגירעון הזה כהימור שתוצאותיו בספק, כבר הצבעתי בתגובה הזו:
המדינה מקטינה גירעון "בזכות ההתנהלות"?! - חיסכון השקעה וצריכה

אבל תהיה אשר תהיה הדעה בשאלת הצידוק להזנקת הגירעון, הרי שירידתו אירעה מפני גורמים חיצוניים לאמור, כפיית הסכמים והסדרים על הממשל של ישראל, בניגוד ברור לכוונות הישראליות ולמה שהוצג ככיוון הבטחוני הרצוי. לשאלת השתתפות האזרחים אין רלוונטיות בשום אופן, כי כאמור באנלוגיית הדירה לעיל, זה לא הצד הקשיח, אלא צד שאי אפשר לסמוך ולהסתמך עליו, אלא אם מכניסים למשוואה הכספית-כלכלית את רעיון כלכלת בעזרת השם של שר האוצר הנוכחי.
התפיסה שאני מציג היא שזה שיגעון מוחלט, ששום קבלן דירות או בעל עסק זוטר ככל שיהיה לא היה חותם עליו, אבל משום מה יש איזו תעמולה כאילו בניהול העסק שנקרא המדינה זה רעיון טוב.

משהו חסר?

אני דיברתי על האזרחים ואתה הלנת על החלטות הממשלה ופעילות הצבא 

משל הסוס והאוכל וכן הלאה.

אני קורא את ההודעות שלך, ואני רואה מצד אחד אמונה יוקדת בצדקת טענתך - ויחד עם זאת גם בורות, וגם בילבול של מין בשאינו מינו. @אריק מהדרום פתח שרשור שהתייחס רק לשפל בגירעון הממשלתי, וקרא לזה "ירידה מרשימה". הא ותו לא.

תוכל להסביר לי למה "מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן"  הופכים את הירידה לפחות מרשימה? זה זה בכלל קשור? האם מישהו רשם משהו בעד מערכת החינוך או הסיבות למלחמה באיראן?

האם אתה באמת ובתמים טוען שהירידה בגירעון הממשלתי היא (רק) בגלל "שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי", ושהיא לא קשורה להתנהלות הממשלה?! (אני שואל את זה למרות ש-כאמור- אף אחד בכלל לא טען שזה בגלל הממשלה. 

אתה ממשיך לטעון שזה לא הגיוני לחשוב "שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה", שזו אמירה ברמת מופרכות עליונה, הרי חוק יסוד התקציב קובע באפון ברור, וטריווילאלי, שמדיניות הכספים היא עניין פוליטי שבסמכות הממשלה/הכנסת. אתה ממשיך ומלהג על סיבות שונות שלשיטתך גרמו להפסקת המלחמה - שוב, לא ברורה הרלוונטיות של זה לעניין.

ואז, סוף סוף! הודעה שלכאורה מתייחסת לגירעון ולסיבותיו: אוי לעיניים שכך רואות. שום התייחסות כלכלית לגובה הגירעון, למהלכים תקציביים שבוצעו - רק התייחסות לסיבות שלשיטתך בגללם המדינה עושה מהלכים כאלו או אחרים.

ועכשיו לטענתי המהותית, שאמורה להיות טריוויאלית:

ברור שמלחמה עצימה עולה יותר כסף.

גם היום - אנו במצב לחימה הרבה יותר יקר משהיה לפני מלחמת שמיני עצרת.

ממשלת ישראל לא מושלמת, אבל יעד הגירעון ב2022 היה על 3.5 - העובדה שתוך כדי מצב לחימה ארוך, הגירעון יותר קטן מהיעד שלפני המלחמה, הוא מרשים. 

זה לא אומר *כלום* על מה דעתי על המלחמה וניהולה, על הסיבות להפסקות אש או כל דבר אחר. אתה מוזמן לפתוח על זה פוסט נפרד (מוטב למצוא פורום מתאים לעניין).

ההתעקשות שלך לאורך השרשור להרחיב את הדיון לדברים לא קשורים, פשוט לא קשורה.