ראשית אני מתפלא איך הרבה מאוד מבינים אותי.

(אומרים שהיא דוסית. השאלה איזו דוסית. ולפי התרשמותי היא מחפשת יותר איש מעשה מאשר אברך)

1. כמו שכתבתי, אצל בחורים חילונים בתיכון הראש לא כ"כ נקי בלשון המעטה, ויש חשש היאך יראה הקשר שלה איתם? הרי מורה צריך להכנס לליבם של התלמידים. הבחורה הספציפית הזו היא עם כישורים חברתיים מאוד מפותחים וחוש הומור, וזה מצוין, אבל כנראה היא לא תוכל להמנע מלהשתמש בהם עם הבחורים... ועוד כמו שאמרתי היא ממש יפה... החשש הוא שיש לה פתיחות יתר.

2. אין לי מושג איך זה מסתדר עם ההלכה שבחורה לא תלמד רווקים (עיקר הדין כתוב ברמב"ם הל' איסורי ביאה כב,יג. למדתי בעיון את הסוגיא, לא אכנס לדיון בנושא כאן).

אבל יש גם עניין חשוב להשפיע על אחרים ולא להסגר בתוך תיבת נח.

וידוע ההיקש שהרבי עושה מהלכות כשרות- "אידי דטריד למפלט לא בלע"

לא יודע בדיוק איפה הוא נמצא,

והוא משתנה בין אנשים וסיטואציות.

אבל המחשבה הזאת של להסגר כמה שיותר היא לא נכונה לדעתי.

נכון שיש מורים חילונים, אבל דתיים בד"כ יחנכו אותם לערכים יותר טובים.

בקשר לרב גרוסמן-

הוא הלך פעם לדיסקוטקים,

היום אני חושב שפחות, אנשים מגיעים אליו..

וכשצריך הוא בהחלט סחבק עם אנשים

תראה דוג':

וכמה סיכון מותר/צריך לקחת.

אנחנו חושבים שבללמד בבית ספר אין פגיעה רוחנית, וגם הסיכון הוא לא גדול כ"כ.

(שמתי את הסרטון בשביל העניין של ה'סחבק'..)

הסיכון יותר גדול מללכת ברחוב, אבל עדיין לא גדול כ"כ בשביל לוותר על האפשרות להשפיע על ילדים.

ולשמוע מאנשים בעלי נסיון בתחום.

זהו, אין לי עוד מה להוסיף.

ולשמוע מאנשים בעלי נסיון בתחום.

זהו, אין לי עוד מה להוסיף.

אבל יש גם עניין חשוב להשפיע על אחרים ולא להסגר בתוך תיבת נח.

וידוע ההיקש שהרבי עושה מהלכות כשרות- "אידי דטריד למפלט לא בלע"

כי היא תותחית.

ההגדרות של דוסיות, תורניות הפכו לפלסטלינה של ממש

אם היא באמת כזאת, שאל אותה אם היא מוכנה לקיים את ההלכה

המשנה בקידושין: "לא ילמד אדם רווק סופרים ולא תלמד אשה סופרים רבי אלעזר אומר אף מי שאין לו אשה לא ילמד סופרים ר' יהודה אומר לא ירעה רווק בהמה ולא יישנו שני רווקין בטלית אחת וחכמים מתירים".

רש"י שם: "סופרים - מלמדי תינוקות כלומר לא ירגיל רווק עצמו להיות מן הסופרים ובגמר' מפרש טעמא וכן לא תלמד אשה סופרים לא תרגיל עצמה להיות ממלמדי תינוקות".

יש לשים לב ללשון "ממלמדי תינוקות", שתינוק זה אפילו פחות מ13.

יש פה שיעור של הרב אבינר בנושא

http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D

וכמה קישורים למי שרוצה להרחיב.

האם מותר לאישה ללמד בנים

מורה בכיתה מעורבת בבית ספר חילוני | שאל את הרב

יש בעיה שמורה בת תלמד בתיכון בנים? | שאל את הרב

האם מותר לי ללמד בנים בגילאי חטיבה ותיכון? - סרוגים

אין לי מושג מאיפה מביאים את ההיתר של שעת הדחק, זה איסור שנוגע בענייני עריות (ואכמ"ל כמה איסורים יש בזה. ההיתר של הרב עמיחי ממש מוזר. "אין אומרים לאדם חטוא על מנת שיזכה חברך" והוא אומר כן), אבל זה לא רלוונטי כאן.

בקישור הראשון מובא הפסק של הרב פיינשטיין שהוא כח דהיתירא גדול והוא פסק שבמציאות של היום (לא שעת הדוחק גדול) לא שייך בכלל:

"בשו”ת אגרות משה (יו”ד ג’ סי’ עג) יש התייחסות מפורשת על תלמידים גדולים. וגם הוא כותב שאין חשש ייחוד, וגם אין חשש להתגרות הן מצד המורה שמבואר בפוסקים שאשה אינה מתגרה, והן מצד התלמידים שיש להם יראה מהמורה. אולם הוא סיים שם שאין להתיר זאת אם לא בשעת הדחק גדול מאד כלשונו. (כוונתו על התקופה ההיא שלא היה שייך למצוא מורים כפי שצויין שם בתשובה). אבל במקרה שהצורך הוא פרנסה עבור האישה ודאי שאין כל היתר כפי שנראה גם מדברי האגרות משה שם."

ומורה יכולה ללמוד בנות, או בנים מתחת לגיל 9. מה הבעיה?

לא זכור לי

אני צריך לכתוב משהו לא נכון כי הוא יצא מנקודת הנחה מוטעית?

לא הבנתי לאן את חותרת.

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.