מה התחדש לך מאז שאמרת לה שאתה רוצה לצאת איתה עד שהבנת שלא?

אבל אתה דברת איתה...

אולי תשאל אותה שוב- עד כמה מפריע, ואולי היא לא יודעת עוד דברים שאתה כן פתוח לגביהם שיפריעו לה (בד"כ זה ככה.. במיוחד אם היא מקפידה על גרביים.. לך תדע על מה היא עוד מקפידה..)

יצא לי חצי ברצינות, חצי בציניות.. תיקח איך שבאלך .. 

התמיהה היא על שניכם, איך הגעתם למצב של פגישה אם זה כל כך לא מתאים?!

תפוס אותה עכשיו לשיחה בטלפון ותשאל אותה עד כמה הנקודות שהבאת למעלה קריטיות עבורה. אולי היא לא כזאת "דוסה" כמו שהיא נראית...

בהצלחה!

אם השתנית ואתה רוצה דברים אחרים ממה שפעם, מאד יכול להיות שהיא תכיל את זה.

וזה גם תלוי אם אתה רוצה בחורה כמוהה, נשמע שאם הסכמת להפגש אז כן.

קודם כל, תחשוב עם עצמך עד כמה הדברים שכתבת באמת מייצגים אותך ואת מה שאתה מאמין. אם אלו דברים שאתה יכול להגדיר אולי כ"חולשה", או משהו שאתה עובד עליהם זה משהו אחד, ואם אתה מאמין בהם ורוצה בהם אז זה משהו אחר. בשני המקרים הייתי אומרת שחשוב ליידע אותה ולדבר על הדברים ביניכם.. בכל אופן, אם היא מוכנה להיפגש איתך למרות זאת(כפי שזה נשמע), אז כנראה שזה לא קו אדום אצלה והיא לא ממהרת לפסול על זה..

באותו אופן, תחשוב האם *אתה* מעוניין להיפגש עם בחורה שאלה דעותיה. זה אומר עליה הרבה. כמו שאפשר להסיק משאלות שהצד השני שואל, מה הדברים שחשובים לו באמת. למשל בדוגמא שהבאת, אתה יכול לבחור האם אתה אוהב את זה שהיא לא אוהבת שאתה שומע שירת נשים או לא. מה זה אומר שזה מפריע לה? מאיפה זה יכול להגיע? אתה מתחבר לזה? כמובן שזאת לא חייבת להיות סיבה (אלא אם כן היא משמעותית בשבילך) לחתוך לפני פגישה ראשונה. אבל זאת יכולה להיות נקודה שאתה מעריך בה, או\וגם נקודה שחשוב לך לברר אצלה מבחינת התאמה.
הכי חשוב לדעתי זה לא להחליט בשבילה. תתן לה את הזכות לבחור בשבילה מה נכון לה. אל תתן לסטיגמות ("דוסית עם גרביים") להחליט אם אתם מתאימים או לא.. לכן, אם אתה מבחינתך רוצה להיפגש איתה - תיפגשו. אם היא לא הייתה רוצה להיפגש אני מניחה שלא הייתם מגיעים לשלב הזה..

בהצלחה רבה!!
 

זה מאוד יכול להיות

אבל ממש לא בהכרח

זה קצת מעצבן אותי.

א. ואם אני מכירה מישהי שהיא רווקה מאוחרת ולא מלאת ציניות ומרמור, זה מוכיח משהו?

או מישהי שהיא צעירה ונשואה, ומלאת ציניות ומרמור, זה מוכיח משהו?

ב. איך את יכולה לקבוע שזה בגלל הייאוש מאי המציאה?

החיים שלנו הם הרבה מעבר לרק לחפש זוגיות, ואני יכולה להעלות בדעתי עוד דברים רבים שיכולים להוביל לזה - נניח קשיים בעבודה, במשפחה, בבריאות...

ג. בסופו של דבר אנחנו חיים בעולם, והבחירה בידינו איך להגיב לזה. אין דרך אחת שבה כל הרווקים, או כל הרווקים המבוגרים מגיבים.

האם סטטיסטית רווקים מבוגרים יותר ציניים וממורמרים מאחרים?

לא יודעת.

לא בדקתי.

אבל אני לא רוצה לתחזק סטיגמה כזאת בכלל.

לא לצאת מנקודת הנחה שכל מי שעבר את גיל X והוא רווק, אז זה אומר משהו על האישיות שלו.

לא נחרצתי אלא שאלתי האם יש קשר.

לצערי ממה שחוויתי מעל גיל 36.. יש לא מעט מרמור, ציניות כתוצאה נקודתית מהכאב הענקי מהרווקות שלא נגמרת.

כרגע מתמקדת ברווקים כי זה נושא הפורום.

לא נכנסת לסיבות נוספות לכך אלא מתמקדת ברווקות מאוחרת בגין כך.

זה לא אומר שכולם ככה, אבל יש סיבה ש סטיגמה קיימת.

איך כל אחד מתמודד עם המצב בסוף - זה אינדיבידואלי.

אגב, היה לי חבר שהתייחס לרווקות מגיל x כ"שבורות". הוא היה שבור יותר מכולן ביחד. אז אולי זה גם בעיני המתבונן. 

(כמו להבדיל - שאומרים 'מרכז', יש גבעת שמואל, ויש פתח תקוה, ויש תל אביב, וראשון לציון, ובני ברק… ויש בשולי המרכז - רעננה וכפר סבא. וכל מקום וריכוזי הקהילות שלו) 

אבל כן מוכן לעשות נסיעות קצת כי מבין שזה חא כמו המרכז שהכל קרוב

ככה זה נראה בעיניי אנשים מעדיפים שיהיה קו אחד ולא כמה זרמים של מזגר באדם

ואחת מהן תהיה אשתך בע"ה

גם סרטים וסדרות זה משהו שרוב הדתיים רואים.

זה סימני פיסוק (בתור התחלה).

אינך שונה מהדתי הרגיל הממוצע כפי שאני מכיר, ראיתי המון כמוך. אולי זה לא בדיוק נכנס לתוך מגזר ספציפי כמו דת"ל מתנחל / חרדי / לייט אבל זה מאוד מאוד נפוץ.

למרבה הצער נראה שברגע שחורגים טיפונת מאחת המסגרות המובנות הספציפיות, נשארים די לבד מול המערכת.

שדכן ראשי תיבות שקרים דובר כסף נוטל כידוע.

אם לא מהם תבוא הישועה, ניסית לברר אצל משפחה / חברים / בית הכנסת וכיו"ב?

חסר לי סימני פיסוק 

ניסיתי כרגע בכל מקום בסביבה שלי אבל כרגע ללא עזר

אתה עצבני בצדק 

גם ממני איזה שדכנית רצתה להכיר לי רצתה על זה איזה חמש אלף..

אמרתי לה ממי את צריכה לשלם לי.. היא פחות התחברה לקונספט

אגב די לנרמל נייק ואדידס די תמצאו אופי עדיף כבר בלנסטון..

אני מנסה לחשוב אולי תתנדב בעמותות מסויימות משם תכיר 

אני לא מבינה למה בעינייך בלנסטון זה יותר אופי מאשר נייק ואדידס... זה מותג וזה מותג... ההבדל זה הסגנון... לא כולם צריכים להתחבר לאותו סגנון...לא כולם גדלו אותו דבר..

עם לקוסט דיזל ארמני

וב"ה עברנו לטימברלנד וחבריו

ממש קשה לי לראות גבר מדוגם המותגים

אבל שזה כולל הנעליים בכלל מוגזם

שאנייכול ללכת לשם ולהכיר..

זה אופנה של מתנחלים

הבורגנים צריכים להשתלט על המגזר

ה' ישמור

שמעתי פעם ראשונה על מישהו שלובש רדבק בחתונה, הייתי בהלם תרבות. לא הבנתי מה הקשר.

ללבוש חליפה, עניבה, נעלי אלגנט (יש כמה סוגים, לא חייבים את האלה של החרדים).

סתם ככה אני ממש לא לובש אלגנט ביום יום, אפילו לא בשבתות כל כך..

בע"ה תגיע למי שייתייחס אליך ברצינות, יש הרבה אנשים טובים העולם, חבל שהקצת שיש שהם לא כאלה מסתירים את העובדה הזאת

אין, לא קיים, מילון ההגדרות לדתיות.

כל אחד יכול לתת פרשנות שונה לאותן המילים.

לא אכפת לי איך אנשים אחרים מגדירים אותי. לא חייבת להם כלום.

וגם בהקשר הזוגי - זה לא שאני מחפשת להתחתן עם "דתי תורני" "דתי לאומי" או לא יודעת מה, אלא עם אדם מסוים. נכון שמי שיגדיר *את עצמו* בכרטיס שלו כ"דתי לייט" אני לא אשקול לצאת איתו - כי זו הצהרת כוונות אחרת משלי. אישית, בכרטיס שלי, לא כתבתי הגדרה. שאנשים יראו מה כתוב בפרטים, ולפי זה יכולים להבין איפה אני נמצאת. ואם מעניין אותם אם אני רואה סרטים וסדרות או איזה בגדים אני לובשת - שיבררו.

ואם לא נוח לך עם שדכנים - 

אל תישען עליהם.

תירשם לאתרים. למיזמים. תלך לאירועי פו"פ. תצטרף לקבוצות וואטסאפ.

יש היום המון דרכים להכיר, שבהם אתה לא תלוי בחסדי שדכנים. (באופן אישי החוויה שלי די דומה לשלך, ואני יודעת להגיד שאחוזי ההצלחה שלהם לא בשמיים - 8% מהזוגות במגזר הכירו דרך שדכנים, לפי הסקר שהבאתי כאן: אני עדיין לא יורדת לעומק דעתך - לקראת נישואין וזוגיות. דרך אגב, הכי הרבה שם מצאו דרך משפחה וחברים\היכרות ספונטנית - ולכן גם אני ממליצה ממש לדבר על זה עם חברים ומשפחה - אני מחפש להתחתן, וזה וזה מה שחשוב לי. אולי אתה מכיר מישהי?)

איש שלי

אהוב אחד

זה יום העצמאות

מצאתי לי פינת טבע פה

לכאורה, זה מה שחיפשתי בדיוק.

חורשה, שקט, אוויר נעים.

ועדיין, משהו בי לא מוצא מנוחה.

אני רוצה אותך, ובו זמנית אני מלאת פחדים מההליכה לקראתך.

אני יודעת שיש בי הרבה. יש בי מה לתת, יש בי אור. אני בטוחה בזה.

רק שבכלי העולם הזה, עוד לא למדתי ככ איך להנביע אותו, את האור הזה.

והבוץ דבק במעיינותיי, והסחף גובר עליי.

אני במערבולת פנימית, מרגישה שאין לי קרקע בטוחה להישען עליה.

לא מרגישה שאני יודעת,  לא מרגישה אולי כמעט בכלל..

אני לא יודעת מה יש שם, ברגש, שאני רוקדת איתו במין ריקוד של רצוא ושוב..

אני רוצה להרגיש, אני רצה אחרי ההרגש, מחפשת את הקו הדק הזה של רגש אמיתי שינבוט בי, ובו זמנית אני ככ בורחת ממנו. ככ מפחדת להתמסר אליו באמת.

אני רוצה אותי.

אני רוצה אותי בגדלות.

אני לא רוצה להיות נחסרת ככ בחסרונך..

אני לא רוצה להגיע אליך מתוך הריק,  מתוך הכלום, מתוך האין..

אני רוצה להלך בעולם בקומה זקופה, להיות עושה לי בית בתוכי. פינה של מלכות.

אני רוצה לזכור שיש בי.

אני לא חסרה. אני לא שבורה, אני לא אבודה.

אני רוצה ללמוד לאהוב את עצמי גם ככה. על כל חלקיי.

אני רוצה להצליח להתקלף... להגיע על הגרעין ההוא, שהוא אני, לחבק אותו שם ולשאוב ממנו כח.

ושם, בקודש הקודשים, חתום בחותמו של כהן גדול

מונח, הרצון שלי.

קראתי. אין לי מילים מעבר

ולא קל לגרום לי להתרגש

מה משנה אם מזהים אותך או  לא?  אף אחד לא מכיר אף אחד כאן, ממילא.....

וואו יקרה איך כתבת את הלב שלך

כמה מרגשת את

כמה אור וכמה אהבה יש בך ויש בך לתת

ב"ה שתמצאו אחד את השנייה במהרה ובמתיקות שלמה 🙏❤

הוא בטוח יזכה בך

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

מה השאלה בכלל?!

גם אצל גברים משיכה מושפעת מאוד מפוזיציה ריגשית.

אממ יש גם גברים שפחות גמישים בעניין, אני לא סגור אם זה עניין של בחירה בכך או חוסר מודעות.

הוא יועץ נישואין וממה שאני קוראת אצלו, הוא טוב. אפילו מאוד.

הוא מדבר על נושאים רבים, ובין השאר גם על הדילמה הזו.

גם באתר "השדכן", יש טיפים טובים.

בהצלחה.

יצאתי עם מישי שגבוהה ממני ב8 סמ

זה לא אמור כזה להפריע אלאכ אתה מרגיש שזה פוגע לך באגו ובגבריות קל וחומר כשזה לא מזיז לה

(כי יש המון בנות שיפסלו על זה ובצדק, הן אמורות להרגיש בטוחות לידנו))

קיצור אחי אין מה להתבחבש יותר מדיי אל תעשה תטעות שלי ותמשיך כדי לפענח מה אצה מרגיש, זה אמור להיות מאד ברור - אתה מתגעגע אליה? אתה מרגיש משיכה אליה? אצה רוצה לומר לה דברים רומנטים? אם לא אז עם כמה שכואב תחתוך עכשיו.

כדי שלה לא יכאב מדיי אחכ

אמרת לה?

רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

בנוסף, הייתי ממליץ לתאר קצת יותר מה היא מחפשת, היא לא רק אישה בת 48 אלא יש לה אישיות ודרישות, וגם אין פה ממש תיאור שלה.

אם תפרטי מעט יותר יהיה קל יותר לאנשים לחשוב אם הם מכירים מישהו מתאים.

האם הרשימה היא לאנשים עם מוגבלויות?

מחפשת אדם נוח, שמור, ירא שמים (כיפה סרוגה) .

את מבינה שלא תיארת שום דבר ייחודי על בן אדם כאן?

אני תוהה האם זה דבר חיובי או שלילי