ילד ששונא להכין שיעורי בית ועוד...סטלה100

הבן שלי בכיתה ג'. הוא בכלל לא עצמאי בקטע של שיעורי בית והכנה למבחנים.

המורה אומרת שהוא גם מתעצל בכיתה, וסומך על מה שהוא יודע...

 

השנה, ניסינו להעביר את האחריות עליו, שהוא צריך לדעת מה שיעורי הבית, ולהכין אותם בעזרתינו אם צריך כמובן.

הוא לא עשה אותם אפילו פעם אחת, וזה לא הזיז לו....

 

כאשר אני רואה במייל מה שיעורי הביתרוצה לשבת איתו לעזור לו להכין, הוא אומר למשל בחשבון שזה קשה מידי. אך אני רואה

שאחרי כמה תרגילים, שהוא עושה כמעט עם בכיות, הוא יכול לשלוט מצויין בחומר! 

לכן, אני מתעקשת שהוא ילמד ואז הוא מקבל ציונים מעל 95. רק שהלימוד איתו מוציא לי את כל הכוחות, בא לי לבכות שכך הוא עושה לנו...

יש לו שולחן כתיבה שהוא בחר והבטיח אפילו שעל השולחן הזה הוא כן יסכים להכין (בסוף אין שום חדר שהוא מסכים ללמוד בו), הוא יכול ללמוד שקט, מנסים לעשות אווירה טובה, ולא למרוח את הזמן אם הוא עייף.

 

קראתי הרבה ספרים על נושא חינוך ולא מצאתי רעיונות לגבי איך לתת רצון לילד ללמוד.

 

ניסינו צ'ופרים, זה עובד לטווח קצר בלבד. ניסינו בעדינות, הוא עובד עלינו ואומר שאין לו שיעורי בית.

ניסינו עם נוקשות, הוא מסתגר בתוך עצמו ולא מוכן אפילו לדבר איתנו אלא בצעקות.

 

יכול להיות שהוא פשוט עצלן...

הפחד שלי שהוא יצבור קשיים בחומר שהוא כן צריך ללמוד ולתרגל כמו אנגלית וחשבון ואז יהיה לו קשה להשלים את הפער...

 

אני כ''כ מבין אותו!אות והדר
הוא לא עצלן ,
הוא פשוט ילד נורמלי שהלימודים לא מעניינים אותו.
לדעתי במערכת חינוך כמו שלנו כיום, אין שום דרך "לתת רצון" לילדים ללמוד.
כמובן אם יש כזה דבר אשמח ללמוד גם.
לצערי העצה היא לשרוד את זה...שיעורי עזר לפעמים עוזר.
^^^ גם אני כתלמידה שנאתי ש"ב ולרוב לא עשיתיערשק בהעלותך

זה באמת דבר מאוד מעצבן.

אני לא חושבת שיש דרך לגרום לו לרצות ללמוד.

אני חושבת שכדאי להשלים עם עצם העובדה שהוא שונא את זה ולא רוצה את זה.

ומכאן שאלה אליכם כהורים - האם לימודים נכללים בתחום הדברים שבבחירתו לעשות כרצונו, או בתחום הדברים שבהם אתם המחליטים? יש מחירים לכל אחת מהבחירות, זה לשיקולכם באיזה צד המחירים כבדים יותר לדעתכם.

אולי תגיעו למסקנה שהיא משהו באמצע - נגיד שמבחינתכם אתם מחייבים אותו לעשות תרגיל אחד ביום, והשאר הוא חופשי לבחור אם הוא עושה או לא.

אבל להציג את זה מולו ככה, ביושר. לא בפיתויים ובשכנועים, אלא - אנחנו יודעים שאתה לא רוצה לעשות את זה. אתה לא חייב לרצות. החלטנו כהוריך כן לחייב אותך. אנחנו מאמינים שזוהי טובתך, ובשלב הזה של חייך אנחנו הקובעים. עליך לשבת עכשיו ולעשות תרגילים. אם אתה רוצה ממנו עזרה - בשמחה.

כאמור, אפשר גם להחליט להניח לו, ושלא יעשה אם לא בא לו. זה מה שההורים שלי בחרו, ואני די מרוצה היום מהבחירה. הרווחתי הרבה שעות חופשיות שהייתי מאוד זקוקה להן, שבנו את אישיותי ואת מי שאני היום. (אם כי אני בהחלט מבינה את המחירים שאת חוששת מהם. בחירה שלכם.)

הוא לאלב אמיץ

סביר להניח שמשהו קשה לו.

בין אם זה קושי טכני אובייקטיבי - ראיה נניח, או קושי להתרכז,

ובין אם זה קושי רגשי סובייקטיבי כמו תחושת חוסר ערך או חוסר ביטחון וכו'.

בדרך כלל הדברים משולבים.

 

יפה ומרגש האופן שאת נחלצת לעזור לו, אל תתייאשי.

אולי אפשר להקל עליו (ועלייך )? לומר למורה שאתם עונים על תרגיל אחד מתוך שלושה, על שתי שאלות מתוך שמונה..

ושאת כותבת במקומו את התשובות.

 

במקביל לנסות לאבחן, לבקש בשבילו הקלות ואולי גם שעות שילוב.

ואם אתם בגישה של אלטרנטיבי, אפשר כרגע לחכות עם האיבחון ופשוט לטפל בקושי.

 

 

עשינו שנה שעברה סוג של אבחוןסטלה100
עם מחנכת שמטפלת גם בילדים מחוץ לבית הספר. היא לא מצאה איזו שהיא בעיה.
ראייה. הוא במעקב ומרכיב משקפיים מתאימות.
ריכוז: הוא יכול לשבת ולקרוא שעות כי זה מעניין אותו.

האמת כשהייתי קטנה ההורים שלי אף פעם לא עזרו או התערבו בעינייני בית ספר. ודווקא אני חושבת שהייתי יכולה להצליח טוב יותר אם היו מזהים את הקשיים שלי בתחומים מסויימים.
וגם החוברות לא היו יפות וצבעוניות כמו היום. היום זה נראה כמו משחקים משעשעים.

פשוט מתסכל לראות פוטנציאל אצל ילד שלא מממש אותו.
אם הוא עושה עם בכי את התרגילים הראשוניםלב אמיץ

קרוב לוודאי שיש קושי. אולי הוא מסתכם בקושי רגשי.

 

ילדים שמשתעממים, ברגע שרותמים אותם להכנת שיעורי הבית או ברגע שמחייבים אותם, עושים זאת בקלות יחסית.

עצם העובדה שהוא צריך ליווי צמוד אומרת משהו.

 

באמת יכול להיות קושי רגשי...סטלה100


לא מסכימה איתך.הודיה60

בסיטואציות שהפותחת מתארת נראה שהם נגררו למאבקי כח מול הילד והילד מביע את התסכול שלו ככה

זה מאד הגיוני וממש לא מצביע לדעתי על קושי רגשי

 

 

 

ילדים שמשתעממים, ברגע שרותמים אותם להכנת שיעורי הבית או ברגע שמחייבים אותם, עושים זאת בקלות יחסית.

ממש לא מחייב

יש ילדים שימשיכו להתנגד ולהתעצבן, תלוי מאד בדינמיקה שנוצרת בין הילד להורה.

הורה שיודע להציב גבולות בצורה נכונה - הילד אכן יכול להכנע ולעבוד כמו שצריך

אבל אם לא, והילד יודע שבסופו של המאבק הוא יתיש את ההורה עד שההורה יכנע לו - ימשיך להתנגד בכל דרך שנראית לו

 

עצם העובדה שהוא צריך ליווי צמוד אולי אומרת משהו על הצורה שבה האמא מתנהלת עם הילד, צורה לא כל כך מוצלחת כנראה

זאת אפשרות . אני הנחתי שאין כאן עניין של מאבקי כוח.לב אמיץ

יש חוסר מוטיבציה ויש לה סיבה כלשהי.

עד עכשיו לא הייתי נכנעתסטלה100

אבל לקראת סוף שנה אני באמת מותשת מהמצב וגם לא רואה איך זה ישתנה שנה הבאה... 

בעלי לפעמים אומר לי שהגישה שלי לא נכונה, אז הוא מנסה ללמוד איתו ואחרי זמן מה גם מרים ידיים ואומר שלמבחן הבא הוא ילמד יותר טוב. בקיצור לא מצליח יותר ממני לצערי.

 

 

אולי הוא כן מממש את הפוטנציאל שלוערשק בהעלותך

כשאיינשטיין היה ילד, הוא העביר שעות במשחק עם מצפן ביתי פשוט. מהצד הוא בטח נראה סתם מעביר את הזמן, ובאסה שלא עושה בזמן הזה משימות לימודיות וכיו"ב - בפועל הוא סיפר שהמנגנון של המצפן הלהיב וריתק אותו ופתח את ההתעניינות שלו בעולם הפיזיקה, שהביאה אותו בהמשך לתגליותיו העצומות.

מי קובע מה הדרך הנכונה לממש פוטנציאל?

 

לגבי זה שעוזר אם ההורים מזהים את הקשיים ועוזרים בהם, מסכימה איתך.

כמה אינשטיינים יש מתוך אוכלוסיה ממוצעת.....סטלה100


רק בקשר לקריאת ספריםחילזון 123

זה שהוא יכול להתרכז בספר לא אומר שלא יכולה להיות בעיית קשב.
add בהחלט יכול להיות סוג של חולמנות והתנתקות כזאת למשהו מסויים.
להיות פעיל בפתירת תרגילים זה לא שווה לשקיעה בספר.

 

..העני ממעש
דור קשה..
טוב שעשיתם בדיקות שגרתיות ראייה וכו'

הייתי מחפש נתיב 'מיקל' שתוכלו לעמוד בו לאורך זמן.. כמו שכתבה לב אמיץ.
ומדי חודשיים לעשות מעקב 'בדיקת קשר' . בהצלחה
יש ילדים שצריכים מעבר יותר הדרגתיהודיה60

אתם כבר אחרי שניסיתם כל מני דברים והנושא כולו כבר מדי טעון, זה לא שאתם באים עכשיו עם "דף חלק"

 

אז אני מציעה קודם כל - עבודה שלך עם עצמך קצת לשחרר ולהרפות את הלחץ והמתח שיש לך סביב הנושא. כדי שיהיה קל יותר לעלות על מסלול של אוירה טובה, שיתוף פעולה. 

 

ודבר שני במקביל - משהו שעבד אצלינו - לשבת עם הילד ולהציע לו שתעשי ביחד איתו חלק מהתרגילים. הייתי עושה עם הילד שלי תרגיל אני תרגיל הוא (הם מקבלים כל כך הרבה תרגילים שגם ככה יצא שהוא עשה מספיק תרגילים בשביל לשלוט בחומר) 

תוך כדי דברנו צחוקים ובדיחות, התבדחנו על התרגילים. מאד השתדלתי שתהיה לנו אוירה טובה של זמן איכות ולא אוירה של עצבים וביקורת

לקראת הסוף אם כבר לא היה לו כח לכתוב הייתי אומרת לו שיגיד לי את התשובה ואני אכתוב אותה.

 

בתחתית העמוד הייתי כותבת למורה - X פתר ואני כתבתי כי כבר לא היה לו כח לכתוב... 

 

זה נתן לו תחושה טובה שהוא לא בודד במערכה, שאני איתו בדבר המעצבן הזה ששמו שיעורי בית. 

כל המשימה נראית יותר אפשרית לביצוע כשהוא מרגיש שאנחנו עושים את זה ביחד. זה לא מרגיש לו כמו הר שאי אפשר לעבור אותו

 

אחרי כמה ימים שראיתי שהוא זורם עם זה יותר חיובי התחלתי לעשות - אתה שני תרגילים אני אחד, אתה שניים אני אחד

וככה לאט לאט אבל ממש לאט הוא עשה יותר ויותר

כיום הוא תלמיד חרוץ שמסתדר לבד ואני בקושי צריכה לבדוק מה קורה עם השיעורי בית שלו

 

כך עשינו בערך אבל עד שהוא בכלל מסכים לשבת איתי....סטלה100

לא מכינים שיעורי בית בלחץ, רק כשיש לשנינו זמן וכוח. אבל הוא מסתיר ממני דברים, אם המורה לא כתבה במייל והילד תריך לדווח להורה, לא אדע אף פעם. כך שהרבה פעמים במהלך השנה גיליתי הפתעות... הוא יודע שאני ארצה לשבת איתו והוא לא מוכן.

גם אצלינוסבתא טריה

ילד בכתה ד' הפסיק לעשות שיעורים , ואמר לנו שאין, אפילו שהיה.  

המורה ישבה איתו ואיתנו(בנפרד) הכריחה את כל הילדים לכתוב ביומנים את שעורי הבית והיא בדקה שאכן כתבו. וכמובן בדקה גם את הבן.

מה שהקל עליו זה שהיא נתנה לו משימות ממוקדות לדוג' היום אתה עושה מטלה אחת בעברית. זו החובה, שאר הדברים הוא עשה בבית מה שהוא אוהב שזה גאומטריה או חשבון. תורה למשל לא נגע כי לא אוהב לכתוב. היום הרבה יותר קל להושיב אותו לשעורי בית ועדין לא עושה הכל .

גם אצלינו אם המורה מענישה לא לצאת להפסקה הוא יושב וקורא ונהנה מכך מאד.

ודרך אגב הוא לא בכור כך שהתאוריה שלה לא ממש עובדת.

חמודים. ילדים טובים ב"ה לב אמיץ


לדעתימעין אמונה
זה עניין שלו מול המורה ואין לזה קשר אלייך.
את יכולה לדבר עם המורה להסביר לה את המצב ולתת לה את האפשרות להגיב לו בחומרה כשמגלה שלא עושה שיעורי בית או על דרך החיוב.. למשל שתתחיל מבצע בכיתה של תגמול על הכנת שיעורי בית בקביעות וכו' אבל זה העניין שלה ולא שלך. הוא יתחיל לקחת על זה אחריות אם יראה שמפסיד מכך. כרגע אין לו מה להפסיד. תני למורה לריב איתו על זה, למה לקלקל את היחסים ביניכם? בטוחה שיש לך עוד הרבה נקודות חיכוך בדברים שקשורים לבית, למה להוסיף עוד?
דבר נוסף, גם אם את מחליטה שהוא צריך סיוע בכך בבית, קחי סטודנט שיישב איתו על זה. אבל לא את. זה רק הורס ביניכם וחבל. שלמי לסטודנט ותני לו רעיונות טובים איך להאהיב עליו
המורה אומרת שהבכורים תמיד יותר עצלניםסטלה100

היא כן לא נותנת לצאת בחוץ להפסקה כאשר הוא לא מכין שיעורי בית אבל זה לא מפריע לו. הוא קורא ספר כי הוא אוהב לקרוא וזהו.

 

מורה ששמה תוויות על ילד...הודיה60

מה גם שהתוית הזאת כל כך לא נכונה. מכירה הרבה בכורים חרוצים

 

נשמע שהמורה בעצמה לא ממש יודעת איך להתנהל איתו

אבל עכשיו כבר סוף שנה אז אולי כבר עדיף לחכות לשנה הבאה ולקוות שתהיה מורה שתדע יותר טוב איך לדרבן ילדים ללמידה

אולי תנסופאז
פשוט להכניס את זה ללוז.
אצלנו לדוגמא מגיעים, אוכלים ועושים שיעורים ומערכת. זה הלוז.
לפני כן אין חברים, אין משחקים, אין לצאת.
הילדים יודעים שכדי לעבור לשלב המשחקים צריך לסיים שיעורים ואוכל.
ככל שיסיימו בזריזות יהיה להם יותר זמן לשחק,
ואם לא יכינו- בינתיים מגיע חבר לשחק, יש פעילויות שהם רוצים לצאת- ואי אפשר.

אני בד"כ זמינה לעזרה בשיעורי בית עד לשעה מסויימת שמבחינתי מתאימה.
מי שרוצה עזרה בשיעורים מוזמן. אני יושבת בסלון ויכולה לעזור.
אחריה אני כבר לא עוזרת (אולי אחרי הרבה תחנונים ובנסיבות מוצדקות)
מצידי מי שלא מכין בזמן ילך בלי שיעורים וזה העונש שלו.


עם זאת, כדאי לבדוק מול המחנך מה הנוהל מול הכנת שיעורים.
לשוחח עם המחנך על הקושי ולוודא שהוא בודק ומתנהל בהתאם מול מי שלא עושה שיעורים
מה שאולי יתן לו מוטיבציה כן לעשות אותם...

לדעתי תסבירי לו את החשיבותלטובה
והאמת נראה לי שיש לבן שלך הרבה שכל. שוה שישקיע יותר בכיתות הגבוהות. תכלס
תסבירי לו למה חשוב לכםלטובה
ולדעתך גם לו.
תדברו על זה. נכון יש פה אישו. מאבק כוח. צומי מקבל מכך. איכשהו צריך לגרום לילד לאהוב את זה ולהבין שחשוב. אבל האמת אני אהבתי אבל כיום כבוגרת חושבת שהרבה פעמים מגזימים עם השיעורים בית ומיותר
כלומר מביאים יותר מדי ומוציאיםלטובה
על זה יותר מדי אנרגיות ורואה שיש מצליחים עם פחות השקעה. אם גורם למידה =רע אז המסקנה שלילית ולא טוב. אם זה סקרנות. כיף. מעולה. גם באמצע טוב צריך ועושים לפעמים נחמד ולפעמים פחות מעניין אבל כדאי. לדעתי שיבחר 2 מקצועות שבהם משקיע יותר ובשאר פחות.. תביאי לו לשחק משחקי למידה באנגלית ובחשבון במחשב.
בלת"ק: אם אתם רוצים שהוא יהנה מלהכין ש.בע מ
או לפחות לא ממש יתנגד, אתם צריכים שהוא יאהב ללמוד.
ילד אוהב ללמוד כשהוא לומד לא כי הוא חייב, אלא כי זה מעניין. אני אהבתי מתמטיקה, והקדמתי את הקצב הבית ספרי בערך בשנתיים בד"כ. בשביל זה אתם צריכים להאמין בו שהוא יכול הרבה יותר מעבר למה שמלמדים בבית הספר ולכוון לשם, כשהוא ירגיש שהוא חכם יהיה לו יותר כיף ללמוד ולהתקדם. וכמובן שמצד מי שמלמד אותו צריכה להיות הסברה טובה של החומר, כדי שהוא יבין את החומר ולא רק איך להתמודד עם הלימודים. מזכיר לי שבשנות התיכון אמרתי מלא פעמים שזה קטסטרופה שמלמדים בכיתה איך להתמודד עם בגרות, איך לענות על שאלות בגרות, איך לעבור בגרות ולא מלמדים פשוט מתמטיקה, לשון, גמרא, וכו'. זה הרבה יותר כיף ככה, וגם לשיטת התלמידים שרוצים ציון טוב, ולא מעניין אותם הלימוד עצמו - ככה מגיעים לציונים יותר טובים. (נגיד בגמרא, ב"ה זכינו קבוצת תלמידים ללמוד לשמה, הרבה מעבר לחומר הנדרש לבגרות, ואת הבגרות עשינו מהצד)


אני חושב שעם חינוך מתאים אפשר להגיע עם רוב (אם לא כל) הילדים לשם. והיו לנו כמה מורים טובים בעניין הזה. המורה ללשון זכור לטוב.
ותודה להוריי שהביאוני עד הלום.

(כתבתי קצת דוגמאות על עצמי, זה בשביל להמחיש את העניין)
משהו שעוד לא הציעו פה...בתיהבלקאחרונה
מנסיון עם אחת כזו...היא למדה שאם היא עובדת קשה בביהס אין שיעורי בית. כשהיתה קטנה היה עושה סרט אפילו מכמות קטנה של שיעורים. היום, בחט'ב, כבר כמה שנים פשוט מסיימת הכל בביהס, גם אם צריכה לעבוד בהפסקות - ככה בביהס לומדים, בבית חופש
תנסו להציע לו לנסות את זה למשך שבוע ותראו אם עוזר. גם ללמוד למבחנים עוברת על חומר בהפסקות כשצריך וזהו. לא לומדת בבית.
גם אל דאגה - היא חברותית מאד, וזה תא פוגע בזה, ברב ההפסקות היא פנויה...
אם עובדים בחריצות בכיתה, בטח בכיתות הנמוכות, נדיר שיש משהו בבית
בהצלחה!
יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך