אל תחשבי על זה בכלל כעת. 

תתמקדי סתם בבין אדם לחבירו שלך. גם איש שמתחתנים איתו, זה סוג של בין אדם לחבירו. חבל לדמיין מי יודע מה זה "בנים".

כשיגיע הזמן, תכירי אדם מתאים, אז ממילא גם תיווצר קרבה נפשית ראויה.

אבא שלך אדם טוב, יופי. אז תניחי לתקשורת בין הורייך. זה מצער, אבל לא נוגע אלייך. תדעי שאת רוצה שיהיה אחרת, תבחרי בצורה מתונה עם מי לבנות את ביתך - ותחילי את הבין אדם לחבירו והמידות הטובות שלך, שם. 

תתעלמי לחלוטין (כמה שאפשר..) ממה שבין הורייך. זה משהו ספציפי ביניהם. לא שייך לבנים-בנות בדווקא. כמה שאת תהיי יותר טובה, יותר נוחה לזולת, ככה יהיה בעז"ה יותר טוב בביתך, עם מישהו מקביל. זה מה שאת יכולה לעבוד עליו כעת. את השוני המסויים ב"שפה" בין גברים לנשים, תלמדי לקראת שתתחתני.

לא צריך לחשוש יותר מידי מראש, שמי שתתחתני איתו לא יהיה רגיש למה שעברת. תחפשי אדם רגיש וטוב. יש הרבה כאלה.

לגבי "הצד הגופני", זה לא בהכרח בגלל מה שבבית. אולי גם זה משפיע, אולי לא. 

את בחורה מאד צעירה, יש משהו בריא בכך שאת "לא מדמיינת את עצמך".. טוב מאד. את לא אמורה כרגע "לדמיין את עצמך". בינתיים כל דמיון אינו על בעלך, כי את עוד לא נשואה ועוד לא עומדת להתחתן. תרגיעי את עצמך, אל תעסקי בכך, תתקדמי אישית - וכשתרגישי מוכנה לנישואין, תראי אם ההיכרות עם מישהו טוב, גורמת גם למושגים שלך על "תקשורת" להירגע.

אם עוד תהיינה חששות - תלכי אז ליעוץ. אלו דברים שאפשר לעזור בהם.

ואיש טוב גם יבין אותך - ותהפכו את הקללה לברכה, ליותר רצון והשתדלות לבנות ביחד משהו טוב ונעים.

הצלחה רבה.

בוודאי שיש אמת בדברייך.

אלא שבנידון המדובר, אני חושב שהכיוון הנכון הוא לחזק את התפיסה שעיקר הענין זה הפיתוח של ה"בין אדם לחבירו" שלה, והאמון שבאופן יסודי הדברים תלויים בה, יש בכחה. וגם הרושם של דברים טובים שבאופן אישי אצל הקרובים לה, אפשר לקחת ממנו טוב - גם אם בהתנהלות ביחד כשלו. וכמה שלא תחיל מה שבין הוריה, על "בנים", יהיה לה טוב יותר. וזה תלוי הרבה בבידוד הנתון של היחס שביניהם ספציפית. אלו דברים שנתונים לבחירה. אדרבה, כך היא הסתכלות בריאה.

אכן, גם אני כתבתי שמתוך שתכיר מישהו מתאים על הבסיס הזה, באמון בטוב שבה, אז תלמד לפני נישואין על השפה השונה - וממילא גם על איך בונים היטב.

בהקשר המדובר, שהוא לא תיאורטי, היה נראה לי שזה מה שנכון לומר לה. 

לגבי הדבר השני. יש הבדל בין "יצר" באופן בסיסי, כמו כל כח, לבין כל מיני ציורים לגביו. גם צניעות ובושה וסלידה מדברים שהם בהמיים כשאינם במקומם, בצורתם ובזמנם - זה חלק טבעי ובריא מהאדם. לפחות אדם מישראל. וכשהצד הזה דומיננטי וגורם לרתיעה/לאי עיסוק טרם עת, זה בסדר גמור ומעלה. בוודאי בגילה. הבעיה לא פעם היא בההיפך, למרות אידיאליזציה של כל מיני תרבויות היום בענין זה. ולא כל "טבעי" הוא גם בריא. תלוי עד כמה. שוב, בניגוד לכל מיני תיאוריות.

אבל בוודאי, שוב, נכון שבהקשר הנוכחי, תיתכן השפעה של מה שחוותה על הענין. אלא שכנ"ל, השאלה כאן אינה "מדעית", אלא איך עוזרים לבחורה הזו. ואני חושב, שאם היא תיגש כך - ובאם מתוך שתתחיל להכיר כשיגיע זמנה, תחוש בעיה ותתייעץ - זה יהיה לה טוב יותר ומועיל יותר, מאשר לתלות כעת הכל בבעיה הספציפית שלה, ולהתחיל להתייעץ על דברים כאלו טרם השלב שבאמת מעוניינת ומתאים להתחיל להכיר.

[אני מניח שמה ש"התלבטת אם להתייחס", זה בדיוק מסיבה זו. כי הבנת שהדיון אינו תיאורטי, והשאלה מה טוב לה.. אז ענ"ד כמו שכתבתי, אבל איני אומר קבלו דברי; אפשר בהחלט לחשוב גם אחרת. יש צדדים לכאן ולכאן]

[כולל ה"מישהו שתאהב" - שהסגנון שכתבתי לה, נועד גם לאפשר פתיחות לכך שדבר כזה יקרה...]

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...