התרגשתי, נלחצתי, ציפיתי, הולכת סוף סוף לראות את התינוקי! אפילו בעלי התרגש, והאמת שהופתעתי
התפללתי שהכל יהיה בסדר, שנראה עוברון יפה ומפותח עם דופק חזק.לא היכרתי את הרופאה אבל כמה המליצו לי עליה אז הלכתי, והיה נחמד להכיר אותה, אבל לא היה לה א"ס! היא שלחה אותי לקבוע תור לא"ס במקום אחר, ושאעשה שם גם בדיקת דם (שמשום מה היא אמרה לעשות בצום וזה ממש מוזר לי). ובמאמצים מרובים הצלחתי לקבוע תור בעוד שבוע. שבוע! עוד שבוע של לחץ ודאגה? עוד שבוע שלם של ציפיה לראות את הקטנצ'יק? עוד שבוע של עייפות וחולשה בלי לדעת מה רמת הברזל שלי?
מתוסכלת ומיואשת ממש, רוצה רק לבכות. ולישון. ולישון. ועוד פעם לישון. ושמישהו יזמין אותנו לשבת!!


