בהנאה
במדינת ישראל בשנים האחרונות קיימות טענות רבות למקרים של גילויי גזענות נגד ערבים. לפי טענות אלו, ישראלים רבים ואף מוסדות וחברות רבות מפלים לרעה את הערבים בישראל על רקע גזעני וללא כל סיבה מוצדקת. לדוגמא: ימים נפרדים ליהודים וערבים בסופרלנד, בקשות ללידה מופרדת מערבים, גזענות במגרשי הכדורגל ועוד.
לכאורה, מקרים אלו מעידים על גזענות נגד ערבים וחוסר קבלת השונה, מה שמעיד שהמוסריות שלנו כעם לא טובה. אלא שכלל וכלל לא ברור שכך הם באמת פני הדברים.
בשביל לדון בסוגיית האפליה נגד ערבים במדינת ישראל עלינו לעסוק בשאלה כללית יותר, מה מקומם של הערבים במדינתנו/ בארצנו? ומה שנגזר מכך זה, איזה יחס הם צריכים לקבל מאיתנו?
עלינו לזכור, כי מדינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית המספקת את צרכיה של העם היהודי ולא של כל עם אחר. כל טענה מצד הערבים לזכויות ולשוויון היא טעות מיסודה, לערבים אין כל זכות בארץ שלנו שזכינו בה מתוקף ההיסטוריה והתנ"ך. כל מי שטוען טענות אלו צריך להבין שמדינת ישראל שייכת לעם ישראל ולא לשום עם אחר.
כמו כן, כל הטענות שההפרדה במקומות אלו היא ללא סיבה מוצדקת אינם נכונות כלל וכלל. למשל, בבתי החולים, נשים אינם רוצות ללדת ליד ערבים כי אין להם כוח לכל החאפלות והבלאגן שהערבים יוצרים כפי שצייץ סמוטריץ.. אסור להתכחש לעובדה זו, ערבים יוצרים בלאגן, לא אכפת להם מהכללים, ובכלל מאחרים. אם כן, הבקשה ללדת בנפרד הנה הוגנת ולגיטימית ואי אפשר לטעון כלום נגדה שהרי רצונן של היולדות הוא כבודן.
בנוסף לכך, ההפרדה מערבים נצרכת ומתבקשת מסיבה ביטחונית פשוטה. אל לנו להתכחש לעובדה שרבים מן הערבים הנם רוצחים ממש, לכן לגיטימי מאד שאנשים לא ירצו לחיות ולבלות לצידם. זו כלל וכלל לא אשמתנו, זה הם שגזרו זאת על עצמם, עמם בחר בדרך מלחמה ועליהם לשאת את תוצאות בחירה זו. מאז ומתמיד ערבים ויהודים הם מוקד למריבה, אז מדוע עלינו לכפות על עצמנו מצב של מריבה ושל אי נעימות?, מה הבעיה פשוט לעשות הפרדה נצרכת ומתבקשת ואפילו משום צורך ביטחוני בלבד? כמו שכותב ערן אבוהב במאמרו: "ההפרדה בסופרלנד בין בתי ספר יהודים לערבים אינה אקט גזעני כלל והיא מוצדקת לחלוטין. הנהלת הסופרלנד מבינה היטב שעל מנת לשמור על הסדר הציבורי ולמנוע קטטות בין קבוצות צעירים רצוי ואפילו חובה לבצע הפרדה בימי הביקור".
אמנם, לפעמים באמת היחס הרע כלפי הערבים הוא מוגזם ובלתי מוצדק, לפעמים הלאומיות מעבירה אותנו על דעתנו ואנו מתנהגים בצורה לא מוסרית כלפי הערבים. למשל תופעת תגי המחיר והפגיעה ברכוש ערבי סתם אינה מוצדקת כלל וכלל ועלינו למגר תופעה זו. למרות שלערבים אין כל כך זכות בארצנו אסור לנו לחרוג מגבולות המוסר ההגיוניים.
אבל בתוך גבולות המוסר והצדק עלינו להפריד הפרדה מלאה בין היהודים לערבים ואולי אף למצוא פתרון לבעיה אמיתית והכללית - קיומם של הערבים במדינת ישראל שהיא במקורה מדינה יהודית לאומית.
לסיכום, הבעיה האמיתית היא לא הגזענות וגילויי השנאה נגד הערבים אלא עצם קיומם במדינת ישראל. עם זאת ברוב המקרים ההפרדה וגילויי השנאה אינם ממניע גזעני אלא הכרח של המציאות הביטחונית בארץ. ובכלל, עלינו לנהוג לפי המוסריות האנושית אך לא לשכוח את השכל הישר ואת האידיאל שלנו בהקמת המדינה והוא מדינה יהודית הנותנת מענה לתושביה היהודים. נקווה שהמוסר והצדק האמיתי יתגלו לכל ויהודים יוכלו לחיות באופן בטוח וחופשי ללא כל פחד במדינתנו, מדינת ישראל.
