התיאור שלך כולל את ההסטוריה של שני הקשרים, אבל לא כ"כ ברורים מתוכו שיקולי ההתאמה.

מהי ההתאמה מבחינת אישיות? מהי ההתאמה מבחינת הצביון של הבית ששואפים להקים?

האם מהריבים את לומדת משהו על פערים מביניכם? האם מצורת ניהול הריבים את לומדת משהו על התקשורת ביניכם? 

[הרבה בני זוג רבים ביניהם לפעמים, השאלה הגדולה איך הם רבים]

למה ההורים מתנגדים, האם שקלת ברצינות את סיבות ההתנגדות?

את לא חייבת לענות על כל השאלות בפורום, אבל את צריכה לענות לעצמך.

ובסופו של דבר, אי אפשר להמשיך לנסות שני קשרים במקביל. יש לקבל החלטה, ולהתמקד ברלוונטי, ולעזוב לחלוטין [גם רגשית], את הלא רלוונטי.

הכוונה היא, שהוא בעצמו לא יאמר דברים ביקורתיים כלפיך, והוא מצפה שגם את לא תאמרי לו?

בעצמו, ונמנע מלומר דברים ביקורתיים?

זה האם מדובר במישהו שלא מעוניין לשמוע ביקורת על עצמו, ועוטף את זה בתיאוריות, אבל כלפי אחרים אין לו בעיה להשמיע ביקורת [מה שיכול להיות סוג של שתלטנות], או שזה באמת הבדל בגישה ביחס לביקורת.

אני מבין מהתשובה שלך, שזהו הבדל אמיתי בגישה.

זה עדיין קושי לא פשוט בתקשורת, אבל אין לי כ"כ מה לייעץ בקשר לזה.

קחי הפסקה כמה שבועות ותחליטי מה עדיף מתוך ישוב דעת.

שהדבר העיקרי שאת צריכה לקחת בחשבון זה שאם הייתה נגיעה בינך לבין הבחור הראשון - את כבר לא אובייקטיבית כמו בהתחלה , והחשיבה שלך לא כל כך בהירה ... וזה משפיע על הרגש מאוד.

אם עם הבחור השני - כן שמרת נגיעה- אני חושבת שאת צריכה ללכת על זה, ולא על הראשון.

אם עם שניהם הייתה נגיעה- לנסות להפריד את הרגש ולחשוב בצורה שכלית על התכונות של כל אחד ומה הכי יכול להתאים לך. 

"היום אנחנו מאוד אוהבים!!! "

"אני מאוד מאוד אוהבת"

אין בכדור הארץ שום דבר מלבד ה"היום". שם החיים. שם האהבה. שם אלקים. שם הנשמה. שם ההווה. שם ההויה. שם הכל

תרפי מהמוח שמחפש "התאמות" דמיוניות לגבי עתיד עבר ושאר ירקות של נרטיב החיים הדמיוניים שלנו שאינם ברגע הזה, שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים משהו לגבי החיים האלה,

ותתחילי לחיות את ההיום עם אהבת נפשך. בקדושה בתורה בהתעלות תמידית

"אי ההתאמה" היא חלק ממרכיב הזוגיות וההשלמה

האהבה נמצאת כשיש ניגוד. ולא בהתאמה טוטלית

הראשון נאמן לך ושם גבול למוח המחפש ומשוטט עוד ועוד שאינו מרוצה ברגע הזה. תשימי גם את את הגבול

וכל אחד עם סיפור חייו ונסיונו החברתי

את לא תשמעי דיבורים לגבי מהות נשמתך ומשיכת לבך האמתית

בדורנו אנחנו בערבוב טוב ורע לגבי גופניות ואהבה. אלו איכויות חדשות בדור הזה דור הגאולה והחזרה לקדושת החומר

ומאידך תופסים את המח החושב כיודע משהו וכאחראי על החיים והתאמות דמיוניות עתידיות - זה אגו

ובררת המחדל החברתית הדתית מנקודת המבט של רווקות רואה תחום אהבה כקצת פסול שולי ובצד (ואולי גם מקנאה)

רק את יודעת בתוכך מה נשמתך רוצה. לא מה המח רוצה. איפה טוב לך בלי מח

את בהחלט תמצאי אנשים יותר מתאימים כביכול להסתדר "בחיים" אך לא בהכרח תגיעי לתיקון נשמתך ובחזרה לגן עדן

ותהי בטוחה שהאהבה הגדושה במלאות גופנית בקדושה תעזור לך עם הכל

המצב היום בחברה הדתית שנכנסים לרגשות וחיים רגשיים וכו לפני חתונה זה מצב גרוע

אין אפשרות אמתית להיות בזוגיות ללא זוגיות חומרית. (בנות אולי חושבות שכן, מחוסר הכרות מזה גבר)

כך שהמון "זוגות" נכנסים לפלונטרים שהיו אמורים להגיע לאחר חתונה ובמצב הנוכחי אין כלים להכיל את הפלונטרים ואם היו כבר נשואים וחיים במגע הפלונטרים היו מזעריים או לא היו בכלל ובינתיים "נופלים" למגע שבאמת אמור להיות, בקדושה

המתקת הדינים היא בגוף

להודיע ולהמשיך ככה. אם הבחור יבחר להמשיך למרות זאת, אשריו. אם את חושבת תמיד על זה שהקשר הנכחי יגמר ואת סתם מעבירה את הזמן עד שתחזרי לבחור הקודם, זה כבר ממש לא מוסרי בעיניי.

אם זה סתם קופץ לבקר בראש לפעמים, ניחא. לא חייב לספר כי זה משהו שיעבור.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.