נכון שלפעמים זה באמת באסה שהוא חוסם דברים שלא צריך לחסום..

אבל אין ספק שזה שווה את המחיר..אנשים התדרדרו למקומות איומים בגלל הדבר הזה..

כמו שאמרו גדולי הרבנים (הגר"ד ליאור, הגר"י אריאל, הגר"ש אבינר ועוד , ומיותר לומר שכן סוברים כל הרבנים החרדיים)

יש הרבה דברים לא חסומים שהם ברוך ה' מצויינים לציבור שלנו..

כגון ערוץ מאיר, הפורומים, משחקים, ילדודס, סרטונים ביוטיוב שלא חסומים(אנדרדוס, צבר-כשהמציאות דוקרת, ועוד..)ועוד מלאא דברים.

בזבוז זמן זה עניין שלך. לא של ההגנה

כמו שאמרו גדולי הרבנים (הגר"ד ליאור, הגר"י אריאל, הגר"ש אבינר ועוד , ומיותר לומר שכן סוברים כל הרבנים החרדיים)

כל אחד ורמת החסימה המתאימה לו, אבל חייבים חסימה!

יש חוברת נפלאה ש'עזים בקדושה' הוציאו בדיוק על זה. מומלצת בחום!

(לצערינו, לא חסרים סיפורים ומקרים של כלמיני חבר'ה שהגיעו בטעות או בכוונה לכל מיני מקומות באינטרנט שה' ישמור...)

היא חובה קדושה?

הגנה זה ממש דבר בסיסי כשיש אינטרנט!!

ההגנה שומרת עלינו מכל כך הרבה דברים לא טובים שיש אינטרנט, שאנחנו אפילו לא יכולים לתאר! בזכות ההגנה אנחנו לא נופלים למקומות לא טובים באינטרנט, שאפשר להגיע אליהם בלי הגנה אפילו בלי לשים לב

לדעתי גם אדם שלא מתכוון להיכנס לאתרים לא טובים צריך לשים הגנה כי אנחנו לא יכולים לדעת לאיפה האינטרנט יוביל אותנו

כולנו רוצים לא להיכשל וההגנה- עוזרת לנו בתפקיד!

לדעתי זה חובה בכל בית לשים הגנה- זו ממש גדר ששומרת עלינו

אם אין את הגדר הזאת (- הגנה) אנחנו לא יכולים לשוטט חופשי באינטרנט

כמו שאדם שעומד על גג גבוה ללא מעקה לא ירוץ וישחק בחופשיות על הגג כי זו סכנה בלי המעקה, ככה גם באינטרנט

אנחנו לא תמיד מבינים למה ההגנה הזאת היא ככ חשובה, ולמה חשוב ככ לשים אותה, אנחנו לא רואים תמיד את הסכנות מול העיניים ( לא כמו אדם על הגג שרואה מולו את התהום) אבל אנחנו שמים הגנה כי אנחנו יודעים שזה מה שנכון לעשות!!

הגר"י אריאל, הגר"ש אבינר ועוד , ומיות רלומר שכן סוברים כל הרבנים החרדיים)

הגר"י אריאל, הגר"ש אבינר ועוד , ומיותר לומר שכן סוברים כל הרבנים החרדיים)

ליאור, הגר"י אריאל, הגר"ש אבינר ועוד, ומיותר לומר שכל הרבנים החרדים סוברים כך),

ואחרי שיודעים שזה "חובה הלכתית" וחייבים לשים את זה בכל מצב ובכל סיטואציה, אז אפשר להעמיק את המעשה ההלכתי, ולצרף לו כוונה - הבנה של משמעות הצניעות, וכן לצרף החדרת רגש היראת שמיים.

סבבה? נראלי שאתה מסכים איתי, תקן אותי אם אני טועה.

ההלכה מחייבת, וזה לא תלוי בשום רצון ומצב רוחני של האדם - תמיד חל עליו החיוב.

וגם בד בבד להעמיק את המשמעות הרוחנית, שכדבריך ללוא זה יכול להיות שלבסוף האדם יסיר את החסימה, אבל מבחינת מה שצריך לומר לאנשים, זה - שיש חיוב כפי האמת,

אומנם למי שלא רוצה להשמע לחיוב, אז באמת בלית ברירה נדבר איתו קודם כל את ההבנה והמשמעות בצניעות כדבריך. 

אני מבין ממך שאין מחלוקת ביננו.

הגר"י אריאל, הגר"ש אבינר ועוד רבים, ומיותר לומר שכל הרבנים החרדיים גם סבורים),

ועל כן השאלה עד כמה "חשוב" היא לא נכונה, כי יש בכלל "חיוב הלכתי" לחסום את האינטרנט, וכל ירא שמיים ורוצה לשמוע בקול השם שם חסימה למכשיריו.

כמה סינון זה כבר שאלה נפרדת, אבל סינון בסיסי מסרטי עירום גסים פשוט שחייב להיות.

לפעמים כשהאינטרנט חוסמת דברים שלא צריך לחסום זה מתסכלל

כיף לשמוע שזה חשוב וטוב ושומר

תודה!

זה חוסם דברים סתם 

למשל אני מחפשת אתרים לפעילויות לחניכות שלי אז זה חוסם לי כל מיני אתרים

או אתרים של ברכות

גם אני מחפשת תווים להורדה וזה לא נכנס לי

אני חושבת שזה חשוב אבל ברמה נורמלית...

ואם יש משהו חשוב שצריך ספציפית כמו תווים את יכולה לבקש מההורים שיפתחו לך

דברים טובים לפעמים....

מוקצן אולי, אבל תכלס...

לצערנו המחקרים מראים על אחוזים גבוהים מאוד של חבר'ה שנפלו ונופלים באינטרנט...

ולכן לפי דעתי ולפי דעת רבים - וודאי שחייבים לשים היום חסימה.

אתה אמיתי?

הדור שלנו עומד בהתמודדויות בלתי אפשריות, ואתה רוצה להתיר את האיסורים דאורייתא?

נכון, הראיה מהגמרא לא רלוונטית כאן, אבל אתה מפליג למחוזות רחוקים.

להיות עם אינטרנט לא מסונן בבית זה בדיוק כמו להחזיק ספרייה של מליון ספרים בבית,

2% ספרי קודש, 23% ספרי חול ו75% פורנוגרפיה (כמובן, בארונות נפרדים).

תקרא מה שבא לך.

נ.ב. יש סיפור על רב שהתווכח עם גוי לגבי שינוי טבעים. סיפור ארוך, עזוב.

והסוף - החתול של הגוי, לבוש יפה ומאולף להפליא (הולך על שתיים, מגיש אוכל לשולחן), שהרשים מאד את האורחים ב"שינוי" טבעו, עזב הכל ורץ כמו מטורף ברגע שראה עכבר...

אישית, כל מה שכתבת, נשמע לי כמו הסבר רהוט ומהוקצע.

של יצר הרע.

כי אין המטרה כאן לומר שהאדם הוא חתול.

מטרת הסיפור היא להדגים שהלב נמשך באופן טבעי ובסיסי - אחר היצר הטבעי, יצה"ר. היצר הגופני שנמצא כברירת מחדל באדם. ככה נולדנו. אם תנופף מולו סדין אדום - יכול להיות שתתגבר, ויכול להיות שלא. לכן אני אישית, לא אנופף בסדין אדום אלא אמנע ככל האפשר, ומה שמזמן ה' - זימן. אינטרנט פרוץ זה סדין אדום.

אמנם, האדם הישראלי, טבעו הפנימי, כדברי הרב קוק, הוא הקדושה.

אך כדי לחשוף את הטבע הפנימי - עליו לעמול עמל גדול, תוך שהוא מאמין באמונה שלמה באותו

טבע של הקדושה הפנימית-נשמתית שבו. ועל זה מדבר הרב קוק. וזו מטרת הפיסקה שכתב, להבהיר את זה.

צדדים חיצוניים תמיד מושכים אותנו, כי הגוף הוא הראשון שנפגש עם העוה"ז. 

כדי לא ליפול בחיצוניות המושכת - בן אדם צריך להפנות את מבטו תמיד אל תוכיות נפשו ולא לתת לצד החיצוני להשתלט על מחשבתו וליבו.

אינטרנט פרוץ זו הזמנה לצד החיצוני להשתלט.

מה שהרב קוק מדבר הוא מצוי בנו בכוח ולא בפועל, עד שנחשוף את טבענו הקדוש והישר. בפועל - אדם נולד עם יצה"ר וזהו טבעו הגופני.

אנחנו עובדים לשנות את זה תוך אמונה בטוב שבנו.

ולמה אתה טוען ש"ככה לא פוסקים הלכה"?

למיטב ידיעתי השאלה היא אך ורק אם יש דרכא אחרינא או לא, זהו...

מוזמנים לפורום ביהמ"ד לדון בעניין.

באמת אסור ללכת במקומות שאנשים הולכים לא בצניעות  

אבל בימנו זה גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה 

אף שלא למדתי "הלכות הסתובבות בראשל"צ" וכד', אומר לך כך:

אדם יכול ללכת להיכן שהוא צריך.

חכם, שיודע שמצפה לו שם התמודדות עם שמירת העיניים, יתכנן עצמו בצורה היעילה ביותר שהוא יכול.

בהלכה פרופר:

אם אדם ראה אשה לא צנועה בלי שום כוונה - ראה. זו ההליכה ברחוב שדיברת עליה.

האיסור הוא - להסתכל. קרי - התבוננות והפניית תשומת הלב.

הדברים נלמדים (למיטב זכרוני) מהגמ' בה אמורא ברך על יופיה של אשה יפה במיוחד (רמב"ם הלכ' ברכות פ"י).

אמנם פשוט שללכת לקניון בשיא הקיץ בחופש הגדול - זה לא דבר חכם, אבל גם לא אסור.

נ.ב. שמעתי פעם מהרב יעקובסון - הבחירה של האדם היא לא ברגע המעשה.

שם - זה כבר הסוף.

הבחירה היא הדרך שבחר עד שהגיע לשם.

יש מצבים שאנו עושים דבר שמותר לעשות אותו, אבל הסוף שלו עלול לגרות את היצר עד שנחטא.

גם אם אין בזה סיכון לעבירות אחרות (אפילו בין בני אותו המין). ההסתכלות היא איסור מצד עצמו.

לגבי הסתכלות סתמית יש מחלוקת אם גם לנשים אסור להאריך בה, אבל לגברים לכולם מוסכם שזה אסור (שאלה אם זה דאו' או דרבנן).

הסוגיא הזאת מאוד מורכבת מבחינת הדיעות, קיצרתי מאוד. אבל ע"פ כללי ההלכה, בגדול, הכל דאורייתא.

לא מגיב מעבר לעניין ההלכתי, אל תכניסו אותי לשאר הדיון בבקשה

אסור לאדם ללכת במקום של נסיון גם אם חזקה עליו שלא יפול.

לכתוב דברים כמו "ואתה גם יושב במבצרים, וצריך שתדע שלא כולם חלשים כמוך" זה קצת לא נחמד והרבה לא נכון הלכתית.

אבל כדאי שלפחות חסימה בסיסית תהיה.

כדי להמליץ על חסימה צריך לדעת מה אתה מחפש. לאתרים של לשון הרע אתה גם רוצה לא להגיע?

מסכים עם כל מילה אבל עם יש לך את הסיסמא אז איך זה עוזר?

הכל משמעת עצמית אבל אין משמעת עצמיתשל 100 אחוז

אז אם יש את הסיסמא נירלי זה לא רציני

מישו שיכול לעמוד בזה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...