ככה זה שממהרים להתחתן.

נכון יש מי שמשקר ואומר שהאהבה באה עם הזמן.

מה שבא עם הזמן זה שנאה ותסכול והשלמה ודיכאון ויאוש.

אתה לא יכול לכפות על עצמך לרצות רק את אשתך, כמו שאתה לא יכול לכפות על עצמך לחשוב רק על דובים לבנים.

אבל יכול להיות שאתה יכול לעבור איזה טיפול נפשי קבוע, שיאפשר לך להיות טיפה פחות משוגע ואולי עם הזמן, תראה את הדברים בפרופורציה ותבין שלא כל בחורה מדליקה ברחוב , היא באמת גן העדן האבוד שלך.

אבל האמת היא, שאין לך הרבה תקווה. נישואי בוסר הן טעות שקשה מאוד לתקן בלי להתגרש או בלי לקחת איזו הפסקה רצינית.

אתה "ממציא" את הבעיה שלו, לצורך האג'נדה שלך..

הוא לא כתב שנישא נישואי בוסר. מאיפה לקחת ש"מיהר להתחתן", בחור בן 23, שנישא לפני לא הרבה זמן...

הוא כתב בדיוק ממה זה בא. זו תוצאה של תרבות-פרוצה, שמאפשרת "קשרים" עם כל מיני בנות טרם נישואין. 

אולי זה לא היה ככה לפני מאתיים שנה, כשרוב בני האדם כבר פרנסו את עצמם בגיל 13 - 14.

אבל במאה השנים האחרונות, עם התפתחות המדע והתעשיה, נוצר צורך בחינוך ממושך וכך גם תקופת גדלה והתמשכה עד לשלהי שנות העשרים.

הבגרות הנפשית היא תוצאה של אינטראקציה חברתית ואחריות והיא לא קיימת בכלל בתחילת שנות העשרים , אלא רק מתחילה להתפתח אז.

לענייננו הבגרות היא זווית ראיה רחבה על המציאות שלוקחת בחשבון את התא המשפחתי ואת כל מה שמסביבו כך שאדם בוגר יבין שהוא קושר את חייב לבן או לבת זוג, תוך כדי זה שהוא מודע למרחב ההיצע הריגשי והמיני שנמצא מסביבו.

זו הבעיה של הבחור הזה, לא הסיסמאות החרדיות השקריות על "חברה פרוצה", כי מי שמכיר את החברה החרדית כמוני יודע שהתופעות האלו וגם תופעות חריפות הרבה יותר מצויות בה בשפע רב, אלא העדר בגרות נפשית ורגשית, שאין לו וגם לא יכולות להיות לו, בגלל גילו הצעיר ובגלל שהתחתן כל כך מוקדם. 

"התפתחות המדע והתעשיה" אינה קשורה לענין.

הבגרות הנפשית של האדם, הנצרכת לזה, היא בעיקר תוצאה של חינוך ערכי. שלא לדבר על בשלות רגשית. אם כי אכן גם נסיון החיים תורם לה - ובד"כ אדם בגיל זה הוא כבר אחרי צבא/ישיבה, זה לא ילד קטן.

נישואין זה לא "מפעל טכני" - ואדרבה, יש יתרון לרעננות של גיל צעיר יחסית (והגיל שלו אינו ממש כזה..) לקשר העמוק.

נכון שיש גם מציאות של נישואי בוסר - בד"כ בגיל הרבה יותר צעיר - אבל יש גם ההיפך. אנשים מחכים יותר מידי, וכבר אינם קושרים קשר עמוק ורענן כפי שהיו יכולים קודם. כמובן, לא חייב להיות - תלוי באדם.

ולעיתים, לגמרי לא מזיק ש"גדלים ביחד".

וזה לא מספיק ש"יבין שהוא קושר את חייו"... האדם הזה "מבין" מצוין. אדם זה לא רובוט - וה"הבנה" אינה פותרת הכל.

הבעיה של הבחור הזה, שניכר שהוא לא מ"החברה החרדית" שכנראה יש לך נוגדנים אליה, היא בדיקו כמו שהוא כתב: חי בחברה פרוצה לפני כן, וזה מה שמקשה עליו כעת להיות מחוייב לבחורה אחת. וזו בעיה שרק מתעצמת עם השנים בתרבות כזו, אלא אם כן האדם כבר מאבד את הטעם האמיתי של הנישואין, והופך את זה לאיזו "חברה בע"מ"...

"בגרות נפשת ורגשית" - זה לגמרי קיים בגיל כזה.

[והסיבה העיקרית לגירושין כיום - שקורים ברובם בחברה שאכן מתחתנים בה מאוחר....  היא בדיוק מאובדן תחושת הייחודיות של נישואין, איש ואשתו]

וכמוהם לנפנף באצבע מאשימה נגד המציאות שלא מסתדרת , עם האינטרסים הפוליטיים שלך.

בינתיים מבולבלים ואומללים כמו הבחור למעלה, ימשיכו להתפדק על כל הדלתות בלי מענה ובלא תוחלת , כאשר האשם האמיתי הוא תפיסת העולם האוטיסטית שהיא עד כדי עקורה מכל פרספקטיבה , עד שהיא יכולה לטעון כמוך ש "התפתחות המדע והתעשיה" אינה קשורה לענין, או לנקוט בגישה החרדית המזהירה נגד "סכנות הטכנולוגיה".

אלא שהקדמה היא כאן , תהילה לאל ולנביאיו, והיא לא ממש מבקשת ממכם אישור או תעודות כשרות

זה אתה בלבד.

אתה לא תיתן למציאות של מה שהוא כותב בעצמו שקרה לו, לבלבל אותך. אתה לא תיתן למציאות של מה שגורמת צורת החיים המופקרת לבלבל אותך, אתה לא תיתן לסטאטיסטיקה לבלבל אותך. אתה תמשיך לומר על אחרים שיש להם "אינטרסים פוליטיים" (מה הקשר...), "סכנות הטכנולוגיה" (מי הזכיר..), ולעצום עיניים מהאינטרס שיש למי שכותב כמוך - שהוא חיי הפקרות עם אידיאליזציה, ונסיון להרוס לאחרים אפשרות להקים משפחה נורמלית, בשביל היצר מחד, והנוגדנים/שנאה מאידך.,

ובחורים כאלה, מוטב שיתדפקו על דלתות ששם הם מבקשים לעזור להם לעשות שינוי ממה שהורגלו לו - מאשר שצעירים ממנו יתדפקו על דלתות שמציעות להם איך להגיע בדיוק לאותן בעיות שהוא מציין שעבר, ויותר מהן. כמובן, הכל "בהכשר ברסלב", כביכול..

האוטיסט היחידי, הוא מי שכבר איבד את היכולת לחוש מה זה בנין בית באמת, באהבה ונקיות וקרבה, מרוב "מיצוי החיים" של הפריצות. מילא על עצמו, אבל לנסות לסחוב אחרים איתו...

ואכן, ב"ה הקידמה היא כאן; את סדום ועמורה כבר עברנו לפני הרבה שנים. וה"כאילו-קידמה" הנוכחית, השואפת אליהן, מראה את "הצלחתה המרובה" בבנין בתים מוצלחים ואוהבים.....

ומכל מקום, אנחנו ענינו לבחור הזה - אף אחד לא ראה שמץ ענין לתת לך "אישור או כשרות". כתיבתך אינה חדשה, וכל זמן שערוץ 7 רואה לנכון לתת גם לדברים כאלה להיכתב, זה לא ענייננו. סביר שעדיף להפסיק להזין אותם.

אבל כידוע, גם שעון מקולקל צודק במשך שתי דקות ביום

זה לא ממש מעניין אותי.

יש עקרונות פשוטים ונכונים ובאותה מידה יש גם יוצאים מהכלל.

כדי להחוות דעה על הנישואים שלך , אני צריך לדעת הרבה יותר עליך ועל אישתך ועל הסביבה שבה אתם חיים והנסיבות שאתם צריכים להתמודד איתן. 

וכבר אמרתי לך קודם, זה לא מעניין אותי.

אבל באופן כללי, אני לא נוטה לעשות עניין מיוצאים מהכלל, הם קיימים מצד אחד ומצד שני הם לא חלק מהדיון.

אני חייתי בחברה החרדית הרבה שנים, המשפחה שלי ברובה עדיין שם.

בחברה הזאת הבנות מתחתנות עד גיל 22 והבנים עד גיל 24 או 25.

יש קהילות ששם זה קצת יותר מוקדם ויש כאלו שהגיל טיפה יותר מאוחר.

בדרך כלל התוצאות גרועות.

יש גם הצלחות פה ושם. אז מה? 

יופי לך.

הלאה

אם היה ממשיך כך - היה עוד יותר "לא בשל" מעוד יותר הרגל של נסיבות כאלה.

אין אפילו רמז שהתחתן בגלל "לחץ חברתי". וגם לא ש"מת שמה". יש לו אשה טובה, שמח בה. ויש לו בעיות בגלל מה שמקודם.

אז צריך לפתור בהתאם לבעיה, ולא להלביש "בכח" אג'נדות שלקוחות ממציאויות אחרות, ולא מתאימות למקרה הזה.

עצמי

באה מניתוב כחות למקום אחד אמיתי, מתוך קשר נפשי עמוק, חייב, משפחתי, קדוש.

ולא עושים תעמולה מצד אחד ל"נישואין" בגיל מאוחר - אבל מאידך, חיי פריצות במצב בוסרי בינתיים, קוראים להם "ניצול כחות"..

מרחם על מי שמקים כך משפחה. ומי שמשלה עצמו, שאחרי חיי פריצות יקים משפחה עם קשר אוהב וחזק בינו לבין אשתו, כפי שהיה יכול לכתחילה, יכול להמשיך להשלות את עצמו. "לא עבדו ישראל ע"ז, אלא כדי להתיר להם עריות בפרהסיא"..

[מוזר, שכבר השני כאן שעושה תעמוה לפריצות עם "ברסלב" בחתימה. אלא אם כן זה אותו אדם]

בגיל שלושים זה כבר לא נראה ככה , אלא באמת אם המוח שלך מוטרף בגלל נישואי בוסר.

יבינו יותר את הנזק בכל מיני "קשרים" טרם נישואין..

אלא מבין יפה ובכנות את ה"תרבות" הרעה שגרמה לך את הבעיה הקשה הזו (אתה לפחות מבין. לצערנו, עושי האידאולוגיה מההפקרות, ימצאו תמיד מה להאשים - את ה"בגרות", ושלא נתנו להם מספיק ליהנות מההפקרות וכו' - רק לא את עצמם, שלא שמרו את תום רגשותיהם למי שמיועדת להיקשר עימה בקשר נשמה לתמיד).

ובאמת, אחרי חרטה אמיתית על מה שעברת, צריך להשתדל קודם כל בפעל לא "להסתכל לכל כיוון", זה יכול להתחיל להרגיע את ההרגל. אח"כ, להשתדל לשבת בתוך הבית, זמן קצר, כמה פעמים ביום, ולהתבונן בינך לבינך, כמה טובה אשתך, כמה טוב שיש לכם קשר בלעדי, כמה טובה הנאמנות והקביעות ולא ארעיות שנמשכת אחרי משיכת הרגע החיצונית; כמה תלוי במה שבונים ביחד בתהליך, שזה מצריך התמדה, צעד אחרי צעד, לבנות משהו עמוק פנימי ויציב.   

תודֶה לקב"ה על שלמרות מה שעברת, זיכה אותך באשה כזו - ותתפלל אליו על בנין טוב איתה, של קשר אמיתי וטהור ובלעדי. יד ה' לא תקצר.

[וזה לא "ברסלב" כמובן, אלא ההיפך... לא הראשון שנושא את שמם לשווא]

והתמכרות ילדותית להפקרות בשם ה"אני עוד לא בוגר מספיק כדי לעשות את זה בצורה אחראית ומחוייבת" - זה עוד יותר סימן לבגרות...

הוא קיבל את המחמאות על היושר שלו מול עצמו, בצדק. ועל כן גם יש לו סיכוי לצאת ממה שאתה מנסה לגרום לאחרים.

ואתה קיבלת את גל הסלידה מהתייחסות לבנות ככלי לפריקת תאוות עטופה באידיאולוגיה, עד לזמן שכבר יהיה אפשר (בדמיון) להתחייב (כאילו..) באופן פרווה ופושר כלפי הקרבן שתגיע בשלב ההוא - בצדק.

אתה מייחס לי דברים שמעולם לא אמרתי.

אתה טרול.

סיימתי איתך

אחרי שאמרו לך את זה הרבה - אז מצאת לומר לאחרים.... "הפוסל, בטרוליותו פוסל".. 

ואני באמת שמח לשמוע שאתה רואה לנכון לומר שלא אמרת. סימן שגם אתה מבין שלפחות כלפי חוץ, ואולי מעבר לכך, זה אכן נשמע גרוע מאד..

אבל זו בדיוק (לפחות, ומעבר לכך) המשמעות של מה שאמרת; ה"קידמה" של לצאת עם מלא בחורות - בכוונה מראש שלא על מנת להתחתן - ו"להבחין" על גבן, מה זה "חשק פתאומי" ומה הם "צרכיו". כמובן, לשבור את ליבותיהן - ולא פעם גם את גופותיהן - על מזבח ההסתכלות "הבוגרת" הילדותית-אנוכית הזו. אח"כ, כביכול, תגיע "ההתאמה האמיתית", זה כבר יהיה פרווֶה ומסכנה.

בדיוק אשר אמרתי. גישה של התבכיינות ילדותית, שמאשימה את ה"חוסר בגרות" של עצמו, במה שגורם לקרבנותיו. "בגרות"...  

ואתה לא "סיימת איתי", כי מעולם לא היתה לי שמץ התחלה של דיון עם הכיוון הזה. וכן לאחרים פה, שהביעו סלידתם בפה מלא.

הנוכל היחידי בענין זה, הוא אתה. שמנסה להכניס בערוץ כזה, גישות-פריצות כאלה, במסוה של כאילו דיון, עם חותמת "ברסלב".. (לא הראשון, כבר אמרנו). החנופה גם היא מום שבך, שמנסה "לשכנע" אנשים שכיוונם ברור, שבעצם רק את "טובתם" הוא דורש. גם המיסיון עובדים כך.

זו כנראה גם הסיבה לרוגז והגידופים כשזה נחשף.

ואני מעריך שכולם כאן ישמחו, אם באמת "תסיים", בכלל עם הערוץ הזה - ותמצא מקומות אחרים, "נאורים", עם גישה כשלך, לשפוך שם את הדברים הללו..

הבלוג הזה אינו מיועד לשו"ת הלכתי. מי שמאמין בציות להלכה, בוודאי יכול למצוא מקורות הילכתיים שונים כדי לקבל תשובות הלכתיות.

זאת באמת אחת הבעיות בקשרים קודמים,

בדיוק למדתי על זה קטע יפה-"כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר *נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח* "(דברים כד,מ)

ספר החינוך רושם את טעם המצווה:"כדי להרגיל הטבע עמה ולהדביק הרצון אצלה ולהכניס ציורה וכל פעלה בלב, עד שיבוא אצל הטבע כל מעשה אשה אחרת וכל עניינה דרך זרות, כי כל טבע ברב יבקש ויאהב מה שרגיל בו, ומתוך כך ירחק האדם דרכו מאשה זרה, ויפנה אל האשה הראויה לו מחשבתו.."

התורה מודעת שרב האנשים יצאו לפני החתונה, והדייטים והקשרים הקודמים משאירות צלקות בלב ובכללי הרגל לבנות אחרות.

לכן התורה גם נותנת הדרכה למצב הזה- "נקי יהיה לביתו שנה אחת", אני חושבת שזה גם מה שיכול לעזור לך במצב הזה..

שנה ראשונה זה בסיס ויסוד חשוב מאוד לחיי הנישואין(גם אם עבר שנה כדאי להתחיל עכשיו את יסודות "השנה הראשונה").

זאת שנה שהאדם צריך להיות 'נקי לביתו'- כלומר להיות בבית, להרגיש את הבית.. שהבית יהיה סגור, לא להזמין אליו כל היום חברים וללכת לאנשים (אפשר ללכת, אבל לא כדרך הרגל).

כשאתה בשנה הראשונה בונה את הבסיס החזק הזה, שזה רק אתה ואישתך, אח"כ לצאת,להזמין אנשים ולהתקל בעוד נשים יהיה פחות קשה, כי כמו שספר החינוך כותב- אדם אוהב את מה שהוא רגיל, את מה שהוא מכיר. ואם בנית משהו עמוק עם אשתך, לא תחשוב על משהי אחרת שיותר טובה מאישתך, כי לך עם אישתך יש משהו שהוא מעל "היא חכמה, היא יפה" יש לך קשר עמוק, שאם בונים אותו נכון, קשה לערער אותו בעזרת נשים אחרות..

לומר על ה"נקי יהיה לביתו שנה" ועל הסבר ספר החינוך לכך - שזה בגלל ש"התורה מודעת שרוב האנשים יצאו לפני החתונה".... זה לא נכון.  זה להלביש מציאויות עכשוויות-לפעמים, על דברי התורה. בזמנים ההם, זה לא היה כך. ובכלל, חלילה לחשוב שהתורה בונה על "דייטים וקשרים קודמים".. 

ההדרכה של נקי יהיה לביתו, והסבר החינוך על זה, זה לגבי ההמשך. שאדם יתרגל להתרכז באשתו. לא בגלל דברים שהיו קודם.

ואכן, כשאדם נפגש, זה צריך להיות לשם בירור אופציית נישואין בלבד; ולזכור גם תוך-כדי שזה הענין, ולא איזו "חוויה" בפני עצמה.

לא סותר את התוכן של מה שהצעת, שהוא בוודאי נכון.

זו נטייה די טבעית סה"כ להסתכל על הדשא של השכן

הוא בחר באחת והוא נאמן לה ורוצה להיות נאמן לה גם במחשבה- זה דבר טוב וראוי 

וממש לא בעיה של אישתו, להפך אשריה שיש לה גבר אמיתי וכנה ונאמן

זה בכלל לא משנה

(ברור שכל אישה רוצה לשמוע את זה שהיא הכי טובה הכי יפה וכו)

עצם זה שבחרת בה התחתנת איתה ...

והחתונה היא לא הפיק של הכל, היא אמצעי, בחרת בה כדי לגלות איתה את שניכם ביחד

כך שזה לא משנה אם תפגוש פתאום מאה נשים יפות ומדהימות, כי כבר בחרת, כי עברת את השלב הזה

כי רק עם אישתך אתה מפתח אינטימיות, כי רק בזוגיות אפשר להגיע לאינטימיות אמיתית אחד של השני עם ההשקעה אחד בשני ועם הזמן

שלום וברכה

לעניות דעתי כמה נקודות.

א. לימוד תורה, כדאי להתחבר ולמעשה חייב לתורה ולבית מדרש אם אתה לא מחובר כמובן שללמוד אצל רב זה בעל משמעות גדולה מעבר לעניין הלימודי, לימוד התורה יש בכוחו לטהר את הלב.

ב. להציב לעצמך גדרים. אני לא יודע באיזה מסגרת אתה כרגע, אבל אם זה עבודה, אקדמיה, או כל מסגרת אחרת.

לזכור שעל פי ההלכה מיעוט שיחה עם האישה מה טוב. אין צורך באינטרקציה אם זה לא למטרות עבודה או לימודים וכמובן שגם זה בהגבלה גדולה.

לצערי אני לומד באקדמיה ורואה נשואים ורווקים ששכחו את דברי רוב ככל ספרי המוסר בעניין זה. 'אדם עובר עבירה ושונה בה נעשית לו כהיתר'

ג. עבודה על עצמך, אני בטוח שעבודה על המחשבה יכולה לקדם אותך, אולי זה לא יקח יום או יומיים אבל תאמין בעצמך ותראה פירות.

ד. אתה מכיר את עצמך ויודע איפה כדאי לגדור את עצמך ואיפה כדאי לחזק את עצמך ובהתאם לכך תתנהל.

ברור לגמרי מהודעותיך שלא התחתנת בגלל "לחץ" ושאר הבלים. מה שאנשים מוציאים תיסכול של עצמם על אחרים, אינו צריך לגעת בך.

ציינת בעיה ספציפית, לא קשה להבין; קיבלת הצעות טובות וגם חיזוק להתחזק מתוכך עצמך - בעז"ה תצליח.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.