ככה זה שממהרים להתחתן.

נכון יש מי שמשקר ואומר שהאהבה באה עם הזמן.

מה שבא עם הזמן זה שנאה ותסכול והשלמה ודיכאון ויאוש.

אתה לא יכול לכפות על עצמך לרצות רק את אשתך, כמו שאתה לא יכול לכפות על עצמך לחשוב רק על דובים לבנים.

אבל יכול להיות שאתה יכול לעבור איזה טיפול נפשי קבוע, שיאפשר לך להיות טיפה פחות משוגע ואולי עם הזמן, תראה את הדברים בפרופורציה ותבין שלא כל בחורה מדליקה ברחוב , היא באמת גן העדן האבוד שלך.

אבל האמת היא, שאין לך הרבה תקווה. נישואי בוסר הן טעות שקשה מאוד לתקן בלי להתגרש או בלי לקחת איזו הפסקה רצינית.

אתה "ממציא" את הבעיה שלו, לצורך האג'נדה שלך..

הוא לא כתב שנישא נישואי בוסר. מאיפה לקחת ש"מיהר להתחתן", בחור בן 23, שנישא לפני לא הרבה זמן...

הוא כתב בדיוק ממה זה בא. זו תוצאה של תרבות-פרוצה, שמאפשרת "קשרים" עם כל מיני בנות טרם נישואין. 

אולי זה לא היה ככה לפני מאתיים שנה, כשרוב בני האדם כבר פרנסו את עצמם בגיל 13 - 14.

אבל במאה השנים האחרונות, עם התפתחות המדע והתעשיה, נוצר צורך בחינוך ממושך וכך גם תקופת גדלה והתמשכה עד לשלהי שנות העשרים.

הבגרות הנפשית היא תוצאה של אינטראקציה חברתית ואחריות והיא לא קיימת בכלל בתחילת שנות העשרים , אלא רק מתחילה להתפתח אז.

לענייננו הבגרות היא זווית ראיה רחבה על המציאות שלוקחת בחשבון את התא המשפחתי ואת כל מה שמסביבו כך שאדם בוגר יבין שהוא קושר את חייב לבן או לבת זוג, תוך כדי זה שהוא מודע למרחב ההיצע הריגשי והמיני שנמצא מסביבו.

זו הבעיה של הבחור הזה, לא הסיסמאות החרדיות השקריות על "חברה פרוצה", כי מי שמכיר את החברה החרדית כמוני יודע שהתופעות האלו וגם תופעות חריפות הרבה יותר מצויות בה בשפע רב, אלא העדר בגרות נפשית ורגשית, שאין לו וגם לא יכולות להיות לו, בגלל גילו הצעיר ובגלל שהתחתן כל כך מוקדם. 

"התפתחות המדע והתעשיה" אינה קשורה לענין.

הבגרות הנפשית של האדם, הנצרכת לזה, היא בעיקר תוצאה של חינוך ערכי. שלא לדבר על בשלות רגשית. אם כי אכן גם נסיון החיים תורם לה - ובד"כ אדם בגיל זה הוא כבר אחרי צבא/ישיבה, זה לא ילד קטן.

נישואין זה לא "מפעל טכני" - ואדרבה, יש יתרון לרעננות של גיל צעיר יחסית (והגיל שלו אינו ממש כזה..) לקשר העמוק.

נכון שיש גם מציאות של נישואי בוסר - בד"כ בגיל הרבה יותר צעיר - אבל יש גם ההיפך. אנשים מחכים יותר מידי, וכבר אינם קושרים קשר עמוק ורענן כפי שהיו יכולים קודם. כמובן, לא חייב להיות - תלוי באדם.

ולעיתים, לגמרי לא מזיק ש"גדלים ביחד".

וזה לא מספיק ש"יבין שהוא קושר את חייו"... האדם הזה "מבין" מצוין. אדם זה לא רובוט - וה"הבנה" אינה פותרת הכל.

הבעיה של הבחור הזה, שניכר שהוא לא מ"החברה החרדית" שכנראה יש לך נוגדנים אליה, היא בדיקו כמו שהוא כתב: חי בחברה פרוצה לפני כן, וזה מה שמקשה עליו כעת להיות מחוייב לבחורה אחת. וזו בעיה שרק מתעצמת עם השנים בתרבות כזו, אלא אם כן האדם כבר מאבד את הטעם האמיתי של הנישואין, והופך את זה לאיזו "חברה בע"מ"...

"בגרות נפשת ורגשית" - זה לגמרי קיים בגיל כזה.

[והסיבה העיקרית לגירושין כיום - שקורים ברובם בחברה שאכן מתחתנים בה מאוחר....  היא בדיוק מאובדן תחושת הייחודיות של נישואין, איש ואשתו]

וכמוהם לנפנף באצבע מאשימה נגד המציאות שלא מסתדרת , עם האינטרסים הפוליטיים שלך.

בינתיים מבולבלים ואומללים כמו הבחור למעלה, ימשיכו להתפדק על כל הדלתות בלי מענה ובלא תוחלת , כאשר האשם האמיתי הוא תפיסת העולם האוטיסטית שהיא עד כדי עקורה מכל פרספקטיבה , עד שהיא יכולה לטעון כמוך ש "התפתחות המדע והתעשיה" אינה קשורה לענין, או לנקוט בגישה החרדית המזהירה נגד "סכנות הטכנולוגיה".

אלא שהקדמה היא כאן , תהילה לאל ולנביאיו, והיא לא ממש מבקשת ממכם אישור או תעודות כשרות

זה אתה בלבד.

אתה לא תיתן למציאות של מה שהוא כותב בעצמו שקרה לו, לבלבל אותך. אתה לא תיתן למציאות של מה שגורמת צורת החיים המופקרת לבלבל אותך, אתה לא תיתן לסטאטיסטיקה לבלבל אותך. אתה תמשיך לומר על אחרים שיש להם "אינטרסים פוליטיים" (מה הקשר...), "סכנות הטכנולוגיה" (מי הזכיר..), ולעצום עיניים מהאינטרס שיש למי שכותב כמוך - שהוא חיי הפקרות עם אידיאליזציה, ונסיון להרוס לאחרים אפשרות להקים משפחה נורמלית, בשביל היצר מחד, והנוגדנים/שנאה מאידך.,

ובחורים כאלה, מוטב שיתדפקו על דלתות ששם הם מבקשים לעזור להם לעשות שינוי ממה שהורגלו לו - מאשר שצעירים ממנו יתדפקו על דלתות שמציעות להם איך להגיע בדיוק לאותן בעיות שהוא מציין שעבר, ויותר מהן. כמובן, הכל "בהכשר ברסלב", כביכול..

האוטיסט היחידי, הוא מי שכבר איבד את היכולת לחוש מה זה בנין בית באמת, באהבה ונקיות וקרבה, מרוב "מיצוי החיים" של הפריצות. מילא על עצמו, אבל לנסות לסחוב אחרים איתו...

ואכן, ב"ה הקידמה היא כאן; את סדום ועמורה כבר עברנו לפני הרבה שנים. וה"כאילו-קידמה" הנוכחית, השואפת אליהן, מראה את "הצלחתה המרובה" בבנין בתים מוצלחים ואוהבים.....

ומכל מקום, אנחנו ענינו לבחור הזה - אף אחד לא ראה שמץ ענין לתת לך "אישור או כשרות". כתיבתך אינה חדשה, וכל זמן שערוץ 7 רואה לנכון לתת גם לדברים כאלה להיכתב, זה לא ענייננו. סביר שעדיף להפסיק להזין אותם.

אבל כידוע, גם שעון מקולקל צודק במשך שתי דקות ביום

זה לא ממש מעניין אותי.

יש עקרונות פשוטים ונכונים ובאותה מידה יש גם יוצאים מהכלל.

כדי להחוות דעה על הנישואים שלך , אני צריך לדעת הרבה יותר עליך ועל אישתך ועל הסביבה שבה אתם חיים והנסיבות שאתם צריכים להתמודד איתן. 

וכבר אמרתי לך קודם, זה לא מעניין אותי.

אבל באופן כללי, אני לא נוטה לעשות עניין מיוצאים מהכלל, הם קיימים מצד אחד ומצד שני הם לא חלק מהדיון.

אני חייתי בחברה החרדית הרבה שנים, המשפחה שלי ברובה עדיין שם.

בחברה הזאת הבנות מתחתנות עד גיל 22 והבנים עד גיל 24 או 25.

יש קהילות ששם זה קצת יותר מוקדם ויש כאלו שהגיל טיפה יותר מאוחר.

בדרך כלל התוצאות גרועות.

יש גם הצלחות פה ושם. אז מה? 

יופי לך.

הלאה

אם היה ממשיך כך - היה עוד יותר "לא בשל" מעוד יותר הרגל של נסיבות כאלה.

אין אפילו רמז שהתחתן בגלל "לחץ חברתי". וגם לא ש"מת שמה". יש לו אשה טובה, שמח בה. ויש לו בעיות בגלל מה שמקודם.

אז צריך לפתור בהתאם לבעיה, ולא להלביש "בכח" אג'נדות שלקוחות ממציאויות אחרות, ולא מתאימות למקרה הזה.

עצמי

באה מניתוב כחות למקום אחד אמיתי, מתוך קשר נפשי עמוק, חייב, משפחתי, קדוש.

ולא עושים תעמולה מצד אחד ל"נישואין" בגיל מאוחר - אבל מאידך, חיי פריצות במצב בוסרי בינתיים, קוראים להם "ניצול כחות"..

מרחם על מי שמקים כך משפחה. ומי שמשלה עצמו, שאחרי חיי פריצות יקים משפחה עם קשר אוהב וחזק בינו לבין אשתו, כפי שהיה יכול לכתחילה, יכול להמשיך להשלות את עצמו. "לא עבדו ישראל ע"ז, אלא כדי להתיר להם עריות בפרהסיא"..

[מוזר, שכבר השני כאן שעושה תעמוה לפריצות עם "ברסלב" בחתימה. אלא אם כן זה אותו אדם]

בגיל שלושים זה כבר לא נראה ככה , אלא באמת אם המוח שלך מוטרף בגלל נישואי בוסר.

יבינו יותר את הנזק בכל מיני "קשרים" טרם נישואין..

אלא מבין יפה ובכנות את ה"תרבות" הרעה שגרמה לך את הבעיה הקשה הזו (אתה לפחות מבין. לצערנו, עושי האידאולוגיה מההפקרות, ימצאו תמיד מה להאשים - את ה"בגרות", ושלא נתנו להם מספיק ליהנות מההפקרות וכו' - רק לא את עצמם, שלא שמרו את תום רגשותיהם למי שמיועדת להיקשר עימה בקשר נשמה לתמיד).

ובאמת, אחרי חרטה אמיתית על מה שעברת, צריך להשתדל קודם כל בפעל לא "להסתכל לכל כיוון", זה יכול להתחיל להרגיע את ההרגל. אח"כ, להשתדל לשבת בתוך הבית, זמן קצר, כמה פעמים ביום, ולהתבונן בינך לבינך, כמה טובה אשתך, כמה טוב שיש לכם קשר בלעדי, כמה טובה הנאמנות והקביעות ולא ארעיות שנמשכת אחרי משיכת הרגע החיצונית; כמה תלוי במה שבונים ביחד בתהליך, שזה מצריך התמדה, צעד אחרי צעד, לבנות משהו עמוק פנימי ויציב.   

תודֶה לקב"ה על שלמרות מה שעברת, זיכה אותך באשה כזו - ותתפלל אליו על בנין טוב איתה, של קשר אמיתי וטהור ובלעדי. יד ה' לא תקצר.

[וזה לא "ברסלב" כמובן, אלא ההיפך... לא הראשון שנושא את שמם לשווא]

והתמכרות ילדותית להפקרות בשם ה"אני עוד לא בוגר מספיק כדי לעשות את זה בצורה אחראית ומחוייבת" - זה עוד יותר סימן לבגרות...

הוא קיבל את המחמאות על היושר שלו מול עצמו, בצדק. ועל כן גם יש לו סיכוי לצאת ממה שאתה מנסה לגרום לאחרים.

ואתה קיבלת את גל הסלידה מהתייחסות לבנות ככלי לפריקת תאוות עטופה באידיאולוגיה, עד לזמן שכבר יהיה אפשר (בדמיון) להתחייב (כאילו..) באופן פרווה ופושר כלפי הקרבן שתגיע בשלב ההוא - בצדק.

אתה מייחס לי דברים שמעולם לא אמרתי.

אתה טרול.

סיימתי איתך

אחרי שאמרו לך את זה הרבה - אז מצאת לומר לאחרים.... "הפוסל, בטרוליותו פוסל".. 

ואני באמת שמח לשמוע שאתה רואה לנכון לומר שלא אמרת. סימן שגם אתה מבין שלפחות כלפי חוץ, ואולי מעבר לכך, זה אכן נשמע גרוע מאד..

אבל זו בדיוק (לפחות, ומעבר לכך) המשמעות של מה שאמרת; ה"קידמה" של לצאת עם מלא בחורות - בכוונה מראש שלא על מנת להתחתן - ו"להבחין" על גבן, מה זה "חשק פתאומי" ומה הם "צרכיו". כמובן, לשבור את ליבותיהן - ולא פעם גם את גופותיהן - על מזבח ההסתכלות "הבוגרת" הילדותית-אנוכית הזו. אח"כ, כביכול, תגיע "ההתאמה האמיתית", זה כבר יהיה פרווֶה ומסכנה.

בדיוק אשר אמרתי. גישה של התבכיינות ילדותית, שמאשימה את ה"חוסר בגרות" של עצמו, במה שגורם לקרבנותיו. "בגרות"...  

ואתה לא "סיימת איתי", כי מעולם לא היתה לי שמץ התחלה של דיון עם הכיוון הזה. וכן לאחרים פה, שהביעו סלידתם בפה מלא.

הנוכל היחידי בענין זה, הוא אתה. שמנסה להכניס בערוץ כזה, גישות-פריצות כאלה, במסוה של כאילו דיון, עם חותמת "ברסלב".. (לא הראשון, כבר אמרנו). החנופה גם היא מום שבך, שמנסה "לשכנע" אנשים שכיוונם ברור, שבעצם רק את "טובתם" הוא דורש. גם המיסיון עובדים כך.

זו כנראה גם הסיבה לרוגז והגידופים כשזה נחשף.

ואני מעריך שכולם כאן ישמחו, אם באמת "תסיים", בכלל עם הערוץ הזה - ותמצא מקומות אחרים, "נאורים", עם גישה כשלך, לשפוך שם את הדברים הללו..

הבלוג הזה אינו מיועד לשו"ת הלכתי. מי שמאמין בציות להלכה, בוודאי יכול למצוא מקורות הילכתיים שונים כדי לקבל תשובות הלכתיות.

זאת באמת אחת הבעיות בקשרים קודמים,

בדיוק למדתי על זה קטע יפה-"כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר *נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח* "(דברים כד,מ)

ספר החינוך רושם את טעם המצווה:"כדי להרגיל הטבע עמה ולהדביק הרצון אצלה ולהכניס ציורה וכל פעלה בלב, עד שיבוא אצל הטבע כל מעשה אשה אחרת וכל עניינה דרך זרות, כי כל טבע ברב יבקש ויאהב מה שרגיל בו, ומתוך כך ירחק האדם דרכו מאשה זרה, ויפנה אל האשה הראויה לו מחשבתו.."

התורה מודעת שרב האנשים יצאו לפני החתונה, והדייטים והקשרים הקודמים משאירות צלקות בלב ובכללי הרגל לבנות אחרות.

לכן התורה גם נותנת הדרכה למצב הזה- "נקי יהיה לביתו שנה אחת", אני חושבת שזה גם מה שיכול לעזור לך במצב הזה..

שנה ראשונה זה בסיס ויסוד חשוב מאוד לחיי הנישואין(גם אם עבר שנה כדאי להתחיל עכשיו את יסודות "השנה הראשונה").

זאת שנה שהאדם צריך להיות 'נקי לביתו'- כלומר להיות בבית, להרגיש את הבית.. שהבית יהיה סגור, לא להזמין אליו כל היום חברים וללכת לאנשים (אפשר ללכת, אבל לא כדרך הרגל).

כשאתה בשנה הראשונה בונה את הבסיס החזק הזה, שזה רק אתה ואישתך, אח"כ לצאת,להזמין אנשים ולהתקל בעוד נשים יהיה פחות קשה, כי כמו שספר החינוך כותב- אדם אוהב את מה שהוא רגיל, את מה שהוא מכיר. ואם בנית משהו עמוק עם אשתך, לא תחשוב על משהי אחרת שיותר טובה מאישתך, כי לך עם אישתך יש משהו שהוא מעל "היא חכמה, היא יפה" יש לך קשר עמוק, שאם בונים אותו נכון, קשה לערער אותו בעזרת נשים אחרות..

לומר על ה"נקי יהיה לביתו שנה" ועל הסבר ספר החינוך לכך - שזה בגלל ש"התורה מודעת שרוב האנשים יצאו לפני החתונה".... זה לא נכון.  זה להלביש מציאויות עכשוויות-לפעמים, על דברי התורה. בזמנים ההם, זה לא היה כך. ובכלל, חלילה לחשוב שהתורה בונה על "דייטים וקשרים קודמים".. 

ההדרכה של נקי יהיה לביתו, והסבר החינוך על זה, זה לגבי ההמשך. שאדם יתרגל להתרכז באשתו. לא בגלל דברים שהיו קודם.

ואכן, כשאדם נפגש, זה צריך להיות לשם בירור אופציית נישואין בלבד; ולזכור גם תוך-כדי שזה הענין, ולא איזו "חוויה" בפני עצמה.

לא סותר את התוכן של מה שהצעת, שהוא בוודאי נכון.

זו נטייה די טבעית סה"כ להסתכל על הדשא של השכן

הוא בחר באחת והוא נאמן לה ורוצה להיות נאמן לה גם במחשבה- זה דבר טוב וראוי 

וממש לא בעיה של אישתו, להפך אשריה שיש לה גבר אמיתי וכנה ונאמן

זה בכלל לא משנה

(ברור שכל אישה רוצה לשמוע את זה שהיא הכי טובה הכי יפה וכו)

עצם זה שבחרת בה התחתנת איתה ...

והחתונה היא לא הפיק של הכל, היא אמצעי, בחרת בה כדי לגלות איתה את שניכם ביחד

כך שזה לא משנה אם תפגוש פתאום מאה נשים יפות ומדהימות, כי כבר בחרת, כי עברת את השלב הזה

כי רק עם אישתך אתה מפתח אינטימיות, כי רק בזוגיות אפשר להגיע לאינטימיות אמיתית אחד של השני עם ההשקעה אחד בשני ועם הזמן

שלום וברכה

לעניות דעתי כמה נקודות.

א. לימוד תורה, כדאי להתחבר ולמעשה חייב לתורה ולבית מדרש אם אתה לא מחובר כמובן שללמוד אצל רב זה בעל משמעות גדולה מעבר לעניין הלימודי, לימוד התורה יש בכוחו לטהר את הלב.

ב. להציב לעצמך גדרים. אני לא יודע באיזה מסגרת אתה כרגע, אבל אם זה עבודה, אקדמיה, או כל מסגרת אחרת.

לזכור שעל פי ההלכה מיעוט שיחה עם האישה מה טוב. אין צורך באינטרקציה אם זה לא למטרות עבודה או לימודים וכמובן שגם זה בהגבלה גדולה.

לצערי אני לומד באקדמיה ורואה נשואים ורווקים ששכחו את דברי רוב ככל ספרי המוסר בעניין זה. 'אדם עובר עבירה ושונה בה נעשית לו כהיתר'

ג. עבודה על עצמך, אני בטוח שעבודה על המחשבה יכולה לקדם אותך, אולי זה לא יקח יום או יומיים אבל תאמין בעצמך ותראה פירות.

ד. אתה מכיר את עצמך ויודע איפה כדאי לגדור את עצמך ואיפה כדאי לחזק את עצמך ובהתאם לכך תתנהל.

ברור לגמרי מהודעותיך שלא התחתנת בגלל "לחץ" ושאר הבלים. מה שאנשים מוציאים תיסכול של עצמם על אחרים, אינו צריך לגעת בך.

ציינת בעיה ספציפית, לא קשה להבין; קיבלת הצעות טובות וגם חיזוק להתחזק מתוכך עצמך - בעז"ה תצליח.

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

יש כלל אחר?

לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.

האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

תודה על ההצעה 

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?

אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).

אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.

בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌

ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים

קחו אחד אחד.

עדיף אחד מומלץ.

המחיר בדרך כלל אחיד.

0.5% ממחיר הדירה

וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.

בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.

בכל מקרה.

לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)

זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר 

מי יפתור את הסכסוכים?

עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)

ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.

ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.

גם אם לא יצהיר זאת.

זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.

בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.

אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.

תודה לכל המגיבים!

ב"ה המכירה הסתיימה בלי הבעיות שהקונה ניסתה לעשות. מסקנה: בגלל שמדובר בכאלה סכומים גדולים אז בהחלט שווה להוציא עוד קצת כסף על עורך דין מטעמכם שיהיה נאמן לחלוטין לאינטרסים שלכם.

עוד לצד x ולא בשיתוף

בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.

מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?

פער בעצם המיקום וכו

לפני בעיות ישירות במבנה

לא יודע אם ניתן בפלטפורמה הזו יותר מדי

תחכה להתייחסות של כמה

** נגמרו לי השמות

ושאר החכמים

הצלחה רבה

@נגמרו לי השמות 

נראה כי זה מסוג הפעמים שרק היכרות מעמיקה בעולם האמיתי וראייה של התמונה הרחבה יכולים לתת בהירות במענה, להתאימו ולדייקו.

בצורה כזו בדברים המתוארים לצערי אינני חושבת שאוכל לתרום דרך הודעה בפורום.

כל תגובה תוכל לא לדייק במקרה הטוב, ולא לראות דברים מהותיים ואקוטיים במקרה הפחות טוב, ובכך לפספס את כל ההתאמה במענה.

לכן בהחלט חשוב לפנות בעולם האמיתי לכתובת מותאמת ולברר עד תום את כל מהלך החיים ולהביא לידי בהירות שלמה, החלטות טובות, הגעה לאיכות חיים ושמחה ב"ה.

הרבה ברכה והצלחה ב"ה

להבין מניין נובע לאשתך הפער הלא שגרתי הזה, והאם יש איך להתמודד - מבחינה מקצועית ומבחינת רצון שלה לתהליך. שזה קודם כל להבין שיש כאן אירוע חריג .

כל זה בקיצור ניסיתי לעזור

אתה היית מעוניין בהריונות האלה?

לא נכון להאשים לנצח את השידוך או בחירה גרועה שנעשתה אי שם.

אחריה נעשו ונעשות עוד כמה וכמה החלטות שאת חלקם אתה עדיין בוחר - כמו להביא עוד ילדים, כמו להישאר.

מה היתה העמדה שלך לכל אורך השנים? היו תקופות טובות? הייתם / היית בטיפול?

אני לא יודעת כלום מכמה שורות על היחסים ביניכם אבל אתה כותב עליה בצורה לא יפה.  

מנסה ללמד זכות שכתבת את הדברים במצב של מצוקה. 

קודם כל תברר אם עצמך אם אתה רוצה לשקם.

במקומך הייתי נעזר בטיפול אישי, ואם יש טעם, להמשיך לטיפול זוגי.

שהיא אוהבת לקרוא ולראות סדרות ופחות אוהבת להתערב במריבות ילדים

מזדהה עם זה לגמרי

גם אני מבלה הרבה שעות עם ספרים וסדרות

לא ממש אוהבת להיות הבוררת במריבות ילדים

גם לא מחבבת גדולה של עשייה

ויכולה לרבוץ על הספה שעות

אבל עדיין יש לנו זוגיות טובה

ולא הייתי מגדירה את עצמי כעצלנית

אז כנראה זו לא חייבת להיות סיבה לזוגיות לא טובה

וגם לא בטוח שהיא עצלנית

תמיד אפשר להתגרש

כנראה כדאי קודם לנסות לשנות משהו

נראה לי בתור התחלה כדאי לשנות גישה

לא מה היא עושה או לא עושה

אלא

מה אתה צריך ורוצה

מה היא צריכה ורוצה

והאם הצרכים והרצונות שלכם יכולים למצוא דרך משותפת 

שהוא הגדיר אותה "עצלנית" לא רק בגלל רביצה על הספה וצפיה בסדרות/קריאת ספרים.

כנראה שזה הרבה מעבר לכך.

מכירה כמה שאוהבות לרבוץ/לקרוא/לצפות

והן ממש ממש לא עצלניות! אפילו ההפך הגמור.

תמיד היתה כך?

יכול להיות תסמין של דיכאון או יותר גרוע מכך

הילדים באמת מוזנחים?

משהו מאוד חסר בתיאור שלך.

 התחתנה איתי בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת  ,

תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות

ושכול הבית ישרף

 היא יכולה לרבוץ על הספה שעות

שהילדים יהרגו אחד תשני

היא אחת הנשים הכי עצלניות  בעולם

מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה ,

היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי

להיות בוטה …

אבל אם קשה לך הבלאגן תביא עוזרת בית, אם קשה לך הילדים תקח ביביסיטר אם אתה רוצה אוכל תזמין.

לא זה המטרה בנישואים עם אישה.

ותשקיע בנישואים שלכם אם זה חשוב לך, אולי אם היא תרגיש מלאה מהזוגיות והחיים שלכם היא תוכל גם לתרום מעצמה לבית ולא לחפש להתמלא במקומות אחרים.

אתה אומר שהיא רק רצתה תורם זרע, אף פעם לא הרגשת קשר מיוחד אליה, נראה שאתה מרגיש סלידה ובוז כלפיה...

אז למה רצית להתחתן? ממתי התחושות האלה התחילו? לא היה ביניכם טוב גם בהתחלה?

נשמע שכדאי לך ללכת לטיפול אישי או זוגי כדי להבין לעומק מה קורה איתך ואיתכם ולקבל החלטות ולראות מה לעשות. ככה, בגישה הזאת כלפיה,

ובחוסר הרצון הזה ודאי לא כדאי להמשיך.

במקום סתם להתלונן בפורום, אל תהיה במקום קורבני של עשו לי שתו לי, גם אתה החלטת להתחתן איתה כנראה, מסיבותיך, צא למסע להבין מה באמת קורה פה, איפה האחריות שלך על הדינמיקה שנוצרה ביניכם,

ומה הדבר שנכון לך לעשות מכאן.