בהיותי ילדה קיבלתי מתנה.
בסקרנות ילדותית קרעתי את העטיפה והוצאתי קופסא קטנה.
באותיות דפוס גדולות וברורות נכתב עליה:''קופסת צבעים''.
מתוכה הוצאתי שני צבעים, שחור ולבן.
ודי היה לי בכך.
את העולם כולו יכולתי לצבוע בהם,
כל איש שפגשתי,
כל מקרה,
כל מקום,
כל יצור,
כל דבר.
וסיפורים חדשים יכולתי ליצור מהם.
לא חסר לי בעולמי כלום.
שבגרתי מעט הזדעזע עולמי.
מעט משחק עם הצבעים האהובים שלי גילה לי שאפשר לערבב אותם.
וכך נכנס לעולמי האפור.
ופתאום, התעבך העולם, התערפל, התכסה בענן של אפור.
וכבר לא ידעתי לצבוע.
וכבר לא יכולתי לראות.
ופתאום נכנס בי פחד, מהערבול, מהבלבול.
וכמעט ופחדתי לחיות.
הענן האפור אפף אותי במשך זמן רב.
ליווה אותי
לכל איש שפגשתי,
כל מקרה,
כל מקום,
כל יצור,
כל דבר.
טשטש את מבטי, שינה את צבעי.
ולא הבנתי.
עד,
שיום אחד,
ואיני יודעת אם אני גרמתי לכך,
הוא התחיל להתבהר.
ולטפטף,
טיפות, שבהתחלה,
לא זיהיתי, לא הכרתי,
צבעים.
והענן,
מתבהר,
וממטיר,
כתמים של ירוק,
ושפריצים של תכלת,
ועיגולים של סגול,
וקווים אדומים,
נקודות צהובות,
ושפע של ורוד,
וקרניים כתומות,
וזרם כחול.
וכמה גוונים!
והעולם, עולמי, נצבע מחדש,
ומשהו בי חי פתאום.
וכל איש שפגשתי,
כל מקרה,
כל מקום,
כל יצור,
כל דבר.
נראה אחרת.
וסיפורים חדשים נוצרים סביבי.
ונוספים אני יוצרת.
ועולמי מלא,
אך תמיד,
יש בו מקום,
לעוד.
בסקרנות ילדותית קרעתי את העטיפה והוצאתי קופסא קטנה.
באותיות דפוס גדולות וברורות נכתב עליה:''קופסת צבעים''.
מתוכה הוצאתי שני צבעים, שחור ולבן.
ודי היה לי בכך.
את העולם כולו יכולתי לצבוע בהם,
כל איש שפגשתי,
כל מקרה,
כל מקום,
כל יצור,
כל דבר.
וסיפורים חדשים יכולתי ליצור מהם.
לא חסר לי בעולמי כלום.
שבגרתי מעט הזדעזע עולמי.
מעט משחק עם הצבעים האהובים שלי גילה לי שאפשר לערבב אותם.
וכך נכנס לעולמי האפור.
ופתאום, התעבך העולם, התערפל, התכסה בענן של אפור.
וכבר לא ידעתי לצבוע.
וכבר לא יכולתי לראות.
ופתאום נכנס בי פחד, מהערבול, מהבלבול.
וכמעט ופחדתי לחיות.
הענן האפור אפף אותי במשך זמן רב.
ליווה אותי
לכל איש שפגשתי,
כל מקרה,
כל מקום,
כל יצור,
כל דבר.
טשטש את מבטי, שינה את צבעי.
ולא הבנתי.
עד,
שיום אחד,
ואיני יודעת אם אני גרמתי לכך,
הוא התחיל להתבהר.
ולטפטף,
טיפות, שבהתחלה,
לא זיהיתי, לא הכרתי,
צבעים.
והענן,
מתבהר,
וממטיר,
כתמים של ירוק,
ושפריצים של תכלת,
ועיגולים של סגול,
וקווים אדומים,
נקודות צהובות,
ושפע של ורוד,
וקרניים כתומות,
וזרם כחול.
וכמה גוונים!
והעולם, עולמי, נצבע מחדש,
ומשהו בי חי פתאום.
וכל איש שפגשתי,
כל מקרה,
כל מקום,
כל יצור,
כל דבר.
נראה אחרת.
וסיפורים חדשים נוצרים סביבי.
ונוספים אני יוצרת.
ועולמי מלא,
אך תמיד,
יש בו מקום,
לעוד.
