אבל מה אפשר לעשות?

הורים שרוצים חינוך יותר גור לילדים שלהם- ישלחו לאריאל.

לא חושבת שיש מה לעשות נגד זה, עם כל הצער של הנוער בבנ"ע שכנראה יהיה פחות תורני שם.

בתור הורה זה לא היה שיקול מבחינתי, אני לא אשלח נער בן 13 להיות "גרעין תורני" בתנועת נוער ואסכן את הרמה הרוחנית שלו כדי שיעלה שם את הרמה הרוחנית, נער כזה בד"כ לא מילא מספיק את עצמו ברוחניות כדי להיות משפיע ולא מושפע.

זה לא שה"לייט" (שם קוד גנאי) הם טעוני טיפוח שאין להם מה לתת לעם ישראל בחזרה.

יש סניף אריאל בבית אל ב' ובני עקיבא בא'. אם תלך בשעה הנכונה בלילה תראה שיש הרבה כאלה שהולכים מפה לשם - כלומר שההעדפה הגלויה שלהם שונה משל ההורים שלהם.

לי אישית מתאים יותר לגדול במקום מוגן.

יש כאלה שטוב להם מקום פתוח.

לא ראית את המונית שבאה לאסוף בכיכר של ב'  בנות שנראות כמו דוסיות עם חצאיות ארוכות לבילויים שלהן בירושלים, ולא שמעת את מתנדבי האמבולנס של היישוב רואים צעירים שמנופפים להם לטרמפ בחיזמה בליל שבת.

בס"ד

אני גר בבית אל

ויכול לומר בפירוש

שההבדל הספציפי הזה,

כבר ממש לא נכון. (וגם בעבר)

נכון, בעבר בית אל א' היו בעיקר מיזרוחניקים מהדור המייסד,

ובבית אל ב' ישיבה ואברכיה. אולם, כבר אז היו הרבה כאלה פה,

והרבה כאלה פה.

דרך אגב, ה"מיזרוחניקים" מא' לא היו נוסח גבעת שמואל,

הם היו (ועדיין) דתיים מאד מאד, והרב שהם הביאו לעצמם הוא-

הרב שלמה אבינר.

סניף אריאל בבית אל הוא הסניף הגדול באופן מכריע, ורוב מי שהולך לתנועה 

בוחר באריאל (יש הרבה "איו"ב"). האמת, שהדוסים (רוב היישוב) הולכים לאריאל,

 ובלשון עדינה ביותר נאמר שה"לא דוסים" בוחרים בבני עקיבא.

אבל חשוב לי להגיד שיש לי חבר מבית אל ב' ב"בני עקיבא",

וחברים רבים מבית אל א' ב"אריאל".

ובכלל, בניהם של תושבי א' הראשונים כבר מזמן לא בגיל המתאים וכולם מעורבבים בכולם.

ובנושא הראשון:

אסור ע"פ ההלכה הכי פשוטה וברורה 

לחטוא בחטא הכי קטנטן כדי לקרב אחרים

וודאי שאריאל עדיף(ואני שמעתי על מקום שבו 

החילוניים והמסורתיים נוהרים לאריאל),  

ותנועה מעורבת היא אסורה!

ואשים את כל כספי בהתערבות האם יש מישהו 

שהיה בבני עקיבא ולא חטא באיסור שחוק לדוגמה.

                    מ.ש.

הרב נריה זצ"ל הלך לרב'ה מלובביץ' שהיה אז ואמר לו:

"אני הולך לעשות משהו נגד השולחן ערוך אבל זה יציל הרבה יהודים"

 בנים ובנות יחד=אסור נקודה.

בימינו המצב שונה לחלוטין.

בנוסף לכך, בערוב ימיו הפסיקו להקשיב לדעתו בהנהלה הארצית.

לדוגמה הרב נריה פסק שלא ישחררו תלמידים מישיבות בני עקיבא

בשביל להיות מדריכים מכיוון שהם לומדים תורה, ושמו עליו פס

לא נכון.

לא בדור שלנו.

א. זה טיול של 3 ימים, בד"כ אדם לא משתנה ב3 ימים אלא בטפטוף של ערכים לאט לאט לנפש

ב. את מדברת על דברים דיי חיצוניים.. לשנות ביגוד זה כבר נראה לי במצב יותר קיצוני ולאחר שכבר היה תהליך בנפש.

יכול להיות שילד לא ישנה את לבושו כי כך התחנך ואם ישנה את הלבוש זה יהיה גלוי לכולם וגם להורים שלו, אבל איפה המחשבות שלו? איפה הרצונות שלו?

המקום שאתה נמצא בו משפיע על הפנימיות מאוד, גם אם לא מתבטא כלפיי חוץ

בס"ד

תסתכלו על החרדים ותגידו מה שתגידו

אבל אצלם האחוזים של נופלים הכי נמוכים מכווולם 

וזה לא שהם מתחנכים לפלורליזם

ילדים קטנים שתשלח אותם לבנ"ע, גם אם הם הגיעו מבית תורני סיכוי גדול שהם יותר יושפעו מישפיעו.

מדריכים שהדרך שלהם בעבודת ה' כבר יותר ברורה, והם באים במטרה להשפיע- יכול להיות שעדיף באמת שילכו לבנ"ע, תלוי באופי שלהם.

יש הגדרה דוסית קטגורית שהופכת קשרים כאלה לשליליים. אני לא הסכמתי איתה בגיל 14 ולא מסכים איתה גם היום. זה הרבה תלוי באישיות ובשאיפות.

יש גם סיכון, כמובן. אבל יש גם סיכון שבגיל 26 עם שלושה ילדים הוא יגלה פתאום שהוא לא טעם עולם והוא רוצה לטעום אותו, ואז החיים מסובכים הרבה יותר.

והרבה אנשים רציניים שפעלו "לפי הכללים" ועשו הרבה טוב לעם ישראל.

וראיתי הרבה סביבות נפרדות עם הבעיות שלהן. לא תמיד השניה עדיפה על הראשונה.

תקשיב - אתה רוצה לדאוג לכל עם ישראל ובעיניך עם ישראל זה החלשים יותר. אני חושבת שגם ה"דוסים" שייכים לעם ישראל וגם להם מגיע להתקדם ולקבל דרבון בעבודת ה'.  

השיח היום בנ"ע מתמקד רק בזה שהוא כולל את כל עם ישראל ( -ולא נתייחס לזה שזה לא ממש נכון כי בכ"ז זו תנועה דתית. כן? ) לא שמעתי שיח על עבודת ה'. על מסירות נפש על שמירת מצוות. מעניין לשאול רכזים בבנ"ע איך הם מגדירים את התנועה. ממה שאני שומעת (ויוצא לי לשמוע)  המקום הזה - של תורה ומצוות פשוט חסר בבני עקיבא וההתמקדות בלהציל את עם ישראל קיימת. האם באמת בני עקיבא 'מצילה ' כל כך הרבה או שאולי היא גם תנועת החזרה בשאלה הכי גדולה שיש? איך בדיוק סופרים את זה?  סלח לי אבל אני לא חושבת שירידה לרובד נמוך וויתור על נשיאת דגל התורה ועבודת ה' מקדמת את עם ישראל. 

אולי בגלל זה  ההורים בעיר שלך  מרגישים את החוסר הקיים בבני עקיבא ומחפשים אופציה אחרת. משהו שייתן את הרובד ששמח בלהיות דוס. שלא מתבייש בלומר את האמת שלו רק כדי לקרב רחוקים. אנחנו כ"כ רוצים שהילדים שלנו ישמחו בדרך שלנו אבל שולחים אותם להתנחמד לכל הסביבה וזה לגמרי על חשבונם. 

ועוד עניין שאני חייבת להוסיף - ונדמה לי שזה הנכון ביותר למקרה שהצגת:  

אני מאמינה  שכשיוצרים אופציות חדשות ויוצרים מדרגות חדשות בסופו של דבר כולם מתרוממים מזה, נוצר עוד עניין להתייחס אליו ולהתמודד איתו. בגדול זה הפשט של "קנאת סופרים תרבה חכמה" בעומק יש עוד הרבה מה להסביר איך זה שכשנוצרת אופציה ברמה גבוהה יותר נהיית תרבות חדשה וזה מגביהה את כל הסביבה. זה לא רק ברוחניות זה כמעט בכל תחום שתבדוק. 

ממש לא התכוונתי להגיד שבקרב חניכי ומדריכי בני עקיבא אין דיבור ועיסוק בשמירת תורה ומצוות. אבל השאלה אם התנועה מאפיינת את עצמה ככזו או שמא היא עסוקה בלהיות "תנועה של עם". ומהרכזים של בני עקיבא זה מה שאני שומעת. ואולי אם אני שומעת ככה גם הורים שומעים את זה ולכן הם בוחרים להקים אריאל. 

לעצם העניין כמו שכתבתי כבר בהודעה הראשונה קנאת סופרים תרבה חכמה אני חושבת שזה שיש בחירה רק יוצר תחרות חיובית וגם נותן יותר אופציות בחירה וכיוון לילדים בבחירת תנועת הנוער שלהם - עניין שמאד מוסיף לבניין הזהות שלהם. 

בקיצור - תברך על החידוש ופתיחת האופציות.  

ואם אין לך עניין מיוחד באחת התנועות תשתדל לעזור לכולם כי בסופו של דבר דווקא הגיוון הוא מה שיוסיף ויתרום לחינוך של הילדים בעיני.

לדעתי זו גם קצת הבעיה של היישובים הקטנים שאין לילדים באמת בחירה במישור הזה של תנועות הנוער. 

של שני הסניפים, איך הם יקבלו אחד את השני, אם הם ישתפו פעולה ויפרגנו אחד לשני.

אולי בתור תושב ובוגר בנ"ע אתה יכול לנסות לגשש מדי פעם מה קורה בסניפים ואיך הם מסתדרים עם המצב, ואם אתה רואה שהם צריכים עזרה אז אתה יכול לדבר עם הקומונריות להציע להן לעשות פעילויות משותפות/ לשבת ביחד לחשוב איך אפשר לקדם אחד את השני.
מקווה שעניתי על השאלה.

ויש לי הרגשה חזקה שאני יודעת על איזה עיר מדובר

הרי בנ"ע עושים את הפעילויות מעורבות ואריאל נגד?

מעבר לזה, אני לא חושב שיש עניין באיחוד בין התנועות, או שת"פ ביניהן. לכל תנועה יש את התפקיד שלה והאמירה שלה, והיא צריכה להיות מרוכזת כולה בזה. מה שכן, חשוב להדגיש שיש מקום לכולם כלפי חוץ, וכלפי פנים להסביר היטב מה ההבדלים בין התנועות, ולמה כל אחד נמצא איפה שהוא נמצא.

אני פשוט לא רואה את החבר'ה של בני עקיבא במיוחד אלה ששם בשביל האידיאלים סובלים את העבודה והשהות במחיצת סניף שקם כאלטרנטיבה להם ובעצם צועק "תכלס אנחנו היותר טובים, היותר דוסים והיותר אמיתיים עם האידיאלים שלנו מכם". איך הם יוכלו להצדיק את אריאל כשזה בעצם אומר לשים אותם בעמדה הנחותה הוותרנית ו'הפחות דוסית'.

סניף אריאל שקם במקביל לבנ"ע במהותו בעצם מאיים על ההגדרה הדתית של החבר'ה של בנ"ע ולא ישאר להם אלא להשלים עם ההגדרה המחלישה הזאת ולהתמקם עוד יותר בעמדת 'המזרוחניקים' - המחפפים כי הרי זה לא שהם ינסו פשוט להוכיח שהם אלה שיותר דוסים והם לא פחות מאריאל, זה הרי אף פעם לא קורה.

זה לדעתי מה שבאמת כואב לאנשים ששולחים לבנ"ע כשהם שומעים על פתיחת סניף אריאל- עצם ההגדרה שלהם כדוסים רמה ב'...

עם זאת, אני חושב שבכל זאת יש איזה מימד של "קנאת סופרים תרבה חכמה' שיכול לפעול לטובה בכל זאת גם אם יהיה תמיד מטח בין הסניפים ובנ"ע יהיו בעמדה שצוחקת על הדוסיות של אריאל.

אגב, יכול להיות שגם אני יודע באיזו עיר מדובר...

אם הילד חושב שבסניף דוסי יהיה לו יותר טוב או להפך אז שילך לאיפה שנראה לו שיתאים לו יותר בין אם מבחינה חברתית בין אם מבחינה רוחנית ודתית

זה בהחלט בעיה אבל אני לא חושב שזה מה שאמור למנוע הקמת סניף אריאל. בסניף בני עקיבה יש הרבה בעיות (גם הרבה  דברים טובים) אבל הפגישה המעורבת יכולה לפגוע ממש בילדים ולא חסר לי דוגמאות, חברים שהלכו להדריך "להשפיע" הושפעו לרעה חברות וכו' וגם בני עקיבה לא משנה את דרך פעולתה עם השתנות הדור לעומת אריאל שפועלת עם הדור פרוייקט יסוד הפגנות וכו יש המון סניפים שאפשר להפריד אבל לא עושים את. הם לא מוכנים להשתנות. ולכן אני חושב שבשביל שלא יבצר מצב שהפחות דתיים נשארו בבני עקיבה לאחד את הסניפים  מתחת בני עקיבה או אריאל פחות קריטי עדיף אריאל יוטתר נוח לעבוד איתם מקשיבים תומחים וכו. בהצלחה.

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי