יכולה ללמוד.

לגבי ללמד, יש אומרים שלא.

בכללי, זה באמת נראה פחות מתאים, כשמדובר לא על הדרכה ליחידות שמעוניינות לשם שמיים מעצמן.

ולמה לדעתך שזה נראה פחות מתאים?

הכוונה, שיש הבדל בין אם  היא מעצמה רוצה ללמוד, לבין הדרכה ללמד גמרא לבנות.

מלבד מה שהיסוד של זה כבר בגמרא, ויש התגלגלות של הדיון לגבי ימינו - 

הרי שלדעתי, במהות של הלימוד הזה, זה בדרך כלל פחות מתאים במנטליות לנשים.

קשה לפרט כאן.

נראה לי שעל זה בדיוק "הסערה הפמיניסטית"..לא?
לא תופסת מעצמי איזה פמיניסטית וגם לא חושסת שזה קשור לפמיניזם - אבל הגיוני שיש בנות יותר שכליות מגברים. לפחות במצב העכשווי של ימינו..
אז למה באמת יש כל כך הרבה רבנים שיוצאים נגד זה אם זה עניין של חיבור ומנטליות?
אם אלמד את זה ואתחבר- מה הבעיה?
כמו שיש כאלה שמתחברים ללימוד חסידות. זה סגנון שמתחברים אליו. לא?
סך הכל הרצון מגיע מרצון אמיתי ללימוד תורה..
אני לגמרי זורקת פה את מחשבותיי..
זה בסדר אם לא בא לך לענות לי  

[נדמה לי, שרוב הבנות זה לא מה שהן מחפשות.

וגם  - כנ"ל - הרי כל הישיבות התחילו ממצוות תלמוד תורה.

וגם - אצל בנות גיל הנישואין יותר מוקדם, המטלות של החיים שונות.

אבל זה שזה הרצון שלך, בצורה טהורה, כמו שאת כותבת "בלי עיטורי פמיניזם", זה באמת מרשים]

אצל הבנים היהדות היא לא יותר מורגשת. רגש זה לא הצד החזק של בנים על פי רוב.

לבנות הרבה יותר קל לחיות את התורה, כי הרגש אצלם מפותח הרבה יותר מאשר אצל הבנים.

אצל הבנים הדבר המרכזי הוא השכל (כלומר לא שלבנות ח"ו אין שכל, אלא ש'השורה התחתונה' אצל הבנים היא התכל'ס- השכל; המסקנה הסופית). לכן הבנים צריכים יותר מצוות כדי שהם יוכלו לחיות את התורה.

יש מלא מה להאריך בענין הזה אבל באופן כללי זה שתי שפות שונות בתכלית- הרגש והשכל; שני תפקידים שונים. ואין סיבה לקנא, שניהם חשובים מאוד

אם זה חסר לך- כנראה שזה גם מה שמתאים לך

סביבה שלא מכירה בלגיטימיות של הבעת רגשות, שהנורמה היא להיות "מאופק" או "שליט על הלב" וכדו'..

לא בכל מקום זה נוכח, או נוכח בצורה לא בריאה, וזה גם הרבה עניין של פרשנות אישית, אבל זה קיים.

אבל דווקא הייתי רוצה לספר סיפור ששמעתי מאחד מרבותי שאינו חשוד על השוביניזם.

אותו רב נתבקש להעביר שנה אחת שיעור גמרא באחד ממוסדות החינוך הדתיים לבנות המתוייגים כ"פמיניסטים". אמר אותו רב בלבו "מה אלמד אותן? אולי מסכת ברכות, אולי תענית? לא.. זה קל מדי, זה לא מכבד את האינטיליגנציה שלהן! נשים יכולות ללמוד כמו כל אחד אחד! אני אלמד אותן מסכת קשה "הארד קור"!" חכך אותו רב בדעתו והחליט ללמד אותן מסכת יבמות.

הוא סיפר לנו שבשיעור הראשון הוא צייר על הלוח מעין מפה שבה פלוני נשוי לפלונית, אלמוני לאלמונית, אדון לאדונית, גבר לגברת וכן הלאה... ואז - "הוא מת, והוא מת והוא מת והוא מת..." והוא הסתובב לכיתה ושאל אותן "עכשיו, מי צריך לייבם ראשון?" ואז הוא שם לב שכל הבנות בכיתה עושות פרצופים... מעניינים.

הרב שאל אותן מה קרה, ואת הבנות הרימה יד וענתה "אבל הרב, זה כ"כ עצוב..."

בהתחשב בזה שאת לא נתקלת בכאלה סיטואציות כשבנים לומדים מסכת יבמות, אני מניח שהסיפור מסביר בגדול את ההבדל בין חשיבה של בנים לחשיבה של נשים?

אני צנצנת

והאמת שאם הסיפור הזה אמתי לא אכפת לי להיות צנצנת

"סערה פמיניסטית", זו בעיה בפני עצמה. בצד אולי ל-לעורר גם על דברים שצריכים תיקון - גרמה וגורמת נזקים גדולים.

אבל את שואלת ממקום אחר. סתם בתום לב, אם אלמד גמרא וארגיש עם זה טוב, למה לא..

[אני לא חושב שזה קשור ל"שכליו‏ת", כי אי אפשר לנתק חלק אחד של אדם מכל המהות שלו.

ובוודאי שב"ה יש בנות חכמות, כמו שיש בנים חכמים]

באופן בסיסי, יש הבדל בין החיוב של בנים בלימוד תורה, לבין של בנות. מצוות תלמוד תורה אינה מוטלת על נשים. ובוודאי שלימוד הגמרא, בתוך שאר לימוד התורה, הוא קודם כל בגלל מצוות תלמוד תורה, ולא בגלל סקרנות אינטקלטואלית בעלמא.

אלא מה? שגם מצוות שלא מוטלות על נשים, יכולות להכניס עצמן לחיוב, ויש להן שכר על זה. אלא שבנוגע לתלמוד תורה, יש בגמרא באופן בסיסי יחס אחר, בגלל הבדלי מנטליות.

יש דיון, עם השנים, בנוגע לנושאים הללו. קודם כל, על מה מדובר. דבר שני, אם בזמן שלומדים כל מיני דברים אחרים, אז רק זה יישאר מאחור?.. ואז התוצאה עלולה להיות בעייתית. נשים שיודעות כל מיני דברים, ורק בתורה הם "לא בעניינים"?...

למעשה, המקובל הוא, שמה שנוגע להלכה, וללימוד אמונה - גם נשים צריכות ללמוד. הן צריכות לדעת מה לעשות - והיום אי אפשר לומר שכל אחת רואה אצל אמא שלה מה עושים.. (והלכה עדיף בצורה רחבה ומוסברת, שלא יפול ברמה מדברים אחרים שלומדים ברצינות) ולגבי לימודי אמונה, שהתרחבו מאד בדורותינו, הרי שאמונה "אינה מצות עשה שהזמן גרמא", כלשונו  של הרצי"ה זצ"ל.

לגבי לימוד גמרא, הרתיעה של רבנים שיוצאים נגד זה, היא כנראה בגלל השאלה ממה זה בא בעיקר. כלומר, הם סבורים שבמהות של הענין, לא חל שינוי עצום בנושא הספציפי הזה, וממילא שהשאיפה אינה באה דווקא מאיזה חפץ אדיר של יראת שמיים דווקא, אלא סוג כזה של "חדשנות"; כמו הבנים.  בנות יחידות שמתעניינות מעצמן באמת דווקא בזה, לא תפגושנה התנגדות כזו [ולצערי, אי אפשר להכחיש, שאכן רואים, שבעוד שאצל בנים שלומדים גמרא, בד"כ זה גורם ליותר רצון לדקדוק במצוות וכד' וגם להרגיש יותר עד כמה אינם יודעים - כי באמת זה ים שאין לו סוף, והשקעה עצומה של זמן ומאמץ. וגם פוגשים תלמידי חכמים גדולים - אנחנו נתקלים לא פעם שדווקא בנות שעושות כך, זה גורם להן לההיפך. הן כבר "יודעות" את כל הקולות-כביכול האפשריות, וכל חכמי ישראל מולן כקליפת השום, גם כשבאמת הידע שלהן בגמרא הוא דל.

לא שחלילה כולן כך, אבל זה שצמחה תופעה כזו במקביל, צריך לעורר מחשבה, אצל מי שלא מחפש "לקנטר"].

לגבי "להתחבר", זה לא רק ענין של זה. כמו הדוגמה שאת מביאה מלימוד חסידות. לא רק ענין של "סגנון".

ולדעתי, כשהנושא של המנטליות באמת לא מתאים, אז התוצאה גם יכולה להיות בעייתית.

ולגבייך אישית, הרי לא מכירים. את יכולה להתייעץ עם ת"ח רציני ומיושב.

[הרצי"ה זצ"ל ענה את זה בנוגע לשאלה של מישהו על העברת שיעור באמונה לבנות]

אמר להם אח קטן יש לי בכור שטן הוא ויונתן שמו והוא מתלמידי שמאי 

והזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות

יבמות ט"ז א'

"אין חכמה לאשה אלא בפלך".

או ברמב"ם "צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תפלות" ובירושלמי "ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים".

וגם הסתכלתי קודם ובכל זאת כתבתי ככה. ואכמ''ל (נגיד זאת כך - בעל הניק יודע למה )

ציטוטים כאלו , היו מתאימים לקידים מתלהבים שאין להם מושג.

לעומת זאת, מי שבאמת לומד גמרא מתוך רוחב אופקים והנאה, יכול להתקל בפנינים אמיתיות

כמו זו

 יהודה ושמואל הוו קיימי אאיגרא דבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא אמר ליה רב יהודה לשמואל צריך אני להשתין א"ל שיננא אחוז באמתך והשתן לחוץ היכי עביד הכי והתניא ר"א אומר כל האוחז באמתו ומשתין כאילו מביא מבול לעולם אמר אביי עשאו כבולשת.

אני מחכה רק לתלמיד חכם מובהק כמו סתם 1 שיתרגם לטובת הציבור

Well, it happens a lot 'round here
And if you think Peace
Is a common goal
Well, that goes to show
Just how little you know

אין בזה שום דבר דרמטי

אם את רוצה מאמרים בנושא, יש מלא באינטרנט,מוזמנת לגגל.

בקיצור הסוגיא:
יש מחלוקת תנאים ביחס להאם אב ילמד את ביתו תורה. (בבלי קידושין דף לו אם אני לא טועה)
נחלקו הראשונים האם המתנגד(/ים, תלוי איך מבינים את רבי יהושע שם) אוסר (מהרי"ל) או ממליץ שלא. (מאירי, וכן יש שהבינו בדברי הרמב"ם)
בנוסף, יש לימוד שמכוון להלכה למעשה שבטוח נכון שכולם ידעו (כולל נשים) כדברי הרמ"א בהלכות תלמוד תורה.
אחר כך, נחלקו הפוסקים והרבנים בדורות האחרונים, ביחס למצב הנשים שהשתנה בימינו והאם זה משפיע על סוגיית לימוד תורה לנשים. יש שחייבו לימוד תורה וגמרא לנשים כיום (המשנה ברורה על משנה ואגדות [החילוק בין זה לגמרא לדעתי מפתיע, כי הגמרא לא חילקה], הרבי מלובביץ' והרב אהרן ליכטנשטיין), יש שהתירו (הרב ולדמן) ויש שעדיין אסרו לימוד מסוים (הרב ליאור).

עוד יש להוסיף שכל הדיון הוא ביחס למישהו שילמד בת, אבל אם היא לומדת מעצמה בטוח שאפשר (רמב"ם), ויש שטענו שבכלל אמירה זו כלולה כל מי שהולכת למדרשה (הרב נחום רבינוביץ').

כמובן שיש להרחיב עוד הרבה, אבל ניסיתי לסכם בקצרה כדי לעשות סדר ולכן לא הכברתי במקורות והפניות. (מי שרוצה יותר מוזמן לאישי)

הנה הפניה למאמר מורחב שכתבתי פעם פה בנושא:

ולמי שלא מסוגל לפתוח קבצים, המאמר כאן - צעירים מעל עשרים

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי