אין לי ככ תובנות..

אני גם מאד מבינה את החשק שלך לעשות את הטלפון לחמותך. בתקווה שהמסר יעבור. 

כי את מרגישה שהוא לא מעביר את המסר הזה.

ואת רוצה ככ להעביר אותו. גבולות וכבוד. כמה פשוט ובסיסי.

וכן להתעלם מנוכחותך ולדבר אליו זה נורא... חשבת לקום באותו רגע, לפחות כצעד מחאה לפחות מול עצמך? בלי לצאת מהבית ולהרוס תמפגש..אבל כן להראות שאת חשה במוזרות של המצב..ושאת לא יושבת כמו אבן דוממת כשמשפילים אותך. כן להתעלם זה משפיל.

וואי וואי וזה הכי כואב שהוא לא מגן עלייך. לדעתי הציפייה שלך ככ במקומה.

אני מבינה שהוא גדל במציאות הזו הרבה שנים, בעמדה הפנימית שלו מול המשפחה. וחוסר יכולת /רצון לבקר אותם. וחוסר גבולות. מעניין האם חשת את הדינמיקה המשפחתית הזאת לפני שהתחתנתם ? שואלת ממקום לא קנטרני יחלילה, אלא ממקום שמנסה להבין אולי יש בך חלק שיכול כן להתמזג עם זה טוב אם התמזגת עם זה בהתחלה ? ורק בדרך אולי משהו השתבש...

מנסה לחשוב- מה תהיה לדעתך תוצאות של שיחה כנ"ל עם החמות? מבחינתך תירגעי ששחררת, אבל איך את צופה את תגובתה ?

וגם עוד רעיון חשוב-------- האם יש איזשהי דמות בתוך כל המשפחה שלו שקצת את מרגישה שהיא אוהדת אותך? אולי בת דוד שמגיעה פעם ב? אולי דודה ? משהו?

המטרה היא שתשתפי, ותקבלי אהדה ותמיכה ואולי היא מיוזמתה תרצה בטבעיות להשפיע עליהם להשתנות..

חיזקי ואימצי

גילוי נאות אני רווקה

לשאלתך, לא ראיתי את זה לפני החתונה...הוא באמת היה נטו איתי ובקושי יצא לי להיפגש עם המשפחה שלו.

אני מאוד חוששת ששיחה איתה תוביל לאווירה יותר גרועה.. אני מאוד טעונה עליה ולא משנה שאני כן פורקת ומספרת בטיפול שאנחנו הולכים.. אני טעונה ברמה אחת מעל.. אני חוששת שהיא תגיד "כן כן כן" ובפועל מאוחרי גבי תלך לבעלי ותגיד שהיא נפגעה וכול זה ואז שוב הוא יהיה נגדי ואני לא ארוויח מזה דבר...

עברתי את השלב הזה בחיים.

אני רק רוצה שהם יניחו לנו..פשוט יש עוד דרכים לעשות דברים מבלי לבנות עלינו..מבלי להטריד אותנו.. שיתחשבו בנו אנחנו זוג צעיר שמנסים לבנות את עצמנו ובכול פעם שאנחנו מרימים את הראש מישהו דואג להכניס אותו..

אני לא חושבת שהוא חלש בכלל, הוא יודע טוב מאוד לעמוד על שלו, פשוט נוח לו המצב הזה..להישאר האהוב על כולם גם במחיר של להפקיר אותי.

לדעתי מה שכתבה כלה נאה נכון - לפחות עד שיהיה שיפור כדאי פשוט לא להגיע לשם - הנזק של להגיע לשם ואח"כ לריב יותר גדול.

דבר ראשון - אל תצפי שהם ישתנו. תצאי מנקודת הנחה שאנשים לא משתנים וכמו שאת כבר מכירה אותם נראה שאין לך מה לצפות מהם להתחשבות או הבנה.

נשמע שבעלך לא הפנים את "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו" כמו שאמרה כלה נאה או שהוא כן מבין את זה אבל קשה לו מאד ליישם כי כמו שאת בעצמך אומרת - הוא מפחד להציב להם גבולות ולאבד את המקום המיוחד שלו אצלם

ולכן גם אם זה מאד מובן שאת מצפה שבעלך יציב להם את הגבולות אולי כדאי שתשלימי עם המציאות שהוא לא מסוגל לזה

ומה שנשאר לך זה - להציב את הגבולות בעצמך. גם כלפיהם וגם כלפי בעלך. 

כלפיהם - כשהם מתנהגים אליך בצורה לא יפה להגיד להם להפסיק. תתכנני מראש משפטים שנראה לך שיכולים לעבוד. למשל - אם אתם יושבים ביחד והם מדברים עליך לידו, מדברים "מעליך" - לומר משהו כמו - אני מבקשת לא לדבר מעלי, אני לא אוויר. או משהו בסגנון. מה דעתך, זה יכול ללכת?

וגבולות כלפי בעלך - להבהיר בצורה פשוטה שאת לא מוכנה ללכת לשם יותר, אם הוא רוצה שילך לבד. ותמצאי דרכים להעסיק את עצמך לבד. ולא להגרר למריבה עם בעלך.

כרגע בעלך בעצם לא משלם מחיר על צורת ההתנהלות שלו, המריבות שלכם הם לא באמת מחיר כי במריבה כל אחד רק מצדיק את עצמו עוד יותר ולא יכול להתקרב לנקודת המבט של השני.

אם לא תגררי למריבה אלא תשארי עקבית, החלטית ורגועה ותאמרי לו - אני לא הולכת למקום שבו פוגעים בי.

ואם הוא ינסה לשכנע/להתווכח/להאשים אותך/להצדיק אותם - את לא נגררת אלא חוזרת על אותו מסר - אני לא הולכת למקום שבו פוגעים בי. 

וגם אם הוא יגיד - אז אני אלך לבד. תאמרי - זו בחירה שלך. אני לא הולכת, אני שומרת על עצמי לא להפגע.

אולי ככה במשך הזמן אחרי כמה פעמים כאלה שתהיי עקבית עם זה ורצינית הוא יתחיל להבין שמשהו בכללי המשחק התחיל להשתנות. 

יש לו רב שהוא מעריך? דמות תורנית שאת יכולה להתייעץ איתה והוא יקבל ממנו?

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.