שלום,
אודה לעזרתכם.
ב"ה התברכתי ב3 ילדים מקסימים בגילאי חצי שנה עד 4.
מגיעה ממשרה מלאה ישר למסגרות, ונמצאת איתם לבד כל אחר הצהריים-ערב. הסידור הזה הוא מאילוצים ולא מבחירה, לא ניתן לשינוי.
לאחרונה מרגישה שאני מתחילה להרים ידיים.
אחר הצהריים עובר במתח ועצבים, רק שילכו לישון כבר ואוכל לשבת על קפה בשקט.
יש גם ימים טובים שאני ממש נהנית איתם, אבל החוויה מתישה! מרגישה שלא מצליחה לתת לכולם את תשומת הלב שהם דורשים.
עד היום ההשכבה היתה ב19:00-19:15. לאחרונה מרגישה שהגדול פשוט לא עייף בשעות האלה. מצד אחד לא רוצה להכריח לישון, יתכן שזה מוקדם לו, מצד שני בא לי קצת שקט ומנוחה.
אז יש ימים טובים,
אבל יש ימים של עצבים וצעקות.
חשבנו על אפשרות של עזרה חיצונית, אבל אני טיפוס של שליטה, קשה לי עם מישהו חיצוני בבית.. רק מלחיץ אותי יותר. מצד שני זה טוב עוד זוג עיניים, לא מרשה לעצמי לצעוק עליהם.
איך מתמודדים?
איך מצליחים לחוות את השעוץ איתם ולא מחכים שהיום יעבור?
אודה לעזרתכם.
ב"ה התברכתי ב3 ילדים מקסימים בגילאי חצי שנה עד 4.
מגיעה ממשרה מלאה ישר למסגרות, ונמצאת איתם לבד כל אחר הצהריים-ערב. הסידור הזה הוא מאילוצים ולא מבחירה, לא ניתן לשינוי.
לאחרונה מרגישה שאני מתחילה להרים ידיים.
אחר הצהריים עובר במתח ועצבים, רק שילכו לישון כבר ואוכל לשבת על קפה בשקט.
יש גם ימים טובים שאני ממש נהנית איתם, אבל החוויה מתישה! מרגישה שלא מצליחה לתת לכולם את תשומת הלב שהם דורשים.
עד היום ההשכבה היתה ב19:00-19:15. לאחרונה מרגישה שהגדול פשוט לא עייף בשעות האלה. מצד אחד לא רוצה להכריח לישון, יתכן שזה מוקדם לו, מצד שני בא לי קצת שקט ומנוחה.
אז יש ימים טובים,
אבל יש ימים של עצבים וצעקות.
חשבנו על אפשרות של עזרה חיצונית, אבל אני טיפוס של שליטה, קשה לי עם מישהו חיצוני בבית.. רק מלחיץ אותי יותר. מצד שני זה טוב עוד זוג עיניים, לא מרשה לעצמי לצעוק עליהם.
איך מתמודדים?
איך מצליחים לחוות את השעוץ איתם ולא מחכים שהיום יעבור?
