חרם ברודי ככלי לכפירה בזוהרliat

אז בתוך הדיון על תקפותו ההלכתית הבלתי קיימת של הזוהר , התקיים עוד תת דיון על האותנטיות של הספר הזה ושם צוטט היעב"ץ כמי שטוען שהזוהר או לפחות חלקים ממנו אינם מקוריים ולא נכתבו על ידי רשב"י אלא הם מאוחרים בהרבה.

 

זה הביא אותי למחשבה שלמעשה הרבה אנשים כופרים בזוהר, אפילו מתוך אלו שלא כופרים במשנה ובתלמוד ובשו"ע, אבל בגלל שלא נעים להם להגיד שהזוהר הוא זיוף , הם ניתלים בחרם ברודי.

 

אז מה זה חרם ברודי?

חרם ברודי הוא מסוג הדברים שאף אחד לא שמע עליהם , אבל כולם מכירים אותם.

מדובר על כמה הנחיות לגבי לימוד קבלה כמו זו שמגבילה את גיל הלומדים לארבעים, וזו שאומרת שמי לומד חייב להיות נשוי ו"למלא את כריסו בש"ס ופוסקים"

 

אני בטוחה שכולם שמעו על ההנחיות האלו, אלא שלאף אחד אין מושג מאיפה הן צצו.

 

אז ככה, זו לא הלכה ולא פסיקה אלא זה "חרם ברודי" , תקנה פוליטית שחוברה על ידי קבוצה של רבנים פולנים כדי לבלום את התפשטות התנועה הפרנקיסטית בשנת 1757.

 

ההסטוריון זאב יעבץ, כהראה בעצמו צאצא של הרב מעמדין, וממיסדי תנועת המזרחי , מספר בספרו "תולדות עם ישראל" כי חסידי שבתאי צבי והפרנקיסטים בפולין ראו בספר הזוהר את המקור ליהדות האמיתית ולכן רבני פולין (אף אחד לא קרא להם אורתודוקסים) עשו מאמצים גדולים להביא לדה לגיטימציה של ספר הזוהר וחרם ברודי הוא הדוגמא הכי טובה לפעולות האלו.

 

אני ראיתי לפני הרבה שנים את הנוסח של החרם, אבל אין מושג איך להשיג אותו, אני לא בטוחה אם הוא קיים באינטרנט.

 

בכל מקרה , בתור חובבת זוהר נלהבת (יש לי בבית את "מתוק מדבש" , את "לשון הקודש" וכמה כרכים של "הסולם") אני יודעת שאנשים מאוד מפקפקים בזוהר, וכיוון שהם דתיים , הם לא רוצים להגיד שהוא לא רלוונטי , אלא מזכירים את התקנות של "חרם ברודי" כדי להסית את הדיון למקום אחר.

 

 

מילא את כריסו וכד'סתם 1...
אלו לשונות הרבה יותר קדומים מהתקופה שהזכרת. הרמבם בסוף פרק ד של יסודי התורה מזכיר את זה כתנאי וזה עוד לפניו כמובן.

אם זה התנאי, הגיוני שזה ייקח זמן. גיל ארבעים או לא לא עקרוני.

אינני מכיר רב ששולל טענה מהזוהר כי מי שהרצה אותה עבר על הכלל הזה או על כלל שונה בלי להתייחס לתוכן.

הזוהר עצמו הוא ספר שמטבע הדברים ברור שלא נכתב כספר רציף ואחיד. יש את עבודת הכתיבה שלו ויש את עבודת העריכה.
בספר עצמו מובאים שמות חכמים מאוחרים ומוקדמים כאשר חלקם לא ראו את חלקם ולכן זמן הכתיבה לא ברור וכן ברור שהייתה עבודת עריכה, אם תרצי כמו על המשנה ומה שרבי יהודה הנשיא עשה.

מי שמכיר את לשונות הזוהר מרגיש ושם לב שיש בו גישות שונות ומובאות בו סתירות לכאורה שדורשים התייחסות.
חוץ מזה הזוהר ככלל איננו ספר הלכה, הוא לא מביא הלכות ככלל ועניינו שונה לחלוטין.
על סמך מה אתה טוען שהרמב"ם הכיר את הזוהר?liat

פרופסור שלום טען שאין שום רמז לקיומו של הזוהר לפני המאה הארבע עשרה ואני מתארת לעצמי שהרמב"ם לא היה זר לו.

איפה ציינתי שהרמבם הכיר את הזוהר?סתם 1...
את הזוהר כמו שהוא לפנינו ברור שהוא לא הכיר. חלקים מהזוהר מוזכרים בספרי ראשונים קדומים לגילוי ופרסום הזוהר כמו בתוספות על ראש השנה לגבי השופר. שם זה מובא בתור מדרש ארץ ישראלי אם אני זוכר נכון.

מה שכן ציינתי זה שהפרדס לדעת רמבם דורש גם הוא את אותן הקדמות שדרשו בכדי ללמוד זוהר. יש כל מיני סברות לסיבת ההקדמות וההגבלות הללו. אך בפועל הן קיימות אצל כולם. הפרדס לדעת הרמא הוא גם לא קבלה כלל בלשון המעטה כמו שהוא מציין ביורה דעה.
בפרפרזה על הבדיחה הידועהliat

יכול להיות שלא היה זה התוספות שציטט את הזוהר אלא הזוהר שצטט את התוספות.

 

אני כמובן מקבלת את הערתך בנוגע לרמב"ם.

 

חכמי פולין כנראה השתמשו במערכת קיימת של חוקים כשרצו להלחם נגד התפשטות הפרנקיזם

אני גם משהו כזה על הרמ"א שד"א היה מקובל עצוםliat

יש לך נ"צ ביורה דעה? מאוד מעניין

סימן רמ'ו באחד הסעיפים הראשונים ברמ"אסתם 1...
סליחה אבל ממש לא קשורliat
ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות ובלבד שלא יהיו ספרי מינים וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי התורה):
לא קשור?סתם 1...
אמרתי שיש עוד הגדרות לפרד"ס כמו של הרמב"ם למשל וכמו של רמ"א.

שאלת איפה זה

הפניתי אותך.

איפה במה שהבאתי אין הגדרה למה נקרא פרד"ס לרמ"א?...

מצרף את כל הרמ"א. רק לגבי הסוף (עד שימלא וכו' זו לשון רמבם, הגדרת הרמא לפרדס זה- שאר חכמות).

"וי"א שבתלמוד בבלי שהוא בלול במקרא במשנה וגמרא אדם יוצא ידי חובתו בשביל הכל (טור בשם ר"ת וע"פ ע"ל סי' רמ"ה ס"ו)

ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא משנה וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם ובזה יקנה העולם הזה והעוה"ב אבל לא בלמוד שאר החכמות (ריב"ש סי' מ"ה ותלמידי רשב"א)

ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות ובלבד שלא יהיו ספרי מינים וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס

ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי התורה)"

לכאן נכנסו ארבעה ונפגעו חוץ מרבי עקיבה לדעת רמא, אם זה נח לנו או לא. די ברור מה כתוב.
אני רוצה להבין אותך רגעliat
אתה חושב שהרמ"א סבור שפרשה הוא לימוד שאר חוכמות?
בדיוקסתם 1...
אני רואה, אבל זה כל כך לא הגיוניliat
אם תסתכל במחיר יין, תראה שהרמ"א היה גם מקובל וגם פילוסוף.
קשה לי לחבר את זה למה שהוא כותב בהלכות ת"י.
ברור לך שהרמ"א ציטט מהרמב"ם כדי לכתוב משהו אחר לגמריliat

כי הרמב"ם כותב:

ועניני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצות האלו הם שחכמים הראשונים קוראין אותו פרדס כמו שאמרו ארבעה נכנסו לפרדס ואף על פי שגדולי ישראל היו וחכמים גדולים היו לא כולם היה בהן כח לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר ולחם ובשר הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות

 

ואילו הרמ"א כותב

ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות ובלבד שלא יהיו ספרי מינים וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי התורה):

 

אצל הרמב"ם פרד"ס זה מעשה מרכבה ומעשה בראשית ואילו אצל הרמ"א פרד"ס זה שאר חוכמות

הרמ"א ציטט את הדרישה על הסימן שמופיע בטור.סתם 1...
אבל הוא משתמש בציטוט במשמעות שונה לגמרי מאשר הרמב"םliat

ברור כשמש

החיד''א סובר שזה מה שעמד מאחורי דברי היעב''ץ נגד הזוהרימ''ל
בטענה שלא יכול להיות שבאמת התכוון אליהם.

זה נכון שהרבה מחכמי אשכנז ה'ליטאים' והיקים הרחיקו מהזוהר בגלל הסכנות שבו, אם גם שללו אותו בסתר ובאיזו רמה אי אפשר לדעת.
החיד"א מאוד התנגד לחרם ברודי, אבל לא עזר לוliat

ההיסטוריונים מסכימים שהפעילות שנעשתה אז , על ידי הרב מעמדין וחבריו, למעשה חיסלה את תורת הנסתר ביהדות .

 

בשנים האחרונות נעשים כל מיני ניסיונות לחזרה לעיסוק במיסטיקה היהודית וזה כחיקוי לכל מיני אופנות רוחניות בחוץ לארץ.

 

אבל בפועל, אין שום לימוד רציני בתחום הזה בעולם הישיבתי.

לערבב דברי חוקרי קבלה, שרובם היו טיפשים, כמו שאמר הרב ברלבהדוכס מירוסלב

עם דברי חכמים, זה לעשות שעטנז מכל הדברים.

"חיסלו את לימוד הנסתר ביהדות"? SERIOUSLY??!!?!? אולי באשכנז בתקופת ש"צ. אולי.

זה בוודאי לא היה נכון לגבי שום מקום אחר בעולם היהודי.

לעונג ולכבוד לי להתעלם מהשטויות שאתה כותבliat
עבר עריכה על ידי liat בתאריך י"א בתמוז תשע"ח 12:53

מעתה ועד עולם

כל השרשור שלך שטות אחת גדולההדוכס מירוסלב

שמבוססת על דעות של חוקרים שחוץ מלאסוף יפה מאוד הרבה חומר מספריות באוניב' ברחבי העולם לא הבינו קצה של דבר בקבלה, דבר שכל ילד בן 3 שלמד קצת קבלה יודע.

עוד תגובה שחצנית וחסרת שחרliat
כאילו שיש ילדים בני שלוש שמבינים בקבלה , שזה מגוחך כמו האפשרות שאתה מבין בקבלה, אבל אמרתי שאני לא מתייחסת אז אני לא אתייחס
חחח עכשיו ברור שזה אתה שפיפולון!! מה קורה לאן נעלמת?הדוכס מירוסלב


בלת"ק, רק חבל לכתוב משהו בלי מחקר בסיסיארץ השוקולד
גיל ארבעים מופיע בחוות יאיר ובש"ך בהלכות תלמוד תורה שחיו לפני 1757 אז כנראה שזה לא מקור ההגבלה.

לשאר הטיעונים אין ברצוני להתייחס כעת, אבל יש מה להאריך
היסוד של ההרחקות מופיע הרבה לפני כן, במסכת חגיגה!הדוכס מירוסלב

בוודאי שהיו תקופות שהתווספו כאלה ואחרות, שהתקבלו במקומות כאלה ואחרים, שלפעמים גם נעלמו או נשתכחו.

אבל יש לזה כמה יסודות ברורים בדברי חז"ל.

אין ספק שהמקור הוא חרם ברודיliat
כיוון שעד חרם ברודי, היה לימוד הקבלה נפוץ בכל אירופה.
באניצלופדיה העברית מזכירים רשימה שלמה של רבנים מימי הביניים, חלקם מקובלים בעצמם שהתנגדו ללימודי קבלה , אני עברתי על המקורות האלו וראיתי כמה התבטאויות חריפות מאוד שמביעות שאט נפש אמיתית מהפופולאריות והזמינות של לימוד הקבלה שהרבה פעמים היה חביב על בעלי הבתים , יותר מאשר לימוד גמרא ופוסקים.

וחרם ברודי סיים את התופעה הזו ביד חזקה.

בכל אופן, חזקה על גדולי תלמידי החכמים בפולין שלא יצאו לבצע חרם בלי להסתמך על מקורות בכתובים, למרות שגלוי וידוע שאיש לא חשב להשתמש במקורות האלו קודם.
אבל לא הבנתי, איך מקובלים ייתנגדו בעצמם לקבלה?+נפש חיה.
וגם עוד הערה קטנה :


לגבי תחילת השרשור
שכתבת
להסית את הדיון = הסתה
וצ"ל *להסיט* את הדיון = "להזיז" אותו למקום אחר


ולא הבנתי עוד משהו


איך החרם קשור לכפירה בזוהר?
כי חרם ברודי הוא אקט פוליטיliat
ולא הלכתי או דתי.
לכן לא הייתה בעיה לרבני פודוליה להתאחד סביבו.

כמובן שאחר כך היה מי שהפך את זה ל"הלכה" כמו שקורה הרבה פעמים שלוקחים הוראת שעה ציבורית פוליטית , ומסלפים אותה.
איך זה קשור לכפירה בזוהר?נפש חיה.
אני אסביר לך את זהliat

אבל את צריכה להיות מרוכזת , ולקרוא כל מילה.

אחרת לא תביני.

ההסבר הוא כזה

יש הרבה אנשים שחושבים ספר הזוהר הוא ערימה של שטויות. אני לא אסביר לך למה. תצטרכי לקבל את בתור אקסיומה. ככה זה.

 

האנשים האלו לא יכולים להגיד את האמת, בגלל כל מיני אנשים שלא מבינים  בזוהר ולא בדברים אחרים אבל שואלים שאלות כל הזמן.

 

אז מה יעשו האנשים שחשוב להם להלחם נגד הזוהר , אבל לא יכולים לא רוצים להגיד את האמת?

 

הם משקרים ואמרים שהזוהר הוא בסדר, אבל אסור ללמוד אותו בגלל חרם ברודי.

 

ככה חרם ברודי משמש ככלי לכפירה בזוהר.

 

עכשיו אם יש לך שאלות, סימן שלא קראת טוב.

למדת את סימן רמו ביורה דעה?ארץ השוקולד
ואת ההתייחסות בסימן תד ביורה דעה ראית?
את סימן ת"ג ביורה דעה אני מכירה יופיliat
עשו ממנו עניין גדול בברסלב.
הצדיק שהוא העצם וכ'ו

וזה הסימן האחרון בספר.

ובקשר לרמ"ו, הוא לא ממש יודע לענייננו, אם כי נראה ששם הרמ"א לועג לרמב"ם וזה ממש מעניין.
יפה, אם תעייני בסימן רמו תראי שהנושאי כליםארץ השוקולד
מתייחסים לכך שאסור ללמוד קבלה בגיל צעיר.

והם חיו לפני תקנת ברודי שהבאת
הם אומרים למה?נפש חיה.
באר היטב סימן רמו, סעיף קטן ג (מצוטט, ההסבר פה)ארץ השוקולד
"(ג) בפרדס: כתב הש"ך יש שכתבו שלא ללמוד קבלה עד שיהא בן ארבעים שנה באשר שצריך קדושה וטהרה וזריזות ונקיות לזה ורוב המתפרצים לעלות בחכמה זו קודם הזמן הראוי קומטו בלא עת כמ"ש כל זה בדברי חכמי האמת עכ"ל."
אם את חושבתסתם 1...
שרמ"א לועג לרמבם כנראה שלא הבנת.

קודם כל הרמ"א על הסימן ציטט את הדרישה. הדרישה על הטור כותב את הדברים הללו ומרחיב ורמ"א ציטט את חלקם. אז תפתחי שם לפני הקביעה הלא זהירה הזו.

חוץ מזה, אם הזכרת את הספר מחיר יין תראי שכולו שזור מראי מקומות ממורה נבוכים, מפרשיו, רפואה עתיקה שמזכירה את דרך פירוש הרמבם ומובאות מאריסטו עצמו. כמו כן ציטוטים מהזוהר גם כן אבל פחות- פעמים בודדות בלבד.

מה שהרמ"א כן עשה, בעצם הדרישה, לגבי רמבם זה דבר כזה.
רמבם פותח את הספר משנה תורה בארבעה פרקים שמדברים על מעשה מרכבה ומעשה בראשית. אותם מזהה רמבם עם הפרדס. מי שיעיין בתוכן יראה שרמבם מזהה את מעשה בראשית בפיזיקה ומעשה מרכבה במטא פיזיקה העתיקה של אריסטו בין השאר.

הדרישה כותב שמותר ללמוד חכמות חיצוניות אך לא יותר מדי אם בכלל וזה נקרא פרדס.

אלו העובדות מכאן ועד לספקולציה של זלזול הדרך רחוקה עד לכדי בלתי אפשרית. מה שכן זה אכן מאוד מעניין, וגם מפרש את הסכנה שבפרדס בצורה מקורית ופשטנית (מלשון פשט ולא זלזול חלילה) להפליא.

נ.ב
ספקולציה שונה יכולה להיות שמתוך הבנה מהותית של הרמבם התוכן פחות משנה מאשר הרעיון. ישנה פיזיקה עתיקה והיא מוטעית אך מדע הטבע הוא מעשה בראשית לדעת רמבם. זאת אומרת שגם רמבם היה מודה בטעות התוכן אך לא בטעות הזיהוי של מעשה בראשית עם מדע הטבע- הפיזיקה. ולכן הדרישה ובעקובותיו רמ"א מביאים את ספרי מדע הטבע כפרדס עם חכמות חיצוניות יחד, מה שדי מזכיר את שיטת רמבם במורה הנבוכים.
לדעתי.
לכן זה מענייןliat

הרמ"א הוא לעגן ידוע.

הוא מזלזל על ימין ועל שמאל.

לכן זה מעניין שהוא מפנה את החיצים שלו אל הרמב"ם דווקא, כי באמת ב"מחיר היין" , הוא מסתמך הרבה על הרמב"ם וגם על אריסטו ואפלטון.

 

לכן מה שאני משערת, שהסיבה שהרמ"א מזלזל כך ברמב"ם , היא שהרמב"ם התנגד לקבלה, כמו שאנחנו יודעים , ואילו הרמ"א היה מקובל בעצמו.

 

אז לנדון דידן, נראה לי שהרמ"א כאן מגיב לפולמוס בעניין לימודי הקבלה, כאשר הוא יודע שהמתנגדים לקבלה (לא בגלל חרם ברודי , אלא בגלל סיבות אחרות שמופיעות בספרות הרבנית), מסתמכים בהרבה מקרים על הרמב"ם ועל ההתנגדות שלו לקבלה.

 

כך הרמ"א מגן על הקבלה, באמצעות תקיפת הרמב"ם בסימן רמ"ו ועכשיו אני חושבת על זה, מאוד מאוד יכול , שזה כל עניינו של "מחיר היין".

 

ספר קבלה, שמתבסס בעיקר על טקסטים של מתנגדים לקבלה.

 

מין הלצה סופר גאונית , שבהחלט מאפיינת את הרב איסרליש

לא הגבת לתוכן דברי.סתם 1...
בכל אופן אשמח למקורות על אותם לעגים של רמא שכל כך מפורסם בהם.

כמו כן אינני מכיר את רמא כמקובל, ברור שהכיר לקיבל את הקבלה ואת ספר הזוהר אך מכאן ועד להיותו מקובל הדרך ארוכה.

הוא לא פוסק על פי הזוהר ודרכו פשטנית. ספרי הגותו הם יותר פילוסופים ממקובלים. הוא גם עסק שיטתית בספרי מדע, כתב עליהם הערות והעיר מתוכם בספריו השונים. גם במחיר יין כאמור שנכתב בצעירותו וגם בתורת העולה שהוא פילוסופיה הרבה יותר מקבלה אם בכלל.

ציטוטים מחכמים יהודים ראשונים שעסקו בזה כמו הרמבם במורה, רבינו בחיי, בעל העיקרים ועוד וחכמים מאומות העולם להבדיל כמו ראשי הפילוסופים אבן רשד וכד'.

כמו כן הוא מסביר את מבנה המקדש רעיונית ופיזית על פי המטא פיזיקה של רמבם על תורת הגלגלים בהלכות יסודי התורה.

לכאורה אין דמות של תלמיד חכם רמבמיסטית מובהקת יותר מדמותו של רמא.

נראה שיש פה בלבול או חוסר בקיאות בנושא. לא יורים חץ ולאחר מכן מסמנים את המטרה מסביבו.
יש בברסלב בעיה ללמוד את הרמב"םliat

כי הרמב"ם הוא תלמידם של אפלטון ואריסטו ואילו חסידות ברסלב נשענת על האסכולות שהתנגדו להם ובפרט דמוקריטס , הרקליטוס ודיוגנס ולכן לא מקובל אצלנו לקרוא וללמוד מספריו, שכן יש כאן סכנה לאימוץ קו מחשבה מסויים שימנע הבנה נכונה של של תורת ברסלב, שגם ככה קשה להבנה ביותר ורק בני עליה ויחידי סגולה מסוגלים לרדת טפח או טפחיים לעומקה כתהום רבה.

 

ולכן נמנעתי ואני עדיין נמנעת מלעיין בכתביו של הנ"ל ואיני יכולה להחוות דעה עליהם , או על האופן שתלמידי חכמים אחרים מתייחסים עליהם, אלמלא ציטוטים מובהקים כמו זה של הגר"א.

 

אבל ראיתי את מה שהובא בשם הרמב"ם בטור ואת מה שכתב שם הרמ"א ואין לי ספק שהרמ"א הבין את הרמב"ם באותו האופן שבו אנחנו מבינים אותו ןאף על פי כן הוא נטל את ההתיחסות ל"מילא כרסו" והשליך אותה על עניין שונה לגמרי.

 

אילו הרמ"א היה הבעלים היחידי על הטקסט הרמב"מי, הייתי חושבת , שהוא חלק עליו ורצה למזער נזקים כמו בעניין התכלת ואכמ"ל , אבל בידוע שדברי הרמב"ם היו נפוצים וידועים, ולכן השינוי הדרמטי הזה, נראה יותר כמו לעג, כרוצה להגיד "הרמב"ם לא רצה שאנשים יעסקו בקבלה ואילו אני לא רוצה שיתעסקו בחוכמות חיצוניות ואני מנצל את הביטוי של הרמב"ם דווקא כדי להתנגד לדעותיו בעניין זה"

 

קל וחומר, שזה הפירוש הנכון , לנוכח העובדה שהרמ"א עצמו עסק בחוכמות כלליות ואף הגן על נטייתו זו במפורש ובמפגיע בשו"ת 

 

הנה פה

 
ולגבי מחיר היין, זאת באמת ספקולציה שלי, כי קשה להאמין שהרמ"א שחלק על הרמב"ם יכתוב ספר שלם שבעיקר מבוסס עליו, אבל אני סבורה שגם לספקולציה הזו יש חיזוק ועיגון באותו הדיון הנה כאן
 
 
שכאן ניתן לומר שהלעג מאוד ברור
בקיצורסתם 1...
לא לומדים רמב"ם בגלל תירוצים מצצוצים מהאצבע ולאחר מכן מחליטים שעוד מישהו חולק עליו?

כבר הרבה זמן לא נתקלתי במגמתיות כל כך רדודה, תודה.

כמות ההבלים שאמרת בשרשור הזה יכולה למלא כרך שלם.
- "הקבלה הייתה נפוצה בכל רחבי אירופה"

-"הרמ"א מלגלג ומזלזל ברמב"ם" (בלי להכיר קמצוץ משיטת רמב"ם ומסתבר שגם את של הרמ"א)

"בתוך תקפותו ההלכתית שלא קיימת של ספר הזוהר" (כמות ההנחות השגויות שמונחות מראש בסגנון הכתיבה מטעות אפילו אותך. קודם השאלה היא על סמכות הזוהר, לאחר מכן על ענינו של הספר- הלכתי, מדרשי וכו', לאחר מכן מה משקל ההלכות שמצויות בו... כל זה אפילו לא מתחיל אצלך)

ועוד ועוד עם גולת הכותרת על תקנות ברודי כמקור להרחקה מלימוד קבלה.

אי אפשר לדון ככה אפילו בחצי רצינות, חבל ואכמ"ל.
תירוצים מצוצים מהאצבע???liat
 
לא סיימתי
מוכר, שכחת את רלבג, רסג וכו'סתם 1...
אמרתי שלא סיימתיliat
זכותך לחשוב שהרמ"א אומר במשפט אחד שלו בשו"ת דבר והיפוכו, בלי שתהיה לזה שום משמעות.

אני חושבת אחרת. לכן הבאתי ציטוט מובהק מהרמ"א בתשובה למהרש"ל ששם הוא אומר שכולם מקבלים למרות ששרפו את ספריו. אני מבינה את זה כביטוי ללעג ארסי, שברור לכל אדם נבון, שלא מאמין באקסיומה הביינישית חסרת השחר לפיה לא יעלה על הדעת שהרמ"א לועג לרמב"ם או לרמבמיסטים. תלמיד חכם בשיעורו של הרמ"א חזקה עליו שלא יבטא את הזילזול שלו בצורה בוטה של תלמיד בית ספר יסודי.

זו דעתי ודעתי זו מהווה הסבר הגיוני לשני מופעים אחרים של התיחסות הרמ"א לדברי הרמב"ם. הראשון הוא ההקדמה למחיר יין והשני הוא כאן יורה דעה סימן רמ"ו.

כמה שטויות אפשר לומר...ארץ השוקולד
הרמ"א ממש לא נוהג לזלזל

בחרת לעצמך מטרה ובהתאם תשני את האמת...

אגב, זה שחוזרים על אמירה מספיק פעמים לא הופך את דברייך לאמת
אשיב לטענתך באמצעות דברי הגר"אliat

 

 
יו"ד רמ"ו ד'
לא השבת לשום טענהסתם 1...
בציטוט החלקי הזה.

איפה יש זלזול ולעג אצל הרמ"א בכלל ולגבי רמבם בפרט?

כבר הוכח כאן הלוך וחזור ש"חרם ברודי" הוא לא חידוש כלל בלשון המעטה ותמיד הרחיקו מחכמות אלו כל אחד לפי דעתו.

אז לאן הדיון כאן הולך, מה המטרה?
אחרי ששוקולד המציא סעיף בשולחן ערוך שלא היה ולא נבראliat

אני באמת כבר לא יודעת מה להשיב לו.

אז נסכםסתם 1...
השרשור היה האם ניתן לכפור בקבלה על ידי השתמשות בתירוץ של הגבלת הלימוד בה.

ברור שכן. האם עשו זאת בפועל? מן הסתם כן אבל לא הרוב מכמה סיבות.

הרוב המוחלט מקבל את ספר הזוהר ומי שלא או שמקבל את חלקו בלבד מתייחס לתוכן ולא משתמט בחצי פה בתואנה של "אסור לי כי אני לא עומד בתנאים".

מעבר לזה, זהות הפרדס, אישיותו ושיטתו של רמא זה כבר נושאים שונים לחלוטין וגם עליהם ענינו.

מה שענית אם ענית נובע מבורות בספריו ההגותיים של רמא. אי אפשר לקרוא אותם ולומר מה שטענת.

נ.ב
לא ראיתי כאן שום המצאה או ניסיון של המצאה, כן ראיתי שאין שום מענה מצידך לשאלות ששאלו אותך.

מקור לאותם זלזולים וכו' מה שפורט לעיל.
ציטוטים מהרמ"א הבאתי לך למעלהliat


היום הבאתי ציטוט מהבאר היטב שמצטט את הש"ךארץ השוקולד
וכנראה שזה שגדולי פוסקי אשכנז סברו שיש להיזהר מלימוד קבלה בגיל צעיר מהווה טענה קשה בשבילך אז אין עניין להגיב.

ולגבי המצאת הסעיף:
1. המצאתי סימן ולא סעיף.
2. מטרת ההמצאה הייתה לבחון בקיאות בסיסית, אז יפה שידעת שיורה דעה נגמר סימן לפני כן, אבל דווקא דברי הש"ך והבאר היטב הרלוונטיים זכו אצלך להתעלמות.
אני לא חולקת עליךliat

האופנה הזו של רבנים נבערים ושקרנים המפזרים פסיקות מחשכת דימיונם הקודח, היא תופעה מודרנית ואני לא זוכרת כמוה לפני ספר "החפץ חיים"

חזקה גם על אותם תלמידי חכמים וראשי קהילות של פודוליה , שהשתמשו במקורות מבוססים בזמן שהחליטו על חרם ברודי ויפה עשו.

 

זה שזרעו רוח וקצרו סופה בדמות שריפת התלמוד והספרות ההלכתית, פחות משנה אחרי החרם, לא מעידה לדעתי על ההעדר, אלא פשוט על כשל בהבנת עוצמתם של הפרנקיזם ושל הדומנה ואת זה אני לא זוקפת לחובתם.

מה את מנסה לטעון??? כמעט כל דבר שכתבת כאן אני לא מסכיםארץ השוקולד
אם את לא חולקת עלי, אז את מסכימה שאסור ללמוד קבלה לפני גיל 40 ולפני שסיימת את הש"ס ועוד פוסקים ברמת העיקרון.
עם זה את מסכימה?
ברור שמותר ללמוד קבלה לפני גיל 40liat

תראה מה כותב ה"באר היטב"

 

כתב הש"ך יש שכתבו שלא ללמוד קבלה עד שיהא בן ארבעים שנה

 

נדגיש את המילים החשובות

 

כתב הש"ך יש שכתבו שלא ללמוד קבלה עד שיהא בן ארבעים שנה

 

זאת לא הלכה, זו המלצה, זו עצה טובה, זו הצעה הגיונית.

 

אולי לא הכי כדאי לכל אחד ללמוד קבלה לפני גיל 40, אבל איפה כתוב "אסור"? אלו נושאי הכלים של הבית יוסף, לא מחברי "שו"ת SMS"

 

 

 

 

 

רק אדגיש שכשהש"ך כותב "יש שכתבו" הוא סובר שזו דעה לפסיקה שישארץ השוקולד
שסברו כך.
לא ברור מה דעתו, אבל זו בטח דעה שאין להתעלם ממנה.

ולי נראה במקום זה שהבאר היטב סבר שזאת ההלכה, ביחס לש"ך אני לא בטוח.

איך משהו בספר פסיקה כמו הש"ך הוא המלצה, יש ספרים שבהם ניתן לחלק בין השניים אבל נושאי כלים לשלחן ערוך פחות נהגו לכתוב המלצות שם ולא הלכות.
רק אדגיש שמה שאתה אומר הוא דעתך הבלתי מבוססתliat

ואם לא ברור לך מה דעתו של הש"ך אני אביא לך את מה שהוא כתב

 
וגם הוא משתמש באותו סגנון בלתי מחייב ובלתי הלכתי כמו הבאר היטב 
 
וזה שהדבר נכתב על ידי פוסק, רק מחזק את טענתי , כי הפוסק צריך לדייק ואם הוא כותב בשפה כל כך לא מחייבת, בוודאי שהוא חושב שלא מדובר בהלכה.
 
ושוב נזכיר את ההבדל בין ענקי הדורות הקודמים, ללהגני זמננו , שככל שהם קטנים יותר כך הם יותר נוטים לפסוק בפסקנות
 
 
למה בלתי מחייב?ארץ השוקולד
אם תעייני במה שהדגשת תראי שהוא מדבר על כך שאנשים מתו צעירים כי הם למדו קבלה בגיל צעיר.
איכשהו זה לא נשמע לשון של המלצה:
אם אתה לא רוצה למות צעיר אל תלמד קבלה לפני שמילאת כריסך בש"ס ופוסקים ואתה בן ארבעים..
נשמע כמו המלצה?
איכשהו זה נשמע לגמרי כמו המלצהliat

לכן גם הוא נימק אותה

הלכה לא צריך לנמק

על מה בדיוק ענית?ארץ השוקולד
את האמת שאני תוהה על רמת העניין בהגבה, אבל לפעמים חשוב להגיב כדי שהבא שיקרא ידע שיש אמת בעולם ולא יתכן שתקנה תשפיע על דרכי פסיקה מאה שנה לפני התקנה.
אתה טעית בדבר אחד , במילה "פסיקה"liat

כשענקי עולם כמו הרמ"א והש"ך וה"באר היטב" שצטט אותו , התנגדו ללימוד פרטיזני של הקבלה, הם כתבו את דעתם ההגיונית , המבוססת והמנומקת אבל לא העזו להפוך אותה ל"הלכה".

 

מה שאין כן המחבלים בכרמים מעלוני ההבל שמחולקים בבתי הכנסת בשבת, שכל קישקוש ריאקציונרי שלהם, שקול בעיני השוטים לקדושת הבית יוסף ונושאי כליו האדירים.

אני מוחה. סליחה.נפש חיה.
האמירות שלך לא פשוטות בכלל.
ובעייתיות מאד.
יש לי רעיוןliat

אם אין לך דעה

אל תביעי אותה

לא רוצה והבעתי דעה. אמרתי שאני מוחהנפש חיה.
מה, לא?!
כשהש"ך כתב משהו בפירושו שפתי כהן על יורה דעהארץ השוקולד
נראה לי שהוא ראה זאת כפסיקה.
כנ"ל לגבי הבאר היטב והרמ"א.

חוץ מזה, הם התנגדו גם ללימוד מסודר של קבלה לפני שמילא כריסו בש"ס ופוסקים וחלקם גם לפני גיל מסוים.

ומן הראוי לציין שיש שתי סיבות שונות בתכלית:
1. לימוד בדרך בעייתית שזה בעיה גדולה לכשעצמה.
2. לימוד כשעוד לא מוכנים לכך גם בדרך מסודרת, ודברי הש"ך והבאר היטב שהובאו לעיל מתייחסים לזה.
נראה לך?liat
לי לא נראה
אל תיגעו לריק, זה כנראה שפיפול שוב הדוכס מירוסלב


גם אני חושב שזה פרובוקטורמבשר שלום
למה לכתוב ככה אבל, על רבנים??נפש חיה.
ימ''לאחרונה

נא לא לחלק תארי גנאי וציונים לרבנים. 

כבר דיברנו על זה, חבל שאתה מאלץ אותי לחסום לך גם את הניק הזה.

בחרם ברודי גם נאמר שלאישה אסור לעסוק בזוהר? הדוכס מירוסלב


למה...סיעתא דשמייא1

...במעשה העגל השם סלח כאשר העניין הוא עבודה זרה ממש במזיד

ואילו בעניין המרגלים שזה לשון הרע לכאורה ועוד שהם עשו תשובה השם לא סלח?

לדעתי השם תכנן מראש שדור יציאת מצרים לא יכנס לארץ ישראל.

כמו שנאמר "אל נורא עלילה".

גם בכבוש הארץ הם היו….סיעתא דשמייא1
… זקוקים לניסים מעל הטבע כמו: נפילת חומות יריחו, "שמש בגבעון דום".
תשובה על סחיטהפשוט אני..

נניח אתם יודעים על אדם כלשהו, שהוא מתכוון לעשות מעשה חמור מאוד. 

למשל לשדוד בנק.

 

 

אתם מאיימים עליו שאם הוא לא ייתן לכם חלק מהשלל, אתם תדווחו עליו למשטרה.

הוא לא מוכן לשלם, ואתם מדווחים למשטרה כמו שאיימתם.

 

 

אני חושב שאין חולק על כך שהאיום הוא מעשה חמור מאוד, ויש לעשות עליו תשובה. כלפי האדם וכלי המקום.

 

אך מה לגבי מימוש האיום, כלומר זה שבסוף סיפרתם למשטרה? האם צריך לעשות על זה תשובה? האם זה מעשה רע?

 

מצד אחד, עשיתם את זה מתוך טעמים אגואיסטיים, מתוך חמדנות ונקמנות וכו'. הנפש שלכם הושחתה, אין לי ספק.

מצד שני, סוף סוף המשטרה עצרה בזכותכם אדם מסוכן ומנעה ממנו להוציא לפועל את זממו, ואולי בזכותכם חייהם של אנשים ניצלו (של השודד עצמו ושל עובדי הבנק).

 

מה דעתכם? צריך לעשות תשובה על ההלשנה? אם כן, איך?

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה אבלקעלעברימבאר

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כלומר מול אותו אדם לא היית מבקש סליחה?פשוט אני..
בפן המעשי - לא עשית לו משהו רע,קעלעברימבאר

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

אולי לבקש סליחה על הצער שצעירנו לפני התלונה למשטרהקעלעברימבאראחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפוי

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אשמח לעוד עצות ☺️אבא פגום
אתה נבחן כשיש לך פנאיאלעדאחרונה

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד איש
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
עוד מישהו מכיר? המלצות?אבא פגום
לפני זמן מה סיימת את בים דרכךאלעד

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

מה הכוונה תובעני?אבא פגוםאחרונה

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
איזה ספרי קודש אתם רוצים..אנונימי 14

א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?

ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?

(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)

(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)

אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..


אני אתחיל.

א.  קלאסי-  ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).


ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..

הייתי רוצה לכתוב ספר כולו על מצוות "מעקה"אריק מהדרום

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

א. בהצלחה בעבודה החדשה. (קפץ לי מצמע)אנונימי 14

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

שאלות חזקות!אשר ברא
מה שאני רוצהחתול זמני

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

 

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

יש לי חבר שמחבב את מדרש רבהטיפות של אוראחרונה

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

 

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אההה , שאלה מעולה!אני:)))))

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

הוא לא המריא (; לא נורא..אנונימי 14
לא בדיוק ספר, ואולי קיים כזה (תספרו לי אם כן!)מרגול

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

כאילו סידור לאשה , אבל רק שחרית ומנחה ליוםאנונימי 14
חול, וגם שם לא כל התפילה אלא המינמום שנשים צריכות לומר?
כן, ואפילו בנפרדמרגול

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…


אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)


הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

יש כזה! עם מסלולים לפי הזמן שיש לךנפש חיה.
כן! נקרא "תהילת נשים" , אני יודעת שיש שם שחריתנפש חיה.


וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמישירהבו
מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
...אחד איש

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר ברא

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

צריך לדעתאחד איש
הרבה פעמים קושי בהתעוררות הלב והתלהבות תלוי לפעמים במצב נפשי שצריך לעבוד עליו או באיזה תפיסה מסוימת על ה' או על עבודת ה' שצריך לשפץ ועוד עניינים שלאו דווקא הפתרון שלהם זה להוסיף התחזקות על עניין ההתלהבות בעצמו אלא העניין הוא המסביב. להבין מה מונע מהלב להיפתח מה יושב עליו
^^ יפה מאוד שכויחאנונימי 14
נכוןאשר ברא
אבל אני מדברת על השלב של אחרי, שהבן אדם נמצא כבר בשמחה ורוצה להגביר התלהבות (:
אז לדעתי הכשרת האברכים יכול להיות טובאחד איש
מניח שיש כל מיני ספרים חדשים של הדור הזה וכל מיני שיעורים בנושא לא מכיר מספיק אבל מן הסתם אפשר למצוא
לא מכירה🙈אשר ברא
תוכל לפרט?
מסילת ישרים פרק זפצל"פ
ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.


אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

השיעור הכי טוב לנושא הזה הוא בליבנו פנימהמחפש אהבהאחרונה

בהצלחה!

אולי יעניין אותך