חרם ברודי ככלי לכפירה בזוהרliat

אז בתוך הדיון על תקפותו ההלכתית הבלתי קיימת של הזוהר , התקיים עוד תת דיון על האותנטיות של הספר הזה ושם צוטט היעב"ץ כמי שטוען שהזוהר או לפחות חלקים ממנו אינם מקוריים ולא נכתבו על ידי רשב"י אלא הם מאוחרים בהרבה.

 

זה הביא אותי למחשבה שלמעשה הרבה אנשים כופרים בזוהר, אפילו מתוך אלו שלא כופרים במשנה ובתלמוד ובשו"ע, אבל בגלל שלא נעים להם להגיד שהזוהר הוא זיוף , הם ניתלים בחרם ברודי.

 

אז מה זה חרם ברודי?

חרם ברודי הוא מסוג הדברים שאף אחד לא שמע עליהם , אבל כולם מכירים אותם.

מדובר על כמה הנחיות לגבי לימוד קבלה כמו זו שמגבילה את גיל הלומדים לארבעים, וזו שאומרת שמי לומד חייב להיות נשוי ו"למלא את כריסו בש"ס ופוסקים"

 

אני בטוחה שכולם שמעו על ההנחיות האלו, אלא שלאף אחד אין מושג מאיפה הן צצו.

 

אז ככה, זו לא הלכה ולא פסיקה אלא זה "חרם ברודי" , תקנה פוליטית שחוברה על ידי קבוצה של רבנים פולנים כדי לבלום את התפשטות התנועה הפרנקיסטית בשנת 1757.

 

ההסטוריון זאב יעבץ, כהראה בעצמו צאצא של הרב מעמדין, וממיסדי תנועת המזרחי , מספר בספרו "תולדות עם ישראל" כי חסידי שבתאי צבי והפרנקיסטים בפולין ראו בספר הזוהר את המקור ליהדות האמיתית ולכן רבני פולין (אף אחד לא קרא להם אורתודוקסים) עשו מאמצים גדולים להביא לדה לגיטימציה של ספר הזוהר וחרם ברודי הוא הדוגמא הכי טובה לפעולות האלו.

 

אני ראיתי לפני הרבה שנים את הנוסח של החרם, אבל אין מושג איך להשיג אותו, אני לא בטוחה אם הוא קיים באינטרנט.

 

בכל מקרה , בתור חובבת זוהר נלהבת (יש לי בבית את "מתוק מדבש" , את "לשון הקודש" וכמה כרכים של "הסולם") אני יודעת שאנשים מאוד מפקפקים בזוהר, וכיוון שהם דתיים , הם לא רוצים להגיד שהוא לא רלוונטי , אלא מזכירים את התקנות של "חרם ברודי" כדי להסית את הדיון למקום אחר.

 

 

מילא את כריסו וכד'סתם 1...
אלו לשונות הרבה יותר קדומים מהתקופה שהזכרת. הרמבם בסוף פרק ד של יסודי התורה מזכיר את זה כתנאי וזה עוד לפניו כמובן.

אם זה התנאי, הגיוני שזה ייקח זמן. גיל ארבעים או לא לא עקרוני.

אינני מכיר רב ששולל טענה מהזוהר כי מי שהרצה אותה עבר על הכלל הזה או על כלל שונה בלי להתייחס לתוכן.

הזוהר עצמו הוא ספר שמטבע הדברים ברור שלא נכתב כספר רציף ואחיד. יש את עבודת הכתיבה שלו ויש את עבודת העריכה.
בספר עצמו מובאים שמות חכמים מאוחרים ומוקדמים כאשר חלקם לא ראו את חלקם ולכן זמן הכתיבה לא ברור וכן ברור שהייתה עבודת עריכה, אם תרצי כמו על המשנה ומה שרבי יהודה הנשיא עשה.

מי שמכיר את לשונות הזוהר מרגיש ושם לב שיש בו גישות שונות ומובאות בו סתירות לכאורה שדורשים התייחסות.
חוץ מזה הזוהר ככלל איננו ספר הלכה, הוא לא מביא הלכות ככלל ועניינו שונה לחלוטין.
על סמך מה אתה טוען שהרמב"ם הכיר את הזוהר?liat

פרופסור שלום טען שאין שום רמז לקיומו של הזוהר לפני המאה הארבע עשרה ואני מתארת לעצמי שהרמב"ם לא היה זר לו.

איפה ציינתי שהרמבם הכיר את הזוהר?סתם 1...
את הזוהר כמו שהוא לפנינו ברור שהוא לא הכיר. חלקים מהזוהר מוזכרים בספרי ראשונים קדומים לגילוי ופרסום הזוהר כמו בתוספות על ראש השנה לגבי השופר. שם זה מובא בתור מדרש ארץ ישראלי אם אני זוכר נכון.

מה שכן ציינתי זה שהפרדס לדעת רמבם דורש גם הוא את אותן הקדמות שדרשו בכדי ללמוד זוהר. יש כל מיני סברות לסיבת ההקדמות וההגבלות הללו. אך בפועל הן קיימות אצל כולם. הפרדס לדעת הרמא הוא גם לא קבלה כלל בלשון המעטה כמו שהוא מציין ביורה דעה.
בפרפרזה על הבדיחה הידועהliat

יכול להיות שלא היה זה התוספות שציטט את הזוהר אלא הזוהר שצטט את התוספות.

 

אני כמובן מקבלת את הערתך בנוגע לרמב"ם.

 

חכמי פולין כנראה השתמשו במערכת קיימת של חוקים כשרצו להלחם נגד התפשטות הפרנקיזם

אני גם משהו כזה על הרמ"א שד"א היה מקובל עצוםliat

יש לך נ"צ ביורה דעה? מאוד מעניין

סימן רמ'ו באחד הסעיפים הראשונים ברמ"אסתם 1...
סליחה אבל ממש לא קשורliat
ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות ובלבד שלא יהיו ספרי מינים וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי התורה):
לא קשור?סתם 1...
אמרתי שיש עוד הגדרות לפרד"ס כמו של הרמב"ם למשל וכמו של רמ"א.

שאלת איפה זה

הפניתי אותך.

איפה במה שהבאתי אין הגדרה למה נקרא פרד"ס לרמ"א?...

מצרף את כל הרמ"א. רק לגבי הסוף (עד שימלא וכו' זו לשון רמבם, הגדרת הרמא לפרדס זה- שאר חכמות).

"וי"א שבתלמוד בבלי שהוא בלול במקרא במשנה וגמרא אדם יוצא ידי חובתו בשביל הכל (טור בשם ר"ת וע"פ ע"ל סי' רמ"ה ס"ו)

ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא משנה וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם ובזה יקנה העולם הזה והעוה"ב אבל לא בלמוד שאר החכמות (ריב"ש סי' מ"ה ותלמידי רשב"א)

ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות ובלבד שלא יהיו ספרי מינים וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס

ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי התורה)"

לכאן נכנסו ארבעה ונפגעו חוץ מרבי עקיבה לדעת רמא, אם זה נח לנו או לא. די ברור מה כתוב.
אני רוצה להבין אותך רגעliat
אתה חושב שהרמ"א סבור שפרשה הוא לימוד שאר חוכמות?
בדיוקסתם 1...
אני רואה, אבל זה כל כך לא הגיוניliat
אם תסתכל במחיר יין, תראה שהרמ"א היה גם מקובל וגם פילוסוף.
קשה לי לחבר את זה למה שהוא כותב בהלכות ת"י.
ברור לך שהרמ"א ציטט מהרמב"ם כדי לכתוב משהו אחר לגמריliat

כי הרמב"ם כותב:

ועניני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצות האלו הם שחכמים הראשונים קוראין אותו פרדס כמו שאמרו ארבעה נכנסו לפרדס ואף על פי שגדולי ישראל היו וחכמים גדולים היו לא כולם היה בהן כח לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר ולחם ובשר הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות

 

ואילו הרמ"א כותב

ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות ובלבד שלא יהיו ספרי מינים וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי התורה):

 

אצל הרמב"ם פרד"ס זה מעשה מרכבה ומעשה בראשית ואילו אצל הרמ"א פרד"ס זה שאר חוכמות

הרמ"א ציטט את הדרישה על הסימן שמופיע בטור.סתם 1...
אבל הוא משתמש בציטוט במשמעות שונה לגמרי מאשר הרמב"םliat

ברור כשמש

החיד''א סובר שזה מה שעמד מאחורי דברי היעב''ץ נגד הזוהרימ''ל
בטענה שלא יכול להיות שבאמת התכוון אליהם.

זה נכון שהרבה מחכמי אשכנז ה'ליטאים' והיקים הרחיקו מהזוהר בגלל הסכנות שבו, אם גם שללו אותו בסתר ובאיזו רמה אי אפשר לדעת.
החיד"א מאוד התנגד לחרם ברודי, אבל לא עזר לוliat

ההיסטוריונים מסכימים שהפעילות שנעשתה אז , על ידי הרב מעמדין וחבריו, למעשה חיסלה את תורת הנסתר ביהדות .

 

בשנים האחרונות נעשים כל מיני ניסיונות לחזרה לעיסוק במיסטיקה היהודית וזה כחיקוי לכל מיני אופנות רוחניות בחוץ לארץ.

 

אבל בפועל, אין שום לימוד רציני בתחום הזה בעולם הישיבתי.

לערבב דברי חוקרי קבלה, שרובם היו טיפשים, כמו שאמר הרב ברלבהדוכס מירוסלב

עם דברי חכמים, זה לעשות שעטנז מכל הדברים.

"חיסלו את לימוד הנסתר ביהדות"? SERIOUSLY??!!?!? אולי באשכנז בתקופת ש"צ. אולי.

זה בוודאי לא היה נכון לגבי שום מקום אחר בעולם היהודי.

לעונג ולכבוד לי להתעלם מהשטויות שאתה כותבliat
עבר עריכה על ידי liat בתאריך י"א בתמוז תשע"ח 12:53

מעתה ועד עולם

כל השרשור שלך שטות אחת גדולההדוכס מירוסלב

שמבוססת על דעות של חוקרים שחוץ מלאסוף יפה מאוד הרבה חומר מספריות באוניב' ברחבי העולם לא הבינו קצה של דבר בקבלה, דבר שכל ילד בן 3 שלמד קצת קבלה יודע.

עוד תגובה שחצנית וחסרת שחרliat
כאילו שיש ילדים בני שלוש שמבינים בקבלה , שזה מגוחך כמו האפשרות שאתה מבין בקבלה, אבל אמרתי שאני לא מתייחסת אז אני לא אתייחס
חחח עכשיו ברור שזה אתה שפיפולון!! מה קורה לאן נעלמת?הדוכס מירוסלב


בלת"ק, רק חבל לכתוב משהו בלי מחקר בסיסיארץ השוקולד
גיל ארבעים מופיע בחוות יאיר ובש"ך בהלכות תלמוד תורה שחיו לפני 1757 אז כנראה שזה לא מקור ההגבלה.

לשאר הטיעונים אין ברצוני להתייחס כעת, אבל יש מה להאריך
היסוד של ההרחקות מופיע הרבה לפני כן, במסכת חגיגה!הדוכס מירוסלב

בוודאי שהיו תקופות שהתווספו כאלה ואחרות, שהתקבלו במקומות כאלה ואחרים, שלפעמים גם נעלמו או נשתכחו.

אבל יש לזה כמה יסודות ברורים בדברי חז"ל.

אין ספק שהמקור הוא חרם ברודיliat
כיוון שעד חרם ברודי, היה לימוד הקבלה נפוץ בכל אירופה.
באניצלופדיה העברית מזכירים רשימה שלמה של רבנים מימי הביניים, חלקם מקובלים בעצמם שהתנגדו ללימודי קבלה , אני עברתי על המקורות האלו וראיתי כמה התבטאויות חריפות מאוד שמביעות שאט נפש אמיתית מהפופולאריות והזמינות של לימוד הקבלה שהרבה פעמים היה חביב על בעלי הבתים , יותר מאשר לימוד גמרא ופוסקים.

וחרם ברודי סיים את התופעה הזו ביד חזקה.

בכל אופן, חזקה על גדולי תלמידי החכמים בפולין שלא יצאו לבצע חרם בלי להסתמך על מקורות בכתובים, למרות שגלוי וידוע שאיש לא חשב להשתמש במקורות האלו קודם.
אבל לא הבנתי, איך מקובלים ייתנגדו בעצמם לקבלה?+נפש חיה.
וגם עוד הערה קטנה :


לגבי תחילת השרשור
שכתבת
להסית את הדיון = הסתה
וצ"ל *להסיט* את הדיון = "להזיז" אותו למקום אחר


ולא הבנתי עוד משהו


איך החרם קשור לכפירה בזוהר?
כי חרם ברודי הוא אקט פוליטיliat
ולא הלכתי או דתי.
לכן לא הייתה בעיה לרבני פודוליה להתאחד סביבו.

כמובן שאחר כך היה מי שהפך את זה ל"הלכה" כמו שקורה הרבה פעמים שלוקחים הוראת שעה ציבורית פוליטית , ומסלפים אותה.
איך זה קשור לכפירה בזוהר?נפש חיה.
אני אסביר לך את זהliat

אבל את צריכה להיות מרוכזת , ולקרוא כל מילה.

אחרת לא תביני.

ההסבר הוא כזה

יש הרבה אנשים שחושבים ספר הזוהר הוא ערימה של שטויות. אני לא אסביר לך למה. תצטרכי לקבל את בתור אקסיומה. ככה זה.

 

האנשים האלו לא יכולים להגיד את האמת, בגלל כל מיני אנשים שלא מבינים  בזוהר ולא בדברים אחרים אבל שואלים שאלות כל הזמן.

 

אז מה יעשו האנשים שחשוב להם להלחם נגד הזוהר , אבל לא יכולים לא רוצים להגיד את האמת?

 

הם משקרים ואמרים שהזוהר הוא בסדר, אבל אסור ללמוד אותו בגלל חרם ברודי.

 

ככה חרם ברודי משמש ככלי לכפירה בזוהר.

 

עכשיו אם יש לך שאלות, סימן שלא קראת טוב.

למדת את סימן רמו ביורה דעה?ארץ השוקולד
ואת ההתייחסות בסימן תד ביורה דעה ראית?
את סימן ת"ג ביורה דעה אני מכירה יופיliat
עשו ממנו עניין גדול בברסלב.
הצדיק שהוא העצם וכ'ו

וזה הסימן האחרון בספר.

ובקשר לרמ"ו, הוא לא ממש יודע לענייננו, אם כי נראה ששם הרמ"א לועג לרמב"ם וזה ממש מעניין.
יפה, אם תעייני בסימן רמו תראי שהנושאי כליםארץ השוקולד
מתייחסים לכך שאסור ללמוד קבלה בגיל צעיר.

והם חיו לפני תקנת ברודי שהבאת
הם אומרים למה?נפש חיה.
באר היטב סימן רמו, סעיף קטן ג (מצוטט, ההסבר פה)ארץ השוקולד
"(ג) בפרדס: כתב הש"ך יש שכתבו שלא ללמוד קבלה עד שיהא בן ארבעים שנה באשר שצריך קדושה וטהרה וזריזות ונקיות לזה ורוב המתפרצים לעלות בחכמה זו קודם הזמן הראוי קומטו בלא עת כמ"ש כל זה בדברי חכמי האמת עכ"ל."
אם את חושבתסתם 1...
שרמ"א לועג לרמבם כנראה שלא הבנת.

קודם כל הרמ"א על הסימן ציטט את הדרישה. הדרישה על הטור כותב את הדברים הללו ומרחיב ורמ"א ציטט את חלקם. אז תפתחי שם לפני הקביעה הלא זהירה הזו.

חוץ מזה, אם הזכרת את הספר מחיר יין תראי שכולו שזור מראי מקומות ממורה נבוכים, מפרשיו, רפואה עתיקה שמזכירה את דרך פירוש הרמבם ומובאות מאריסטו עצמו. כמו כן ציטוטים מהזוהר גם כן אבל פחות- פעמים בודדות בלבד.

מה שהרמ"א כן עשה, בעצם הדרישה, לגבי רמבם זה דבר כזה.
רמבם פותח את הספר משנה תורה בארבעה פרקים שמדברים על מעשה מרכבה ומעשה בראשית. אותם מזהה רמבם עם הפרדס. מי שיעיין בתוכן יראה שרמבם מזהה את מעשה בראשית בפיזיקה ומעשה מרכבה במטא פיזיקה העתיקה של אריסטו בין השאר.

הדרישה כותב שמותר ללמוד חכמות חיצוניות אך לא יותר מדי אם בכלל וזה נקרא פרדס.

אלו העובדות מכאן ועד לספקולציה של זלזול הדרך רחוקה עד לכדי בלתי אפשרית. מה שכן זה אכן מאוד מעניין, וגם מפרש את הסכנה שבפרדס בצורה מקורית ופשטנית (מלשון פשט ולא זלזול חלילה) להפליא.

נ.ב
ספקולציה שונה יכולה להיות שמתוך הבנה מהותית של הרמבם התוכן פחות משנה מאשר הרעיון. ישנה פיזיקה עתיקה והיא מוטעית אך מדע הטבע הוא מעשה בראשית לדעת רמבם. זאת אומרת שגם רמבם היה מודה בטעות התוכן אך לא בטעות הזיהוי של מעשה בראשית עם מדע הטבע- הפיזיקה. ולכן הדרישה ובעקובותיו רמ"א מביאים את ספרי מדע הטבע כפרדס עם חכמות חיצוניות יחד, מה שדי מזכיר את שיטת רמבם במורה הנבוכים.
לדעתי.
לכן זה מענייןliat

הרמ"א הוא לעגן ידוע.

הוא מזלזל על ימין ועל שמאל.

לכן זה מעניין שהוא מפנה את החיצים שלו אל הרמב"ם דווקא, כי באמת ב"מחיר היין" , הוא מסתמך הרבה על הרמב"ם וגם על אריסטו ואפלטון.

 

לכן מה שאני משערת, שהסיבה שהרמ"א מזלזל כך ברמב"ם , היא שהרמב"ם התנגד לקבלה, כמו שאנחנו יודעים , ואילו הרמ"א היה מקובל בעצמו.

 

אז לנדון דידן, נראה לי שהרמ"א כאן מגיב לפולמוס בעניין לימודי הקבלה, כאשר הוא יודע שהמתנגדים לקבלה (לא בגלל חרם ברודי , אלא בגלל סיבות אחרות שמופיעות בספרות הרבנית), מסתמכים בהרבה מקרים על הרמב"ם ועל ההתנגדות שלו לקבלה.

 

כך הרמ"א מגן על הקבלה, באמצעות תקיפת הרמב"ם בסימן רמ"ו ועכשיו אני חושבת על זה, מאוד מאוד יכול , שזה כל עניינו של "מחיר היין".

 

ספר קבלה, שמתבסס בעיקר על טקסטים של מתנגדים לקבלה.

 

מין הלצה סופר גאונית , שבהחלט מאפיינת את הרב איסרליש

לא הגבת לתוכן דברי.סתם 1...
בכל אופן אשמח למקורות על אותם לעגים של רמא שכל כך מפורסם בהם.

כמו כן אינני מכיר את רמא כמקובל, ברור שהכיר לקיבל את הקבלה ואת ספר הזוהר אך מכאן ועד להיותו מקובל הדרך ארוכה.

הוא לא פוסק על פי הזוהר ודרכו פשטנית. ספרי הגותו הם יותר פילוסופים ממקובלים. הוא גם עסק שיטתית בספרי מדע, כתב עליהם הערות והעיר מתוכם בספריו השונים. גם במחיר יין כאמור שנכתב בצעירותו וגם בתורת העולה שהוא פילוסופיה הרבה יותר מקבלה אם בכלל.

ציטוטים מחכמים יהודים ראשונים שעסקו בזה כמו הרמבם במורה, רבינו בחיי, בעל העיקרים ועוד וחכמים מאומות העולם להבדיל כמו ראשי הפילוסופים אבן רשד וכד'.

כמו כן הוא מסביר את מבנה המקדש רעיונית ופיזית על פי המטא פיזיקה של רמבם על תורת הגלגלים בהלכות יסודי התורה.

לכאורה אין דמות של תלמיד חכם רמבמיסטית מובהקת יותר מדמותו של רמא.

נראה שיש פה בלבול או חוסר בקיאות בנושא. לא יורים חץ ולאחר מכן מסמנים את המטרה מסביבו.
יש בברסלב בעיה ללמוד את הרמב"םliat

כי הרמב"ם הוא תלמידם של אפלטון ואריסטו ואילו חסידות ברסלב נשענת על האסכולות שהתנגדו להם ובפרט דמוקריטס , הרקליטוס ודיוגנס ולכן לא מקובל אצלנו לקרוא וללמוד מספריו, שכן יש כאן סכנה לאימוץ קו מחשבה מסויים שימנע הבנה נכונה של של תורת ברסלב, שגם ככה קשה להבנה ביותר ורק בני עליה ויחידי סגולה מסוגלים לרדת טפח או טפחיים לעומקה כתהום רבה.

 

ולכן נמנעתי ואני עדיין נמנעת מלעיין בכתביו של הנ"ל ואיני יכולה להחוות דעה עליהם , או על האופן שתלמידי חכמים אחרים מתייחסים עליהם, אלמלא ציטוטים מובהקים כמו זה של הגר"א.

 

אבל ראיתי את מה שהובא בשם הרמב"ם בטור ואת מה שכתב שם הרמ"א ואין לי ספק שהרמ"א הבין את הרמב"ם באותו האופן שבו אנחנו מבינים אותו ןאף על פי כן הוא נטל את ההתיחסות ל"מילא כרסו" והשליך אותה על עניין שונה לגמרי.

 

אילו הרמ"א היה הבעלים היחידי על הטקסט הרמב"מי, הייתי חושבת , שהוא חלק עליו ורצה למזער נזקים כמו בעניין התכלת ואכמ"ל , אבל בידוע שדברי הרמב"ם היו נפוצים וידועים, ולכן השינוי הדרמטי הזה, נראה יותר כמו לעג, כרוצה להגיד "הרמב"ם לא רצה שאנשים יעסקו בקבלה ואילו אני לא רוצה שיתעסקו בחוכמות חיצוניות ואני מנצל את הביטוי של הרמב"ם דווקא כדי להתנגד לדעותיו בעניין זה"

 

קל וחומר, שזה הפירוש הנכון , לנוכח העובדה שהרמ"א עצמו עסק בחוכמות כלליות ואף הגן על נטייתו זו במפורש ובמפגיע בשו"ת 

 

הנה פה

 
ולגבי מחיר היין, זאת באמת ספקולציה שלי, כי קשה להאמין שהרמ"א שחלק על הרמב"ם יכתוב ספר שלם שבעיקר מבוסס עליו, אבל אני סבורה שגם לספקולציה הזו יש חיזוק ועיגון באותו הדיון הנה כאן
 
 
שכאן ניתן לומר שהלעג מאוד ברור
בקיצורסתם 1...
לא לומדים רמב"ם בגלל תירוצים מצצוצים מהאצבע ולאחר מכן מחליטים שעוד מישהו חולק עליו?

כבר הרבה זמן לא נתקלתי במגמתיות כל כך רדודה, תודה.

כמות ההבלים שאמרת בשרשור הזה יכולה למלא כרך שלם.
- "הקבלה הייתה נפוצה בכל רחבי אירופה"

-"הרמ"א מלגלג ומזלזל ברמב"ם" (בלי להכיר קמצוץ משיטת רמב"ם ומסתבר שגם את של הרמ"א)

"בתוך תקפותו ההלכתית שלא קיימת של ספר הזוהר" (כמות ההנחות השגויות שמונחות מראש בסגנון הכתיבה מטעות אפילו אותך. קודם השאלה היא על סמכות הזוהר, לאחר מכן על ענינו של הספר- הלכתי, מדרשי וכו', לאחר מכן מה משקל ההלכות שמצויות בו... כל זה אפילו לא מתחיל אצלך)

ועוד ועוד עם גולת הכותרת על תקנות ברודי כמקור להרחקה מלימוד קבלה.

אי אפשר לדון ככה אפילו בחצי רצינות, חבל ואכמ"ל.
תירוצים מצוצים מהאצבע???liat
 
לא סיימתי
מוכר, שכחת את רלבג, רסג וכו'סתם 1...
אמרתי שלא סיימתיliat
זכותך לחשוב שהרמ"א אומר במשפט אחד שלו בשו"ת דבר והיפוכו, בלי שתהיה לזה שום משמעות.

אני חושבת אחרת. לכן הבאתי ציטוט מובהק מהרמ"א בתשובה למהרש"ל ששם הוא אומר שכולם מקבלים למרות ששרפו את ספריו. אני מבינה את זה כביטוי ללעג ארסי, שברור לכל אדם נבון, שלא מאמין באקסיומה הביינישית חסרת השחר לפיה לא יעלה על הדעת שהרמ"א לועג לרמב"ם או לרמבמיסטים. תלמיד חכם בשיעורו של הרמ"א חזקה עליו שלא יבטא את הזילזול שלו בצורה בוטה של תלמיד בית ספר יסודי.

זו דעתי ודעתי זו מהווה הסבר הגיוני לשני מופעים אחרים של התיחסות הרמ"א לדברי הרמב"ם. הראשון הוא ההקדמה למחיר יין והשני הוא כאן יורה דעה סימן רמ"ו.

כמה שטויות אפשר לומר...ארץ השוקולד
הרמ"א ממש לא נוהג לזלזל

בחרת לעצמך מטרה ובהתאם תשני את האמת...

אגב, זה שחוזרים על אמירה מספיק פעמים לא הופך את דברייך לאמת
אשיב לטענתך באמצעות דברי הגר"אliat

 

 
יו"ד רמ"ו ד'
לא השבת לשום טענהסתם 1...
בציטוט החלקי הזה.

איפה יש זלזול ולעג אצל הרמ"א בכלל ולגבי רמבם בפרט?

כבר הוכח כאן הלוך וחזור ש"חרם ברודי" הוא לא חידוש כלל בלשון המעטה ותמיד הרחיקו מחכמות אלו כל אחד לפי דעתו.

אז לאן הדיון כאן הולך, מה המטרה?
אחרי ששוקולד המציא סעיף בשולחן ערוך שלא היה ולא נבראliat

אני באמת כבר לא יודעת מה להשיב לו.

אז נסכםסתם 1...
השרשור היה האם ניתן לכפור בקבלה על ידי השתמשות בתירוץ של הגבלת הלימוד בה.

ברור שכן. האם עשו זאת בפועל? מן הסתם כן אבל לא הרוב מכמה סיבות.

הרוב המוחלט מקבל את ספר הזוהר ומי שלא או שמקבל את חלקו בלבד מתייחס לתוכן ולא משתמט בחצי פה בתואנה של "אסור לי כי אני לא עומד בתנאים".

מעבר לזה, זהות הפרדס, אישיותו ושיטתו של רמא זה כבר נושאים שונים לחלוטין וגם עליהם ענינו.

מה שענית אם ענית נובע מבורות בספריו ההגותיים של רמא. אי אפשר לקרוא אותם ולומר מה שטענת.

נ.ב
לא ראיתי כאן שום המצאה או ניסיון של המצאה, כן ראיתי שאין שום מענה מצידך לשאלות ששאלו אותך.

מקור לאותם זלזולים וכו' מה שפורט לעיל.
ציטוטים מהרמ"א הבאתי לך למעלהliat


היום הבאתי ציטוט מהבאר היטב שמצטט את הש"ךארץ השוקולד
וכנראה שזה שגדולי פוסקי אשכנז סברו שיש להיזהר מלימוד קבלה בגיל צעיר מהווה טענה קשה בשבילך אז אין עניין להגיב.

ולגבי המצאת הסעיף:
1. המצאתי סימן ולא סעיף.
2. מטרת ההמצאה הייתה לבחון בקיאות בסיסית, אז יפה שידעת שיורה דעה נגמר סימן לפני כן, אבל דווקא דברי הש"ך והבאר היטב הרלוונטיים זכו אצלך להתעלמות.
אני לא חולקת עליךliat

האופנה הזו של רבנים נבערים ושקרנים המפזרים פסיקות מחשכת דימיונם הקודח, היא תופעה מודרנית ואני לא זוכרת כמוה לפני ספר "החפץ חיים"

חזקה גם על אותם תלמידי חכמים וראשי קהילות של פודוליה , שהשתמשו במקורות מבוססים בזמן שהחליטו על חרם ברודי ויפה עשו.

 

זה שזרעו רוח וקצרו סופה בדמות שריפת התלמוד והספרות ההלכתית, פחות משנה אחרי החרם, לא מעידה לדעתי על ההעדר, אלא פשוט על כשל בהבנת עוצמתם של הפרנקיזם ושל הדומנה ואת זה אני לא זוקפת לחובתם.

מה את מנסה לטעון??? כמעט כל דבר שכתבת כאן אני לא מסכיםארץ השוקולד
אם את לא חולקת עלי, אז את מסכימה שאסור ללמוד קבלה לפני גיל 40 ולפני שסיימת את הש"ס ועוד פוסקים ברמת העיקרון.
עם זה את מסכימה?
ברור שמותר ללמוד קבלה לפני גיל 40liat

תראה מה כותב ה"באר היטב"

 

כתב הש"ך יש שכתבו שלא ללמוד קבלה עד שיהא בן ארבעים שנה

 

נדגיש את המילים החשובות

 

כתב הש"ך יש שכתבו שלא ללמוד קבלה עד שיהא בן ארבעים שנה

 

זאת לא הלכה, זו המלצה, זו עצה טובה, זו הצעה הגיונית.

 

אולי לא הכי כדאי לכל אחד ללמוד קבלה לפני גיל 40, אבל איפה כתוב "אסור"? אלו נושאי הכלים של הבית יוסף, לא מחברי "שו"ת SMS"

 

 

 

 

 

רק אדגיש שכשהש"ך כותב "יש שכתבו" הוא סובר שזו דעה לפסיקה שישארץ השוקולד
שסברו כך.
לא ברור מה דעתו, אבל זו בטח דעה שאין להתעלם ממנה.

ולי נראה במקום זה שהבאר היטב סבר שזאת ההלכה, ביחס לש"ך אני לא בטוח.

איך משהו בספר פסיקה כמו הש"ך הוא המלצה, יש ספרים שבהם ניתן לחלק בין השניים אבל נושאי כלים לשלחן ערוך פחות נהגו לכתוב המלצות שם ולא הלכות.
רק אדגיש שמה שאתה אומר הוא דעתך הבלתי מבוססתliat

ואם לא ברור לך מה דעתו של הש"ך אני אביא לך את מה שהוא כתב

 
וגם הוא משתמש באותו סגנון בלתי מחייב ובלתי הלכתי כמו הבאר היטב 
 
וזה שהדבר נכתב על ידי פוסק, רק מחזק את טענתי , כי הפוסק צריך לדייק ואם הוא כותב בשפה כל כך לא מחייבת, בוודאי שהוא חושב שלא מדובר בהלכה.
 
ושוב נזכיר את ההבדל בין ענקי הדורות הקודמים, ללהגני זמננו , שככל שהם קטנים יותר כך הם יותר נוטים לפסוק בפסקנות
 
 
למה בלתי מחייב?ארץ השוקולד
אם תעייני במה שהדגשת תראי שהוא מדבר על כך שאנשים מתו צעירים כי הם למדו קבלה בגיל צעיר.
איכשהו זה לא נשמע לשון של המלצה:
אם אתה לא רוצה למות צעיר אל תלמד קבלה לפני שמילאת כריסך בש"ס ופוסקים ואתה בן ארבעים..
נשמע כמו המלצה?
איכשהו זה נשמע לגמרי כמו המלצהliat

לכן גם הוא נימק אותה

הלכה לא צריך לנמק

על מה בדיוק ענית?ארץ השוקולד
את האמת שאני תוהה על רמת העניין בהגבה, אבל לפעמים חשוב להגיב כדי שהבא שיקרא ידע שיש אמת בעולם ולא יתכן שתקנה תשפיע על דרכי פסיקה מאה שנה לפני התקנה.
אתה טעית בדבר אחד , במילה "פסיקה"liat

כשענקי עולם כמו הרמ"א והש"ך וה"באר היטב" שצטט אותו , התנגדו ללימוד פרטיזני של הקבלה, הם כתבו את דעתם ההגיונית , המבוססת והמנומקת אבל לא העזו להפוך אותה ל"הלכה".

 

מה שאין כן המחבלים בכרמים מעלוני ההבל שמחולקים בבתי הכנסת בשבת, שכל קישקוש ריאקציונרי שלהם, שקול בעיני השוטים לקדושת הבית יוסף ונושאי כליו האדירים.

אני מוחה. סליחה.נפש חיה.
האמירות שלך לא פשוטות בכלל.
ובעייתיות מאד.
יש לי רעיוןliat

אם אין לך דעה

אל תביעי אותה

לא רוצה והבעתי דעה. אמרתי שאני מוחהנפש חיה.
מה, לא?!
כשהש"ך כתב משהו בפירושו שפתי כהן על יורה דעהארץ השוקולד
נראה לי שהוא ראה זאת כפסיקה.
כנ"ל לגבי הבאר היטב והרמ"א.

חוץ מזה, הם התנגדו גם ללימוד מסודר של קבלה לפני שמילא כריסו בש"ס ופוסקים וחלקם גם לפני גיל מסוים.

ומן הראוי לציין שיש שתי סיבות שונות בתכלית:
1. לימוד בדרך בעייתית שזה בעיה גדולה לכשעצמה.
2. לימוד כשעוד לא מוכנים לכך גם בדרך מסודרת, ודברי הש"ך והבאר היטב שהובאו לעיל מתייחסים לזה.
נראה לך?liat
לי לא נראה
אל תיגעו לריק, זה כנראה שפיפול שוב הדוכס מירוסלב


גם אני חושב שזה פרובוקטורמבשר שלום
למה לכתוב ככה אבל, על רבנים??נפש חיה.
ימ''לאחרונה

נא לא לחלק תארי גנאי וציונים לרבנים. 

כבר דיברנו על זה, חבל שאתה מאלץ אותי לחסום לך גם את הניק הזה.

בחרם ברודי גם נאמר שלאישה אסור לעסוק בזוהר? הדוכס מירוסלב


נסעתי היוםפתית שלג

באוטובוס בינעירוני+ 4 אוטובוסים עירוניים+ רכבת קלה

בלי לתקף😬

 

לא גנבתי, השאלתי. אם אני עומדת למות מרעב אני לא חושבת שאסור לגנוב על מנת להחזיר

על אותו משקל

 

האם באמת יש חובה להחזיר להם?

זה נהנה וזה לא חסר- פטור (מתשלומים)

 

@ימח שם עראפת זה המקום אם בא לך דיון עסיסי בחו"מ

הנה יש פה דיבורים מענייניםפתית שלג
תודה!הרמוניה

אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:

קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר

אני:)))))

לא אמרתי כלום 

שאלתי ת"חהרמוניה

אמר שאני לא צריכה להחזיר בכלל! אתה צדקת ולא צדקת כי זה לא היה קשור ל"זה נהנה וזה אינו חסר"

בכל מקרה כבר החזרתי חצי.

 

למה זה היה קשור?אני:)))))
תסבירי. מענייןפתית שלג
אני לא יודעת להסבירהרמוניה

הבנתי רק בערך

יכולה להסביר את הבערך הזה בפרטי

לא מאמיןהסטורי
תלמיד חכם הרשה לא להחזיר גניבה?!
מפתיע, אני מסכימה איתךהרמוניה

אבל הוא בוודאי לא חושב שזו גניבה

מאמינה שרבנים שונים יתנו תשובות שונות

אני לא מבין איך זה לא גניבה...הסטורי
ואיך יכולות להיות כאן תשובות שונות.
תראההרמוניה

אני לא הבנתי עד הסוף

בגדול הוא אמר שככה המערכת עובדת

שזה מתקזז עם טעויות שהם עושים, וכמו שהם לא מקפידים להחזיר כשהם גוזלים בטעות, אז ככה זה עובד, הם לוקחים את זה בחשבון

ושבוודאי שהיה מותר לי לנסוע במקרה שנתקעתי ובגלל שהמטרה של השירות הזה הוא לאפשר לי בעצם לנסוע ממקום למקום

אל תקשה עליי עכשיו אני לא פוסקת

אם מעניין אותךשלג דאשתקד

פעם התכתבתי עם הגב מאזוז ז"ל בקשר לשאלות של ספק בממון (נושא ההתכתבות היה דברים שהוא כתב בהסכמה לספר "שבות עמי").

מדבריו הבנתי שהכי טוב לתת את הסכום לצדקה.


בנוסף, יש תשובה של הרב עובדיה (נדמה לי ביביע אומר חלק ז), לגבי אדם שכשהיה ילד קטן הוא גנב דברים. הוא פוסק שאין צורך להחזיר, אבל לצאת ידי שמים שייתן צדקה (נדמה לי שזה גם מה שאומר הרמ"א בשם ספר חסידים).

הנקודה היא שאם הולכים על הנתיב של צדקה, לא צריך לתת את הסכום המלא, אלא רק לתת משהו לצדקה (ככה זכור לי מהרב עובדיה שם).


כמובן שהכי טוב לשאול רב במקרה הספציפי, כמו שאת עשית...

אבל באופן אישי, כשלי הייתה בעיה כזו, פשוט עליתי על אוטובוס והסברתי לו את מה שקרה והוא עשה כמה ניקובים שהייתי "חייב", וביי ביי. לדיון הלכתי זה אחלה, אבל תכלס, זה לא שווה את הנקיפות מצפון...

כן...הרמוניה

אני מבינה, במיוחד שיש דעות שצריך להחזיר... אז זה מוציא אותך מכל חשש

 

נכוןשלג דאשתקד

ובינינו, זה כמה שקלים... תתני בשמחה ותשכחי מזה.

אצלינו אומרים: התשלום הכי זול בעולם הוא כסף...

..הרמוניהאחרונה

ברור אני לא רוצה לחזור בגלגול לא משנה בגלל כמה כסף...

אתה מעצבן אותיימח שם עראפת
זה נהנה וזה לא חסר לא תקף כאן, כי דרכם של החברה להרוויח כסף היא על ידי לקוחות שמשלמים, ואם עלית ולא שילמת הם חסרים
נכוןפתית שלג

זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון

געוואלדימח שם עראפת
כיוונתי לדעת עלונים
אם רצית להיחנק, היתלה באלון גדולשלג דאשתקד
אתה בטח לומד עכשיו פסחים...
געוואלדימח שם עראפת
בגלל הנ"ל אני כופר
ההקשרים לא ברורים לישלג דאשתקד

מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".

ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.

זה לא באמת קשור, זאת רק היתה התחושה של הנוסעתפתית שלג

ונכון מאוד

אכןשלג דאשתקד
כשכתבתי נעלמו מעיניי כל התגובות שכבר דנו בדברים (ובדברי העלונים הק').
לפי ההלכה שואל שלא מדעתהסטורי
הוא גזלן...
אין ספק שזו גנבה ובוודאי עבירה מדאורייתאמי האיש? הח"ח!

אבל אין גם ספק שלא עכברא גנב אלא חורא גנב, שכן מוכח שמודל העסק של תחבורה ציבורית בישראל מבוסס לפחות בחלקו על אמון בלקוחות, וזו לא רק בדיחה מגוחכת אלא ספק עבירה על לפני עיוור לא תיתן מכשול.

הייתי פעם באחת בנורווגיהחתול זמני

שמע אכיפה מטורפת

כל חמש דקות billeter billeter

גנבתshindov

הפרנסה של החברה היא מהתשלום עבור הנסיעה. נהנית משרות שהיה עלייך לשלם עליו ולא שילמת. אז גנבת. חברות התחבורה מתוגמלות על פי מספר הנסיעות, לכן זה נהנה וזה חסר. כי הנסיעה שלך לא נרשמה. זו הסיבה שגם מי שלא משלם עבור הנסיעה, צריך לתקף את הכרטיס.

שאלה נורמלית ודוסית לחלוטין לחלוטיןכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 13:00

איך זה שהנביא ביחזקאל כג כותב בצורה בוטה?

זה לא קצת.. איך אומרים?.. זה.

 

כשצריך לזעזע את העם בגלל חטאיהם ולשים להםקעלעברימבאר

מראה מול הפנים. אז צריך לזעוק בצורה הכי מזעזעת וישירה שיש. כי חטאי ישראל היו נוראים ומלאי זימה, אז איך יחזקאל יכול לשתוק על זה?


הרצי"ה אמר שעובדה שאצל נוח כתוב "החיה אשר אינינה טהורה" ולא טמאה, כי ראוי לדבר בלשון הכי יפה.


אבל בפרשת שמיני כתוב "טמא הוא לכם" כי כשצריך לדבר בדבר שהוא נפקא מינא צריך להוקיע את הטומאה מפורשות ובתקיפות.


ב. גוף האדם מקביל למידות עליונות שיש אצל ה' וכנסת ישראל. אם תראה את המקבילות בשיר השירים אז זה מסתדר.

למשל הפסוק השני בפרק ביחזקאל מסתדר עם זה שמשה הושפע מהתרבות המצרית בבית פרעה, ואהרון גם הושפע בגלל השעבוד. ותבדוק בחזל למה מומשלים משה ואהרון בשיר השירים

לא הגיוני שזה לזעזעכְּקֶדֶם

כי אהליבה(יהודה) ראתה את הדברים שאחותה עשתה(ישראל) והמשיכה למרות שראתה את חרפתה ועונשה. ובכל זאת השם אוהב ומעדיף את יהודה יותר משבטי ישראל.

לדעתי יש כאן לימוד עמוק הרבה הרבה יותר

איפה כתוב שה' אוהב את יהודה יותרקעלעברימבאר
משאר השבטים?

פשוט ה הבטיח לדוד מלכות. ובימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל.


לא הבנתי. עם ישראל עם קשה עורף וממשיך לחטוא גם כשיש עונשים.


לכן הנביאים צריכים לתת לו נבואות תוכחה. וגם זה לא עזר חוץ ממקרים מועטים. רק הגלות בסוף עזרה בזה.


אבל נבואת יחזקאל חשובה לדורות. שאנחנו נדע כמה אבותינו חטאו ולא נחזור להיות כמוהם

אגיב עוד מעטכְּקֶדֶם
ממש ממש לא נכוןכְּקֶדֶםאחרונה

"בימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל" 

תקרא מה השם אומר לירמיהו על החטאים של יהודה לעומת ישראל בירמיהו ג ח-י

עם ישראל לא חוטא סתם. 

הנביאים לא עזרו. וגם הגלות לא עזרה, היא פשוט עשתה ריסטארט וניקתה את העוונות, אבל עם ישראל ממשיך בשלו. ב"י !! (ברוך ישראל)

כאילו איזה חידוש יש כבר בנבואת יחזקאל שעם ישראל חטא?? נו בעמת כאילו לא ידענו את זה עוד 20 ספרים לפני כן. 

 

 

כה אמר ה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה

רש"י : אם ימדו שמים כמה גובהם "גם אני אמאס בישראל" כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו" 

כן כן קח את כל התיאורים של הזימה שעם ישראל עשה כביכול ביחס עם השם (ולא רק) עם ישראל באמת היה שטוף זימה בתקופת התנך. ועם זאת וביחד עם הכל. זה כלום בעיני השם. 

כי כמו שאי אפשר לחקור ולמדוד את השמים, אי אפשר לחקור ולמדוד את המחשבות של עם ישראל. 

@אילת השחר 

 

 

אולי בגלל התוכן הרגיש, הפרק לא נכלל בבגרות בתנ"ךפ.א.
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 14:15

ושיר השירים לא עשיר בתוכן דומה? 
 

ובאופן כללי - יחזקאל היה נביא עם מעשים חריגים ויוצאי דופן. 

כן אבל לא כמו פהכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 15:16

הוא לא היה נביא עם מעשים חריגים הוא פשוט היה מתלהב יתר על המידה כמו שחזל אומרים

חוצמיזה יש עוד תיאור בוטה למדיי והוא לא ביחזקאל

??????חתול זמני

לא גדשת את הסאה?

איפה התיאור שלא ביחזקאל?קעלעברימבאר
לא ברמה של יחזקאל אבלקעלעברימבאר
חוץ מזה תקרא את פרק טז ביחזקאל, הוא יותר חריף מ כג
יש גם במשלי, לא מעט תאוריםהסטורי
ההסבר ההכרחי הוא שהתנ"ך לא מפחד מכל תיאורי החיים.
שיר השירים לא מדגיש תכניםקעלעברימבאר
לא צנועים מפורשים כמו ביחזקאל.

כשזה מגיע לתוכן לא צנוע אמיתי, שיר השירים עובר בלדבר במשל בתוך משל, ולא אומר זאת מפורשות , בגלל הצניעות שבדבר.


למשל "באתי לגני אחותי כלה" וכדומה (כאשר הגן זה הרעיה עצמה)

אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחדחתול זמני

ליחזקאל, לאורך נבואותיו, סגנון מסוים.

אמנם לא חקרתי את הנושא לעומק אבל אני חושב שהרעיון המרכזי של הספר הוא הניגוד בין טומאה לטהרה (יחזקאל היה כהן וקשור מאוד לרעיון של המקדש), ומתוך הרעיון הזה נובעות הנבואות.

 

זה בא לידי ביטוי בביטויים השגורים בספר (גילולים, תועבה, טומאה, שיקוצים, לעומת נבואת המים הטהורים וכיו"ב).

 

"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ, וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָ־י יי--וַתִּהְיִי-לִי. וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ; וָאֲסֻכֵךְ, בַּשָּׁמֶן."

 

"בֶּן-אָדָם--אֱמָר-לָהּ, אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא: לֹא גֻשְׁמָהּ, בְּיוֹם זָעַם. [...] כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי--בֵּין-קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין-הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ;"

 

"לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם--וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ??? עֲמַדְתֶּם עַל-חַרְבְּכֶם עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ???"

 

"כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי."

 

כאנטיתזה למצרים (תשעה קבין של זימה):

"וָאֹמַר אֲלֵהֶם, אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, אַל-תִּטַּמָּאוּ:"

 

וגם כמובן חזון העצמות שקשור באופן ישיר לרעיון של טומאת מת, וקבורת המתים וטיהור הארץ במלחמת גוג ומגוג,

גם המפגשים עם המלאכים והחזיונות הם אנטיתזה לטומאה (זה כנגד זה)

 

"לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ, חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב--אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת:  לְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל."

 

וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם אֶת-מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת-מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן-שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם; וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית-יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם, בִּזְנוּתָם, וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם, בָּמוֹתָם. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת-סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר, בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם; וְטִמְּאוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם, בְּאַפִּי. עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת-זְנוּתָם, וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם--מִמֶּנִּי; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם, לְעוֹלָם.

אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ, אֶת-תָּכְנִית.

 

///

 

בקיצור אפשר להסתכל על זה בעיניים קצת ילדותיות של "וואו כתוב שם דדיים" OK זה לא עיקר המסר. וגם בכלל, התפישה התרבותית של ארוטיקה בספרות בימינו שונה מאוד מהתפישה של פעם.

 

המסר העיקרי הוא שכל מצוות ה' – אמונה, "לא יהיה לך", מאכלות אסורות, עריות, צדק ומשפט, מתנקזים לתוך המושג של טומאה וטהרה. ומהצד השני, המושג של טהרה ובית המקדש כולל בתוכו את כל הרעיון של טהרה גופנית ומוסרית. זאת לא זאת?

 

מלבי"ם:

 

"הסיר המצנפת והרים העטרה?" אתה חושב בדעתך להסיר את המצנפת מן הכהן גדול ולהשפיל כבוד הכהונה והמקדש, ולהרים העטרה של המלך, להגדיל כבוד המלוכה ולהשפיל כבוד הכהונה? "זאת לא זאת?" ר"ל אתה רוצה שיהיה זאת ולא יהיה זאת, ר"ל שתתקיים העטרה ולא יתקיים המצנפת? (ואיך אפשר זה שיהיה זה בלא זה, והלא כבוד המלוכה נמשך מכבוד הכהונה), "השפלה הגבה", אתה רוצה להגביה את העטרה שהיא שפלה במדרגתה ולהשפיל את המצנפת שהיא גבוהה באמת באשר הוא כבוד ה':

יפה.בנוסף נראה שיחזקאל היה מהמשפחהקעלעברימבאר

של הכהנים בני צדוק. משפחת הכהן הגדול. סוג של אליטה רוחנית דתית בעם.  שלפי הספר עצמו כל המשפחה לא חטאה בעבודה זרה ושאר חטאי ישראל.
 

אז הוא גדל בתוך חברה ששמרה על צניעות, כאשר מסביב כל העם עובד אלילים וחוטא בגילוי עריות כמו שמתואר ביחזקאל עצמו בתשפוט עיר הדמים. כאשר עבודת אלילים הביאה לזימה גדולה מאוד כמו קדשות וניאוף וכדומה.


 

ייתכן שזה גורם לסגנון הנבואה של יחזקאל להיות חריףבעניין זה, כי הנבואה חלה על האדם בסגנון של נפשו הקיימת.


 

כמו שהחרדים כותבים פשקווילים חריפים על חוסר צניעות שיש אצל החילונים, כי הם חיים באווירה מאוד צנועה 

לא רק אצל החילוניםנפש חיה.

גם כשיש תופעות תוך מגזריות

גם כן יוצאים נגד זה בפשקווילים

יש כמה פסוקים בוטים ביחזקאל שהמטרה שלהםזיויק
היא להראות את ההתבזות של בתולת ישראל עם הגויים, אין דרך לייפות עבודה זרה ובגידה בה'
מה גם שזו קריאה אחרונה לפני חורבן הבית, אזקעלעברימבאר
מה יש כבר להפסיד?
דבר ראשון, כן, זה כזה....תמימלה..?
מצד שני, בניגוד למה שעושים בבתי ספר שמצנזרים לנו את התנ"ך -הקב"ה לא רואה סיבה לא לומר את הדברים בפרצוף, זה מה שעשיתם, מה אתם רוצים שהוא יגיד?!

אני חושבת שזו גם אמירה חזקה של התורה, אנחנו לא מסתירים כלום, אין סיבה להסתיר, אם צריך לדבר ברור כדי שתבינו-נדבר ברור ואם זה יגרום לכם לאי נוחות-מעולה, זו המטרה, להזיז בנו משהו...


לי אישית קשה לקרוא את זה, האם זה אומר שלא בסדר שיחזקאל אמר את זה או שזה נכתב בתורה-ממש לא, יש אנשים שככה הם לומדים וכנראה עמ"י בתקופה הזו-ותכלס גם בשאר התקופות כי הנבואה נכתבה לדורות-צריך את זה כדי להתעורר...


ותראה, אם זה לא היה כתוב ככה-לא היה נפתח הדיון הזה😉...

מצד הנבואה שהוצרכה לדורות, כדי שנבין עד כמה יצרנוגע, לא נוגע

הע"ז היה חזק וכמה זו עבירה חמורה ושורשית.

כדי שנבין שבימים של עוצמות חיים, או שאתה מקדש את זה כשלמה, או נופל לשאול תחתיות כמו הנשים שם. וממילא, בימינו שעוצמות החיים חוזרות יש מה ללמוד מזה.

כדי שנבין שנבואה תלויה בעוצמות חיים, ומי שרוצה להתנבא, צריך להיות כמה שיותר חי (אחרי שהוא זיכך את עצמו ואחרי שהוא מתחתן), ולא בורח, כנראה.

ירוקים / כרוב / כרובית / חסה - שאלה חשובה ודחופהשמע בני

שאלה חשובה 

אנחנו מגיעים לאכול אצל משפחה שלא מקפידה על רכישה של ירקות ללא תולעים , הם קונים מהסופר את הרגילים

אשתי בדקה כיצד הם מנקים וזה מה שהם עושים 

1. פטרוזילה / כוסברא - מסתכלת על הצרור בודקת שאין תולעים בעיניים ,לרוב לא שוטפים וישר חותכים ושמים בתבשיל 

2. נענע ושומר - פשווט משתמשים בלי לבדוק - 

3. חסה - יש חסה בקופסה מסודרת אבל לא נקייה מחרקים, הם מביטים לראות שזה לא מתולע ואז משתמשים 

4. כרובית - שוטפים מנקים עם מים , בקערה לפעמים שמים גם מלח, ואז מפרקים לעלי כרובית ואפים בתנור

 

 

האם שאנחנו שם אנחנו יכולים לאכול מהאכול הוא שלפי מה שתיארתי המצב חמור ואין אפשרות לאכול שם ?

 

תודה 

שאל ישירות את הרב שלךאריק מהדרום
אין לי רב ספציפי לשאול, שואל פה אולי יש כאן מישהושמע בני

[שמבין ענין

הנקודה היא שהשאלה הזו ספציפיתאריק מהדרום

מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.

אם הם אפילו לא שוטפים זה נשמע בעייתי לאכול שםברגוע
ממליץ אבל לשאול רב, אפשר באתר ישיבה
נשמע שאי אפשר בכלל לאכול אצלם ירקות עלים...מתואמת
אם אתם יכולים, תנסו לאכול רק מהמאכלים שלא מכילים ירקות עלים, אם אפשר לעשות את זה בלי שישימו לב.
מחוייבים לתורה קודם כל.נחלת

מסכימה. לא היינו אוכלים. איסור חמור לאכול שרצים. אולי תביאו את הירוקים הבדוקים

אתכם? אפשר לדבר איתם גלויות?  אין נימוס בדברים כאלה. נאכל דבר אחר מתוך רצון

לא לפגוע?!

השאלה כבר נשאלה וגם ניתנו תשובותפ.א.
הם הסכימו אחרי שיחה כנה וגילו הבנה - האם זה מותר?שמע בני

הם רוכשים ירוקים בשקית מהסופר ,זה ניראה נקי ברמה של חול וכו , ושטוף ומבוקר 

אבל כמובן ללא בקרת תולעים

הם אמרו שמסכימים לכבודנו להבא להשרות את הירוקים במים עם סבון כמה דקות ואז שטיפה במים וייבוש. 

האם זה מספיק?

תלוי מאוד באיזו חברה מדובר...מתואמת
אשמח להסברשמע בני

במידה ומדובר על ירוק לא מפוקח תולעים ללא שם של חברה , סתם משהו גנרי לא ידוע

מה הדרך לנקות ?

חשבתי שהשרייה במים סבון ובדיקת העלים מספיקה ? לא ?

 

 

בעיקרון לא. אם הוא לא מפוקח בכללמתואמת

צריך לבדוק את העלים אחד-אחד מול האור.

אבל באמת כדאי לשאול רב באופן אישי...

חושבת שכן צריך מבוקר מתולעיםנחלתאחרונה

אבל באמת כדאי לשאול. אנו שואלים את הרב ויא הנחשב להמומחה בכל הנוגע

לנגיעות במזון.

 

יש גם רב ספרדי ששמענו אותו בקול ברמה, גם מאוד מדקדק.

 

לרב ויא יש ספרים בנושא וגם חוברת "קיצור קונטרס מבוא מזון לגוף ולנפש.

אנו נעזרים בה.

 

 

לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור
יש קבוצה של כושרותמבולבלת מאדדדד
מציעה להצטרף לשם ולשאול את הרבנים שם לגבי הנושא. 
דיון על קטניות (פיצול משרשור אחר)טיפות של אור
פעם היתה פה תנועה של אנשיםאריק מהדרום
כולם ברחו לפלטפורמות אחרות.
במה חולק רבי יוחנן בן נוריצע

כידוע רבי יוחנן בן נורי סבר שאורז זה חמץ ןהאוכלו חייב כרת.

הגמ' מבררת אם כוונתו שזה חמץ ממש או שרק קרוב להיות חמץ (אולי לא דייקתי במשפט הזה)

בכל אופן 1. על הצד שזה חמץ ממש במה חלקו?

מן הסתם לא חלקו במציאות..


2. על הצד שזה רק קרוב להחמיץ ולא חמץ ממש מדוע שיהיה חייב כרת?


מצרף את הגמרא:


מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי

1. מן הסתם על ההגדרה של חימוץטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ט באדר תשפ"ו 14:15

כלומר כנראה תוצאת ההתפחה של אורז היא לא ממש כמו של חמשת מיני דגן, אבל יותר משמעותית משל מינים אחרים, ולכן אפשר להתלבט האם לסווג אותה כחימוץ או 'סירחון' בלבד

 

2. להבנתי הגמרא מיד אחר כך באמת מוכיחה שלרבי יוחנן בן נורי זה חמץ ממש מכך שבברייתא אחרת הוא במפורש מחייב על זה כרת. (בכתבי היד לא מופיעים המילים 'דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת', אלא רק ההמשך - 'דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ'. לפי הגירסא שבדפוסים, ואולי גם לפי הגירסא שבכתבי היד, צריך להגיד שהגמרא בהתחלה לא חשבה על האפשרות ש'קרוב להחמיץ' = 'לא ממש חמץ')

(אגב, המקבילה בירושלמי מעניינתטיפות של אור

שם מדובר על קרמית, שגם מוזכרת בבבלי בהמשך הסוגיה:

 

'רבי יוחנן בן נורי אמר: קרמית חייבת בחלה, שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי: אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקנה? על עיקר בדיקתה הן חולקין - רבי יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ, ורבנין אמרין בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ')

מה זה קרמית? סוג של תבואהקעלעברימבאר
לא הבנתי מה כתבתטיפות של אור

בכל אופן מעתיק לכאן את הבבלי: 'וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר: קרמית חייבת בחלה. מאי קרמית? אמר אביי: שיצניתא. מאי שיצניתא? אמר רב פפא: שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא'

רשי: 'שיצניתא - קצח שקורין נייל"א בלע"ז עגול הוא כעין דוחן ושחור. לישנא אחרינא שמעתי אשדרניל"א ונמצאת בשיפון'

שאלתי "מה זה קרמית? סוג של תבואה?" שכחתי לשים סימןקעלעברימבאר

שאלה בסוף.
 

תודה על התשובה 🙂

 

אז רבי יוחנן סובר שגם אורז וקרמית הם חמץ, או שגם עוד מיני דגן שאינם מ5 מיני דגן?


 

 

שיצניתחתול זמניאחרונה
נשמע באמת שלפי רבי יוחנן אורז הוא חמץ דאוריתא.לגביקעלעברימבאר
הפן הכימי של חימוץ באורז, נדמה לי פרופסור זוהר עמר כתב על זה בהרחבה בספרו 5 מיני דגן
הסוגיה הולכת ככהחתול זמני

מתני' אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים בשעורים בכוסמין ובשיפון ובשיבולת שועל

 

גמ' תנא כוסמין מין חיטין שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבילי תעלא.

 

הני אין אורז ודוחן לא? מנהני מילי אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון.

 

מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ.

 

איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי תא שמע דתניא אמר רבי יוחנן בן נורי אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח.

 

=> בקיצור לדעת ריב"נ אורז נחשב למין דגן והוא מחמיץ (אחרת לא היו חייבים עליו כרת)

=> ולדעת השאר זה לא מין דגן כיוון שהוא לא מחמיץ אלא מסריח

כלומר המחלוקת מהו גדר חימוץ שאסרה התורה או האם אורז נכלל בגדר הזה

 

לפי הברייתא "דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ" אפשר להבין להיות שזה אסור רק מדרבנן כי זה "קרוב" או אולי איסור לאו אבל לא כרת. (בעצם ה"מתניתין דלא כרבי יוחנן דאמר..." מקדים את המאוחר, נראה כמו עניין של עריכת הסוגיה)

 

לכן איבעיא להו האם זה חמץ גמור ואז הברייתא השנייה מהתא שמע מכריעה שזה חמץ גמור לפי דעתו.

מה ההבדל בין פנקסי הראיה שיצאו ב8,9 כרכים עד כהצע

לשמונה קבצים שאוגדו בשני כרכים לקבצים מכתבי יד קדשו?

כוונתי בשאלה היא לכל הפחות - אם נכמת לאחוזים, כמה חפיפה יש בינהם בתוכן?

אך כמובן אם משהו יודע להרחיב אשמח לשמוע ..


בשורות טובות.

אני מתכוון למשהו מעבר לזהנוגע, לא נוגע

אתה מחבר בין שני הדברים- מה שכתבת בסוגריים. מצויין.

אני מתכוון גם לזה וגם לשלב הבא- להגיע למצב שהמבט הוא מלכתחילה אחדותי (עד כמה שניתן). 

למה מתפללים עמידה בלחש?תמימלה..?
אני יודעת שיש את הקטע עם חנה שרק שפתיה נעות וכזה אבל מעניין אותי אם יש לכם עוד תשובות....
..אני:)))))

אפילו כשלוחשים ממש בשקט שאפילו האדם עצמו בקושי שומע ה' שומע ומבין.

וזה מזכיר לי את רבי נחמן על קול דממה דקהאני:)))))

שאדם יכול ממש לצעוק ויצא רק קול דממה דקה וזה נחשב צעקה ממש

תפילת חנה היא המקורפ.א.

הנימוקים המרכזיים על פי המסורת וההלכה:

המקור: תפילת חנה

את עצם הדין שצריך להתפלל בלחש הגמרא במסכת ברכות (דף לא עמוד א) לומדת ממה שכתוב אצל חנה (שמואל א' א יג) "וקולה לא ישמע", מכאן שאסור להגביה קולו בתפילתו.

והטעם מבואר שם (דף כד עמוד ב, וברש"י) משום שמי שמשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, כי מראה בזה כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש.

בגמרא למדו מכאן שבתפילה המרכזית, על האדם להשמיע את המילים לאוזניו בלבד, אך לא לאחרים, כדי לבטא פנימיות ועמידה אינטימית מול בורא עולם.


מניעת בושה לחוטאים

בנוסף, חז"ל הגבילו את גובה הקול בתפילה עד לרמה שאפילו מי שעומד ממש בסמוך למתפלל, לא יוכל לשמוע את מילות התפילה, כדי שלא לבייש מי שבוחר להתוודות בתוך התפילה ולפרט את חטאיו האישיים.  


הטור (או"ח סימן קא) מביא את מחלוקת הראשונים, האם לחש התפילה יכול להישמע לאוזנו של המתפלל או שיש לומר את מילות התפילה בלחש חרישי שאף אינו נשמע למתפלל עצמו, ובהמשך דבריו מביא הטור, כי ענין זה מצוי כבר במחלקת הירושלמי והתוספתא, לשיטת הירושלמי מותר למתפלל להשמיע לאוזנו את מילות התפילה (אך אין להתפלל באופן שאחרים שומעים את דבריו), ולשיטת התוספתא יש להתפלל בלחישה אשר אף איננה נשמעת למתפלל עצמו (כשיטת הזוהר המובאת במגן אברהם או"ח סי' קא סע"ק ג).


להלכה נפסק בשולחן ערוך (או"ח סימן קא סעיף ב) כי יש לבטא את מילות התפילה (שמונה עשרה) באופן ברור וכן יש לומר את מילות התפילה בלחישה, אך אין צורך בלחישה מוחלטת אלא מותר להשמיען לאוזנו (כשיטת הירושלמי ושיטת הרשב"א המובאת בבית יוסף): "ולא יתפלל בליבו לבד אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאוזנו בלחש…"


הפוסקים (פסקי תשובות סימן קא אות ד) העירו, כי יש לתת את הדעת ולהקפיד על ביטוי מלא של האותיות והמילים שכן בשל הדיבור בלחישה מצוי שהאותיות והמילים אינן ניכרות או שאינן ברורות דיין (ויש לבטא את המילים בשפתיו באופן ברור כפסק השו"ע וכדברי הגמרא במסכת ברכות לא ע"א בענין תפילת חנה).


>> ההבדל בין הלחש לחזרת הש"ץ

התפילה בלחש היא חובת היחיד. לאחר מכן, נאמרת חזרת הש"ץ בקול רם על ידי שליח הציבור. למנהג זה היו שתי מטרות היסטוריות:

- להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע להתפלל בעצמו.

- לאפשר אמירת "קדושה" ו"ברכת כהנים", שניתן לומר רק בציבור ובקול.


יישר כחשלג דאשתקדאחרונה
בנוסף יש עניין קבלי שלא יישמע הקול בכלל. לא זוכר את כל המקורות, אבל יש על זה תשובה ב"דברי יצחק" (תשובות הרב כדורי).

אגב, מאידך יש עניין לבטא את האותיות כראוי. החיד"א מדבר על זה בספרו שם הגדולים, נדמה לי בקטע על רבי יצחק סגי נהור.

כי תפילה היא האינטימי שבאינטימיטיפות של אור
אני חושב שיש הרבה מקבילות ביו ספר שמואל למצב כיום:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ז באדר תשפ"ו 19:47

 

 

 

 

ורדיפת שאול את דוד.

 

 

 

דוד זה הציונות הדתית.

 

שאול (שכמובן היה צדיק גמור)  זה הציונות הישנה.

 

כיום נחה עליה רוח ה' רעה והיא משתגעת ומבקשת לרדוף את הציונות הדתית מתוך שגעון רדיפה שהצ"ד תשתלט על המדינה, תוך הפקרת בטחון המדינה לפשיטות פלשתיות.

 

יונתן בן שאול זה ביבי, לוין, יינון מגל ואברי גלעד ודומיהם.

 

כהני נוב זה החרדים.

 

יואב זה נערי הגבעות הקנאים.

 

אבנר זה גנץ אייזנקוט ואנשי המרכז.

 

דואג זה הפרוגרס.

 

הזיפים זה בנט.

 

(לא אומר מי זה נבל הכרמלי, ומי זה אביגיל).

 

מיכל זה הרבנים הליברלים שלא אוהבים את החוצפה של נוער הגבעות ודומיהם.

 

איש בושת זה לפיד.

 

 

 

צריך לזכור שדוד היה "ממלכתי" ולא התפתה לשלוח ידו במשיח ה', גם כשהיתה לו הזדמנות, וגם כשידע שבטחון ישראל יופקר כל עוד שאול שולט ומפנה את מרצו לרדוף את דוד ולא את הפלשתים. 

 


"או יבוא יומו ומת (מזקנה זקן ושבע ימים), או ה' ייגפנו, או במלחמה ירד ונספה" ההזדמנות להחלפת האליטות עוד תקרה מעצמה, ונראה שהשמאל בשגעונו מזרז את גסיסתו בעצמו

 

 

 

 

 

 

תודה. עדיין לא קראתי, בכל מקרה, איןקעלעברימבאר

מה להשוות.

 

כיום השמאל משוגע לחלוטין ואיבד את שפיות דעתו, ואחוז אמוק לרדוף את הציונות הדתית בכל דרך. ובטוח שהציונות הדתית תתפוס את מקומו ותדיח אותו. בגירוש מגוש קטיף זה לא היה. החלום על פוליטקאי שיצא מחוץ למפדלנקיות שדואגתרק למגזר היה רק חלום באותם ימים.

 

כיום השמאל , כמו שאול , יודע את האמת - הציונו תהדתית עוד ינהיגו את המדינה. הם טועים רק שחושבים שהצ"ד ימרדו בשמאל ולא יהיו ממלכתים. לעולם לא נעשה הפיכה. זה פשוט יקרה לבד.

 

כמו ששאול מת בסוף ודוד החליף אותו.

 

ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים.

 שמואל ב ג א

 

 

 

 

 

 

אתה טועה מאוד.אריאל יוסףאחרונה

לא יודע בן כמה אתה וכמה היית מעורב, אבל הנק' הזו היתה נוכחת כבר אז (למשל: הקרבות של פייגלין על ראשות הליכוד) ולכן הרב וסרמן כתב עליה.

כדי לראות "ניצוץ" מהפחד שהיה כבר אז מהמתנחלים, חפש בגוגל "דברים שאי אפשר היה לומר בזמן ההתנתקות".

אולי יעניין אותך