אז בתוך הדיון על תקפותו ההלכתית הבלתי קיימת של הזוהר , התקיים עוד תת דיון על האותנטיות של הספר הזה ושם צוטט היעב"ץ כמי שטוען שהזוהר או לפחות חלקים ממנו אינם מקוריים ולא נכתבו על ידי רשב"י אלא הם מאוחרים בהרבה.
זה הביא אותי למחשבה שלמעשה הרבה אנשים כופרים בזוהר, אפילו מתוך אלו שלא כופרים במשנה ובתלמוד ובשו"ע, אבל בגלל שלא נעים להם להגיד שהזוהר הוא זיוף , הם ניתלים בחרם ברודי.
אז מה זה חרם ברודי?
חרם ברודי הוא מסוג הדברים שאף אחד לא שמע עליהם , אבל כולם מכירים אותם.
מדובר על כמה הנחיות לגבי לימוד קבלה כמו זו שמגבילה את גיל הלומדים לארבעים, וזו שאומרת שמי לומד חייב להיות נשוי ו"למלא את כריסו בש"ס ופוסקים"
אני בטוחה שכולם שמעו על ההנחיות האלו, אלא שלאף אחד אין מושג מאיפה הן צצו.
אז ככה, זו לא הלכה ולא פסיקה אלא זה "חרם ברודי" , תקנה פוליטית שחוברה על ידי קבוצה של רבנים פולנים כדי לבלום את התפשטות התנועה הפרנקיסטית בשנת 1757.
ההסטוריון זאב יעבץ, כהראה בעצמו צאצא של הרב מעמדין, וממיסדי תנועת המזרחי , מספר בספרו "תולדות עם ישראל" כי חסידי שבתאי צבי והפרנקיסטים בפולין ראו בספר הזוהר את המקור ליהדות האמיתית ולכן רבני פולין (אף אחד לא קרא להם אורתודוקסים) עשו מאמצים גדולים להביא לדה לגיטימציה של ספר הזוהר וחרם ברודי הוא הדוגמא הכי טובה לפעולות האלו.
אני ראיתי לפני הרבה שנים את הנוסח של החרם, אבל אין מושג איך להשיג אותו, אני לא בטוחה אם הוא קיים באינטרנט.
בכל מקרה , בתור חובבת זוהר נלהבת (יש לי בבית את "מתוק מדבש" , את "לשון הקודש" וכמה כרכים של "הסולם") אני יודעת שאנשים מאוד מפקפקים בזוהר, וכיוון שהם דתיים , הם לא רוצים להגיד שהוא לא רלוונטי , אלא מזכירים את התקנות של "חרם ברודי" כדי להסית את הדיון למקום אחר.
והבעתי דעה. אמרתי שאני מוחה
