אין לנו דתומטר, דוסומטר או כלי אחר למדוד יראת שמיים (מזל שלקב"ה יש),

אבל תסתכל ימינה ושמאלה ותראה את המציאות.

מה שכן, בנות שמתחזקות לאורך זמן את הידע התורני שלהן,

פחות קשה להן להחזיק מעמד בניסיונות המייסרים של דורנו

(בהינתן בנות אחרות שזהות להן בשאר הפרמטרים).

אי אפשר להגיד שתמצא במכינת צהלי בחורה תורנית, בדומה למדרשת דניאלי.
המקום מאוד מעיד על הבחירה של האדם בחיים ועל האישיות של האדם עצמו.
בין אם זה ביחידה בצבא, בישיבה/מדרשה ואפילו למקום בבית הכנסת יש משמעות.

קל מאוד להגיד "המדרשה הזאת לא דוסית, וההיא כן".
זה ברור שכולן שם לא אותו דבר מבחינה תורנית, יש יותר ויש פחות.
אבל הסטיגמות שנבנות על מקום לימודים מסויים, ברובם די נכונות.
בכל שקר יש טיפה אמת.
 

או שחונכת כך מהבית - גדלת בסביבה תורנית.
או שקיבלת החלטה להתחזק, גם בלי הצורך ללכת למדרשה.
אחד מהשלושה?
 

גם באופן כללי.
לקחת בחורה שהייתה באחת האולפנות ולעשות "השוואה" מבחינה תורנית עם בחורה שלמדה במדרשה.
מי מהן ברוב המקרים יותר תורנית/מקפידה?

זה לא בהכרח אומר.

אם כי לא פעם, מי שהולכת למדרשה, זה בגלל "תורניות", או ששם היא מקבלת כיוון כזה. 

אבל לא הכרחי, לפעמים הולכים כדי להתחזק קצת. ולעומת זה, יש כאלה שלא הולכות והן בהחלט "תורניות".

לגבי בחור, בדרך כלל הלימוד אומר משהו. כלומר, לא בהכרח שכל מי שלמד בישיבה הוא באמת "תורני", אבל די קשה לִבנות "תורניות" בלי זה. בחור חייב במצות למוד תורה, ובד"כ, התורניות לא תבוא "מעצמה".

אבל יש גם בחורים, יראי שמיים ואידאליסטים, שקובעים עיתים לתורה, והם "תורניים" מבחינת אישיותם והנהגת-חייהם.

אם X אז (בדרך כלל, לרוב, בלי התחייבות בכפוף לתקנון) Y, אבל אם לא X לא בהכרח לא Y

X זה למדה במדרשה, Y זה תורנית.

זה בסדר...

אני חושב שכתבו שם שיש בחורים שעוברים לישיבה מסויימת כדי למצוא שידוך

ממש תורנית.

שוב, לא כולן הלכו, אבל כל מי שהלכה- הלכה אחרי שכבר לגמרי היה לה כיוון בחיים ובאמת כי הייתה צמאה לעוד קודש, אחרי הש"ל (או תוך כדי הלימודים...), ממש לא כדי "להתחזק" או כי אין לה את זה מהבית..

לגבי בחורים- לא מכירה..

כדי להעמיק וללמוד תורה ועוד קודש (פשוט בד"כ נרתעת מהביטוי ללמוד תורה כי זה נשמע מאוד דומה לעולם הישיבות, כשהחיוב "והגית בו יומם ולילה.." הוא על הבחורים), אבל זה אותו הרעיון נראלי..

שוב לא מכירה באמת ישיבות ובחורים.

מי שלמדה במדרשה- 

סביר להניח שהיא תספוג יותר יהדות ולכן תהיה תורנית.

מי שלא למדה במדרשה-

לא בהכרח שהיא פחות תורנית (ולכן השאלה בעייתית. כי אתה רוצה להשוות ברמת הרוחניות של בחורה לפי אם למדה במדרשה או לא).

היא יכולה לספוג רוחניות משיעורי תורה קבועים, השפעה טובה של משפחה וחברים, משמעת עצמית, תפילות וכו'... 

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!